שינויים

'''היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע''' (באנגלית: International Day of Women and Girls in Science) הוא [[מועד עולמי]] שחל ב-11 בפבואר, ומוכר על ידי ארגון האומות המאוחדות.  

'''היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע''' (באנגלית: '''International Day of Women and Girls in Science''') הוא [[מועד עולמי]] שחל ב-11 בפברואר, ומוכר על ידי ארגון האומות המאוחדות.  

[[מדע]] ו[[שוויון בין המגדרים]] נחשבים שני נושאים חיוניים עבור השגת [[מטרות הפיתוח הבינלאומיות]] שהוסכמו במסגרת דיוני האומות המאוחדות. כולל "[[אג'נדה 2030]]" ל[[פיתוח בר קיימא]]. מאז שנות ה-2000 מדינות רבות קיימו מאמצים שונים כדי ליצור השראה, לעודד ולערב נשים ונערות במדע. עם זאת, נשים ונערות ממשיכות להיות מודרות מעיסוק במדע. לפי מחקר שבוצע ב-14 מדינות, הסיכויים של סטודנטית לסיים עם תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט הן 18%, 8% ו2% בהתאמה, בעוד שהסיכוי עבור סטונדטים גברים הם 37%, 18% ו-6% - כלומר הסיכוי בתואר ראשון ושני הוא כפול, והסיכוי עבור תואר שלישי גדול פי 3 לעומת נשים. {{הערה|שם=Un1|[http://www.un.org/en/events/women-and-girls-in-science-day/index.shtml היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע], ארגון האומות המאוחדות}}

[[מדע]] ו[[שוויון בין המגדרים]] נחשבים שני נושאים חיוניים עבור השגת [[מטרות הפיתוח הבינלאומיות]] שהוסכמו במסגרת דיוני האומות המאוחדות. כולל "[[אג'נדה 2030]]" ל[[פיתוח בר קיימא]]. מאז שנות ה-2000 מדינות רבות קיימו מאמצים שונים כדי ליצור השראה, לעודד ולערב נשים ונערות במדע. עם זאת, נשים ונערות ממשיכות להיות מודרות מעיסוק במדע. לפי מחקר שבוצע ב-14 מדינות, הסיכויים של סטודנטית לסיים עם תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט הן 18%, 8% ו-2% בהתאמה, בעוד שהסיכוי עבור סטודנטים גברים הם 37%, 18% ו-6% - כלומר הסיכוי בתואר ראשון ושני הוא כפול, והסיכוי עבור תואר שלישי גדול פי 3 לעומת נשים. {{הערה|שם=Un1|[http://www.un.org/en/events/women-and-girls-in-science-day/index.shtml היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע], ארגון האומות המאוחדות}}

כדי להשיג גישה מלאה ושווה לשיתוף של נשים ונערות במדע, וכדי להשיג עוד שוויון מגדרי ו[[העצמה]] של נשים ונערות, האסיפה הכללית של האומות המאוחדות אימצה את החלטה A/RES/70/212 והכריזה כי -11 בפברואר הוא היום הבינלאומי של נשים ונערות במדע. {{הערה|שם=Un1}}

כדי להשיג גישה מלאה ושווה לשיתוף של נשים ונערות במדע, וכדי להשיג עוד שוויון מגדרי ו[[העצמה]] של נשים ונערות, האסיפה הכללית של האומות המאוחדות אימצה את החלטה A/RES/70/212 והכריזה כי -11 בפברואר הוא היום הבינלאומי של נשים ונערות במדע. {{הערה|שם=Un1}}

==רקע - נשים במדע==

==רקע - נשים במדע==

הפליה מגדרית נגד נשים בכל הגילאים הרחיקה נשים מהשכלה, חינוך ומדע במשך תקופה ארוכה, ברוב התרבויות האנושיות. נשים נאלצו ונאלצות להיאבק על זכותן להשכלה מדעית ועל זכותן לעסוק במדע. במשך דורות הוטלו על נשים הגבלות שונות מכיוון שנטען שהן חסרות כישורים קוגניטיבים ורגשיים ויש בכך [[איום על יציבות החברה]] או הפרת "[[הסדר הטבעי]]".  

הפליה מגדרית נגד נשים בכל הגילאים הרחיקה נשים מהשכלה, חינוך ומדע במשך תקופה ארוכה, ברוב התרבויות האנושיות. נשים נאלצו ונאלצות להיאבק על זכותן להשכלה מדעית ועל זכותן לעסוק במדע. במשך דורות הוטלו על נשים הגבלות שונות מכיוון שנטען שהן חסרות כישורים קוגניטיביים ורגשיים ויש בכך [[איום על יציבות החברה]] או הפרת "[[הסדר הטבעי]]".  

יש מספר נשים בודדות שהצליחו להשתתף החל מראשית [[ההיסטוריה של המדע]] בפעילות המדעית ותרמו בפיתוח ענפי מדע חדשים, ניסויים ותצפיות פורצי דרך וניסוח תאוריות חדשות. אולם פעמים רבות מקומן של נשים בתגליות חשובות לא הוכר ויוחס לגברים.

יש מספר נשים בודדות שהצליחו להשתתף החל מראשית [[ההיסטוריה של המדע]] בפעילות המדעית ותרמו בפיתוח ענפי מדע חדשים, ניסויים ותצפיות פורצי דרך וניסוח תאוריות חדשות. אולם פעמים רבות מקומן של נשים בתגליות חשובות לא הוכר ויוחס לגברים.

מיעוט נשים במדע פוגע לא רק באותן נשים שהתקדמות הקריירה המדעית שלהן נעצרה, אלא במדע עצמו. אם בקרב 50% מהאוכלוסייה יש קושי גדול להביא לידי ביטוי את הכישורים והיכולות הקיימים בו בתחום המחקר המדעי, יוצא המדע נפסד. דבר זה הוא חלק מהבעיה של פגיעה ב[[מריטוקרטיה]] כלומר גמול לכשרון - כאשר מקדמים אנשים פחות מוכשרים התוצאה היא הפסד לחברה כולה. בנוסף, פעילות של נשים במדע יכולה להביא ערך מוסף, הסתכלות מזווית אחרת ודרכי פעולה שונות, כך שהתרומה של הצטרפות יותר נשים למדע יכולה להיות לא רק כמותית אלא איכותית.  

מיעוט נשים במדע פוגע לא רק באותן נשים שהתקדמות הקריירה המדעית שלהן נעצרה, אלא במדע עצמו. אם בקרב 50% מהאוכלוסייה יש קושי גדול להביא לידי ביטוי את הכישורים והיכולות הקיימים בו בתחום המחקר המדעי, יוצא המדע נפסד. דבר זה הוא חלק מהבעיה של פגיעה ב[[מריטוקרטיה]] כלומר גמול לכשרון - כאשר מקדמים אנשים פחות מוכשרים התוצאה היא הפסד לחברה כולה. בנוסף, פעילות של נשים במדע יכולה להביא ערך מוסף, הסתכלות מזווית אחרת ודרכי פעולה שונות, כך שהתרומה של הצטרפות יותר נשים למדע יכולה להיות לא רק כמותית אלא איכותית.  

הפלייה נגד נשים במדע, וטענות לפיהן הנשים הן "נחותות מבחינה אינטלקטואלית" , ויציאה של מדענים ואנשי תרבות נגד הפליה כזו נוגעת ל[[אומץ אינטלקטואלי]] - היכולת של מדענים לצאת נגד מוסדות חברתיים רבי עוצמה ונגד [[סדר חברתי|הסדר החברתי]] ו[[נורמות]] קיימות -  ערך שנחגג במסגרת [[יום דרווין]] שחל ב-12 בפברואר.

הפלייה נגד נשים במדע, וטענות לפיהן הנשים הן "נחותות מבחינה אינטלקטואלית", ויציאה של מדענים ואנשי תרבות נגד הפליה כזו נוגעת ל[[אומץ אינטלקטואלי]] - היכולת של מדענים לצאת נגד מוסדות חברתיים רבי עוצמה ונגד [[סדר חברתי|הסדר החברתי]] ו[[נורמות]] קיימות -  ערך שנחגג במסגרת [[יום דרווין]] שחל ב-12 בפברואר.

==דוגמאות לנשים במדע==

==דוגמאות לנשים במדע==

===בעת העתיקה ===

===בעת העתיקה ===

* '''היפאטיה''' (ביוונית: Ὑπατία, חיה במאה ה-3 לפני הספירה), מתמטיקאית, פילוסופית ואסטרונומית יווניה ניאופלטונית, שפעלה באלכסנדריה שבמצרים. בין יצירותיה של היפאטיה, שאבדו כולן, פירוש לספרו של דיופנטוס, "אריתמטיקה", פירוש לספרו של אפולוניוס על החרוט, והערות על עבודתו של תלמי. בשנת 415 נרצחה היפאטיה כחלק ממאבק פוליטי -תרבותי.  

* '''היפאטיה''' (ביוונית: Ὑπατία, חיה במאה ה-3 לפני הספירה), מתמטיקאית, פילוסופית ואסטרונומית יווניה ניאופלטונית, שפעלה באלכסנדריה שבמצרים. בין יצירותיה של היפאטיה, שאבדו כולן, פירוש לספרו של דיופנטוס, "אריתמטיקה", פירוש לספרו של אפולוניוס על החרוט, והערות על עבודתו של תלמי. בשנת 415 נרצחה היפאטיה כחלק ממאבק פוליטי -תרבותי.  

*  אם המנזר הגרמניה, '''הילדגרד מבינגן''' (1098 - 17 בספטמבר 1179), כתבה על מספר נושאים מדעיים, כולל רפואה, בוטניקה ובעלי חיים.

*  אם המנזר הגרמניה, '''הילדגרד מבינגן''' (1098 - 17 בספטמבר 1179), כתבה על מספר נושאים מדעיים, כולל רפואה, בוטניקה ובעלי חיים.

* '''דורוטה בוצ'ה''', החזיקה בקתדרה לפילוסופיה ולרפואה באוניברסיטת בולוניה במשך 40 שנים מ-1390

* '''דורוטה בוצ'ה''', החזיקה בקתדרה לפילוסופיה ולרפואה באוניברסיטת בולוניה במשך 40 שנים מ-1390.

===במאה ה-17 וה-18===

===במאה ה-17 וה-18===

* '''מרגרט קוונדיש''' (1623-1673), דוכסית ניוקסל, לקחה חלק בוויכוחים המדעיים של תקופתה. אולם, אף על פי שהשתתפה בפגישות החברה המלכותית באנגליה, לא הייתה חברה רשמית בה. היא כתבה על מדע ופילוסופיה וביקרה את הדעה כי בני האדם ישלטו בטבע באמצעות המדע. קוונדיש פרסמה תצפיות בהן ביקרה את המדע הניסויי של בייקון ואת המיקרוסקופ.

* '''מרגרט קוונדיש''' (1623-1673), דוכסית ניוקסל, לקחה חלק בוויכוחים המדעיים של תקופתה. אולם, אף על פי שהשתתפה בפגישות החברה המלכותית באנגליה, לא הייתה חברה רשמית בה. היא כתבה על מדע ופילוסופיה וביקרה את הדעה כי בני האדם ישלטו בטבע באמצעות המדע. קוונדיש פרסמה תצפיות בהן ביקרה את המדע הניסויי של בייקון ואת המיקרוסקופ.

*  '''פלורנס נייטינגייל '''הקימה ב-1860 בית ספר לאחיות בלונדון ולאחר מכן במקומות נוספים. היא הייתה חלוצה בבריאות הציבור ובסטטיסטיקה.  

*  '''פלורנס נייטינגייל '''הקימה ב-1860 בית ספר לאחיות בלונדון ולאחר מכן במקומות נוספים. היא הייתה חלוצה בבריאות הציבור ובסטטיסטיקה.  

* '''אליזבט גרט אנדרסון''' הייתה הבריטית הראשונה אשר השיגה הסמכה ברפואה ב-1865. יחד עם נשים נוספות הקימה את בית הספר לרפואה לנשים בלונדון ב-1874.

* '''אליזבט גרט אנדרסון''' הייתה הבריטית הראשונה אשר השיגה הסמכה ברפואה ב-1865. יחד עם נשים נוספות הקימה את בית הספר לרפואה לנשים בלונדון ב-1874.

* '''אני סקוט דיל מונדר''' הייתה חלוצה בצילום אסטרונומי ובעיקר של כתמי שמש. היא הייתה בוגרת מתמטיקה של גירטון קולג', הקולג' הראשון לנשים באוניברסיטת קיימברידג'. ב-1890 נשכרה כעוזרת לאדוארד וולטר מונדר, ראש מחלקת השמש במצפה גריניץ'. הם עבדו יחד, צפו בכתמי שמש ושיפרו את טכניקת הצילומים. הם נישאו ב-1895. כישוריה המתמטים של אני אפשרו לנתח נתונים שמונדר אסף במשך שנים. מונדר תכננה מצלמה ניידת בעלת עדשה של 35 מ"מ. ב-1898 נסעה להודו וצילמה לראשונה את הילת השמש במהלך ליקוי חמה. ניתוח הנתונים של כתמי השמש וסערה גאומגנטית אפשר להראות שאזורים מסוימים של פני השמש הם המקור לסערות גאומגנטיות ושהשמש איננה קורנת בצורה אחידה (כפי שסבר ויליאם תומסון).

* '''אני סקוט דיל מונדר''' הייתה חלוצה בצילום אסטרונומי ובעיקר של כתמי שמש. היא הייתה בוגרת מתמטיקה של גירטון קולג', הקולג' הראשון לנשים באוניברסיטת קיימברידג'. ב-1890 נשכרה כעוזרת לאדוארד וולטר מונדר, ראש מחלקת השמש במצפה גריניץ'. הם עבדו יחד, צפו בכתמי שמש ושיפרו את טכניקת הצילומים. הם נישאו ב-1895. כישוריה המתמטיים של אני אפשרו לנתח נתונים שמונדר אסף במשך שנים. מונדר תכננה מצלמה ניידת בעלת עדשה של 35 מ"מ. ב-1898 נסעה להודו וצילמה לראשונה את הילת השמש במהלך ליקוי חמה. ניתוח הנתונים של כתמי השמש וסערה גאומגנטית אפשר להראות שאזורים מסוימים של פני השמש הם המקור לסערות גאומגנטיות ושהשמש איננה קורנת בצורה אחידה (כפי שסבר ויליאם תומסון).

===במאה ה-20===

===במאה ה-20===

במהלך המאה ה-20 בוצעה התקדמות גדולה בשילוב נשים במדע, כך שקשה יותר לסכם את תרומת כל הנשים למדע במאה זו. במחצית הראשונה של המאה ה-20 קיבלו נשים 4 פרסי נובל (שניים למארי קירי בכימיה ופיזיקה, עוד אחד לאירן ז'וליו-קיריב בכימיה, ולגרטי תרזה קורי בתחום הרפואה). במחצית השנייה של המאה ה-20 נשים קיבלו 7 פרסי נובל - רבות מהן בתחום הרפואה.  

במהלך המאה ה-20 בוצעה התקדמות גדולה בשילוב נשים במדע, כך שקשה יותר לסכם את תרומת כל הנשים למדע במאה זו. במחצית הראשונה של המאה ה-20 קיבלו נשים 4 פרסי נובל (שניים למארי קירי בכימיה ופיזיקה, עוד אחד לאירן ז'וליו-קיריב בכימיה, ולגרטי תרזה קורי בתחום הרפואה). במחצית השנייה של המאה ה-20 נשים קיבלו 7 פרסי נובל - רבות מהן בתחום הרפואה.  

===במאה ה-21===

===במאה ה-21===

עד 2015 נשים קיבלו 8 פרסי נובל בתחומים מדעיים, רובם בתחום הרפואה. דבר זה כולל את:

עד 2015 נשים קיבלו 8 פרסי נובל בתחומים מדעיים, רובם בתחום הרפואה. דבר זה כולל את:

*  לינדה באק , פרס נובל ברפואה ב2004, על גילוי קולטני ריח וארגון מערכת חוש הריח

*  לינדה באק, פרס נובל ברפואה ב2004, על גילוי קולטני ריח וארגון מערכת חוש הריח

*  פרנסואז בארה-סינוסי, פרס נובל ברפואה ב-2008, על זיהוי וירוס ה-HIV שגורם לאיידס

*  פרנסואז בארה-סינוסי, פרס נובל ברפואה ב-2008, על זיהוי וירוס ה-HIV שגורם לאיידס

* אליזבת בלקברן, פרס נובל ברפואה ב-2009, על הגילוי כיצד כרומוזומים מוגנים על ידי טלומרים והאנזים טלומראז

* אליזבת בלקברן, פרס נובל ברפואה ב-2009, על הגילוי כיצד כרומוזומים מוגנים על ידי טלומרים והאנזים טלומראז

* עדה יונת, פרס נובל בכימיה ב-2009,  על מחקר לתרומת להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום  

* עדה יונת, פרס נובל בכימיה ב-2009,  על מחקר לתרומת להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום  

* אלינור אוסטרום, פרס נובל בכלכלה 2009, על מחקרים בתחום הניהול הכלכלי וארגון של שיתופי פעולה.  

* אלינור אוסטרום, פרס נובל בכלכלה 2009, על מחקרים בתחום הניהול הכלכלי וארגון של שיתופי פעולה.  

* מיי-בריט מוסר , פרס נובל ברפואה לשנת 2014, על זיהוי התאים היוצרים את מערכת המיקום במוח  

* מיי-בריט מוסר, פרס נובל ברפואה לשנת 2014, על זיהוי התאים היוצרים את מערכת המיקום במוח  

* טו יויו, פרס נובל ברפואה לשנת 2015, על טיפול חדש נגד מלריה.

* טו יויו, פרס נובל ברפואה לשנת 2015, על טיפול חדש נגד מלריה.