47,332
עריכות
שינויים
←רקע - נשים במדע
מיעוט נשים במדע פוגע לא רק באותן נשים שהתקדמות הקריירה המדעית שלהן נעצרה, אלא במדע עצמו. אם בקרב 50% מהאוכלוסייה יש קושי גדול להביא לידי ביטוי את הכישורים והיכולות הקיימים בו בתחום המחקר המדעי, יוצא המדע נפסד. דבר זה הוא חלק מהבעיה של פגיעה ב[[מריטוקרטיה]] כלומר גמול לכשרון - כאשר מקדמים אנשים פחות מוכשרים התוצאה היא הפסד לחברה כולה. בנוסף, פעילות של נשים במדע יכולה להביא ערך מוסף, הסתכלות מזווית אחרת ודרכי פעולה שונות, כך שהתרומה של הצטרפות יותר נשים למדע יכולה להיות לא רק כמותית אלא איכותית.
מיעוט נשים במדע פוגע לא רק באותן נשים שהתקדמות הקריירה המדעית שלהן נעצרה, אלא במדע עצמו. אם בקרב 50% מהאוכלוסייה יש קושי גדול להביא לידי ביטוי את הכישורים והיכולות הקיימים בו בתחום המחקר המדעי, יוצא המדע נפסד. דבר זה הוא חלק מהבעיה של פגיעה ב[[מריטוקרטיה]] כלומר גמול לכשרון - כאשר מקדמים אנשים פחות מוכשרים התוצאה היא הפסד לחברה כולה. בנוסף, פעילות של נשים במדע יכולה להביא ערך מוסף, הסתכלות מזווית אחרת ודרכי פעולה שונות, כך שהתרומה של הצטרפות יותר נשים למדע יכולה להיות לא רק כמותית אלא איכותית.
הפלייה נגד נשים במדע, וטענות לפיהן הנשים הן "נחותות מבחינה אינטלקטואלית" , ויציאה של מדענים ואנשי תרבות נגד הפליה כזו נוגעת ל[[אומץ אינטלקטואלי]] - היכולת של מדענים לצאת נגד מוסדות חברתיים רבי עוצמה ונגד [[סדר חברתי|הסדר החברתי]] ו[[נורמות]] קיימות - ערך שנחגג במסגרת [[יום דרווין]] שחל ב-12 בפברואר.
הפלייה נגד נשים במדע, וטענות לפיהן הנשים הן "נחותות מבחינה אינטלקטואלית" , ויציאה של מדענים ואנשי תרבות נגד הפליה כזו נוגעת ל[[אומץ אינטלקטואלי]] - היכולת של מדענים לצאת נגד מוסדות חברתיים רבי עוצמה ונגד [[סדר חברתי|הסדר החברתי]] ו[[נורמות]] קיימות - ערך שנחגג במסגרת [[יום דרווין]] שחל ב-12 בפברואר.
==דוגמאות לנשים במדע==
* '''היפאטיה''' (ביוונית: Ὑπατία, חיה במאה ה-3 לפני הספירה), מתמטיקאית, פילוסופית ואסטרונומית יווניה ניאופלטונית, שפעלה באלכסנדריה שבמצרים. בין יצירותיה של היפאטיה, שאבדו כולן, פירוש לספרו של דיופנטוס, "אריתמטיקה", פירוש לספרו של אפולוניוס על החרוט, והערות על עבודתו של תלמי. בשנת 415 נרצחה היפאטיה כחלק ממאבק פוליטי -תרבותי.
* אם המנזר הגרמניה, '''הילדגרד מבינגן''' (1098 - 17 בספטמבר 1179), כתבה על מספר נושאים מדעיים, כולל רפואה, בוטניקה ובעלי חיים.
* '''דורוטה בוצ'ה''', החזיקה בקתדרה לפילוסופיה ולרפואה באוניברסיטת בולוניה במשך 40 שנים מ-1390
* '''מרגרט קוונדיש''' (1623-1673), דוכסית ניוקסל, לקחה חלק בוויכוחים המדעיים של תקופתה. אולם, אף על פי שהשתתפה בפגישות החברה המלכותית באנגליה, לא הייתה חברה רשמית בה. היא כתבה על מדע ופילוסופיה וביקרה את הדעה כי בני האדם ישלטו בטבע באמצעות המדע. קוונדיש פרסמה תצפיות בהן ביקרה את המדע הניסויי של בייקון ואת המיקרוסקופ.
* '''מריה גָאֶטנה אַנְיֶיזי''' הייתה מתמטיקאית ופילוסופית איטלקייה שחיה במאה ה -18, היא הייתה הראשונה לחבר ספר שעסק בחשבון אינטגרלי ובחשבון דיפרנציאלי גם יחד. חברה של כבוד באוניברסיטת בולוניה. את ארבעת העשורים האחרונים לחייה הקדישה ללימודי תאולוגיה (בעיקר פאטרולוגיה) וכן לצדקה וסיוע לעניים ובהמשך סיוע לחולים, לאחר שהפכה את ביתה לבית חולים. על שמה של אנייזי נקראים מכתש על נוגה, אסטרואיד, ועקומה בשם "עקומת אנייזי" או "המכשפה של אנייזי". בערים מילנו, מונצה ומשאגו (Masciago) שבאיטליה נקראו רחובות על שמה במלאת מאה שנים לפטירתה.
* '''מריה סיבילה מריאן''' (1624-1674) תרמה לייסוד הבוטניקה והזואולוגיה המודרניים. בגיל 30 גידלה זחלים וחקרה את הפיכתם לפרפרים. היא תיארה את חקירותיה בטבע בספר לימוד שכתבה. בספרה הראשון "ספר הפרחים החדש" השתמשה באיורים כדי לקטלג צמחים וחרקים. תקופה קצרה לאחר מות בעלה נסעה יחד עם בתה לפרמריבו. במסע זה צפו בחרקים, ציפורים, זוחלים ודו-חיים. לאחר כשנתיים חזרו לאמסטרדם ושם פרסמה את "מטמורפוזה של חרקים בסורינאם". ספר זה "גילה לאירופים בפעם הראשונה את המגוון המדהים של יער הגשם".
==ראו גם==
==ראו גם==