47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''דרכי מדידת אי שוויון כלכלי''' הן שיטות שונות למדידה של [[אי שוויון כלכלי]], בדרך כלל אי שוויון כלכלי שנמדד בתוך אותה מדינה. ניתן למדוד אי שוויון בהכנסות, אי שוויון בהוצאות, אי שוויון ברכוש. לכל מדד יש יתרונות וחסרונות משלו, והשאלה באיזה מדד בוחרים תלויה בין היתר, בשאלה לשם מה אנו רוצים למדוד את אי השוויון. לדוגמה האם ברצוננו לבחון את השפעת הפערים על [[ניידות חברתית]], למדוד קשר בין פערים כלכליים לבין [[אי שוויון פוליטי]] צבירת יותר כוח פוליטי של ציבור מסויים, או לבחון השפעה של אי השוויון על מדדי מצוקה, [[רווחה חברתית]] או [[אי שוויון בריאותי]].
'''דרכי מדידת אי שוויון כלכלי''' הן שיטות שונות למדידה של [[אי שוויון כלכלי]], בדרך כלל אי שוויון כלכלי שנמדד בתוך אותה מדינה. ניתן למדוד אי שוויון בהכנסות, אי שוויון בהוצאות, אי שוויון ברכוש. לכל מדד יש יתרונות וחסרונות משלו, והשאלה באיזה מדד בוחרים תלויה בין היתר, בשאלה לשם מה אנו רוצים למדוד את אי השוויון. לדוגמה האם ברצוננו לבחון את השפעת הפערים על [[ניידות חברתית]], למדוד קשר בין פערים כלכליים לבין [[אי שוויון פוליטי]] צבירת יותר כוח פוליטי של ציבור מסויים, או לבחון השפעה של אי השוויון על מדדי מצוקה, [[רווחה חברתית]] או [[אי שוויון בריאותי]].
==סוגי מדדים שונים==
==סוגי מדדים שונים==
יחס פלמה מספק מענה לרגישות היתר שיש למדד ג'יני ביחס לשינויים באמצע התפלגות ההכנסות ופחות מידי רגישות שיש לה לשינויים בקרב העניים והעשירים ביותר. לפיכך הוא מתאים יותר למדידת מצוקה כלכלית של עניים ביחס לעשירים, או בהערכת בכוחם הפוליטי של העשירים.
יחס פלמה מספק מענה לרגישות היתר שיש למדד ג'יני ביחס לשינויים באמצע התפלגות ההכנסות ופחות מידי רגישות שיש לה לשינויים בקרב העניים והעשירים ביותר. לפיכך הוא מתאים יותר למדידת מצוקה כלכלית של עניים ביחס לעשירים, או בהערכת בכוחם הפוליטי של העשירים.
==מגבלות של מדדי אי שוויון כלכלי==
מדדי אי שוויון עלולים להטעות. ייתכן לדוגמה שהמצוקה בקרב השכבות העניות הולכת וגוברת עקב התייקרות הדיור לדוגמה, אבל דבר זה לא ישתקף בהכרח בשינוי בהכנסות, ויכול אפילו להיעלם כאשר מסתכלים על [[הכנסה ריאלית]] - ההכנסה במובן של כוח קניית מוצרים - שכן הפרופורציה שבה אנשים רוכשים דברים עשויה להשתנות בין עשירונים שונים. ייתכן שהכנסת העניים אינה משתנה לאורך השנים אך הם עובדים קשה יותר, יותר מבני המשפחה עובדים, או לחלופין שיש תהליך הפוך של עבודה פחות מאומצת.
בחלק מהמקרים התשלום לעובדים חזקים ו/או למנהלים נעשה לא רק דרך שכר אלא דרך הטבות שונות כגון: קביעות, קבלת אופציות, מנוי במועדוני רכישה, מינויים עתידיים, תשלומי פנסיות. כך בישראל, חלק מהעובדים בעשירונים הגבוהים, בעיקר עובדים בשירות המדינה ובשווקים אוליגופולים (משרדי ממשלה, אנשי צבא, עובדי בנקים, חברת החשמל ועוד), נהנים מתנאי פנסיה נדיבים מאד, אך אלה אינה נספרים כחלק משכרם ואינם משפיעים על חישובי פערי הכנסות. קביעות היא גם סוג של הטבה משמעותית במשק או במקצועות שבהם חלק משמעותי מהעובדים המבוגרים לא מצליחים למצוא פרנסה מקצועית.
ישנם פערים הנובעים מהשתנות ההכנסה והצרכים במהלך החיים - סטודנטים ואנשים מבוגרים מרוויחים פחות יחסית לבני ה-30-50. לכן אם אנחנו משווים צעיר בן 25 שלומד באוניברסיטה או רופא מתמחה הוא עשוי להראות עני - אבל הוא בעצם בשלב בחיים שבו הוא מרוויח מעט.
פערים בהוצאות עשויים לשקף הוצאות רצוניות (כמו קנייה של עוד בגדים או מזון איכותי יותר) או עקב הוצאות הגנתיות (שיקום עקב אסון טבע לדוגמה), ייתכן גם שהאנשים מוציאים יותר כי הם חוסכים אחוז נמוך יותר מהכסף.
אחת המגבלות של רוב המדדים של אי שוויון כלכלי היא שברוב המדדים בוחנים פערי הכנסה, אך אלו אינם משקפים פערים ברכוש והון, ואת הפערים העתידיים בהכנסות שפערים ברכוש והון גורמים. לדוגמה מהגר משכיל ומהגר לא משכיל מגיעים למדינה בחוסר כל (לדגומה עולים לישראל בשנות ה-30 או ה-50), אם מודדים את הכנסות שלהם בשנת העלייה, הכנסות שלהן זהות משום ששניהם עובדים בתחילה בעבודה לא מקצועית כלשהי. אבל המהגר המשכיל הוא בעל [[הון אנושי]] - לדוגמה רופא שמתחיל לעבוד כעבור זמן מה במקצוע שלו ומרוויח הכנסה גבוה הרבה יותר.
העדר גידול בפערי הכנסה על פני תקופה לאו דווקא אומר שאין תהליך של גידול באי-בטחון התעסוקתי של עובדים בגלל כניסת הון או תחרות מחו"ל. לדוגמה שכר של פועלי רכב או פלדה בארצות הברית לא משתנה הרבה במשך 20 שנה - אבל אז סוגרים מפעלים רבים ומעבירים אותם לסין.
==סוגים נוספים של אי שוויון==
אי שוויון כלכלי הוא רק מדד אחד של אי שוויון בין קבוצות שונות באוכלוסיה. יש סוגים נוספים של אי שוויון אשר מושפעים מאי שוויון כלכלי ומשפיעים עליו.
* [[אי שוויון בריאותי]] - [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] רבים כמו סיכוי הדבקות במחלה, מוות בלידה, [[תזונה בריאה]], [[עישון]], הפגעות מאלימות, חשיפה ל[[מתח נפשי]] קשורים למעמד כלכלי-חברתי. משום כך במדינות רבות יש פערים גם בתחלואה ובתמותה במחלות חשובות בין עשירים לעניים. כאשר מנתחים אי שוויון כלכלי ללא מדד כמו פערים בתוחלת חיים, מניחים בצורה משתמעת [[הומוגניות בכלכלה]] לפיה כולם חיים את אותו מספר שנים. דבר זה בא לידי ביטוי חזק יותר בנושא של [[נטל תחלואה]] - לא רק שעניים חיים פחות זמן הם גם בעלי סיכוי מוגבר לחיות עם [[נכות]] או מחלה כרונית כלשהי. אם תפקיד הכלכלה הוא למדוד והלגביר [[רוווחה חברתית]] אזי אי שוויון כלכלי שמתעלם ממצב הבריאות מפספס היבטים אלה.
* [[אי שוויון תחבורתי]] או אי שוויון גאוגרפי - נניח שני אנשים שיש להם הון דומה (דירה בעלת אותו שווי) ואותה הכנסה, אבל אחד מהם חי בתל אביב ואחד מהם חי בדימונה או במושב בדרום מרוחק בדרום הארץ. מדדי פערים בהכנסה ואפילו בהכנסה יחד עם רכוש יגידו לנו שמצבם זהה. בפועל אדם בתל אביב (או כל עיר גדולה) יכול להגיע לשירותים ולהזדמנויות עבודה וחינוך בצורה קלה הרבה יותר לעומת האדם שחי ביישוב מרוחק. המהות של [[עיר]] היא לקשר בין רעיונות, סחורות ואנשים בצורה קלה ומהירה. כאשר אדם חי במרחק גדול יותר הוא בעל הזדמנויות נמוכות יותר.
* [[אי שוויון פוליטי]] חלק מאיכות החיים הוא לא רק כמות צריכת המוצרים שיש אלא גם החופש הכללי והחופש הפוליטי שיש לאדם. אדם שחופש הביטוי שלו מוגבל, או שצורות אחרות של חירות מוגבלות כמו חופש התנועה, החופש הקניין חופש להחליף את השלטון הוא אדם אם רווחה חברתית נמוכה יותר. יש פערים פוליטיים בין ובתוך מדינות. לדוגמה בזמן הגלות יהודים היו לעיתים עשירים, אבל היות וחופש הקניין של יהודים לא היה מוגן הם היו יכולים להיות מנושלים מכל רכושם ומגורשים על פי גחמה של שליטים או הכנסייה. דוגמה אחרת היא מצבם של השחורים בארצות הברית. מדידת פערי הכנסה בין לבנים לשחורים בארצות הברית לא לוקחת בחשבון שאחד מכל שלושה שחורים יבלה חלק מזמנו בכלא. שחורים הם בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מאלימות (מצד לבנים או שחורים) וכן מאלימות משטרתית.
[[קטגוריה:אי שוויון]]
[[קטגוריה:אי שוויון]]
[[קטגוריה:עוני]]
[[קטגוריה:עוני]]