שינויים

[[קובץ:The-spirit-level-bookcover.jpg|ממוזער|עטיפת הספר The Spirit Level באנגלית]]

[[קובץ:The-spirit-level-bookcover.jpg|ממוזער|עטיפת הספר The Spirit Level באנגלית]]

'''רמת הרוח: מדוע שוויון טוב לכולם''' (באנגלית: '''The Spirit Level: Why Equality is Better for Everyone''') הוא ספר עיון בנושא [[אי שוויון כלכלי]] והשפעותיו על [[רווחה חברתית]] ובריאות מאת צמד רופאים בריטים, הפרופסורים [[ריצ'רד ווילקינסון]] וקיית פיקט, שיצא לאור בשנת 2009.

'''רמת הרוח: מדוע שוויון טוב לכולם''' (באנגלית: '''The Spirit Level: Why Equality is Better for Everyone''') הוא ספר עיון בנושא [[אי שוויון כלכלי]] והשפעותיו על [[רווחה חברתית]] ובריאות מאת צמד רופאים בריטים, הפרופסורים [[ריצ'רד ווילקינסון]] וקיית פיקט, שיצא לאור בשנת 2009.  

השניים מצאו כי קיימים מתאמים סטטיסטיים חזקים בין שורה של בעיות חברתיות ובריאותיות לבין אי שוויון בתוך מדינות עשירות. מצבן של חברות בעלות שוויון נמוך היה רע יותר במגוון נושאים כמו שיעור התאבדויות, [[השמנה]], [[חינוך]], תמותת תינוקות, שיעור תמותה אלימות ועוד. נמצא כי גם העשירים בחברות בעלות פערים הגדולים סובלים מהשפעות אלה, ובחלק מהמדדים ומצבם גרוע יותר יחסית לעניים ביותר בחברות שוויוניות יותר.

השניים מצאו כי קיימים מתאמים סטטיסטיים חזקים בין שורה של בעיות חברתיות ובריאותיות לבין אי שוויון בתוך מדינות עשירות. מצבן של חברות בעלות שוויון נמוך היה רע יותר במגוון נושאים כמו שיעור התאבדויות, [[השמנה]], [[חינוך]], תמותת תינוקות, שיעור תמותה אלימות ועוד. נמצא כי גם העשירים בחברות בעלות פערים הגדולים סובלים מהשפעות אלה, ובחלק מהמדדים ומצבם גרוע יותר יחסית לעניים ביותר בחברות שוויוניות יותר. בעקבות הספר התחזק הדיון הציבורי בנושא של [[אי שוויון בריאותי]] - כיצד פערים שונים בחברה גורמים לפערים בנושא של תחלואה ומוות (ואיך תחלואה כזו יכולה להיות גם [[מלכודת עוני]] שמחזקת את העוני והפערים הכלכליים).  

צמד הרופאים השוו את רמת הפערים בהכנסות בין 20% העשירים באוכלוסייה ל-20% העניים באוכלוסייה בקרב מדינות מתועשות בעלות תוצר מקומי גבוה יחסית. בחלק מהמדינות הפערים עומדים על הבדל של פי 3-4. מדינות אלו כוללות את יפן, [[פינלנד]], [[דנמרק]], [[נורווגיה]], [[שוודיה]], [[בלגיה]] ו[[אוסטריה]]. לעומתם בחלק מהמדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, פורטוגל, סינגפור וישראל הפערים בהכנסות בין החמישיון העליון לחמישיון התחתון עומדים על פי 8-10 - בערך פי 2 בהשוואה לקבוצת המדינות השוויוניות. בין מדינות שוויוניות למדינות לא שוויוניות, נמצאו הבדלים בולטים בתחומים הבאים:

צמד הרופאים השוו את רמת הפערים בהכנסות בין 20% העשירים באוכלוסייה ל-20% העניים באוכלוסייה בקרב מדינות מתועשות בעלות [[תוצר מקומי גולמי]] גבוה יחסית. בחלק מהמדינות הפערים עומדים על הבדל של פי 3-4. מדינות אלו כוללות את יפן, [[פינלנד]], [[דנמרק]], [[נורווגיה]], [[שוודיה]], [[בלגיה]] ו[[אוסטריה]]. לעומתם בחלק מהמדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, פורטוגל, סינגפור וישראל הפערים בהכנסות בין החמישיון העליון לחמישיון התחתון עומדים על פי 8-10 - בערך פי 2 בהשוואה לקבוצת המדינות השוויוניות. בין מדינות שוויוניות למדינות לא שוויוניות, נמצאו הבדלים בולטים בתחומים הבאים:

*בתחום הקשרים החברתיים: מריבות בין ילדים, רציחות, כליאה (בעיקר בשל עונשים קשים יותר), [[הון חברתי]], ו[[אמון]].

*בתחום הקשרים החברתיים: מריבות בין ילדים, רציחות, כליאה (בעיקר בשל עונשים קשים יותר), [[הון חברתי]], ו[[אמון]].

*בתחום הבריאות: שימוש בסמים, תמותת תינוקות, [[תוחלת חיים]], מחלות נפשיות, ו[[השמנת יתר]].

*בתחום הבריאות: שימוש בסמים, תמותת תינוקות, [[תוחלת חיים]], מחלות נפשיות, ו[[השמנת יתר]].

ההבדלים הם משמעותיים. לדוגמה אחוז האזרחים בכלא גדול פי 10 בין המדינות הלא שוויוניות ביחס לשוויוניות, אחוז האנשים שיש להם לפחות בעיה נפשית אחת גבוה פי 3 במדינות הראשונות לעומת השניות. רציחות גדלות בפקטור של פי 10 - מ-15 רציחות למיליון איש ל-150 רציחות למיליון איש בשנה.

ההבדלים הם משמעותיים. לדוגמה אחוז האזרחים בכלא גדול פי 10 בין המדינות הלא שוויוניות ביחס לשוויוניות, אחוז האנשים שיש להם לפחות בעיה נפשית אחת, גבוה פי 3 במדינות הראשונות לעומת השניות. רציחות גדלות בפקטור של פי 10 - מ-15 רציחות למיליון איש ל-150 רציחות למיליון איש בשנה.

==תוצר כלכלי ותוחלת חיים==

==תוצר כלכלי ותוחלת חיים==

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות גיל המוות באיזורים שונים בעולם בשנת 2004. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 או יותר. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60.]]

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות גיל המוות באיזורים שונים בעולם בשנת 2004. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 או יותר. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60.]]

המחברים מצביעים על כך שהגדלת ה[[תוצר מקומי גולמי]] עוזר ל[[מדינות עניות]] לא למדינות עשירות. לדוגמה כאשר משווים את [[תוחלת החיים]] מול התוצר הלאומי הגולמי - עד כמה מדינות הן עשירות בממוצע. מדינות כמו [[נורווגיה]] ו[[ארצות הברית]] לדוגמה, הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], [[יוון]] ו[[פורטוגל]], אבל זה לא משנה את תוחלת החיים שלהם בכלל. לעומת זאת כאשר מסתכלים בתוך כל אחת מהחברות האלה, על פערים בהכנסה, אפשר לראות שיש קשר מובהק בין גודל ההכנסה לבין הבדלים בבריאות כמו תוחלת חיים. לדוגמה במדינה עשירה כמו אנגליה, יש הבדלים בין העניים לבין העשירים יותר, אבל יש הבדלים אפילו בין העשירון שנמצא ממש מתחת לשיא לבין האנשים הכי עשירים.  

המחברים מצביעים על כך שהגדלת ה[[תוצר מקומי גולמי]] עוזר ל[[מדינות עניות]] אך לא למדינות עשירות. לדוגמה כאשר משווים את [[תוחלת החיים]] מול התוצר הלאומי הגולמי - עד כמה מדינות הן עשירות בממוצע. מדינות כמו [[נורווגיה]] ו[[ארצות הברית]] לדוגמה, הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], [[יוון]] ו[[פורטוגל]], אבל זה לא משנה את תוחלת החיים שלהם בכלל. לעומת זאת כאשר מסתכלים בתוך כל אחת מהחברות האלה, על פערים בהכנסה, אפשר לראות שיש קשר מובהק בין גודל ההכנסה של משקי הבית לבין הבדלים בבריאות כמו תוחלת חיים. לדוגמה במדינה עשירה כמו אנגליה, יש הבדלים בין העניים לבין העשירים יותר, אבל יש הבדלים אפילו בין העשירון שנמצא ממש מתחת לשיא לבין האנשים הכי עשירים.  

המסקנה של המחברים היא שלהכנסה יש חשיבות רבה בתוך המדינות העשירות, אך אין לה משמעות בין חברות עשירות. ההסבר לפרדוקס הזה הוא שבתוך החברות שלנו אנחנו מסתכלים על הכנסה יחסית או על [[מעמד חברתי]] - ביחס בינינו ובגודל הפער בינינו. מכאן הם שואלים מה יקרה אם מרחיבים או מקטינים את הפערים בהכנסות? המחברים משתמשים בנתונים של גופים שונים כמו ארגון הבריאות העולמי [[הבנק העולמי]] לשם מציאת הנתונים.

המסקנה של המחברים היא שלהכנסה יש חשיבות רבה בתוך המדינות העשירות, אך אין לה משמעות בין חברות עשירות. ההסבר לפרדוקס הזה הוא שבתוך החברות שלנו אנחנו מסתכלים על הכנסה יחסית או על [[מעמד חברתי]] - ביחס בינינו ובגודל הפער בינינו. מכאן הם שואלים מה יקרה אם מרחיבים או מקטינים את הפערים בהכנסות? המחברים משתמשים בנתונים של גופים שונים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]] [[הבנק העולמי]] לשם מציאת הנתונים.

==אינדקס בעיות חברתיות ובריאותיות==

==אינדקס בעיות חברתיות ובריאותיות==

מדד אי השוויון בו משתמשים המחברים הוא מדד קל להבנה: עד כמה עשירים ה-20% העליונים בכל מדינה, לעומת 20% התחתונים. בקרב המדינות העשירות, המדינות השוויוניות היותר הן [[יפן]], [[פינלנד]], [[נורווגיה]], [[שוודיה]] - שבהן 20% העליונים עשירים בערך פי 3.5 עד פי 4 ביחס ל-20% התחתונים. המדינות הפחות שוויוניות במדד זה הן - [[ישראל]], [[בריטניה]], [[פורטוגל]], [[ארצות הברית]], [[סינגפור]]- שבהן ההבדלים בין העשירים לעניים גדולים פי 2 - פי 8 עד פי 9.  

מדד [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] בו משתמשים המחברים הוא מדד קל להבנה: עד כמה עשירים ה-20% העליונים בכל מדינה, לעומת 20% התחתונים. בקרב המדינות העשירות, המדינות השוויוניות היותר הן [[יפן]], [[פינלנד]], [[נורווגיה]], [[שוודיה]] - שבהן 20% העליונים עשירים בערך פי 3.5 עד פי 4 ביחס ל-20% התחתונים. המדינות הפחות שוויוניות במדד זה הן - [[ישראל]], [[בריטניה]], [[פורטוגל]], [[ארצות הברית]], [[סינגפור]]- שבהן ההבדלים בין העשירים לעניים גדולים פי 2 - פי 8 עד פי 9.  

ווילקינסון ופיקט בחנו כיצד אי שוויון כזה קשור או לא קשור לבעיות שיש להן מימד חברתי, סוג של בעיות שהן שכיחות יותר בתחתית הסולם החברתי. מידע שניתן להשוות בין מדינות כמו [[תוחלת החיים]], ציוני ילדים בחשבון וקריאה, שיעור תמותת תינוקות, שיעור מקרי רצח, אחוז האוכלוסייה במאסר, שיעור ילודה בקרב נוער, [[אמון|רמות אמון]], [[השמנה]], [[מחלות נפש]] (לפי ההגדרות הסטנדרטיות זה כולל גם התמכרות לסמים ולאלכוהול), וכן [[ניידות חברתית]]. הם שמו את כל הבעיות במדד אחד. כל משתנה קיבל משקל שווה. כל מדינה קיבלה ציון ממוצע במשתנים האלה.  

ווילקינסון ופיקט בחנו כיצד אי שוויון כזה קשור או לא קשור לבעיות שיש להן מימד חברתי, סוג של בעיות שהן שכיחות יותר בתחתית הסולם החברתי. מידע שניתן להשוות בין מדינות כמו [[תוחלת החיים]], ציוני ילדים בחשבון וקריאה, שיעור תמותת תינוקות, שיעור מקרי רצח, אחוז האוכלוסייה במאסר, שיעור ילודה בקרב נוער, [[אמון|רמות אמון]], [[השמנה]], [[מחלות נפש]] (לפי ההגדרות הסטנדרטיות זה כולל גם התמכרות לסמים ולאלכוהול), וכן [[ניידות חברתית]]. הם שמו את כל הבעיות במדד אחד. כל משתנה קיבל משקל שווה. כל מדינה קיבלה ציון ממוצע במשתנים האלה.