שינויים

[[גידול אוכלוסין]] כשלעצמו אינו מחייב גידול באי השוויון, אלא תלוי בכמות האוכלוסייה ביחס לכמות סוגי ה[[הון]] ו[[משאבי הטבע]] הקיימים לרשותה. כל עוד האוכלוסייה קטנה ביחס לכמות ההון, גידול אוכלוסין אינו מהווה בעיה, שכן יש עודף הון לנפש. קיימים סוגי הון כמו [[הון אנושי]] או [[הון תעשייתי]] שיכולים אפילו לגדול, לפחות למשך זמן מסויים, כאשר האוכלוסייה גדלה. לדוגמה [[התמחות כלכלית]] אפשרית כאשר יש אוכלוסייה גדולה יותר.  

[[גידול אוכלוסין]] כשלעצמו אינו מחייב גידול באי השוויון, אלא תלוי בכמות האוכלוסייה ביחס לכמות סוגי ה[[הון]] ו[[משאבי הטבע]] הקיימים לרשותה. כל עוד האוכלוסייה קטנה ביחס לכמות ההון, גידול אוכלוסין אינו מהווה בעיה, שכן יש עודף הון לנפש. קיימים סוגי הון כמו [[הון אנושי]] או [[הון תעשייתי]] שיכולים אפילו לגדול, לפחות למשך זמן מסויים, כאשר האוכלוסייה גדלה. לדוגמה [[התמחות כלכלית]] אפשרית כאשר יש אוכלוסייה גדולה יותר.  

עם זאת ביחס ל[[הון טבעי]] גידול אוכלוסין פרושו שיש פחות משאבים ושירותי טבע לנפש. דבר זה גורר לחץ קיום גדול יותר על כלל החברה היות וקשה יותר לשרוד. בחברה מרובדת ומורכבת לחץ כזה מתורגם בדרך כלל לאי-שוויון - העניים נאלצים לעבוד קשה יותר ויותר רק כדי לשרוד, והעשירים משתמשים בכוח הפוליטי שלהם כדי לצבור עוד כוח ולשמור על גישה חופשית למשאבי הון.  

עם זאת ביחס ל[[הון טבעי]] גידול אוכלוסין פירושו שיש פחות משאבים ושירותי טבע לנפש. דבר זה גורר לחץ קיום גדול יותר על כלל החברה היות וקשה יותר לשרוד. בחברה מרובדת ומורכבת לחץ כזה מתורגם בדרך כלל לאי-שוויון - העניים נאלצים לעבוד קשה יותר ויותר רק כדי לשרוד, והעשירים משתמשים בכוח הפוליטי שלהם כדי לצבור עוד כוח ולשמור על גישה חופשית למשאבי הון.  

סופר המדע בדיוני, אייזיק אסימוב, ממחיש את הבעיות הכרוכות ביחס בין הון לבין כמות האוכלוסייה על ידי ההדגמה של מספר האנשים שנמצאים בבית אחד וחולקים מספר תאי אמבטיה או שירותים. בתגובה לשאלה של Bill Moyers, מה לדעתך יקרה לרעיון של חיים באופן מכובד (dignity) למין האנושי אם [[האוכלוסייה האנושית]] [[גידול מעריכי|תמשיך לגדול בקצב הנוכחי]], עונה אסימוב:

סופר המדע בדיוני, אייזיק אסימוב, ממחיש את הבעיות הכרוכות ביחס בין הון לבין כמות האוכלוסייה על ידי ההדגמה של מספר האנשים שנמצאים בבית אחד וחולקים מספר תאי אמבטיה או שירותים. בתגובה לשאלה של Bill Moyers, מה לדעתך יקרה לרעיון של חיים באופן מכובד (Dignity) למין האנושי אם [[האוכלוסייה האנושית]] [[גידול מעריכי|תמשיך לגדול בקצב הנוכחי]], עונה אסימוב:

{{ציטוט|תוכן=זה (גידול אוכלוסין) הולך להרוס את כל זה. אני משתמש במה שאני מכנה "דימוי האמבטיה" שלי. אם יש שני אנשים שגרים בדירה, ויש שני חדרי אמבטיה, אז לשניהם יש מה שאני מכנה 'החופש לאמבטיה', כנס לאמבטיה בכל זמן שאתה רוצה, ושהה שם כל זמן שאתה רוצה מכל סיבה בה תבחר. ולפי שיטתי זהו האידאל. וכולם מאמינים בחופש לאמבטיה. זה צריך להיות כתוב בחוקה. אבל אם יש לך 20 אנשים שחיים בדירה, ושני חדרי אמבטיה, לא משנה כמה כל אדם מאמין בחופש לאמבטיה, אין כזה דבר. עליך לתכנן דברים, עליך לתכנן זמנים לכל אדם, עליך לדפוק על הדלת, עוד לא סיימת שם? וכו'. ובאותו אופן, דמוקרטיה לא יכולה לשרוד איכלוס-יתר. היושר והכבוד האנושי לא יכולים לשרוד אותו. נוחות והגינות לא ישרדו אותו. כשאתה מכניס יותר ויותר אנשים לעולם, הערך של החיים לא רק יורד, אלא נעלם לגמרי. זה לא משנה אם מישהו מת.}}

{{ציטוט|תוכן=זה (גידול אוכלוסין) הולך להרוס את כל זה. אני משתמש במה שאני מכנה "דימוי האמבטיה" שלי. אם יש שני אנשים שגרים בדירה, ויש שני חדרי אמבטיה, אז לשניהם יש מה שאני מכנה 'החופש לאמבטיה', כנס לאמבטיה בכל זמן שאתה רוצה, ושהה שם כל זמן שאתה רוצה מכל סיבה בה תבחר. ולפי שיטתי זהו האידאל. וכולם מאמינים בחופש לאמבטיה. זה צריך להיות כתוב בחוקה. אבל אם יש לך 20 אנשים שחיים בדירה, ושני חדרי אמבטיה, לא משנה כמה כל אדם מאמין בחופש לאמבטיה, אין כזה דבר. עליך לתכנן דברים, עליך לתכנן זמנים לכל אדם, עליך לדפוק על הדלת, עוד לא סיימת שם? וכו'. ובאותו אופן, דמוקרטיה לא יכולה לשרוד איכלוס-יתר. היושר והכבוד האנושי לא יכולים לשרוד אותו. נוחות והגינות לא ישרדו אותו. כשאתה מכניס יותר ויותר אנשים לעולם, הערך של החיים לא רק יורד, אלא נעלם לגמרי. זה לא משנה אם מישהו מת.}}

נעשו מחקרים שונים על הקשר בין מבחני IQ לדוגמה, לבין הכנסה או נכסים. הספר  "IQ and the Wealth of Nations" שנכתב על ידי ד"ר Richard Lynn בחן את הקשר אבל בהצלחה מוגבלת, וכך גם מחקרים אחרים. בספר The Mismeasure of Man מבקר הביולוג [[סטיבן ג'י גולד]] את מבחני האינטליגנציה. נראה כי יש צורך במחקר נוסף לגבי איך מודדים אינטליגנציה לפני קביעה שיש קשר בין הדברים.  

נעשו מחקרים שונים על הקשר בין מבחני IQ לדוגמה, לבין הכנסה או נכסים. הספר  "IQ and the Wealth of Nations" שנכתב על ידי ד"ר Richard Lynn בחן את הקשר אבל בהצלחה מוגבלת, וכך גם מחקרים אחרים. בספר The Mismeasure of Man מבקר הביולוג [[סטיבן ג'י גולד]] את מבחני האינטליגנציה. נראה כי יש צורך במחקר נוסף לגבי איך מודדים אינטליגנציה לפני קביעה שיש קשר בין הדברים.  

תכונות נוספות שמיוחסות לעושר הן תכונות שבאות לידי ביטוי בהקשרים מסויימים בינהן - "כשרון לעסקים", יכולות חברתיות גבוהות, יצירתיות גבוהה, ועוד. תכונות חיוביות במקצוע אחד (יצירתיות אצל אומן) יכולות להיות בעייתיות במקצוע אחר (יצירתיות אצל אחות בבית חולים). תכונות רבות שחשובת במקצוע אחד הן חסרות משמעות במקצוע אחר.

תכונות נוספות שמיוחסות לעושר הן תכונות שבאות לידי ביטוי בהקשרים מסויימים ביניהן - "כשרון לעסקים", יכולות חברתיות גבוהות, יצירתיות גבוהה, ועוד. תכונות חיוביות במקצוע אחד (יצירתיות אצל אומן) יכולות להיות בעייתיות במקצוע אחר (יצירתיות אצל אחות בבית חולים). תכונות רבות שחשובת במקצוע אחד הן חסרות משמעות במקצוע אחר.

====השכלה====

====השכלה====

גורם חשוב אחד ביצירת אי שוויון הוא היכולת המשתנה של פרטים להשיג חינוך או השכלה. השכלה, במיוחד השכלה בתחום שבו יש ביקוש גבוה לעובדים, יוצרת משכורות גבוהות לבעלי ההשכלה. בניגוד אליהם, אלו שאינם מסוגלים להרשות לעצמם השכלה מקבלים בדרך כלל משכורות נמוכות. כלכלנים רבים מאמינים שהסיבה העיקרית לכך שהעולם חווה רמות גדולות והולכות של אי שוויון מאז שנות 1980 היא הגידול בביקוש לעובדים מיומנים בתעשיות היי-טק. הם מאמינים כי דבר זה גרר עליה במשכורות עבור אלו שיש להם השכלה, אבל לא הגדיל את המשכורות של אלו שאין להם השכלה, דבר שהוביל לאי שוויון גדל.

גורם חשוב אחד ביצירת אי שוויון הוא היכולת המשתנה של פרטים להשיג חינוך או השכלה. השכלה, במיוחד השכלה בתחום שבו יש ביקוש גבוה לעובדים, יוצרת משכורות גבוהות לבעלי ההשכלה. בניגוד אליהם, אלו שאינם מסוגלים להרשות לעצמם השכלה מקבלים בדרך כלל משכורות נמוכות. כלכלנים רבים מאמינים שהסיבה העיקרית לכך שהעולם חווה רמות גדולות והולכות של אי שוויון מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 היא הגידול בביקוש לעובדים מיומנים בתעשיות היי-טק. הם מאמינים כי דבר זה גרר עליה במשכורות עבור אלו שיש להם השכלה, אבל לא הגדיל את המשכורות של אלו שאין להם השכלה, דבר שהוביל לאי שוויון גדל.

====גלובליזציה====

====גלובליזציה====

בשנים האחרונות יש [[גלובליזציה]] מואצת. קיימות מגמות הפוכות - מצד אחד ירידה באי-השוויון העולמי בין מדינות - כך שהמדינות העניות כמו [[סין]], [[הודו]], [[ברזיל]] ועוד מדינות רבות אחרות, מתקרבות אל המדינות העשירות יותר. מצד שני, בתוך כל מדינה קיימת מגמה הפוכה שבה מתרחבים הפערים בין עניים לעשירים.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20110303_1218149&from=haaretz]

בשנים האחרונות יש [[גלובליזציה]] מואצת. קיימות מגמות הפוכות - מצד אחד ירידה באי-השוויון העולמי בין מדינות - כך שהמדינות העניות כמו [[סין]], [[הודו]], [[ברזיל]] ועוד מדינות רבות אחרות, מתקרבות אל המדינות העשירות יותר. מצד שני, בתוך כל מדינה קיימת מגמה הפוכה שבה מתרחבים הפערים בין עניים לעשירים.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20110303_1218149&from=haaretz]

ליברליזציה של המסחר (הורדת מכסים, והקלות אחרות על מסחר בינלאומי) עלולה להעביר את אי השוויון הכלכלי מהרמה העולמית (אי שוויון בין אנשים באומות שונות) לרמה המקומית. כאשר מדינות עשירות סוחרות עם מדינות עניות, השכר של פועלים בעבודות לא מיומנות במדינות העשירות עלול לרדת בעקבות תחרות עם פועלים מקבילים מארצות אחרות. הכלכלן [[פול קרוגמן]] שעוסק במתחום המסחר, מעריך כי לליברליזציה של המסחר יש השפעה מדידה על הגדלת אי השוויון בתוך [[ארצות הברית]].  

ליברליזציה של המסחר (הורדת מכסים, והקלות אחרות על מסחר בינלאומי) עלולה להעביר את אי השוויון הכלכלי מהרמה העולמית (אי שוויון בין אנשים באומות שונות) לרמה המקומית. כאשר מדינות עשירות סוחרות עם מדינות עניות, השכר של פועלים בעבודות לא מיומנות במדינות העשירות עלול לרדת בעקבות תחרות עם פועלים מקבילים מארצות אחרות. הכלכלן [[פול קרוגמן]] שעוסק בתחום המסחר, מעריך כי לליברליזציה של המסחר יש השפעה מדידה על הגדלת אי השוויון בתוך [[ארצות הברית]].  

הוא משייך מגמה זו לעליה במסחר עם מדינות עניות ובפרגמנטציה של הייצור (הפרדת תהליך הייצור למדינות שונות) דבר שהופך את המשרות הבלתי מיומנות לדבר סחיר יותר. עם זאת, הוא חושב שהשפעת המסחר על אי השוויון בארצות הברית היא מינורית בהשוואה לסיבות אחרות כמו [[שינויים טכנולוגיים]], דעה שגם מומחים אחרים מאמצים.  

הוא משייך מגמה זו לעליה במסחר עם מדינות עניות ובפרגמנטציה של הייצור (הפרדת תהליך הייצור למדינות שונות) דבר שהופך את המשרות הבלתי מיומנות לדבר סחיר יותר. עם זאת, הוא חושב שהשפעת המסחר על אי השוויון בארצות הברית היא מינורית בהשוואה לסיבות אחרות כמו [[שינויים טכנולוגיים]], דעה שגם מומחים אחרים מאמצים.  

הכלכלן Lawrence Katz מהרווארד, מעריך כי המסחר מהווה תרומה של רק 5-15% מהגדלת אי השוויון. כמה כלכלנים כמו [[רוברט לורנס]], Robert Lawrence, חולקים על כך שיש קשר כלשהו בין הדברים. לורנס לדוגמה טוען כי במדינות העשירות, שכלולים טכנולוגיים ואוטומציה הובילו לכך שעבודות במיומנות נמוכה הוחלפו במכונות; וכי במדינות עשירות אין כיום כמות משמעותית של עובדים לא מיומנים שעובדים בייצור ואשר יכלו להיות מושפעים מתחרות מצד עובדים במדינות עניות.

הכלכלן Lawrence Katz מהרווארד, מעריך כי המסחר מהווה תרומה של רק 5%-15% מהגדלת אי השוויון. כמה כלכלנים כמו [[רוברט לורנס]] (Robert Lawrence) חולקים על כך שיש קשר כלשהו בין הדברים. לורנס לדוגמה טוען כי במדינות העשירות, שכלולים טכנולוגיים ואוטומציה הובילו לכך שעבודות במיומנות נמוכה הוחלפו במכונות; וכי במדינות עשירות אין כיום כמות משמעותית של עובדים לא מיומנים שעובדים בייצור ואשר יכלו להיות מושפעים מתחרות מצד עובדים במדינות עניות.

===מגדר, גזע ותרבות===

===מגדר, גזע ותרבות===

יש הסברים רבים לשאלה מדוע קיימים הבדלי שכר בין גברים לנשים. אלה כוללים הבדלים בכישורים, הבדלים בין המינים בהקשר של טיפול בילדים, הפליה כנגד נשים (מצד נשים וגברים כאחד), הפליה מגדרית (גברים נגד נשים), הבדלים בהשכלה ועוד.  

יש הסברים רבים לשאלה מדוע קיימים הבדלי שכר בין גברים לנשים. אלה כוללים הבדלים בכישורים, הבדלים בין המינים בהקשר של טיפול בילדים, הפליה כנגד נשים (מצד נשים וגברים כאחד), הפליה מגדרית (גברים נגד נשים), הבדלים בהשכלה ועוד.  

דת ותרבות נחשבות כגורמים שיש להם תפקיד ביצירת דפוסי אי שוויון על ידי עידוד או מניעה של התנהגות לצבירת עושר (כמו עידוד להשכלה וסוג ההשכלה, עידוד לחיים צנועים, עידוד לעבודה, חוקי מוסר, מרכזיות המשפחה, הבדלים בין המינים ועוד), על ידי הספקה של מוסדות חברתיים תומכים ועל ידי הספקה של בסיס להפלייה. במדינות רבות פרטים המשתייכים למיעוטים אתניים מסויימים הם בממוצע עניים יותר, ההסברים לכך כוללים הפלייה, הבדלי תרבות, והבדלים בהשכלה.

דת ותרבות נחשבות כגורמים שיש להם תפקיד ביצירת דפוסי אי שוויון על ידי עידוד או מניעה של התנהגות לצבירת עושר (כמו עידוד להשכלה וסוג ההשכלה, עידוד לחיים צנועים, עידוד לעבודה, חוקי מוסר, מרכזיות המשפחה, הבדלים בין המינים ועוד), על ידי הספקה של מוסדות חברתיים תומכים ועל ידי הספקה של בסיס להפליה. במדינות רבות פרטים המשתייכים למיעוטים אתניים מסויימים הם בממוצע עניים יותר, ההסברים לכך כוללים הפלייה, הבדלי תרבות, והבדלים בהשכלה.

===דפוסי פיתוח===

===דפוסי פיתוח===

{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}

{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}

עיבוי עושר (Wealth condensation) הוא תהליך תאורטי שבו, בתנאים מסויימים, עושר שזה עתה נוצר נוטה להתרכז בבעלותם של אנשים או יישויות שהיו עשירים עוד קודם לכן. דבר זה משתקף באמירה 'העשירים מתעשרים והעניים מתרוששים'. לפי תאוריה זו, אלו שכבר אוחזים בעושר הינם בעלי אמצעים להשקיע במשאבים חדשים ליצרית עושר או לחלופין למנף את העושר הצבור וכך הם מקבלים עוד עושר. במשך הזמן, התרכזות העושר יכולה לתרום באופן משמעותי לקיום המתמשך של אי שוויון בתוך חברה. מושג דומה הוא המושג של [[מלכודת עוני|מלכודות עוני]] שנוטות להציב מכשולים גדולים יותר לפרנסה עבור אזרחים עניים יותר.  

עיבוי עושר (Wealth condensation) הוא תהליך תאורטי שבו, בתנאים מסויימים, עושר שזה עתה נוצר נוטה להתרכז בבעלותם של אנשים או יישויות שהיו עשירים עוד קודם לכן. דבר זה משתקף באמירה 'העשירים מתעשרים והעניים מתרוששים'. לפי תאוריה זו, אלו שכבר אוחזים בעושר הינם בעלי אמצעים להשקיע במשאבים חדשים ליצירת עושר או לחלופין למנף את העושר הצבור וכך הם מקבלים עוד עושר. במשך הזמן, התרכזות העושר יכולה לתרום באופן משמעותי לקיום המתמשך של אי שוויון בתוך חברה. מושג דומה הוא המושג של [[מלכודת עוני|מלכודות עוני]] שנוטות להציב מכשולים גדולים יותר לפרנסה עבור אזרחים עניים יותר.  

כדוגמה להצטברות עושר, או מלכודת עוני, נהגי משאיות שהינם הבעלים של המשאית שלהם, מרוויחים באופן עקבי יותר מאשר אלו שאין בבעלותם משאית, היות ובעל המשאית יכול להימנע מתשלום הרנטה שנדרשים נהגים לשלם לבעלים (גם אם לוקחים בחשבון עלויות תחזוקה ושאר הוצאות). לכן, נהג משאית שיש לו רכוש מלכתחילה, יכול לקנות משאית עבור עצמו כדי להרוויח יותר כסף. נהג שלא יכול להרשות לעצמו לקנות משאית, מרוויח פחות ולכן נתקע במלכוד 22, שבו הוא לא יכול לקנות משאית משל עצמו כדי להגדיל את ההכנסה שלו.  

כדוגמה להצטברות עושר, או מלכודת עוני, נהגי משאיות שהינם הבעלים של המשאית שלהם, מרוויחים באופן עקבי יותר מאשר אלו שאין בבעלותם משאית, היות ובעל המשאית יכול להימנע מתשלום הרנטה שנדרשים נהגים לשלם לבעלים (גם אם לוקחים בחשבון עלויות תחזוקה ושאר הוצאות). לכן, נהג משאית שיש לו רכוש מלכתחילה, יכול לקנות משאית עבור עצמו כדי להרוויח יותר כסף. נהג שלא יכול להרשות לעצמו לקנות משאית, מרוויח פחות ולכן נתקע במלכוד 22, שבו הוא לא יכול לקנות משאית משל עצמו כדי להגדיל את ההכנסה שלו.