שינויים

'''תרבות מקיימת''' או '''תרבות בת קיימא''' היא [[תרבות]] שבה ה[[ערכים]], נקודות המבט ואורח החיים נותנים מקום מרכזי ל[[קיימות]], כלומר שימוש מושכל ב[[משאבי טבע]] ו[[שרותי המערכת האקולוגית|שרותי הטבע]], [[שיוויון]] (או [[ביזור כלכלי]]) ו[[צדק חלוקתי|צדק חלוקתי דורי]] ו[[צדק בין דורי|בין דורי]] ותפיסות [[כלכלה|כלכליות]]  שתומכות בשימור של משאבי הטבע ובחברה האנושי לדוגמה הכללת משאבי [[הון חברתי|ההון החברתי]], [[הון סביבתי|הסביבתי]] והתרבותי בתוך [[כלכלה|הניתוח הכלכלי]]- כדוגמת [[כלכלה אקולוגית]].  

'''תרבות מקיימת''' או '''תרבות בת קיימא''' היא [[תרבות]] שבה ה[[ערכים]], נקודות המבט ואורח החיים נותנים מקום מרכזי ל[[קיימות]], כלומר שימוש מושכל ב[[משאבי טבע]] ו[[שרותי המערכת האקולוגית|שרותי הטבע]], [[שיוויון]] (או [[ביזור כלכלי]]) ו[[צדק חלוקתי|צדק חלוקתי דורי]] ו[[צדק בין דורי|בין דורי]] ו[[חקר הכלכלה|תפיסות כלכליות]]  שתומכות בשימור של [[משאבי טבע|משאבי הטבע]] ובחברה האנושי לדוגמה הכללת משאבי [[הון חברתי|ההון החברתי]], [[הון סביבתי|הסביבתי]] והתרבותי בתוך [[כלכלה|הניתוח הכלכלי]]- כדוגמת [[כלכלה אקולוגית]].  

המושג "תרבות מקיימת" יכול גם להתייחס לחברה של מיעוטים המצליחים לשמור על אופי התרבותי שלהם ולהתקיים לאורך שנים רבות, לדוגמה המיעוט היהודי בתפוצות. במובן זה [[מוסד חברתי|המוסד החברתי]] הצליח לשרוד במשך זמן רב, בלי קשר ל[[קיימות האקולוגית]] שלו.   

המושג "תרבות מקיימת" יכול גם להתייחס לחברה של מיעוטים המצליחים לשמור על אופי התרבותי שלהם ולהתקיים לאורך שנים רבות, לדוגמה המיעוט היהודי בתפוצות. במובן זה [[מוסד חברתי|המוסד החברתי]] הצליח לשרוד במשך זמן רב, בלי קשר ל[[קיימות האקולוגית]] שלו.   

==דוגמאות היסטוריות==

==דוגמאות היסטוריות להתמודדות של חברות עם אתגרי קיימות==

דוגמאות לתרבויות לא בנות קיימא שהתמוטטו עקב שילוב של סיבות חברתיות ו[[הסביבה הטבעית|סביבתיות מובאות]] בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של הביולוג [[ג'ארד דיימונד]]. תרבויות אלה כוללות את [[איי הפסחא]], [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]], ועוד. בנוסף דיימונד מביא גם דוגמאות לתרבויות אחרות שהיו נתונות תחת איום סביבתי הצליחו לשרוד, ביניהן טיקופיה, יפן הקיסרית ופפואה ניו גיני. דיימונד מבצע השוואה בין התרבויות ומנסה להבין מה דומה ומה שונה בין התרבויות השונות.   

הספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|ההיסטריון הסביבתי]] [[ג'ארד דיימונד]] סוקר מספר דוגמאות לתרבויות לא בנות קיימא שהתמוטטו עקב שילוב של סיבות חברתיות ו[[הסביבה הטבעית|סביבתיות]]. תרבויות אלה כוללות את [[איי הפסחא]], [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]], ועוד. בנוסף דיימונד מביא גם דוגמאות לתרבויות אחרות שהיו נתונות תחת איום סביבתי הצליחו לשרוד - [[טיקופיה]], יפן הקיסרית ו[[פפואה ניו גיני]]. דיימונד מבצע השוואה בין התרבויות ומנסה להבין מה דומה ומה שונה בין התרבויות השונות.  הוא גם סוקר [[מודרניזם|תרבויות מודרניות]] ובוחן את הקשיים הפוליטיים הכלכלים והתרבותיים המקשים התמודדות עם בעיות סביבה.

אחת המסקנות של דיימונד היא כי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], הנהגה פוליטית ו[[ערכים חברתיים]] לא מתאימים הם בדרך כלל הגורמים המעורבים בהתמוטטות של תרבות, בעיקר על ידי האצה של [[משבר סביבתי]] ועל ידי התעלמות ממשבר כזה או נקיטת צעדים לא מספיק טובים כדי להתמודד איתו.

אחת המסקנות של דיימונד היא כי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], הנהגה פוליטית ו[[ערכים חברתיים]] לא מתאימים הם בדרך כלל הגורמים המעורבים בהתמוטטות של תרבות, בעיקר על ידי האצה של [[משבר סביבתי]] ועל ידי התעלמות ממשבר כזה או נקיטת צעדים לא מספיק טובים כדי להתמודד איתו.

==טיקופיה==

==טיקופיה==

דוגמה לתרבות בת קיימא, שהצליחה לשרוד במשך אלפי שנים קיימת באי הקטן [[טיקופיה]]. בני האי שילבו [[ערכים]] של קיימות, יחד עם פרקטיקות של [[יער מאכל]] ו[[ייצוב אוכלוסין]] שהיו הכרחיות כדי לשרוד.  

דוגמה לתרבות בת קיימא, שהצליחה לשרוד במשך אלפי שנים קיימת באי הקטן [[טיקופיה]]. בני האי שילבו [[ערכים]] של [[קיימות]], יחד עם פרקטיקות של [[יער מאכל]] ו[[ייצוב אוכלוסין]] שהיו הכרחיות כדי לשרוד.  

===התיישבות הנורדים בגרינלנד===

===התיישבות הנורדים בגרינלנד===

דוגמה מפורטת להשפעת התרבות על ה[[קיימות]] מובאת על ידי דיימונד לגבי [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]], מושבה שהתקיימה במשך 400 שנה עד להכחדתה המלאה ברעב בקור ובמלחמות. האליטה הפוליטית של המושבה הייתה עסוקה במאבקים פוליטיים בינה לבין עצמה, וכוונה את רוב עודף המשאבים לעבר צבירת [[מוצרי יוקרה]] במקום לפנות מאמצים לשם חידוש מלאים של משאבים נחוצים. לדוגמה, הנורדים ערכו מסעות לצפון לשם ציד פרוות במטרה לייצא אותן לנורווגיה כדי לייבא בחזרה שמלות יקרות, במקום מסעות אל הדרום לחידוש מלאי העצים שלהם היו זקוקים. ללא עצים אלה, הנורדים היו מוגבלים יותר בבניית סירות ואוניות, וכן לא יכלו להפיק [[ברזל]] מפאת מחסור בחומרי בערה.  

דוגמה מפורטת להשפעת התרבות על ה[[קיימות]] מובאת על ידי דיימונד לגבי [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]], מושבה שהתקיימה במשך 400 שנה עד להכחדתה המלאה ברעב בקור ובמלחמות. האליטה הפוליטית של המושבה הייתה עסוקה במאבקים פוליטיים בינה לבין עצמה, וכוונה את רוב עודף המשאבים לעבר צבירת [[מוצרי יוקרה]] במקום לפנות מאמצים לשם חידוש מלאים של משאבים נחוצים. לדוגמה, הנורדים ערכו מסעות לצפון לשם ציד פרוות במטרה לייצא אותן לנורווגיה כדי לייבא בחזרה שמלות יקרות, במקום מסעות אל הדרום לחידוש מלאי העצים שלהם היו זקוקים. ללא עצים אלה, הנורדים היו מוגבלים יותר בבניית סירות ואוניות, וכן לא יכלו להפיק [[ברזל]] מפאת מחסור בחומרי בערה.  

המוסדות החברתיים של הנורדים לקחו חלק בבעיות שלהם שכן העדר מוסדות [[דמוקרטיה|דמוקרטיים]] יחד עם מסורת של [[חקלאות]] ו[[וואסלים]] גררו את [[פערים חברתיים]] וריכוז הכוח בידי מיעוט קטן ועשיר שהיה עסוק בעיקר במלחמות פנימיות שלו, ולא חווה על בשרו את המצוקה הסביבתית-כלכלית עד שהיה מאוחר מידי. היבט נוסף של [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזית הכלכלית]] מידי ולא [[שוק משוכלל]] ו[[אי שוויון כלכלי|פערים כלכליים]] גדולים שהובילו לכך שרוב ההחלטות הכלכליות נלקחו על ידי אליטה פוליטית ומספר איכרים עשירים שהחזיקו וואסלים ורשת של תומכים נאמנים.  

המוסדות החברתיים של הנורדים היו חלק מהבעיות שלהם שכן העדר מוסדות [[דמוקרטיה|דמוקרטיים]] יחד עם מסורת של [[חקלאות]] ו[[וואסלים]] גררו את [[פערים חברתיים]] וריכוז הכוח בידי מיעוט קטן ועשיר שהיה עסוק בעיקר במלחמות פנימיות שלו, ולא חווה על בשרו את המצוקה הסביבתית-כלכלית עד שהיה מאוחר מידי. היבט נוסף של [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזית הכלכלית]] מידי ולא [[שוק משוכלל]] ו[[אי שוויון כלכלי|פערים כלכליים]] גדולים שהובילו לכך שרוב ההחלטות הכלכליות נלקחו על ידי אליטה פוליטית ומספר איכרים עשירים שהחזיקו וואסלים ורשת של תומכים נאמנים.  

[[ערך חברתי|הערכים החברתיים]] של הנורדים שהיו של נצרות קהילתית שמרנית, אפשרו לנורדים לשרוד במשך מאות שנים, אבל מנעו מהם גם שיח ולמידה עם האינואטים, [[ציידים לקטים]] שהתיישבו מאוחר יותר בגרינלנד והיו להם [[טכנולוגיות]] שאיפשרו להם לשרוד את תנאי האקלים הקשים ואת הקור והרעב שהכחידו את הנורדים. לדוגמה סירות קאנו מעורות בעלי חיים. מסיבה לא ברורה, אולי טאבו על אכילת דגים, ואולי בעיה טכנית, הנורדים בגרינלנד גם נמנעו מדייג דגים.  

[[ערך חברתי|הערכים החברתיים]] של הנורדים שהיו של נצרות [[קהילה|קהילתית]] שמרנית, אפשרו לנורדים לשרוד במשך מאות שנים בסביבה העויינת שנמצאת בצפון הרחוק. המסורת זו עיצבה את החברה הנורדית בגרינלד ועודדה הנורדים לעסוק בגידול פרות דבר שהפך יותר ויותר קשה עם השנים.  המסורת של הנורדים, יחד עם גזענות, מנעה מהם גם שיח ולמידה עם האינואטים, [[ציידים לקטים]] שהתיישבו מאוחר יותר בגרינלנד והיו להם [[טכנולוגיות]] שאיפשרו להם לשרוד את תנאי האקלים הקשים ואת הקור והרעב שהכחידו את הנורדים. לדוגמה סירות קאנו מעורות בעלי חיים. מסיבה לא ברורה, אולי טאבו על אכילת דגים, ואולי בעיה טכנית, הנורדים בגרינלנד גם נמנעו מדייג דגים.  

===איי הפסחא===

===איי הפסחא===

דוגמאות נוספות להשפעת התרבות על מידת ההתאמה האקולוגית של תרבות לסביבה הטבעית, כוללות את [[אי הפסחא]]. באי הייתה תחרות תרבותית חזקה בין בני שבטים שונים על בניית פסלי-אבן יותר ויותר גדולים למטרות פולחן. פסלי הענק נחצבו והוקמו בעמל רב במשך מאות שנים ובנייתם דרשה עמל רב מצד תושבי האי.  

דוגמאות נוספות להשפעת התרבות על מידת ההתאמה האקולוגית של תרבות לסביבה הטבעית, כוללות את [[אי הפסחא]]. באי הייתה תחרות תרבותית חזקה בין בני שבטים שונים על בניית פסלי-אבן יותר ויותר גדולים למטרות פולחן. פסלי הענק נחצבו והוקמו בעמל רב במשך מאות שנים ובנייתם דרשה עמל רב מצד תושבי האי.  

כדי להוביל את הפסלים מהמחצבות למקום היעד שלהן נכרתו עצים רבים באי. יחד עם גורמים נוספים הדבר הוביל ל[[בירוא יערות]]. היערות באי סיפקו [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] חיוניים לחקלאות כמו מניעת [[סחף קרקע]] וכן [[עץ]] ל[[דייג]]. בעקבות בירוא היערות [[הכחדה|נכחדו]] העצים כליל. ואתם התרחשה גם התמוטטות של ה[[חקלאות]] וה[[דייג]] באי, וכתוצאה מכך [[רעב המוני]], מלחמות אזרחים ומוות של רוב האוכלוסייה במקום. לאחר התמוטטות זו התפשטו אמונות דתיות חדשות ובני האי מוטטו את כל הפסלים הישנים באי, 

כדי להוביל את הפסלים מהמחצבות למקום היעד שלהן נכרתו עצים רבים באי. יחד עם גורמים נוספים הדבר הוביל ל[[בירוא יערות]]. היערות באי סיפקו [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] חיוניים לחקלאות כמו מניעת [[סחף קרקע]] וכן [[עץ]] לבניית סירות שהיו חיוניות כדי לאפשר [[דייג]]. בעקבות בירוא היערות [[הכחדה|נכחדו]] העצים כליל. ואתם התרחשה גם התמוטטות של ה[[חקלאות]] וה[[דייג]] באי, וכתוצאה מכך [[רעב המוני]], מלחמות אזרחים ומוות של רוב האוכלוסייה במקום. לאחר התמוטטות זו התפשטו אמונות דתיות חדשות ובני האי מוטטו את כל הפסלים הישנים באי. המלחמות והרעב נמשכו ואוכלוסיית האי הלכה וירדה.

==ראו גם==

==ראו גם==