שינויים

[[פקקי תנועה|גודש בכבישים]] גורם לעיכובים בזמן, והוא נגרם בשל צפיפות רכבים פרטיים בשעות הלחץ. הדבר מוביל לעיכוב של כלל משתמשי הרכב הפרטי וכן לעיכובים גם של משתמשי דרך אחרים כמו משתמשים ב[[תחבורה ציבורית]]. אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה, נזק לרווחה עקב אובדן שעות פנאי ואובדן שעות פעילות בגלל הערכת זמנים לתיאום פעילות (כמו משלוח מטענים).  

[[פקקי תנועה|גודש בכבישים]] גורם לעיכובים בזמן, והוא נגרם בשל צפיפות רכבים פרטיים בשעות הלחץ. הדבר מוביל לעיכוב של כלל משתמשי הרכב הפרטי וכן לעיכובים גם של משתמשי דרך אחרים כמו משתמשים ב[[תחבורה ציבורית]]. אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה, נזק לרווחה עקב אובדן שעות פנאי ואובדן שעות פעילות בגלל הערכת זמנים לתיאום פעילות (כמו משלוח מטענים).  

על פי הערכת משרד התחבורה בישראל משנת 2008, עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נאמדה בכ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בתל אביב: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.08, ynet</ref>

על פי הערכת משרד התחבורה בישראל משנת 2008, עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נאמדה בכ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בתל אביב: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.2008, ynet</ref>

עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי, כמו למשל בלאי עודף של כלי רכב, צריכת דלק מיותרת. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה מוערך ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>

עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי, כמו למשל בלאי עודף של כלי רכב, צריכת דלק מיותרת. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה מוערך ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>

מנגנון נוסף שבו מכוניות פוגעות ברוכבי אופניים ובהליכה רגלית הוא דרישה מתמשכת ל[[חנייה]] שבאה על חשבון מרחב עירוני ל[[מדרכות]], ל[[שבילי אופניים]] ולנתיבי תחבורה ציבורית. [[ביקוש מושרה]] גורם לכך שמצוקת החניה של מכוניות בערים לא יורדת, ודבר זה מוביל נהגים לחסום מדרכות ורשויות להעלים עין מדבר זה ולהצר מדרכות.  

מנגנון נוסף שבו מכוניות פוגעות ברוכבי אופניים ובהליכה רגלית הוא דרישה מתמשכת ל[[חנייה]] שבאה על חשבון מרחב עירוני ל[[מדרכות]], ל[[שבילי אופניים]] ולנתיבי תחבורה ציבורית. [[ביקוש מושרה]] גורם לכך שמצוקת החניה של מכוניות בערים לא יורדת, ודבר זה מוביל נהגים לחסום מדרכות ורשויות להעלים עין מדבר זה ולהצר מדרכות.  

סיבה מרכזית נוספת לתת-פיתוח של [[תחבורת אופניים בישראל]] היא חום. מכוניות תורמות לחימום העיר במספר דרכים (ראו סעיף בדבר אי חום עירוני ופגיעה בעצים), ולכן  מקטינות עוד יותר את כמות רוכבי האופניים.  

סיבה מרכזית נוספת לתת-פיתוח של [[תחבורת אופניים בישראל]] היא חום. מכוניות תורמות לחימום העיר במספר דרכים (ראו סעיף בדבר אי חום עירוני ופגיעה בעצים), ולכן  \מקטינות עוד יותר את כמות רוכבי האופניים.  

תחבורה ממונעת מונעת מאנשים לרכוב וללכת ברמה שהיו בוחרים לבצע ללא תחבורה זו. לפי החוקר הנורווגי Kjartan Sælensminde, מטעם המכון לכלכלת תחבורה (Institute of Transport Economics), "עלויות כניסה" אלה שמיוחסות לתחבורה ממונעת מוערכות בסדר גודל דומה לפחות לעלויות זיהום האוויר, והן לפחות פי 2 יחסית לנזקי הרעש. יש להתחשב לכן גם בעלויות כניסה כמו שמתחשבים בעלויות חיצוניות אחרות, כאשר הנושא הוא לקבוע את הרמה הנכונה של מיסוי מכוניות או לשקול סוגים שונים של הגבלות על שימוש במכוניות.<ref>Kjartan Sælensminde, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0967070X13001601 Cost–benefit analyses of walking and cycling track networks taking into account insecurity, health effects and external costs of motorized traffic], Transportation Research Part A Policy and Practice (Impact Factor: 2.73). 01/2004; </ref>

תחבורה ממונעת מונעת מאנשים לרכוב וללכת ברמה שהיו בוחרים לבצע ללא תחבורה זו. לפי החוקר הנורווגי Kjartan Sælensminde, מטעם המכון לכלכלת תחבורה (Institute of Transport Economics), "עלויות כניסה" אלה שמיוחסות לתחבורה ממונעת מוערכות בסדר גודל דומה לפחות לעלויות זיהום האוויר, והן לפחות פי 2 יחסית לנזקי הרעש. יש להתחשב לכן גם בעלויות כניסה כמו שמתחשבים בעלויות חיצוניות אחרות, כאשר הנושא הוא לקבוע את הרמה הנכונה של מיסוי מכוניות או לשקול סוגים שונים של הגבלות על שימוש במכוניות.<ref>Kjartan Sælensminde, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0967070X13001601 Cost–benefit analyses of walking and cycling track networks taking into account insecurity, health effects and external costs of motorized traffic], Transportation Research Part A Policy and Practice (Impact Factor: 2.73). 01/2004; </ref>

===עומס נפשי וגירושין===

===עומס נפשי וגירושין===

סקר שנערך ב-2011 באוניברסיטת אומה ב[[שבדיה]] מצא שנסיעות ארוכות בכל יום לעבודה מעלות ב-40% את הסבירות לפרידות ולגירושים. הסקר התבסס על 2 מיליון זוגות במדינה שגרים יחד ונערך בין 1995 ל-2005.לפי הסקר, רבים מהעובדים הנאלצים לנסוע בכל יום לעבודה יש ילדים קטנים, ומרביתם הם גברים. הסקר מצא גם כי בעיות בנישואים עקב נסיעות ארוכות יקרו קרוב לוודאי בחמש השנים הראשונות מאז מתחיל העובד בנסיעות הארוכות.  

סקר שנערך ב-2011 באוניברסיטת אומה ב[[שבדיה]] מצא שנסיעות ארוכות בכל יום לעבודה מעלות ב-40% את הסבירות לפרידות ולגירושים. הסקר התבסס על 2 מיליון זוגות במדינה שגרים יחד ונערך בין 1995 ל-2005. לפי הסקר, רבים מהעובדים הנאלצים לנסוע בכל יום לעבודה יש ילדים קטנים, ומרביתם הם גברים. הסקר מצא גם כי בעיות בנישואים עקב נסיעות ארוכות יקרו קרוב לוודאי בחמש השנים הראשונות מאז מתחיל העובד בנסיעות הארוכות.  

הסיבות לבעיות יכולות להיות קשורות לשילוב של הגדלת העומס כלכלי במשפחה (עקב עלויות רכב נוספות, וכן עקב אובדן זמן פעילות בבית והחלפתו בפעילות כלכלית נוספת - לדוגמה יותר ארוחות מוכנות, יותר סיוע של אנשי מקצוע) וכן מכך שרק אחד מבני הזוג (בדרך כלל האמא) נאלץ לקחת על עצמו יותר מטלות בבית ובגידול הילדים. <ref>Erika Sandow [http://usj.sagepub.com/content/51/3/526 Til Work Do Us Part: The Social Fallacy of Long-distance Commuting], Urban Studies, February 2014 vol. 51 no. 3 526-543 </ref>[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]

הסיבות לבעיות יכולות להיות קשורות לשילוב של הגדלת העומס כלכלי במשפחה (עקב עלויות רכב נוספות, וכן עקב אובדן זמן פעילות בבית והחלפתו בפעילות כלכלית נוספת - לדוגמה יותר ארוחות מוכנות, יותר סיוע של אנשי מקצוע) וכן מכך שרק אחד מבני הזוג (בדרך כלל האמא) נאלץ לקחת על עצמו יותר מטלות בבית ובגידול הילדים. <ref>Erika Sandow [http://usj.sagepub.com/content/51/3/526 Til Work Do Us Part: The Social Fallacy of Long-distance Commuting], Urban Studies, February 2014 vol. 51 no. 3 526-543 </ref>[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]