47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''היפרנורמליזציה''' הוא סרט תעודה מאת [[אדם קרטיס]] משנת 2016. הסרט עוסק בשאלה איך הגענו למקום שבו נראה שאין למערכת הפוליטית, התקשורתית והתרבותית שליטה על מה שמתרחש.
'''היפרנורמליזציה''' הוא סרט תעודה מאת [[אדם קרטיס]] משנת 2016. הסרט עוסק בשאלה איך הגענו למקום שבו נראה שאין למערכת הפוליטית, התקשורתית והתרבותית שליטה על מה שמתרחש.
לפי הפתיח של הסרט - "אנחנו חיים בעולם מוזר שבו יש אירועים שמערערים את היציבות שלנו - [[הגירה|גלי מהגרים]], [[טרור|מחבלים מתאבדים]], [[דונלד טראמפ]], [[ולדימיר פוטין]], ברקזיט, ונראה שאלו שנמצאים בשליטה אינם מסוגלים להתמודד עם העולם הזה. לאיש אין חזון לעתיד שונה או טוב יותר. הסרט הזה מתאר כיצד הגענו למצב המוזר הזה. הסרט עוסק ב-40 השנים האחרונות שבהם פוליטיקאים, פיננסיריים ובעלי הון, ומקדמים של חידושים טכנולוגיים. במקום להתמודד עם המורכבות של העולם, נסוגו. במקום זאת הם בנו גרסה מופשטת של העולם. וזאת כדי להמשיך ולהחזיק בכוח ובעוצמה. וכאשר הגרסה המזוייפת הזו של העולם גדלה, כולנו הלכנו שולל יחד עם ראיית העולם הזו, כי הפשטות הזו נוטעת ביטחון. אפילו מי שהאמינו שהם תוקפים את המערכת - רדיקלים, מוזיקאים, אמנים, תרבות הנגד, הפכו להיות חלק מהאשליה, בגלל שגם הם נסוגו לעולם האשליות. מסיבה זו לאופוזיציה שלנו אין השפעה, ושום דבר לא משתנה. אבל דבר זה מאפשר לכוחות אפלים לגדול בחוץ. כוחות ששבים לנקב את העולם המזוייף שנבנה בזהירות."
לפי הפתיח של הסרט - "אנחנו חיים בעולם מוזר שבו יש אירועים שמערערים את היציבות שלנו - [[הגירה|גלי מהגרים]], [[טרור|מחבלים מתאבדים]], [[דונלד טראמפ]], [[ולדימיר פוטין]], ברקזיט, ונראה שאלו שנמצאים בשליטה אינם מסוגלים להתמודד עם העולם הזה. לאיש אין חזון לעתיד שונה או טוב יותר. הסרט הזה מתאר כיצד הגענו למצב המוזר הזה. הסרט עוסק ב-40 השנים האחרונות שבהם פוליטיקאים, פיננסיריים ובעלי הון, ו"[[אוטופיות טכנולוגית|אוטופיסטים טכנולוגיים]]". במקום להתמודד עם המורכבות של העולם, נסוגו. במקום זאת הם בנו גרסה מופשטת של העולם. וזאת כדי להמשיך ולהחזיק בכוח ובעוצמה. וכאשר הגרסה המזוייפת הזו של העולם גדלה, כולנו הלכנו שולל יחד עם ראיית העולם הזו, כי הפשטות הזו נוטעת ביטחון. אפילו מי שהאמינו שהם תוקפים את המערכת - רדיקלים, מוזיקאים, אמנים, תרבות הנגד, הפכו להיות חלק מהאשליה, בגלל שגם הם נסוגו לעולם האשליות. מסיבה זו לאופוזיציה שלנו אין השפעה, ושום דבר לא משתנה. אבל דבר זה מאפשר לכוחות אפלים לגדול בחוץ. כוחות ששבים לנקב את העולם המזוייף שנבנה בזהירות."
==מקור השם==
שמו של הסרט "היפר-נורמליזציה" מגיע מספרו של Alexei Yurchak שיצא בשנת 2006 ומתאר את 20 השנים האחרונות בבית המועצות, Everything was Forever, Until it was No More: The Last Soviet Generation, about the paradoxes of life in the Soviet Union during the 20 years before it collapsed. אלכסיי, שהוא כיום פרופסור לאנתרופולגיה בברקלי קליפורניה טוען כי "כולם ידעו" שמהערכת נמצאת בקריסה אבל איש לא הצליח לדמיין מציאות אחרת.
קרטיס מתאר בסרט את המצב בברית המועצות בשנות ה-70. המהפכה הסובייטית רצתה לבנות עולם טוב יותר שגם יורכב מאנשים טובים יותר. עם הזמן החלום הזה נעלם, מי שניהלו את המערכת גילו שהם לא יכולים לחזות ולשלוט בכל דבר. התכנית יצאה משליטה. אבל במקום להתמודד עם זה הבירוקרטים החלו להעמיד פנים שהכל עובד לפי התכנית. מה שצמח במקום זה זה עולם מזוייף של סמלים וטקסים. החברה הסובייטית הפכה להיות מקום שבו כולם יודעים שמה שהמנהיגים אומרים הוא לא נכון, בגלל שהם ראו בעיניים שלהם שהכלכלה מתפוררת. אבל כולם היו צריכים לשתף פעולה ולהעמיד פנים שהכל אמיתי. בגלל שהיה קשה לדמיין חלופה אחרת. כאמור הביטוי לכך הוא - היפר-נורמליזציה. אתה הופך להיות חלק מהמערכת עד שקשה לראות מעבר לה. הזיוף הפך להיפר-נורמלי.
==תוכן הסרט==
הסרט מתחיל בתיאור המצב ב-1975 בעיר ניו יורק ובדמשק. בשני המקומות קרטיס טוען כי יש רעיון לפיו ניתן לנהל את העולם ללא פוליטיקאים. בניו יורק העיירה נקלעת לחובות בשל תהליכי [[פרבור]] ו[[אפקט הבייגלה]] שבו התושבים העשירים עוברים לפרברים ולעירייה נותרו פחות ופחות מיסים לתפעול העיר. לאחר שהעיר לא הצליחה לגייס עוד כסף בנקאים השתלטו על העיר והחלו לנהל אותה בין היתר על ידי פיטורים של שוטרים, כבאים ומורים. דבר זה מעלה כוח חדש לתמונה - [[שוק|כוחות השוק]] שאי אפשר להתווכח איתם.
הסרט מתחיל בתיאור המצב ב-1975 בעיר ניו יורק ובדמשק. בשני המקומות קרטיס טוען כי יש רעיון לפיו ניתן לנהל את העולם ללא פוליטיקאים. בניו יורק העיירה נקלעת לחובות בשל תהליכי [[פרבור]] ו[[אפקט הבייגלה]] שבו התושבים העשירים עוברים לפרברים ולעירייה נותרו פחות ופחות מיסים לתפעול העיר. לאחר שהעיר לא הצליחה לגייס עוד כסף בנקאים השתלטו על העיר והחלו לנהל אותה בין היתר על ידי פיטורים של שוטרים, כבאים ומורים. דבר זה מעלה כוח חדש לתמונה - [[שוק|כוחות השוק]] שאי אפשר להתווכח איתם.
בשנות ה-80 נבחר [[רונלד רייגן]] כנשיא ארצות הברית. המנגנון המורכב של קיסינג'ר מוחלף על ידי הסבר פשטני יותר לפיו אמריקה צריכה להתערב בעולם לטובת הנאורות. בעקבות הפלישה של ישראל ללבנון בשנת 1982 מתרחש טבח סברה ושתילה. דבר זה מאלץ את רייגן להתערב ולשלוח נחתים ללבנון ככוח שלום. אסד חושד כי דבר זה נועד לבסס הגמוניה ישראלית-אמריקאית באזור. הוא מתקרב לאיראן ונעזר בחיזבאללה, שהיה ארגון לא מוכר עד אז, כדי לשלוח שני מחבלים מתאבדים שהורגים מעל 200 נחתים בביירות. מקור הרעיון של מחבל מתאבד הגיע ממלחמת איראן-עיראק שם אייתוללה חומייני שלח אלפי נערים אל מותם בפיצוץ שדות מוקשים. זהו פיתוח חדש באיסלם השיעי של רעיון הג'יהאד. במקור אם האל רצה את מותך בשדה הקרב למען האיסלם הוא קבע את המקום והשעה. חומייני קובע כי ניתן לתקן עולם לא מושלם על ידי הקרבה עצמית. ארצות הברית נסוגה כעבר 4 חודשים מהאזור והדבר נחשב הישג לאסד. בתקופה זו אסד ואיראן חושבים שהם יכולים לשלוט ולכוון את המחבלים המתאבדים.
בשנות ה-80 נבחר [[רונלד רייגן]] כנשיא ארצות הברית. המנגנון המורכב של קיסינג'ר מוחלף על ידי הסבר פשטני יותר לפיו אמריקה צריכה להתערב בעולם לטובת הנאורות. בעקבות הפלישה של ישראל ללבנון בשנת 1982 מתרחש טבח סברה ושתילה. דבר זה מאלץ את רייגן להתערב ולשלוח נחתים ללבנון ככוח שלום. אסד חושד כי דבר זה נועד לבסס הגמוניה ישראלית-אמריקאית באזור. הוא מתקרב לאיראן ונעזר בחיזבאללה, שהיה ארגון לא מוכר עד אז, כדי לשלוח שני מחבלים מתאבדים שהורגים מעל 200 נחתים בביירות. מקור הרעיון של מחבל מתאבד הגיע ממלחמת איראן-עיראק שם אייתוללה חומייני שלח אלפי נערים אל מותם בפיצוץ שדות מוקשים. זהו פיתוח חדש באיסלם השיעי של רעיון הג'יהאד. במקור אם האל רצה את מותך בשדה הקרב למען האיסלם הוא קבע את המקום והשעה. חומייני קובע כי ניתן לתקן עולם לא מושלם על ידי הקרבה עצמית. ארצות הברית נסוגה כעבר 4 חודשים מהאזור והדבר נחשב הישג לאסד. בתקופה זו אסד ואיראן חושבים שהם יכולים לשלוט ולכוון את המחבלים המתאבדים.
באותו זמן בארצות הברית מתחזק כוחם של הבנקים ומוסדות פיננסים נוספים. באמצעות מחשבים ורשת תקשורת בין מחשבים ארגונים אלה יכולים לקבל ולנתח מידע בצורה שאינה נגישה לשלטון. דבר זה מפחיד חלק מהאנשים. ויליאם גיבסון כתב בשנת 1984 את נוירומנסר (Neuromancer), רומן מדע בדיוני אפל שעוסק בין היתר ב"סייברספייס" - מרחב של רשתות מחשבים שאליו נכנסים האקרים שעוסקים בקרבות בין תאגידים וקבוצות כוח. באותו זמן בקליפורניה מספר [[אופטימיזם טכנולוגי|אוטופיסטים טכנולוגיים]] לוקחים את הרעיון של גיבסון והופכים אותו על ראשו - הם מנסים להקים רשת מחשבים שתאפשר לאנשים יותר חופש.
באותו זמן בארצות הברית מתחזק כוחם של הבנקים ומוסדות פיננסים נוספים. באמצעות מחשבים ורשת תקשורת בין מחשבים ארגונים אלה יכולים לקבל ולנתח מידע בצורה שאינה נגישה לשלטון. דבר זה מפחיד חלק מהאנשים. ויליאם גיבסון כתב בשנת 1984 את נוירומנסר (Neuromancer), רומן מדע בדיוני אפל שעוסק בין היתר ב"סייברספייס" - מרחב של רשתות מחשבים שאליו נכנסים האקרים שעוסקים בקרבות בין תאגידים וקבוצות כוח.
באותו זמן בקליפורניה מספר [[אופטימיזם טכנולוגי|אוטופיסטים טכנולוגיים]] לקחו את הרעיון של גיבסון והופכים אותו על ראשו - הם ניסן להקים רשת מחשבים שתאפשר לאנשים יותר חופש, חופש ממגבלות פוליטיות. המקור התרבותי של אנשי קליפורניה לפי קרטיס הוא "תרבות-הנגד" (Counterculture) של שנות ה-60.
;"פשלבק אסיד":
החזון של John Perry Barlow אודות הסייבר-ספייס של שנות ה-1990 היה של "נסיון אסיד". בארלו שהיה חלק מתנועת "תרבות הנגד" של סן ה LSD (ידוע גם כאסדי) של שנות ה-60 והיה המייסד של Electronic Frontier Foundation כתב את המניספט A Declaration of the Independence of Cyberspace. המניספט פנה אל פוליטיקאים והצהיר כי "המרחב הגלובלי החברתי שאנו בונים יהיה עצמאי באופן טבעי מהעריצות שאתם מנסים לכפות עלינו". שני האקרים - Phiber Optik ו Acid Phreak, טענו כי במציאות [[תאגיד|תאגידים]] משתמשים באינטרנט כדי לצבור עוד כוח על חייהם של אנשים, יותר ממה שממשלות עשו בעבר. הם רצו להדגים כי קיימת היררכיה באינטרנט על ידי זה שהשיגו את פרטי כרטיס האשראי של Barlow מתאגיד TRW ופרסמו אותה באינטרנט.
;"הקולונול" :
פרק זה טוען כי ממשל רייגן השתמש בשליט לוב, מועמר קדאפי, כחייל-משחק באסטרטגיית [[יחסי ציבור]] שלו. מטרת יחסית הציבור היא להציג [[מדיניות החוץ]] של ארצות הברית כדבר פשוט ומוסרי. לפי קרטיס הממשל השיג דבר זה על ידי האשמת קדאפי במתקפה על שדות התעופה ברומה ובוינה בשנת 1985 וכן בפיצוץ בדיסקוטר בברלין ב-1986 שבו נהרגו חיילים מארצות הברית. בכל המקרים שירותי הביון באירופה ייחסו את המתקפות לשירותי הביון של סוריה. קרטיס טוען כי קדאפי לא הכחיש את הדברים כדי להגדיל את האהדה אליו בעולם הערבי והצגתו כמהפכן. קרטיס טוען כי הפצצה האווירית של ארצות הברית על לוב ב-1986, היתה בעיקר לצורך יחסי ציבור בגלל שמתקפה על סוריה היתה מסוכנת מידי.
==ראו גם==
==ראו גם==