שינויים

היפרנורמליזציה (סרט) (הצגת מקור)

גרסה מ־17:56, 17 בינואר 2017

נוספו 4 בתים , 17:56, 17 בינואר 2017

מ

אין תקציר עריכה

שורה 3: שורה 3:

לפי הפתיח של הסרט - "אנחנו חיים בעולם מוזר שבו יש אירועים שמערערים את היציבות שלנו - [[הגירה|גלי מהגרים]], [[טרור|מחבלים מתאבדים]], [[דונלד טראמפ]], [[ולדימיר פוטין]], ברקזיט, ונראה שאלו שנמצאים בשליטה אינם מסוגלים להתמודד עם העולם הזה. לאיש אין חזון לעתיד שונה או טוב יותר. הסרט הזה מתאר כיצד הגענו למצב המוזר הזה. הסרט עוסק ב-40 השנים האחרונות שבהם פוליטיקאים, פיננסיריים ובעלי הון, ומקדמים של חידושים טכנולוגיים. במקום להתמודד עם המורכבות של העולם, נסוגו. במקום זאת הם בנו גרסה מופשטת של העולם. וזאת כדי להמשיך ולהחזיק בכוח ובעוצמה. וכאשר הגרסה המזוייפת הזו של העולם גדלה, כולנו הלכנו שולל יחד עם ראיית העולם הזו, כי הפשטות הזו נוטעת ביטחון. אפילו מי שהאמינו שהם תוקפים את המערכת - רדיקלים, מוזיקאים, אמנים, תרבות הנגד, הפכו להיות חלק מהאשליה, בגלל שגם הם נסוגו לעולם האשליות. מסיבה זו לאופוזיציה שלנו אין השפעה, ושום דבר לא משתנה. אבל דבר זה מאפשר לכוחות אפלים לגדול בחוץ. כוחות ששבים לנקב את העולם המזוייף שנבנה בזהירות."

−

שמו של הסרט "היפר-נורמליזציה" נובע מהמצב בברית המועצות בשנות ה-70. המהפכה הסובייטית רצתה לבנות עולם טוב יותר שגם יורכב מאנשים טובים יותר. עם הזמן החלום הזה נעלם, מי שניהלו את המערכת גילו שהם לא יכולים לחזות ולשלוט בכל דבר. התכנית יצאה משליטה. אבל במקום להתמודד עם זה הבירוקרטים החלו להעמיד פנים שהכל עובד לפי התכנית. מה שצמח במקום זה זה עולם מזוייף של סמלים וטקסים. החברה הסובייטית הפכה להיות מקום שבו כולם יודעים שמה שהמנהיגים אומרים הוא לא נכון, בגלל שהם ראו בעיניים שלהם שהכלכלה מתפוררת. אבל כולם היו צריכים לשתף פעולה ולהעמיד פנים שהכל אמיתי. בגלל שהיה קשה לדמיין חלופה אחרת. כותב סובייטי אחד כינה זאת - היפר-~~נומרליזציה~~. אתה הופך להיות חלק מהמערכת עד שקשה לראות מעבר לה. הזיוף הפך להיפר-נורמלי.

+

שמו של הסרט "היפר-נורמליזציה" נובע מהמצב בברית המועצות בשנות ה-70. המהפכה הסובייטית רצתה לבנות עולם טוב יותר שגם יורכב מאנשים טובים יותר. עם הזמן החלום הזה נעלם, מי שניהלו את המערכת גילו שהם לא יכולים לחזות ולשלוט בכל דבר. התכנית יצאה משליטה. אבל במקום להתמודד עם זה הבירוקרטים החלו להעמיד פנים שהכל עובד לפי התכנית. מה שצמח במקום זה זה עולם מזוייף של סמלים וטקסים. החברה הסובייטית הפכה להיות מקום שבו כולם יודעים שמה שהמנהיגים אומרים הוא לא נכון, בגלל שהם ראו בעיניים שלהם שהכלכלה מתפוררת. אבל כולם היו צריכים לשתף פעולה ולהעמיד פנים שהכל אמיתי. בגלל שהיה קשה לדמיין חלופה אחרת. כותב סובייטי אחד כינה זאת - היפר-נורמליזציה. אתה הופך להיות חלק מהמערכת עד שקשה לראות מעבר לה. הזיוף הפך להיפר-נורמלי.

הסרט מתחיל בתיאור המצב ב-1975 בעיר ניו יורק ובדמשק. בשני המקומות קרטיס טוען כי יש רעיון לפיו ניתן לנהל את העולם ללא פוליטיקאים. בניו יורק העיירה נקלעת לחובות בשל תהליכי [[פרבור]] ו[[אפקט הבייגלה]] שבו התושבים העשירים עוברים לפרברים ולעירייה נותרו פחות ופחות מיסים לתפעול העיר. לאחר שהעיר לא הצליחה לגייס עוד כסף בנקאים השתלטו על העיר והחלו לנהל אותה בין היתר על ידי פיטורים של שוטרים, כבאים ומורים. דבר זה מעלה כוח חדש לתמונה - [[שוק|כוחות השוק]] שאי אפשר להתווכח איתם.

שורה 9: שורה 9:

קרטיס מעיר כי השמאל שהיה בשנות ה-60 לא התנגד לדבר זה בגלל שהוא עצמו עבר מהפכה של [[אינדיבידואליזם]] שמנעה ממנו את היכולת לשתף פעולה עם אנשים אחרים. דונלד טראמפ קונה דירות זולות כדי להפוך אותן לדירות יוקרה, ובה בעת עושה תרגיל החזר מס ענקי של עשרות מיליוני דולרים. בדמשק באותו זמן קיסינג'ר נפגש עם אסד האב. אסד רוצה רעיון פאן-ערבי שיאחד את הערבים, ככוח נגדי למערב. קיסינג'ר מאמין במערכת עולמית מאוזנת וכדי לאפשר את זה הוא רוצה לנטרל את הערבים וזאת על ידי סכסוך ביניהם. הוא מבטיח לאסד שהסכם שלום עם מצרים וישראל יכלול הסכם שלום גדול יותר שיתן גם פתרון לפלסטינים דבר שבעיני אסד יש לו חשיבות ליציבות אזורית. אבל קיסינג'ר משחק כפול ואין לו עניין בבעיה הפלסטינית ובסופו של דבר הסכם השלום לא כולל את הפלסטינים או הסדר עם סוריה. דבר זה מותיר את אסאד נזעם ועם תחושת בגידה, הוא מפסיק להיות אופטימי ונסוג מהתכנית הגדולה שלו לפאן ערביות ומונע על ידי רגשות נקם.

−

בשנות ה-80 נבחר [[רונלד רייגן]] כנשיא ארצות הברית. ~~הסנגנון~~ המורכב של קיסינג'ר מוחלף על ידי הסבר פשטני יותר לפיו אמריקה צריכה להתערב בעולם לטובת הנאורות. בעקבות הפלישה של ישראל ללבנון בשנת 1982 מתרחש טבח סברה ושתילה. דבר זה מאלץ את רייגן להתערב ולשלוח נחתים ללבנון ככוח שלום. אסד חושד כי דבר זה נועד לבסס הגמוניה ישראלית-אמריקאית באזור. הוא מתקרב לאיראן ונעזר בחיזבאללה, שהיה ארגון לא מוכר עד אז, כדי לשלוח שני מחבלים מתאבדים שהורגים מעל 200 נחתים בביירות. מקור הרעיון של מחבל מתאבד הגיע ממלחמת איראן-עיראק שם ~~איתוללה~~ חומייני שלח אלפי נערים אל מותם בפיצוץ שדות מוקשים. זהו פיתוח חדש באיסלם השיעי של רעיון הג'~~יהד~~. במקור אם האל רצה את מותך בשדה הקרב למען האיסלם הוא קבע את המקום והשעה. חומייני קובע כי ניתן לתקן עולם לא מושלם על ידי הקרבה עצמית. ארצות הברית נסוגה כעבר 4 חודשים מהאזור והדבר נחשב הישג לאסד. בתקופה זו אסד ואיראן חושבים שהם יכולים לשלוט ולכוון את המחבלים המתאבדים.

+

בשנות ה-80 נבחר [[רונלד רייגן]] כנשיא ארצות הברית. המנגנון המורכב של קיסינג'ר מוחלף על ידי הסבר פשטני יותר לפיו אמריקה צריכה להתערב בעולם לטובת הנאורות. בעקבות הפלישה של ישראל ללבנון בשנת 1982 מתרחש טבח סברה ושתילה. דבר זה מאלץ את רייגן להתערב ולשלוח נחתים ללבנון ככוח שלום. אסד חושד כי דבר זה נועד לבסס הגמוניה ישראלית-אמריקאית באזור. הוא מתקרב לאיראן ונעזר בחיזבאללה, שהיה ארגון לא מוכר עד אז, כדי לשלוח שני מחבלים מתאבדים שהורגים מעל 200 נחתים בביירות. מקור הרעיון של מחבל מתאבד הגיע ממלחמת איראן-עיראק שם אייתוללה חומייני שלח אלפי נערים אל מותם בפיצוץ שדות מוקשים. זהו פיתוח חדש באיסלם השיעי של רעיון הג'יהאד. במקור אם האל רצה את מותך בשדה הקרב למען האיסלם הוא קבע את המקום והשעה. חומייני קובע כי ניתן לתקן עולם לא מושלם על ידי הקרבה עצמית. ארצות הברית נסוגה כעבר 4 חודשים מהאזור והדבר נחשב הישג לאסד. בתקופה זו אסד ואיראן חושבים שהם יכולים לשלוט ולכוון את המחבלים המתאבדים.

−

באותו זמן בארצות הברית מתחזק כוחם של הבנקים ומוסדות פיננסים נוספים. באמצעות מחשבים ורשת תקשורת בין מחשבים ארגונים אלה יכולים לקבל ולנתח מידע בצורה שאינה נגישה לשלטון. דבר זה מפחיד חלק מהאנשים. ויליאם גיבסון ~~כותב~~ בשנת 1984 את נוירומנסר (Neuromancer), רומן מדע בדיוני אפל שעוסק בין היתר ב"סייברספייס" - מרחב של רשתות מחשבים שאליו נכנסים האקרים שעוסקים בקרבות בין תאגידים וקבוצות כוח. באותו זמן בקליפורניה מספר [[אופטימיזם טכנולוגי|אוטופיסטים ~~טכנולוגים~~]] לוקחים את הרעיון של גיבסון והופכים אותו על ראשו - הם מנסים להקים רשת מחשבים שתאפשר לאנשים יותר חופש.

+

באותו זמן בארצות הברית מתחזק כוחם של הבנקים ומוסדות פיננסים נוספים. באמצעות מחשבים ורשת תקשורת בין מחשבים ארגונים אלה יכולים לקבל ולנתח מידע בצורה שאינה נגישה לשלטון. דבר זה מפחיד חלק מהאנשים. ויליאם גיבסון כתב בשנת 1984 את נוירומנסר (Neuromancer), רומן מדע בדיוני אפל שעוסק בין היתר ב"סייברספייס" - מרחב של רשתות מחשבים שאליו נכנסים האקרים שעוסקים בקרבות בין תאגידים וקבוצות כוח. באותו זמן בקליפורניה מספר [[אופטימיזם טכנולוגי|אוטופיסטים טכנולוגיים]] לוקחים את הרעיון של גיבסון והופכים אותו על ראשו - הם מנסים להקים רשת מחשבים שתאפשר לאנשים יותר חופש.

==ראו גם==

שורה 21: שורה 21:

==קישורים חיצוניים==

−

* [https://en.wikipedia.org/wiki/HyperNormalisation היפרנורמליזציה] ~~בויקיפדיה~~ האנגלית

+

* [https://en.wikipedia.org/wiki/HyperNormalisation היפרנורמליזציה] בוויקיפדיה האנגלית

* תהל פורוש, [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.3097931 ההיפרנורמליזציה של הקרואסון], הארץ, 19.10.2016

* עידו הרטוגזון, [https://hartogsohn.com/2016/11/08/hypernomalisation-trump-lewes-psychedelic-utopia/ היפרנורמליזציה, טראמפ, לואס והאוטופיה הפסיכדלית – עדכון בעניין מצב העולם], בבלוג טכנומיסטיקה

−

*נועם שיזף, [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3230125 עולם בהלם: אדם קרטיס מנסה להסביר את המצב התודעתי של האנושות בעידן טראמפ וברקזיט] , הארץ, 11.01.2017

+

*נועם שיזף, [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3230125 עולם בהלם: אדם קרטיס מנסה להסביר את המצב התודעתי של האנושות בעידן טראמפ וברקזיט], הארץ, 11.01.2017

−

[[קטגוריה:סרטי תעודה]]

[[קטגוריה:פוליטיקה]]

[[קטגוריה:תרבות]]

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,779

עריכות