שינויים

'''מס פיגוביאני''' (Pigovian tax) או '''מס פיגו''' הוא [[מס]] שמוטל על פעילות מסחר שמייצרת [[עלויות חיצוניות]]. המס מיועד לתקן [[כשל שוק]] מסוג [[השפעה חיצונית]] שלילית. במקרה של עלות חיצונית, העלות של פעילות המסחר אינה מתורגמת לעלויות פרטיות של הפעילות, לדוגמה במקרה של [[זיהום]] שבו לא בעל הפירמה המזהמת ולא הצרכנים של הפירמה משלמים על העלויות הכלכליות הנגרמות מזיהום זה. במקרה כזה, תוצאת השוק (הכמות של המוצרים שנמכרת בשוק ומחירם) אינה [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]] ומובילה ל"[[צריכת יתר]]" של המוצר. במילים אחרות חלק מהציבור "[[סבסוד|מסבסד]]" את המוצר עבור הצרכנים והיצרנים שמעורבים בעסקה. מס פיגוביאני אמור לתקן מצב זה על ידי לקיחת מס בגובה העלות החיצונית מאלו המעורבים בפעילות המסחרית הפוגעת, והעברתו אל אלו שנפגעים מפעילות זו. כך המס מחזיר את המצב חזרה ל"יעילות פארטו", כאילו התקיים [[שוק משוכלל]]. בדרך זו נוצרות גם פיצוי כספי לנפגעים, וגם תמריץ כלכלי עבור הפוגעים לעבור לשיטות ייצור אחרות שאינן כה פוגעניות וכך להקטין את המס שהם משלמים.  

'''מס פיגוביאני''' (באנגלית: '''Pigovian tax''') או '''מס פיגו''' הוא [[מס]] שמוטל על פעילות מסחר שמייצרת [[עלויות חיצוניות]]. המס מיועד לתקן [[כשל שוק]] מסוג [[השפעה חיצונית]] שלילית. במקרה של עלות חיצונית, העלות של פעילות המסחר אינה מתורגמת לעלויות פרטיות של הפעילות, לדוגמה במקרה של [[זיהום]] שבו לא בעל הפירמה המזהמת ולא הצרכנים של הפירמה משלמים על העלויות הכלכליות הנגרמות מזיהום זה. במקרה כזה, תוצאת השוק (הכמות של המוצרים שנמכרת בשוק ומחירם) אינה [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]] ומובילה ל"[[צריכת יתר]]" של המוצר. במילים אחרות חלק מהציבור "[[סבסוד|מסבסד]]" את המוצר עבור הצרכנים והיצרנים שמעורבים בעסקה. מס פיגוביאני אמור לתקן מצב זה על ידי לקיחת מס בגובה העלות החיצונית מאלו המעורבים בפעילות המסחרית הפוגעת, והעברתו אל אלו שנפגעים מפעילות זו. כך המס מחזיר את המצב חזרה ל"יעילות פארטו", כאילו התקיים [[שוק משוכלל]]. בדרך זו נוצרות גם פיצוי כספי לנפגעים, וגם תמריץ כלכלי עבור הפוגעים לעבור לשיטות ייצור אחרות שאינן כה פוגעניות וכך להקטין את המס שהם משלמים.  

דוגמה למס פיגוביאני, היא ב[[גרמניה]], שם מוטל "מס משאיות" על בעלי משאיות. מכשירי GPS מתעדים את כמות הקילומטרים שהמשאיות נסעו, והם מקבלים מיסוי בהתאם לכמות הצמיגים שיש למשאית (הגורמים לשחיקת הכבישים ותשתיות דרך אחרות), בהתאם לכמות הפליטות של [[גזי חממה]] כפול מספר הקילומטרים שהם נסעו. הכסף מהמס עובר לשם תחזוקת הכבישים, וכן נוצר תמריץ חזק עבור חברות ההובלה לעבור למשאיות חסכוניות ו"ירוקות" יותר. [http://www.youtube.com/watch?v=1KEdqDnVIZ4&feature=share]

דוגמה למס פיגוביאני, היא ב[[גרמניה]], שם מוטל "מס משאיות" על בעלי משאיות. מכשירי GPS מתעדים את כמות הקילומטרים שהמשאיות נסעו, והם מקבלים מיסוי בהתאם לכמות הצמיגים שיש למשאית (הגורמים לשחיקת הכבישים ותשתיות דרך אחרות), בהתאם לכמות הפליטות של [[גזי חממה]] כפול מספר הקילומטרים שהם נסעו. הכסף מהמס עובר לשם תחזוקת הכבישים, וכן נוצר תמריץ חזק עבור חברות ההובלה לעבור למשאיות חסכוניות ו"ירוקות" יותר. [http://www.youtube.com/watch?v=1KEdqDnVIZ4&feature=share]

מחקר שערך ארגון הבריאות העולמי באפריל 2015 טוען כי [[זיהום אוויר בישראל]] גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> לפי הערכת הארגון [[השפעה חיצונית|הנזק הכלכלי]] השנתי מזיהום האוויר בישראל בשנת 2010 עמד על 3.3% מהתוצר, שהם 7.1 מיליארד דולר, כלומר 27 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="maariv_0415">[http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-473235 דווקא בחיפה: ארגון הבריאות העולמי נלחם בזיהום אוויר] קארין רוזקובסקי, מעריב, 29/04/2015</ref><ref name="haaretz2015"/> הערכת משרד הבריאות לנזקים מ-2 סוגי מזהמים חשובים ([[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]) בשנת 2015 היא מעל 600 מקרי מוות בשנה, אובדן של מעל 27,000 שנות חיי אדם, וכן מקרי תחלואה בסרטן ואישפוז שגורמים יחד לעלות כלכלית של 22 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/bsv_sviva2014h.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה}} לא ברור מתוך סכום זה כמה הוצאות נגרמו לממשלה.  

מחקר שערך ארגון הבריאות העולמי באפריל 2015 טוען כי [[זיהום אוויר בישראל]] גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> לפי הערכת הארגון [[השפעה חיצונית|הנזק הכלכלי]] השנתי מזיהום האוויר בישראל בשנת 2010 עמד על 3.3% מהתוצר, שהם 7.1 מיליארד דולר, כלומר 27 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="maariv_0415">[http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-473235 דווקא בחיפה: ארגון הבריאות העולמי נלחם בזיהום אוויר] קארין רוזקובסקי, מעריב, 29/04/2015</ref><ref name="haaretz2015"/> הערכת משרד הבריאות לנזקים מ-2 סוגי מזהמים חשובים ([[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]) בשנת 2015 היא מעל 600 מקרי מוות בשנה, אובדן של מעל 27,000 שנות חיי אדם, וכן מקרי תחלואה בסרטן ואישפוז שגורמים יחד לעלות כלכלית של 22 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/bsv_sviva2014h.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה}} לא ברור מתוך סכום זה כמה הוצאות נגרמו לממשלה.  

על פי הערכת [[משרד התחבורה]] בישראל משנת 2008, [[פקק תנועה|עומסי התנועה]] שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נאמדה בכ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בתל אביב: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.08, ynet</ref> מחקר אחר משנת 2015 העריך כי עלות הזמן המבוזבז בפקקים הגיעה ל-15 מיליארד ש"ח בשנה. עד שנת 2030 צפוי הנזק הכלכלי למשק עקב בזבוז זמן בפקקים צפוי לעלות ל-25 מיליארד ש"ח בשנה.  חישוב זה נעשה על בסיס ההנחה כי שעת אדם שווה בממוצע 22 ש"ח. בחמישה קטעים בכביש "נתיבי איילון" מבזבזים נהגים מדי יום כ-18 אלף שעות בפקקים. מכאן שעלות פקקים אלה למשק היא כ-400 אלף ש"ח ביום, או כ-2 מיליון ש"ח בשבוע עבודה אחד של 5 ימים.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4644417,00.html נתיבי איילון הם שיאני הזמן האבוד] שחר הזלקורן, TheCar, ynet,  05.04.15</ref> גם בנתון זה לא ברור כמה מפסידה המדינה עקב כך מאובדן גביית מיסים.  

על פי הערכת [[משרד התחבורה]] בישראל משנת 2008, [[פקק תנועה|עומסי התנועה]] שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נאמדה בכ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בתל אביב: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.2008, ynet</ref> מחקר אחר משנת 2015 העריך כי עלות הזמן המבוזבז בפקקים הגיעה ל-15 מיליארד ש"ח בשנה. עד שנת 2030 צפוי הנזק הכלכלי למשק עקב בזבוז זמן בפקקים צפוי לעלות ל-25 מיליארד ש"ח בשנה.  חישוב זה נעשה על בסיס ההנחה כי שעת אדם שווה בממוצע 22 ש"ח. בחמישה קטעים בכביש "נתיבי איילון" מבזבזים נהגים מדי יום כ-18 אלף שעות בפקקים. מכאן שעלות פקקים אלה למשק היא כ-400 אלף ש"ח ביום, או כ-2 מיליון ש"ח בשבוע עבודה אחד של 5 ימים.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4644417,00.html נתיבי איילון הם שיאני הזמן האבוד] שחר הזלקורן, TheCar, ynet,  05.04.15</ref> גם בנתון זה לא ברור כמה מפסידה המדינה עקב כך מאובדן גביית מיסים.  

הערכת [[נוהל פר"ת]] משנת 2012 מעריכה את העלות השנתית של תאונות הדרכים ב- 15 מיליון ש"ח. את ההוצאות אפשר למיין לפי נזקי גוף: הוצאות רפואיות, ירידה בתפוקת עובדים, פגיעה ברווחה (של הנפגעים ושל משפחתם), נזקי רכוש והוצאות נלוות - עיכובי דרך (פקקים), נזקי רכוש, עלויות למוסדות המדינה ולמוסדות נוספים של מניעת תאונות ושל טיפול בתאונות. כמות התאונות בדוח היא לפי הערכת מרכזי הטראומה והרשות לבטיחות בדרכים ולא רק על סמך נתוני המשטרה -על פי הערכה זו, העלות השנתית של התאונות עם נפגעים הידועות מנתוני המשטרה בשנים 2008-2010 הייתה כ-10.7 מיליארד ₪ בשנה (במחירי 2012), אך זו אינה העלות הכוללת. אם מוסיפים לכך עלויות של פצועים שאינם כלולים בתיקי המשטרה העלות מגיעה לסדר גודל של כ-12 מיליארד ש"ח, ובהכללת הנזק לרכוש ושאר העלויות של תאונות ללא נפגעים, אומדן הנזק מתאונות דרכים בישראל מגיע ל-15 מיליארד ₪ בשנה.<ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4],  משרד התחבורה 2012</ref> היות וה[[תמ"ג]] של 2012 עמד על 1.3 טריליון ש"ח[http://www.cbs.gov.il/shnaton66/st14_02x.pdf], יוצא שעלות תאונות הדרכים היתה 1.1% מסך התוצר של המשק. גם כאן ברור שחלק ניכר מהנזק נספג על ידי הממשלה על ידי הוצאות למניעת תאונות, טיפול בנפגעים ואובדן מיסים.

הערכת [[נוהל פר"ת]] משנת 2012 מעריכה את העלות השנתית של תאונות הדרכים ב- 15 מיליון ש"ח. את ההוצאות אפשר למיין לפי נזקי גוף: הוצאות רפואיות, ירידה בתפוקת עובדים, פגיעה ברווחה (של הנפגעים ושל משפחתם), נזקי רכוש והוצאות נלוות - עיכובי דרך (פקקים), נזקי רכוש, עלויות למוסדות המדינה ולמוסדות נוספים של מניעת תאונות ושל טיפול בתאונות. כמות התאונות בדוח היא לפי הערכת מרכזי הטראומה והרשות לבטיחות בדרכים ולא רק על סמך נתוני המשטרה -על פי הערכה זו, העלות השנתית של התאונות עם נפגעים הידועות מנתוני המשטרה בשנים 2008-2010 הייתה כ-10.7 מיליארד ₪ בשנה (במחירי 2012), אך זו אינה העלות הכוללת. אם מוסיפים לכך עלויות של פצועים שאינם כלולים בתיקי המשטרה העלות מגיעה לסדר גודל של כ-12 מיליארד ש"ח, ובהכללת הנזק לרכוש ושאר העלויות של תאונות ללא נפגעים, אומדן הנזק מתאונות דרכים בישראל מגיע ל-15 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4],  משרד התחבורה 2012</ref> היות וה[[תמ"ג]] של 2012 עמד על 1.3 טריליון ש"ח[http://www.cbs.gov.il/shnaton66/st14_02x.pdf], יוצא שעלות תאונות הדרכים הייתה 1.1% מסך התוצר של המשק. גם כאן ברור שחלק ניכר מהנזק נספג על ידי הממשלה על ידי הוצאות למניעת תאונות, טיפול בנפגעים ואובדן מיסים.

סה"כ הסעיפים המופיעים כאן בביטוי כלכלי - עישון, פקקים, זיהום ותאונות - עולים למשק כ-65 מיליארד ש"ח לפחות.  

סה"כ הסעיפים המופיעים כאן בביטוי כלכלי - עישון, פקקים, זיהום ותאונות - עולים למשק כ-65 מיליארד ש"ח לפחות.  

בישראל לא בוצעו הערכות כלכליות נרחבות ל[[השפעות חיצוניות של מכוניות|השפעות חיצוניות נוספות]] של מכוניות כולל [[זיהום רעש]], אובדן שטח עירוני ל[[חניה]], [[אורח חיים יושבני]] או השפעת מכוניות על [[מתח נפשי]], [[אי שוויון תחבורתי]] והשפעה על [[הון חברתי]]. לדוגמה יישום של הערכת ארגון הבריאות העולמי לגבי נזק בריאותי מאורח חיים יושבני, מספק הערכה של מוות בטרם עת של כ-3000 ישראלים בשנה כתוצאה מגורם זה בלבד.

בישראל לא בוצעו הערכות כלכליות נרחבות ל[[השפעות חיצוניות של מכוניות|השפעות חיצוניות נוספות]] של מכוניות כולל [[זיהום רעש]], אובדן שטח עירוני ל[[חניה]], [[אורח חיים יושבני]] או השפעת מכוניות על [[מתח נפשי]], [[אי שוויון תחבורתי]] והשפעה על [[הון חברתי]]. לדוגמה יישום של הערכת ארגון הבריאות העולמי לגבי נזק בריאותי מאורח חיים יושבני, מספק הערכה של מוות בטרם עת של כ-3,000 ישראלים בשנה כתוצאה מגורם זה בלבד.

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Pigovian_tax מס פיגו] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Pigovian_tax מס פיגו] בוויקיפדיה האנגלית

* רויטרס, [http://www.themarker.com/wallstreet/1.3042272 בריטניה מנסה להילחם בהשמנת היתר: תטיל מס מיוחד על משקאות ממותקים], דה מרקר, 18.8.16

* רויטרס, [http://www.themarker.com/wallstreet/1.3042272 בריטניה מנסה להילחם בהשמנת היתר: תטיל מס מיוחד על משקאות ממותקים], דה מרקר, 18.8.2016

{{זיהום}}

{{זיהום}}

[[קטגוריה:מיסוי]]

[[קטגוריה:מיסוי]]

[[קטגוריה:כלכלה סביבתית]]

[[קטגוריה:כלכלה סביבתית]]