שינויים

==השפעת עישון במדינות עשירות==

==השפעת עישון במדינות עשירות==

===עישון בקרב גברים בוגרים===

===עישון בקרב גברים בוגרים===

בישראל עישון הוא נפוץ יותר בקרב גברים ערבים (שבאופן כללי הם עניים יותר) לעומת גברים יהודים. בעוד ש22% אחוז מהגברים היהודים מעשנים, 44% מהגברים הערבים הם מעשנים. דבר זה נכון גם ביחס לנערים בכיתה יא' ויב' - 11% מבין הנערים היהודים ו- 42% מבין הנערים הערבים מעשנים נרגילה פעם בשבוע. {{הערה|שם=smoking_2015}}

בישראל עישון הוא נפוץ יותר בקרב גברים ערבים (שבאופן כללי הם עניים יותר) לעומת גברים יהודים. בעוד ש-22% אחוז מהגברים היהודים מעשנים, 44% מהגברים הערבים הם מעשנים. דבר זה נכון גם ביחס לנערים בכיתה יא' ויב' - 11% מבין הנערים היהודים ו-42% מבין הנערים הערבים מעשנים נרגילה פעם בשבוע. {{הערה|שם=smoking_2015}}

===עישון כמלכודת עוני===

===עישון כמלכודת עוני===

===תרומת העישון להגדלת התמותה בקרב העניים===

===תרומת העישון להגדלת התמותה בקרב העניים===

ביולי 2006 התפרסמו בכתב העת הרפואי הבריטי Lancet , ממצאים של מחקר אפידמיולוגי שנערך באנגליה, ווילש, פולין, ארה"ב וקנדה בקרב גברים בגילאי הביניים - בגילאים 35 עד 69. מסקנת המחקר היא שמחצית מהגורמים החברתיים שגורמים לתמותה בקרב גברים בגילאים אלה, הסיבה היא עישון. באנגליה ובווילס נסקרו מעל 74 אלף גברים. אלו חולקו לבעלי הכנסה גבוה, בינונית ונמוכה. בכל קבוצה מדדו מה היה ממוצע מקרי המוות כתוצאה מעישון מבין כל 1000 גברים באכולוסיה בתחום הגילאים המדובר. בקרב הקבוצה הענייה ביותר היו 6.98 מקרי מוות מעישון לכל 1000 גברים. בקרב קבוצת הגברים העשירים היו 1.24 מקרי מוות מעישון לכל אלף גברים. מכאן שבקבוצה הענייה מוות מעישון היה נפוץ פי 5.6 לעומת קבוצת הגברים העשירים. [[אי שוויון בריאותי]] נגרם לא רק בגלל עישון אלא גם בגלל [[תזונה בריאה|הבדלים בתזונה]], תנאי היגיינה פחות טובים, אי הקפדה על ביקורים לרופא, בטיפול רפואי  פחות טוב וגורמים נוספים. אלא שהבדלים אלה מצומצמים יותר - בקבוצה העניה היו 9.25 מקרי מוות לאלף איש שלא יוחסו לעישון לעומת 5.34 מקרי מוות לאלף איש בקבוצה העשירה. מכאן שבגורמים שאינם קשורים לעישון השפעת הבדלי ההכנסות על הגברים בבריטניה היתה הגדלת תמותה פי 1.73. כלומר ההבדל במגמות העישון היו גורם מרכזי וחשוב ל[[אי שוויון בריאותי]].

ביולי 2006 התפרסמו בכתב העת הרפואי הבריטי Lancet, ממצאים של מחקר אפידמיולוגי שנערך באנגליה, ווילס, פולין, ארה"ב וקנדה בקרב גברים בגילאי הביניים - בגילאים 35 עד 69. מסקנת המחקר היא שמחצית מהגורמים החברתיים שגורמים לתמותה בקרב גברים בגילאים אלה, הסיבה היא עישון. באנגליה ובווילס נסקרו מעל 74 אלף גברים. אלו חולקו לבעלי הכנסה גבוה, בינונית ונמוכה. בכל קבוצה מדדו מה היה ממוצע מקרי המוות כתוצאה מעישון מבין כל 1000 גברים באוכלוסייה בתחום הגילאים המדובר. בקרב הקבוצה הענייה ביותר היו 6.98 מקרי מוות מעישון לכל 1000 גברים. בקרב קבוצת הגברים העשירים היו 1.24 מקרי מוות מעישון לכל אלף גברים. מכאן שבקבוצה הענייה מוות מעישון היה נפוץ פי 5.6 לעומת קבוצת הגברים העשירים. [[אי שוויון בריאותי]] נגרם לא רק בגלל עישון אלא גם בגלל [[תזונה בריאה|הבדלים בתזונה]], תנאי היגיינה פחות טובים, אי הקפדה על ביקורים לרופא, בטיפול רפואי  פחות טוב וגורמים נוספים. אלא שהבדלים אלה מצומצמים יותר - בקבוצה הענייה היו 9.25 מקרי מוות לאלף איש שלא יוחסו לעישון לעומת 5.34 מקרי מוות לאלף איש בקבוצה העשירה. מכאן שבגורמים שאינם קשורים לעישון השפעת הבדלי ההכנסות על הגברים בבריטניה הייתה הגדלת תמותה פי 1.73. כלומר ההבדל במגמות העישון היו גורם מרכזי וחשוב ל[[אי שוויון בריאותי]].

==עישון בקרב נשים==

==עישון בקרב נשים==

הסבר אפשרי הוא שבחברות עניות הן בדרך כלל שמרניות יותר, ובהן מעמד האישה הוא נמוך יותר ולכן נערות הן פחות חופשיות לצאת מהבית ופחות חשופות ל[[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|מאמצי שידול להתחלת עישון]] וכמו כן קיים [[טאבו חברתי]] נגד עישון בקרב נשים - כמו שהיה בעבר בחברה המערבית וכמו שקיים טאבו לגבי מוצרים אחרים כמו לדוגמה [[תחבורת אופניים|שימוש באופנים]], נהיגה במכונית ועוד. במצבים אלה העישון בקרב נשים הוא פחות מקובל. יש חברות עניות מסורתיות בהן העישון הוא כבר מסורת עתיקה, כמו בפפואה ניו-גיני ובחברות אלה העישון בקרב נשים דומה לזה הגברי. עם זאת כאשר החברה כולה הופכת מודרנית, הטבאו נגד עישון נשים נחלש והעצמאות של נערות גדול יותר - ובהתאם לכך שיעור הנשים המעשנות מתקרב לשיעור הגברים המעשנים (לדוגמה הבדלים קטנים בין נשים לגברים בוגרים באוכלוסיה היהודית, לעומת הבדלים גדולים בין גברים ונשים בחברה הערבית) - כנראה שדבר זה נכון גם בקרב עניים. {{הערה|שם=smoking_2015}}

הסבר אפשרי הוא שבחברות עניות הן בדרך כלל שמרניות יותר, ובהן מעמד האישה הוא נמוך יותר ולכן נערות הן פחות חופשיות לצאת מהבית ופחות חשופות ל[[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|מאמצי שידול להתחלת עישון]] וכמו כן קיים [[טאבו חברתי]] נגד עישון בקרב נשים - כמו שהיה בעבר בחברה המערבית וכמו שקיים טאבו לגבי מוצרים אחרים כמו לדוגמה [[תחבורת אופניים|שימוש באופנים]], נהיגה במכונית ועוד. במצבים אלה העישון בקרב נשים הוא פחות מקובל. יש חברות עניות מסורתיות בהן העישון הוא כבר מסורת עתיקה, כמו בפפואה ניו-גיני ובחברות אלה העישון בקרב נשים דומה לזה הגברי. עם זאת כאשר החברה כולה הופכת מודרנית, הטבאו נגד עישון נשים נחלש והעצמאות של נערות גדול יותר - ובהתאם לכך שיעור הנשים המעשנות מתקרב לשיעור הגברים המעשנים (לדוגמה הבדלים קטנים בין נשים לגברים בוגרים באוכלוסיה היהודית, לעומת הבדלים גדולים בין גברים ונשים בחברה הערבית) - כנראה שדבר זה נכון גם בקרב עניים. {{הערה|שם=smoking_2015}}

לעומת זאת, כאשר מסתכלים על נשים יהודיות בוגרות, רואים שעישון הוא נפוץ יותר בקרב נשים לא משכילות לעומת נשים משכילות. מבין הנשים היהודיות עם עד 10 שנות השכלה 23% מהנשים עישנו, לעומת 19% מעשנות בקרב נשים עם השכלה של 10-12 שנים, ו-13% בקרב נשים עם 13 שנות השכלה או יותר. לעומת זאת בחברה הערבית הדפוסים מעט אחרים. בנשים עם השכלה של 0-10 שנות לימוד שיעור העישון הוא 8%, דבר זה יורד בנשים בעלות השכלה של 10-12 אחוז ל-4.7% ועולה ל- 9% בקרב נשים ערביות משכילות של 13 שנות השכלה ומעלה. {{הערה|שם=smoking_2015}} הסבר אפשרי לדפוסים אלה הוא כי בקרב יהודיות בוגרות, יש מגמות דומות של עישון בקרב נשים עניות- בדומה לגברים. בוגרות מודעות לנזקי העישון או לחץ חברתי נגד עישון מעודדות נשים לא לעשן או להגמל. לעומת זאת נשים משכילות בחברה הערבית הן "מורדות" בחברה המסורתית , או שהן באות מחוגים ליברלים יותר (דבר שבא לידי ביטוי גם בגיל העשרה) - ולכן הן מתחילות לעשן יותר לעומת נשים ערביות מסורתיות יותר שהן גם פחות משכילות.  

לעומת זאת, כאשר מסתכלים על נשים יהודיות בוגרות, רואים שעישון הוא נפוץ יותר בקרב נשים לא משכילות לעומת נשים משכילות. מבין הנשים היהודיות עם עד 10 שנות השכלה 23% מהנשים עישנו, לעומת 19% מעשנות בקרב נשים עם השכלה של 10-12 שנים, ו-13% בקרב נשים עם 13 שנות השכלה או יותר. לעומת זאת בחברה הערבית הדפוסים מעט אחרים. בנשים עם השכלה של 0-10 שנות לימוד שיעור העישון הוא 8%, דבר זה יורד בנשים בעלות השכלה של 10-12 אחוז ל-4.7% ועולה ל-9% בקרב נשים ערביות משכילות של 13 שנות השכלה ומעלה. {{הערה|שם=smoking_2015}} הסבר אפשרי לדפוסים אלה הוא כי בקרב יהודיות בוגרות, יש מגמות דומות של עישון בקרב נשים עניות- בדומה לגברים. בוגרות מודעות לנזקי העישון או לחץ חברתי נגד עישון מעודדות נשים לא לעשן או להיגמל. לעומת זאת נשים משכילות בחברה הערבית הן "מורדות" בחברה המסורתית, או שהן באות מחוגים ליברלים יותר (דבר שבא לידי ביטוי גם בגיל העשרה) - ולכן הן מתחילות לעשן יותר לעומת נשים ערביות מסורתיות יותר שהן גם פחות משכילות.  

לעומת נתונים של עישון נמוך בקרב נשים ערביות, ניתן לראות בשנים האחרונות עליה ניכרת של עישון [[נרגילות]] בקרב נערות ערביות. דבר זה מרמז כי סוגי טאבו ישנים שהיו בעבר נגד עישון נשים בחברה הערבית ירדו, והיש השפעה גדלה של העישון כדבר נורמטיבי בחברה הערבית - כך שגם נשים ערביות (צעירות) נכנסות למעגל המעשנים.

לעומת נתונים של עישון נמוך בקרב נשים ערביות, ניתן לראות בשנים האחרונות עליה ניכרת של עישון [[נרגילות]] בקרב נערות ערביות. דבר זה מרמז כי סוגי טאבו ישנים שהיו בעבר נגד עישון נשים בחברה הערבית ירדו, והיש השפעה גדלה של העישון כדבר נורמטיבי בחברה הערבית - כך שגם נשים ערביות (צעירות) נכנסות למעגל המעשנים.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

*  פרופסור בן עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6661 על תרומת העישון לחוסר הצדק החברתי], האגודה למלחמה בסרטן, ספטמבר 2006.

*  פרופסור בן עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6661 על תרומת העישון לחוסר הצדק החברתי], האגודה למלחמה בסרטן, ספטמבר 2006

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==