47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
==העברת החוק להפרטת בתי הכלא==
==העברת החוק להפרטת בתי הכלא==
במרץ 2004 אישרה [[הכנסת]] את תיקון מס' 28 לפקודת בתי הסוהר{{הערה|[http://knesset.gov.il/Laws/Data/law/1935/1935_All.html חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 28), התשס"ד-2004], ס"ח 1935 מיום 31 במרץ 2004}}, שאיפשר את הקמתו של בית סוהר פרטי. החוק נחקק ביוזמת [[משרד האוצר]] (בראשותו של [[בנימין נתניהו]]) ושל [[המשרד לביטחון הפנים]], בטענה כי הדבר נחוץ כדי להתמודד עם המחסור במקומות הכליאה בבתי הסוהר בישראל והמצוקה שנגרמה בשל כך לאסירים.
ממשלת ישראל החליטה להקים בית-סוהר למטרות רווח. במרץ 2004 אישרה [[הכנסת]] את תיקון מס' 28 לפקודת בתי הסוהר{{הערה|[http://knesset.gov.il/Laws/Data/law/1935/1935_All.html חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 28), התשס"ד-2004], ס"ח 1935 מיום 31 במרץ 2004}}, שאיפשר את הקמתו של בית סוהר פרטי. החוק נחקק ביוזמת [[משרד האוצר]] (בראשותו של [[בנימין נתניהו]]) ושל [[המשרד לביטחון הפנים]], בטענה כי הדבר נחוץ כדי להתמודד עם המחסור במקומות הכליאה בבתי הסוהר בישראל והמצוקה שנגרמה בשל כך לאסירים.
לפי החוק, הוסמך [[שירות בתי הסוהר]], באישור השר לביטחון הפנים, להתקשר עם זכיין פרטי לשם הקמה, ניהול והפעלה של בית סוהר. מאחר שדובר על ניסיון ראשון, נקבע בחוק כי יוקם בית סוהר אחד בלבד במתכונת זו (בסמוך ל[[באר שבע]]), ובו תפוסה של 800 אסירים. כן נקבעה אוכלוסיית היעד של בית הסוהר:
לפי החוק, הוסמך [[שירות בתי הסוהר]], באישור השר לביטחון הפנים, להתקשר עם זכיין פרטי לשם הקמה, ניהול והפעלה של בית סוהר. מאחר שדובר על ניסיון ראשון, נקבע בחוק כי יוקם בית סוהר אחד בלבד במתכונת זו (בסמוך ל[[באר שבע]]), ובו תפוסה של 800 אסירים. כן נקבעה אוכלוסיית היעד של בית הסוהר:
==הגשת העתירה נגד החוק==
==הגשת העתירה נגד החוק==
במרץ 2005, הגישו חטיבת זכויות האדם של [[המרכז האקדמי למשפט ולעסקים]] ב[[רמת גן]] וגונדר (בדימוס) שלמה טוויזר עתירה ל[[בית המשפט העליון]], בבקשה להורות על ביטולו של תיקון מס' 28. מאוחר יותר הצטרף לעתירה האסיר המשוחרר ידין מכנס. המשיבים היו שר האוצר, השר לביטחון הפנים וחברת א.ל.א. ניהול והפעלה. מאוחר יותר הגישה גם הכנסת תשובה לעתירה מטעמה.
במרץ 2005, שנה לאחר אישור החוק בכנסת. הגישו חטיבת זכויות האדם של [[המרכז האקדמי למשפט ולעסקים]] ב[[רמת גן]] וגונדר (בדימוס) שלמה טוויזר עתירה ל[[בית המשפט העליון]], בבקשה להורות על ביטולו של תיקון מס' 28. מאוחר יותר הצטרף לעתירה האסיר המשוחרר ידין מכנס.
בנובמבר 2005 זכתה חברת א.ל.א. ניהול והחזקה, בבעלותן של החברות הציבוריות [[אפריקה ישראל]] בשליטת [[לב לבייב]], ומנרב, במכרז להקמתו ולהפעלתו של בית הסוהר למשך 25 שנים. עלות ההסכם בין המדינה לבין החברה נאמדה ב-1.4 מיליארד דולר, מתוכם הוקצו 250 מיליון דולר להקמת בית הסוהר{{הערה|{{וואלה!|שרון קדמי|לב לבייב יקים בית סוהר פרטי ראשון בארץ|809672|16 בנובמבר 2005|}}}}. בית הכלא הפרטי הראשון היה אמור לקום בשנת 2008.
מרגע שהוגשה העתירה היה ברור כי היא דנה בסוגיה רגישה מאד- בשאלה מה הן גבולות ההפרטה והאם ניתן להעביר סמכות שלטונית כמו כליאה לידי גוף פרטי. סוגיה זו גרמה בהמשך לויכוחים ציבוריים רבים בעיתונות.
המשיבים לעתירה היו שר האוצר, השר לביטחון הפנים וחברת א.ל.א. ניהול והפעלה. מאוחר יותר הגישה גם הכנסת תשובה לעתירה מטעמה.
==הקמת בית הכלא==
בנובמבר 2005 זכתה חברת א.ל.א. ניהול והחזקה, בבעלותן של החברות הציבוריות [[אפריקה ישראל]] בשליטת [[לב לבייב]], וחברת [[מנרב]], במכרז להקמתו ולהפעלתו של בית הסוהר למשך 25 שנים. עלות ההסכם בין המדינה לבין החברה נאמדה ב-1.4 מיליארד דולר, מתוכם הוקצו 250 מיליון דולר להקמת בית הסוהר{{הערה|{{וואלה!|שרון קדמי|לב לבייב יקים בית סוהר פרטי ראשון בארץ|809672|16 בנובמבר 2005|}}}}. יש לשים לב כי זכיה זו בוצעה לאחר שהוגשה העתירה לבג"צ. בית הכלא הפרטי הראשון היה אמור לקום בשנת 2008.
במקום לעצור ולחכות להכרעת השופטים ניסתה הממשלה והיזמים לקדם את ההפרטה על ידי קביעת עובדות בשטח. במרץ 2007, כ-4 חודשים בלבד לפני הדיון השני שקבע בית המשפט העליון בסוגיית ההפרטה, חתם [[ירון זליכה]], מי שהיה אז החשב הכללי במשרד האוצר, על הסגירה הפיננסית של עסקת הכלא החדש, עם היזמים לב לבייב ואברהם קוזניצקי. מאז החתימה עבדו החברות במרץ כדי לקדם את הקמת בית הכלא, כך שבמרץ 2009 הושלמו העבודות במקום. לטענת העיתונאי שי ניב המודל שאותו ניסתה המדינה והיזמים לקדם היה בשיטת "חומה ומגדל" או שיטת נוער הגבעות לקביעת עובדות בשטח כך שלבג"ץ לא תהיה ברירה אלא לפסול את העתירה ולאשר את החוק. {{הערה|שם=shay_niv|1=שי ניב, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000515833 כך בונים בית כלא בשיטת נוער הגבעות], גלובס, 22.11.2009}}
לטענת מי שהיה אז יו"ר וועדת הפנים, חבר הכנסת דוד אזולאי, נאמר ליזמים עוד בשנת 2007, שנה וחצי לפני פסק הדין של בג"צ, שהם לוקחים על עצמם סיכון היות שהנושא עדיין לא נסגר וכשיצא צו המניעה הזמני לפתיחת בתי הכלא נאמרה ליזמים שישנה בעיה. {{הערה|שם=marglait|1=מיכל מרגלית, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000517616 ועדת הפנים של הכנסת התכנסה לישיבה בבית הכלא הפרטי], גלובס, 26.11.2009}}
בנוסף להקמת הכלא גייסה החברה גם 120 עובדים שהיו אמורים לעבוד בו.{{הערה|שם=marglait}} זאת על פי שהנושא נדון בבית המשפט ועל פי שהוצא צד מניעה זמני. ייתכן כי החברה ניסתה להשתמש בטיעון וותיק לפיו אם ימענו ממה לפעול כרוצה הדבר יגורם לפיטורי עובדים. זאת על אף שהיא ידעה עוד זמן רב קודם לכן כי קיים סיכון מהותי לפיו בג"ץ ימנע את הקמת בית הכלא.
==טענות בעד ונגד ההפרטה==
==טענות בעד ונגד ההפרטה==