שורה 16: |
שורה 16: |
| במרץ 2005, הגישו חטיבת זכויות האדם של [[המרכז האקדמי למשפט ולעסקים]] ב[[רמת גן]] וגונדר (בדימוס) שלמה טוויזר עתירה ל[[בית המשפט העליון]], בבקשה להורות על ביטולו של תיקון מס' 28. מאוחר יותר הצטרף לעתירה האסיר המשוחרר ידין מכנס. המשיבים היו שר האוצר, השר לביטחון הפנים וחברת א.ל.א. ניהול והפעלה. מאוחר יותר הגישה גם הכנסת תשובה לעתירה מטעמה. | | במרץ 2005, הגישו חטיבת זכויות האדם של [[המרכז האקדמי למשפט ולעסקים]] ב[[רמת גן]] וגונדר (בדימוס) שלמה טוויזר עתירה ל[[בית המשפט העליון]], בבקשה להורות על ביטולו של תיקון מס' 28. מאוחר יותר הצטרף לעתירה האסיר המשוחרר ידין מכנס. המשיבים היו שר האוצר, השר לביטחון הפנים וחברת א.ל.א. ניהול והפעלה. מאוחר יותר הגישה גם הכנסת תשובה לעתירה מטעמה. |
| | | |
− | בנובמבר 2005 זכתה חברת א.ל.א. ניהול והחזקה, בבעלותן של [[אפריקה ישראל]] בבעלות [[לב לבייב]], ומנרב, במכרז להקמתו ולהפעלתו של בית הסוהר למשך 25 שנים. עלות ההסכם בין המדינה לבין החברה נאמדה ב-1.4 מיליארד דולר, מתוכם הוקצו 250 מיליון דולר להקמת בית הסוהר{{הערה|{{וואלה!|שרון קדמי|לב לבייב יקים בית סוהר פרטי ראשון בארץ|809672|16 בנובמבר 2005|}}}}. בית הכלא הפרטי הראשון היה אמור לקום בשנת 2008 . | + | בנובמבר 2005 זכתה חברת א.ל.א. ניהול והחזקה, בבעלותן של [[אפריקה ישראל]] בבעלות [[לב לבייב]], ומנרב, במכרז להקמתו ולהפעלתו של בית הסוהר למשך 25 שנים. עלות ההסכם בין המדינה לבין החברה נאמדה ב-1.4 מיליארד דולר, מתוכם הוקצו 250 מיליון דולר להקמת בית הסוהר{{הערה|{{וואלה!|שרון קדמי|לב לבייב יקים בית סוהר פרטי ראשון בארץ|809672|16 בנובמבר 2005|}}}}. בית הכלא הפרטי הראשון היה אמור לקום בשנת 2008. |
| + | |
| + | ==טענות בעד ונגד ההפרטה== |
| + | ===טענות בעד ההפרטה=== |
| + | לטענת תומכי ההפרטה כמו הפרשן הכלכלי של עיתון הארץ [[נחמיה שטרסלר]]<ref Name= "Shtasler">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=729084 שיא חדש לצביעות] נחמיה שטרסלר, הארץ, 20/06/06</ref>: |
| + | * מודל ההפרטה בישראל הוא בריטי והוא קובע פיקוח שוטף וצמוד של שירות בתי הסוהר על המפעיל הפרטי כדי להבטיח שיקפיד על כל זכויות האסירים ועל תנאי חייהם. |
| + | * ועדה מייעצת בראשות שופט בדימוס תבדוק ותגיש דו"ח שנתי לכנסת על המצב בכלא. |
| + | * כדי לנטרל את האפשרות שמישהו יצליח להשפיע על שופט כלשהו, או על ועדת שחרורים כלשהי, נקבע, שהתשלום לזכיין יהיה לפי מספר התאים הזמינים - לא לפי מספר האסירים. |
| + | * המכרז קבע שטח מחיה מינימלי לאסיר, של 4.5 מטרים רבועים, אך "אפריקה ישראל" 5.28 מעניקה מ"ר. |
| + | * אפריקה ישראל טוענת כי היא תאפשר ביקורים חמישה ימים בשבוע - הרבה יותר מהמקובל כשיש ניהול ממשלתי. |
| + | * בהסכם יש פירוט של 71 תנאים שהזכיין מחויב למלא. אם יחרוג מאחד מהם, הוא ייקנס באופן כבד ומיידי. למשל, אם ייכשל בהספקת מזון לפי מפרט מדויק, אם יפגע באחת מזכויות האסירים, או אם יקצץ בשעות המיועדות להכשרה מקצועית. |
| + | * אין סטנדרט דומה לזה כיום. |
| + | * המדינה תחסוך בעקבות ההפרטה במשך 25 שנות הזיכיון 320 מיליון שקל. |
| + | * הארגונים החברתיים רק מתלוננים על מצבם של האסירים אבל בפועל רק הפרטה יכולה לשפר את מצב האסירים. |
| + | |
| + | ===טענות נגד ההפרטה=== |
| + | * נוכח התקדימים בארצות הברית ובמדינות נוספות עלול להתפתח מצב בו חברות הכליאה ימצאו דרכים להרוויח על חשבון האסירים או משלם המיסים, באופן לא הגון. לנוכח תקדימים קודמים של הפרטות בישראל, חשש זה אינו חסר תקדים. |
| + | * לרשויות בישראל יש היסטוריה גרועה של פיקוח ואכיפה כלפי זכיינים. כך לדוגמה [[חברות הכבלים]] לא עמדו בתנאי המכרז, לגבי סעיפים רבים, אבל המדינה לא נקטה נגדם בצעדים כלשהם. |
| + | * למרות שהתשלום נקבע לא לפי מספר האסירים, אלא לפי שטח, הרי שבטווח יותר ארוך, הדבר יוצר פתח להגדלת מספר האסירים באופן עקיף. מספר האסירים יגדל על ידי לחץ על שופטים וועדות שחרור או מחוקקים להחמיר את הענישה, ואז "לא תיוותר ברירה" והמדינה "תבקש" מהזכיינים לבנות עוד בתי כלא. |
| + | * כל הרעיון שעומד מאחורי הפרטה הוא שהמדינה אינה צריכה לנהל עסקים, וכי עסקים פרטיים יכולים לתת מגוון של שירותים לצרכנים באופן טוב, גמיש ויעיל יותר מאשר המדינה. העסקים מסוגלים לעשות זאת, בגלל קיומה של [[שוק תחרותי|תחרות]] בין העסקים על כספו של הצרכן. אלא שבמקרה של הפרטת בתי הסוהר, מי שמשלם לבתי הסוהר היא בכל מקרה המדינה, ואילו מי שמקבל את השירות (האסירים מצד אחד ואזרחי המדינה מצד שני) אינו יכול לשלם או לבחור את בית הכלא שלו - ולכן [[שוק משוכלל|מנגנון השוק]], בו צרכנים רבים בוחרים בין עסקים שונים, אינו פועל במקרה זה, ואין כל ערובה להתייעלות. |
| + | * החברות המפעילות את בתי הכלא מונעת על ידי רווח, ויצטרכו לצמוח ולגדול כדי להשיג עוד משקיעים, לאחר פרק זמן מסויים יש גבול בכמות הייעול שניתן לבצע בבתי כלא. לפי ניסיון בתחומים הפרטה אחרים (כמו מערכת הרכבות בבריטניה) הדבר עלול להוביל להרעת תנאי העובדים, הרעת תנאי ה"צרכנים" (כלומר האסירים), הזנחת הבטיחות ועוד. |
| + | |
| + | בסדרה "כתום הוא השחור החדש" ובסרט התיעודי [[ה-13]] מוצגים דרכים שבהן תעשיית הכלא בארצות הברית "התייעלה": ביצוע עבודות בשכר נמוך מאד על ידי האסירים - עבודות בתשלום נמוך מאד למגוון רחב של חברות שאינן מעניקות הכשרה מקצועית - בעצם החזרה של ה[[עבדות]] בדלת אחורית, דחיסת כמות גדולה של אסירים בבבתי הכלא, הגשת [[מזון תעשייתי]] ולא בריא, כליאה בצינוק של אסירים "בעייתיים" -(גם אם האלימות מופנית כלפי האסיר), גביית מחיר גבוה על שיחות טלפון של העובדים, העדר תכניות שיקום לאסירים או הצגת תכנית עבודה שחורה כתכנית שיקום, העסקת סוהרים ללא הכשרה, ללא רקע מתאים ובתנאים של שכר מינימום. |
| + | |
| + | ===המאבק נגד ההפרטה בישראל=== |
| + | סרטו התיעודי של הבמאי נסים מוסק, "אסירי קבלן" שהופק על ידי ערוץ 1, מתעד את את הדיונים והמאבק בהפרטת בתי הסוהר ויצא בשנת 2007. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |