שינויים

[[תמונה:Coal_anthracite.jpg|left|thumb|250px|פחם]]

[[תמונה:Coal_anthracite.jpg|left|thumb|250px|פחם]]

'''פחם'''  או '''פחם אבן''' (Coal) הוא [[דלק מחצבי]] שנוצר על ידי דחיסה בת מאות מיליוני שנים של חומר צמחי במעבי האדמה. הפחם הוא [[מחצב]] שחור או חום-שחור שמוכן לבערה. הוא מורכב בעיקר מהיסודות פחמן ומימן, יחד עם כמויות קטנות של יסודות אחרים, בעיקר [[גופרית]]. פחם מופק מן הקרקע ב[[כרייה]], במכרות פתוחים או תת-קרקעיים.  

'''פחם'''  או '''פחם אבן''' (באנגלית: '''Coal''') הוא [[דלק מחצבי]] שנוצר על ידי דחיסה בת מאות מיליוני שנים של חומר צמחי במעבי האדמה. הפחם הוא [[מחצב]] שחור או חום-שחור שמוכן לבערה. הוא מורכב בעיקר מהיסודות פחמן ומימן, יחד עם כמויות קטנות של יסודות אחרים, בעיקר [[גופרית]]. פחם מופק מן הקרקע ב[[כרייה]], במכרות פתוחים או תת-קרקעיים.  

כיום, הפחם תורם 30% ל[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-50% ממשק החשמל העולמי. עתודות הפחם נחשבות לגדולות ביותר מכל הדלקים המחצביים. שריפת פחם היא המקור האנושי העיקרי לפליטת [[גז החממה]] [[פחמן דו חמצני]] ומקור חשוב לסוגי [[זיהום אוויר]] נוספים כמו [[תחמוצות גופרית]] הגורמות ל[[גשם חומצי]].  

כיום, הפחם תורם 30% ל[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-50% ממשק החשמל העולמי. עתודות הפחם נחשבות לגדולות ביותר מכל הדלקים המחצביים. שריפת פחם היא המקור האנושי העיקרי לפליטת [[גז החממה]] [[פחמן דו חמצני]] ומקור חשוב לסוגי [[זיהום אוויר]] נוספים כמו [[תחמוצות גופרית]] הגורמות ל[[גשם חומצי]].  

אנשים רבים, כולל אנשי מקצוע, חושבים שיש עתודות פחם למאות שנים. דבר זה נובע מהנחה רווחת לפיה קצב צריכת הפחם ישמר כמו שהוא. היות ובשנות ה-70 היה פחם ל-400 שנה, ההנחה היא שכיום, במיוחד עקב הוספת גילוי מאגרים חדשים, יש גם פחם ל-400 שנה. דבר זה אינו מתחשב בכך שיש [[גידול אוכלוסין]] וכן גידול ב[[צריכה לנפש]] עקב [[צמיחה כלכלית]] במיוחד במדינות מתועשות, שהגידול בביקוש גדול בהרבה מקצב הגילוי של מאגרים חדשים.  

אנשים רבים, כולל אנשי מקצוע, חושבים שיש עתודות פחם למאות שנים. דבר זה נובע מהנחה רווחת לפיה קצב צריכת הפחם ישמר כמו שהוא. היות ובשנות ה-70 היה פחם ל-400 שנה, ההנחה היא שכיום, במיוחד עקב הוספת גילוי מאגרים חדשים, יש גם פחם ל-400 שנה. דבר זה אינו מתחשב בכך שיש [[גידול אוכלוסין]] וכן גידול ב[[צריכה לנפש]] עקב [[צמיחה כלכלית]] במיוחד במדינות מתועשות, שהגידול בביקוש גדול בהרבה מקצב הגילוי של מאגרים חדשים.  

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]], היחס בין עתודות מוכחת של פחם, ובין קצב ההפקה הנוכחי של פחם ירד מיחס של 1:200 בשנות 1990, ליחס של 1:118 בשנת 2010. אם בשנת 1990, היו עוברים ל[[כלכלת מצב יציב]] עם [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] אפסית, ואם לא היו מוצאים עתודות נוספות של פחם, אזי ברמות הצריכה של 1990 כמות הפחם היתה מספיקה עד לשנת 2190. היות ורמות הצריכה גדלו, ולמרות גילוי של מרבצי פחם חדשים, עתודות הפחם מספיקות, נכון לשנת 2010 ל-118 שנים בלבד, כלומד עד לשנת 2128.<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>  

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]], היחס בין עתודות מוכחת של פחם, ובין קצב ההפקה הנוכחי של פחם ירד מיחס של 1:200 בשנות 1990, ליחס של 1:118 בשנת 2010. אם בשנת 1990, היו עוברים ל[[כלכלת מצב יציב]] עם [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] אפסית, ואם לא היו מוצאים עתודות נוספות של פחם, אזי ברמות הצריכה של 1990 כמות הפחם הייתה מספיקה עד לשנת 2190. היות ורמות הצריכה גדלו, ולמרות גילוי של מרבצי פחם חדשים, עתודות הפחם מספיקות, נכון לשנת 2010 ל-118 שנים בלבד, כלומד עד לשנת 2128.<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>  

אם קצב זה של ירידה ביחס עתודות מוכחות לקצב ההפקה ישמר, פרוש הדבר שכל שנה שחולפת, מורידה 4 שנים מהיחס. כלומר כילוי כלל המאגרים המוכחים עד שנת 2040.  

אם קצב זה של ירידה ביחס עתודות מוכחות לקצב ההפקה ישמר, פרוש הדבר שכל שנה שחולפת, מורידה 4 שנים מהיחס. כלומר כילוי כלל המאגרים המוכחים עד שנת 2040.  

עיקר עתודות הפחם המוכחות נמצאות בארצות הברית (27%), רוסיה (17%), סין (12%), הודו (10%), אוסטרליה (8%), דרום אפריקה (5%), אוקראינה (3%) וקזחסטן (3%).  

עיקר עתודות הפחם המוכחות נמצאות בארצות הברית (27%), רוסיה (17%), סין (12%), הודו (10%), אוסטרליה (8%), דרום אפריקה (5%), אוקראינה (3%) וקזחסטן (3%).  

   

   

בשנת 2000 מחיר הפחם היה כ-30$ לטונה, ומחיר זה עלה ל-123.5$ לטונה ב-25 ביוני 2008. עליה של פי 4 בתוך 8 שנים.

בשנת 2000 מחיר הפחם היה כ-30-20 דולר לטונה, ומחיר זה עלה עד ל-200 דולר ב-2008. עליה של פי 10 בתוך 8 שנים. [http://ncsc.co.il/?content=%D7%A9%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%9D-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D] נכון לסוף שנת 2016 מחיר הפחם עומד על כ-50 דולר לטון. [https://www.quandl.com/collections/markets/coal]

==שימוש בפחם בישראל==

==שימוש בפחם בישראל==

ב[[משק האנרגיה בישראל|מדינת ישראל]] רוב הפקת החשמל במדינה התבססה עד לעשור הראשון של המאה ה-21 על פחם. הפחם מיובא מ[[ארצות הברית]], [[דרום אפריקה]], פולין ומדינות [[ברית המועצות]] לשעבר. דבר זה מהווה חלק ניכר מצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה שכוללת גם ייבוא [[נפט]] ותזקיקי נפט לשם תחבורה ותעשייה. עם הגילוי של [[גז טבעי בישראל]] החלה הסבת תחנות כוח של מזוט או סולר לתחנות הפועלות על [[גז טבעי]]. גז טבעי מקומי הוא זול יותר יחסית לדלקים כמו סולר ומחירו דומה לזה של מחיר הפחם. עם זאת ייבוא של גז הוא אופרציה מורכבת ובישראל פירוש הדבר ייבוא של [[גז נוזלי]] שהוא יקר בהרבה מגז מקומי. קשה להחליף בין גז לפחם שכן מדובר בתחנות כוח שונות הדורשות טורבינות שונות ודוודים שונים. משיקולים של הבטחת אספקה ויתירות לא מעבירים את כל משק החשמל בישראל לגז טבעי אם כי הוא חוסך ב[[זיהום אוויר]] ובפליטות של [[גזי חממה]]. נכון לשנת 2016 נותרו בישראל שתי [[תחנת כוח פחמית|תחנות פחמיות]] גדולות - תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה ותחנת הכוח "גוטנברג" באשקלון.  

ב[[משק האנרגיה בישראל|מדינת ישראל]] רוב הפקת החשמל במדינה התבססה עד לעשור הראשון של המאה ה-21 על פחם. הפחם מיובא מ[[ארצות הברית]], [[דרום אפריקה]], פולין ומדינות [[ברית המועצות]] לשעבר. דבר זה מהווה חלק ניכר מצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה שכוללת גם ייבוא [[נפט]] ותזקיקי נפט לשם תחבורה ותעשייה. עם הגילוי של [[גז טבעי בישראל]] החלה הסבת תחנות כוח של מזוט או סולר לתחנות הפועלות על [[גז טבעי]]. גז טבעי מקומי הוא זול יותר יחסית לדלקים כמו סולר ומחירו דומה לזה של מחיר הפחם. עם זאת ייבוא של גז הוא אופרציה מורכבת ובישראל פירוש הדבר ייבוא של [[גז נוזלי]] שהוא יקר בהרבה מגז מקומי. קשה להחליף בין גז לפחם שכן מדובר בתחנות כוח שונות הדורשות טורבינות שונות ודוודים שונים. משיקולים של הבטחת אספקה ויתירות לא מעבירים את כל משק החשמל בישראל לגז טבעי אם כי הוא חוסך ב[[זיהום אוויר]] ובפליטות של [[גזי חממה]]. נכון לשנת 2016 נותרו בישראל שתי [[תחנת כוח פחמית|תחנות פחמיות]] גדולות - תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה ותחנת הכוח "רוטנברג" באשקלון.  

כמות ניכרת של [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] מקורה בשתי התחנות הפחמיות הללו- במונחים של [[חומר חלקיקי]], ו[[מתכות כבדות]]. התחנות הפחמיות הן אחד המקורות החשובים ביותר לרוב הפליטה של מתכות כבדות מסוכנות לאוויר כולל [[ארסן]], [[עופרת]] [[כספית]] שנמצאות בכמויות קטנות בפחם - לפי הדיווחים לרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2014 תחנת הכוח אורות רבין פלטה לאוויר 532 ק"ג ארסן ו-32 ק"ג של כספית, תחנת הכח רוטנברג פלטה 427 ק"ג ארסן, 72 ק"ג עופרת, ו-7 ק"ג כספית. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

כמות ניכרת של [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] מקורה בשתי התחנות הפחמיות הללו- במונחים של [[חומר חלקיקי]], ו[[מתכות כבדות]]. התחנות הפחמיות הן אחד המקורות החשובים ביותר לרוב הפליטה של מתכות כבדות מסוכנות לאוויר כולל [[ארסן]], [[עופרת]] [[כספית]] שנמצאות בכמויות קטנות בפחם - לפי הדיווחים לרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2014 תחנת הכוח אורות רבין פלטה לאוויר 532 ק"ג ארסן ו-32 ק"ג של כספית, תחנת הכח רוטנברג פלטה 427 ק"ג ארסן, 72 ק"ג עופרת, ו-7 ק"ג כספית. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]