שינויים

* '''חברות שלא מוכרות מוצרי צריכה לציבור''' חרם צרכנים הוא בעייתי כאשר החברה לא מוכרת מוצרים או שירותים לציבור. חברות [[כרייה|כרייה]] לדוגמה חברות  הכורות [[זהב]] או [[פחם]] יוצרות לעיתים תכופות [[זיהום קרקע]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ופוגעות בבריאות ואו בטיחות העובדים. עם זאת חרמות נגד חברות אלה הוא דבר קשה היות והציבור לא קונה פחם או זהב ישירות מהחברות האלה אלא דרך לקוחות שלהן אשר משתמשות ב[[חומרי הגלם]] האלה - לדוגמה חברות תכשיטים, חברות אלקטרוניקה אשר קונות זהב או חברות חשמל שקונות פחם. דוגמא נוספת הן חברות שמוכרות מוצרים ושירותים לחברות אחרות (כמו מכירה של שירותי חיוב לקוחות, מכירת אוניות ומטוסים, מכירת [[הון תעשייתי|מוצרי הון]] וכו'), חברות תשתיות (הקמת כבישים, דרכים, נמלים, נמלי תעופה ועוד) וחברות המספקות שירותים ומוצרים לממשלות ולרשויות מקומיות - בכל החברות האלה הציבור הרחב לא מקבל החלטה אישית וישירה בשאלה מאיזה חברות לקנות. ניתן לפעמים להפעיל לחץ של צרכנים על חברות שקונות מספקים מסויימים (לדוגמה להפעיל לחץ על רשת סופרמרקטים שלא תקנה מספק מסויים, כמו דרום אפריקה או ישראל, או להפעיל לחץ על הממשלה) אבל דבר זה קשה יותר שכן חברות עלולות להיקלע לתביעות משפטיות, וכן הן עלולות להיקלע ללחץ נגדי מצד צרכנים אחרים או בגלל אינטרסים עסקיים אחרים (ראו בהמשך). כך או כך ההשפעה של הצרכן הבודד היא בעייתית ומסובכת הרבה יותר עקב הריחוק הנתק הכלכלי בינו לבין מקור הפגיעה.  דוגמאות לתאגידים שלא מוכרים מוצרי צריכה ונתונים לביקורת  כוללות חברות נשק גדולות, את [[תאגיד בכטל]] וכן [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חברות מזהמות במפרץ חיפה]].  

* '''חברות שלא מוכרות מוצרי צריכה לציבור''' חרם צרכנים הוא בעייתי כאשר החברה לא מוכרת מוצרים או שירותים לציבור. חברות [[כרייה|כרייה]] לדוגמה חברות  הכורות [[זהב]] או [[פחם]] יוצרות לעיתים תכופות [[זיהום קרקע]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ופוגעות בבריאות ואו בטיחות העובדים. עם זאת חרמות נגד חברות אלה הוא דבר קשה היות והציבור לא קונה פחם או זהב ישירות מהחברות האלה אלא דרך לקוחות שלהן אשר משתמשות ב[[חומרי הגלם]] האלה - לדוגמה חברות תכשיטים, חברות אלקטרוניקה אשר קונות זהב או חברות חשמל שקונות פחם. דוגמא נוספת הן חברות שמוכרות מוצרים ושירותים לחברות אחרות (כמו מכירה של שירותי חיוב לקוחות, מכירת אוניות ומטוסים, מכירת [[הון תעשייתי|מוצרי הון]] וכו'), חברות תשתיות (הקמת כבישים, דרכים, נמלים, נמלי תעופה ועוד) וחברות המספקות שירותים ומוצרים לממשלות ולרשויות מקומיות - בכל החברות האלה הציבור הרחב לא מקבל החלטה אישית וישירה בשאלה מאיזה חברות לקנות. ניתן לפעמים להפעיל לחץ של צרכנים על חברות שקונות מספקים מסויימים (לדוגמה להפעיל לחץ על רשת סופרמרקטים שלא תקנה מספק מסויים, כמו דרום אפריקה או ישראל, או להפעיל לחץ על הממשלה) אבל דבר זה קשה יותר שכן חברות עלולות להיקלע לתביעות משפטיות, וכן הן עלולות להיקלע ללחץ נגדי מצד צרכנים אחרים או בגלל אינטרסים עסקיים אחרים (ראו בהמשך). כך או כך ההשפעה של הצרכן הבודד היא בעייתית ומסובכת הרבה יותר עקב הריחוק הנתק הכלכלי בינו לבין מקור הפגיעה.  דוגמאות לתאגידים שלא מוכרים מוצרי צריכה ונתונים לביקורת  כוללות חברות נשק גדולות, את [[תאגיד בכטל]] וכן [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חברות מזהמות במפרץ חיפה]].  

* '''לחברה אין כסף לשלם על הנזק''' - חברות בעלות מתח רווחים נמוך עשויות להעדיף לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם היבט כלכלי שאמור להוריד את הרווחיות שלהן. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי חברות לכריית זהב שיוצרות זיהום קרקע, יעדיפו בדרך כלל לסגור מכרה או לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם העלויות הכרוכות בשיקום קרקעות חקלאיות ועם זיהום מים שנוצר עקב המכרה.  

* '''לחברה אין כסף לשלם על הנזק''' - חברות בעלות מתח רווחים נמוך עשויות להעדיף לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם היבט כלכלי שאמור להוריד את הרווחיות שלהן. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי חברות לכריית זהב שיוצרות זיהום קרקע, יעדיפו בדרך כלל לסגור מכרה או לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם העלויות הכרוכות בשיקום קרקעות חקלאיות ועם זיהום מים שנוצר עקב המכרה.  

* '''השהייה בזיהוי הנזק''' - במקרים של [[זיהום]] ובאופן כללי יותר [[השפעה סביבתית|נזק סביבתי]]] ייתכן והנזק לציבור נגרם בעבר ולוקח זמן רב עד להבחנה בנזק ובדרישה הציבורית לטפל בו. כך יכולים לעבור עשרות שנים בין פליטה של [[מתכות כבדות]] או [[מזהמים אורגניים עמידים]] לבין הופעה של מזהמים אלה כ[[זיהום קרקע]], [[זיהום מים]] או [[זיהום במזון]]. החברה שיצרה את הזיהום אולי כבר נסגרה, או שאין לה את הכסף כדי לטפל בזיהום (כך שתעדיף להסגר מאשר לטפל בו).  

* '''השהייה בזיהוי הנזק''' - במקרים של [[זיהום]] ובאופן כללי יותר [[השפעה סביבתית|נזק סביבתי]] ייתכן והנזק לציבור נגרם בעבר ולוקח זמן רב עד להבחנה בנזק ובדרישה הציבורית לטפל בו. כך יכולים לעבור עשרות שנים בין פליטה של [[מתכות כבדות]] או [[מזהמים אורגניים עמידים]] לבין הופעה של מזהמים אלה כ[[זיהום קרקע]], [[זיהום מים]] או [[זיהום במזון]]. החברה שיצרה את הזיהום אולי כבר נסגרה, או שאין לה את הכסף כדי לטפל בזיהום (כך שתעדיף להסגר מאשר לטפל בו).  

* '''מונופול או אוליגופול''' - כאשר יש מוכר יחיד הפסקת קנייה ממנו פרושה ויתור מוחלט על השירות או המוצר המבוקש. כך לדוגמה חרם האוטובוסים במוטנגומרי חייב שחורים שרצו להחרים את חברת האוטובוסים לוותר כליל על שירותי האוטובוס וללכת מרחק רב ברגל. חרמות נגד [[פייסבוק]], [[גוגל]] או [[מיקרוסופט]] הן בעייתיות משום שחברות אלה חולשות על שוק מוצרים שלם. במקרה של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים - קל יותר לעבור למתחרים כמחאה, אבל מעבר כזה עלול להיות לא נוח עקב [[עלויות עסקה]] גבוהות או חשיבות של קרבה גאוגרפית.  

* '''מונופול או אוליגופול''' - כאשר יש מוכר יחיד הפסקת קנייה ממנו פרושה ויתור מוחלט על השירות או המוצר המבוקש. כך לדוגמה חרם האוטובוסים במוטנגומרי חייב שחורים שרצו להחרים את חברת האוטובוסים לוותר כליל על שירותי האוטובוס וללכת מרחק רב ברגל. חרמות נגד [[פייסבוק]], [[גוגל]] או [[מיקרוסופט]] הן בעייתיות משום שחברות אלה חולשות על שוק מוצרים שלם. במקרה של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים - קל יותר לעבור למתחרים כמחאה, אבל מעבר כזה עלול להיות לא נוח עקב [[עלויות עסקה]] גבוהות או חשיבות של קרבה גאוגרפית.  

* '''התנהגות פוגענית כנורמה עסקית''' - במקרים של [[השפעה חיצונית]] שמשתלמת לחברות כמו זיהום, ניצול עובדים, ניצול צרכנים, הפעלת [[לובי פוליטי]] כדי לקבל הגנה או סבסוד מצד ממשלות וכו', נפוץ הדבר שכל החברות בענף עובדות בנורמות דומות, וחברה שתמנע מדבר זה עלולה לסבול מהפסדים ואף להיות מטרה להשתלטות עוינת. בספר [[כשתאגידים שולטים בעולם]] מציין [[דיוויד קורטן]] מספר דוגמאות לחברות שניסו להיות הוגנות יותר ועברו עקב כך השתלטות עויינת. בספר [[Phishing for Phools]] טוענים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]] כי בתחומים רבים חברות שלא ינצלו חולשות של הצרכנים וימכרו להן מוצרים מזיקים או יבצעו פעילות בעייתית אחרת יסבלו מרווחיות נמוכה יותר. דוגמה בולטת היא נוהג של [[חברות התרופות]] לבצע [[לובי פוליטי]] בקרב ממשלות וכן לשדל רופאים וגורמי בריאות אחרים להעדיף את החברה שלהן. הצרכן לא יכול להחרים את חברות התרופות הן בגלל שמדובר לרוב במונופול על תרופה מסויימת, הן בגלל המגוון הגדול של מוצרים וצרכנים והן בגלל שרוב חברות התרופות עוסקות בנוהגים דומים.  

* '''התנהגות פוגענית כנורמה עסקית''' - במקרים של [[השפעה חיצונית]] שמשתלמת לחברות כמו זיהום, ניצול עובדים, ניצול צרכנים, הפעלת [[לובי פוליטי]] כדי לקבל הגנה או סבסוד מצד ממשלות וכו', נפוץ הדבר שכל החברות בענף עובדות בנורמות דומות, וחברה שתמנע מדבר זה עלולה לסבול מהפסדים ואף להיות מטרה להשתלטות עוינת. בספר [[כשתאגידים שולטים בעולם]] מציין [[דיוויד קורטן]] מספר דוגמאות לחברות שניסו להיות הוגנות יותר ועברו עקב כך השתלטות עויינת. בספר [[Phishing for Phools]] טוענים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]] כי בתחומים רבים חברות שלא ינצלו חולשות של הצרכנים וימכרו להן מוצרים מזיקים או יבצעו פעילות בעייתית אחרת יסבלו מרווחיות נמוכה יותר. דוגמה בולטת היא נוהג של [[חברות התרופות]] לבצע [[לובי פוליטי]] בקרב ממשלות וכן לשדל רופאים וגורמי בריאות אחרים להעדיף את החברה שלהן. הצרכן לא יכול להחרים את חברות התרופות הן בגלל שמדובר לרוב במונופול על תרופה מסויימת, הן בגלל המגוון הגדול של מוצרים וצרכנים והן בגלל שרוב חברות התרופות עוסקות בנוהגים דומים.