שינויים

'''תו תקן לבנייה ירוקה''' הוא תקן המתייחס ל[[בנייה ירוקה]]. תקן כזה קיים בישראל משנת 2006.  

'''תו תקן לבנייה ירוקה''' הוא תקן המתייחס ל[[בנייה ירוקה]]. תקן כזה קיים בישראל משנת 2006.  

מכון התקנים והמשרד לאיכות הסביבה הכינו בשנת 2006 תקן לבנייה ירוקה. נכון לשנת 2007 התקן הוא וולנטרי לחלוטין, כמקובל במדינות מערביות רבות. יש כוונה להפוך חלקים ממנו למחייבים בעתיד.  

מכון התקנים והמשרד לאיכות הסביבה הכינו בשנת 2006 תקן לבנייה ירוקה. נכון לשנת 2007 התקן הוא וולונטרי לחלוטין, כמקובל במדינות מערביות רבות. יש כוונה להפוך חלקים ממנו למחייבים בעתיד.  

כדי לעודד אנשים ומוסדות לאמץ את התקן, נקבע כי די בעמידה ב-80% מהוראות התקן (שימוש בחומרים הנכונים, הצבת הבית בזווית המתאימה וכו') כדי לקבל את תו התקן. כדי שבית יעמוד בתקן באופן מלא, הקבלן יצטרך להוסיף לפחות עוד כ-10% לעלויות הבנייה - דבר בעייתי נוכח שוק תחרותי ושולי רווח נמוכים כיום.  

כדי לעודד אנשים ומוסדות לאמץ את התקן, נקבע כי די בעמידה ב-80% מהוראות התקן (שימוש בחומרים הנכונים, הצבת הבית בזווית המתאימה וכו') כדי לקבל את תו התקן. כדי שבית יעמוד בתקן באופן מלא, הקבלן יצטרך להוסיף לפחות עוד כ-10% לעלויות הבנייה - דבר בעייתי נוכח שוק תחרותי ושולי רווח נמוכים כיום.  

לפי הערכה של זיוה פתיר, מנכ"לית מכון התקנים בשנת 2006, עד 2009 יהיו לפחות  50 מבנים בישראל שיעמדו בתקן  הירוק.  

לפי הערכה של זיוה פתיר, מנכ"לית מכון התקנים בשנת 2006, עד 2009 יהיו לפחות  50 מבנים בישראל שיעמדו בתקן  הירוק.  

לדברי נתן חילו, מנהל האגף הטכני בהתאחדות הקבלנים, אף אחד לא מצפה שהשינוי יחול באופן מיידי . "מדובר בהצהרה כללית, לטובת אלה שכל הזמן רצו ירוק אבל לא ידעו מה זה. עכשיו, כשתהיה מודעות, יתחילו היזמים, הקבלנים והצרכנים להתייחס לזה".

לדברי נתן חילו, מנהל האגף הטכני בהתאחדות הקבלנים, אף אחד לא מצפה שהשינוי יחול באופן מיידי. "מדובר בהצהרה כללית, לטובת אלה שכל הזמן רצו ירוק אבל לא ידעו מה זה. עכשיו, כשתהיה מודעות, יתחילו היזמים, הקבלנים והצרכנים להתייחס לזה".

מעבר להפנמה ולהבשלה ההדרגתית, גם ברמה המעשית התקן עדיין רחוק מלהיות שלם, ולכן לא ניתן לאמץ אותו במלואו. התקן הנוכחי מתנגש עם חלק מהוראות של רשויות אחרות (לדוגמה, משרד הבריאות מתנגד לשימוש חוזר ב[[מים אפורים]], כפי שמחייב התקן הירוק, כיוון שהם מחדירים מלחים למי התהום). ובמקרים אחרים עלול להיווצר רושם שהתקן סותר את עצמו (ממליץ על חלונות קטנים לצמצום הוצאות האנרגיה, ומנגד ממליץ על חלונות גדולים לניצול אור השמש).

מעבר להפנמה ולהבשלה ההדרגתית, גם ברמה המעשית התקן עדיין רחוק מלהיות שלם, ולכן לא ניתן לאמץ אותו במלואו. התקן הנוכחי מתנגש עם חלק מהוראות של רשויות אחרות (לדוגמה, משרד הבריאות מתנגד לשימוש חוזר ב[[מים אפורים]], כפי שמחייב התקן הירוק, כיוון שהם מחדירים מלחים למי התהום). ובמקרים אחרים עלול להיווצר רושם שהתקן סותר את עצמו (ממליץ על חלונות קטנים לצמצום הוצאות האנרגיה, ומנגד ממליץ על חלונות גדולים לניצול אור השמש).

עם השקת התקן בשנת 2006 פנו 4 גורמים שונים למכון התקנים כדי לזכות באישור תו התקן לבניין החדש שהם מקימים עבור עצמם: חברת אינטל, המקימה כעת בניין בחיפה; איגוד ערים דן לתברואה, המקים בנייני מינהלה ליד רידינג בתל-אביב; מרכז המבקרים והמשרדים ברמת הנדיב שליד זכרון-יעקב; והזוג פיליפ ו סנדי דישל שעלו לישראל מארצות הברית, ומעוניינים להקים בית פרטי במצפה רמון.  

עם השקת התקן בשנת 2006 פנו 4 גורמים שונים למכון התקנים כדי לזכות באישור תו התקן לבניין החדש שהם מקימים עבור עצמם: חברת אינטל, המקימה כעת בניין בחיפה; איגוד ערים דן לתברואה, המקים בנייני מינהלה ליד רידינג בתל-אביב; מרכז המבקרים והמשרדים ברמת הנדיב שליד זכרון-יעקב; והזוג פיליפ וסנדי דישל שעלו לישראל מארצות הברית, ומעוניינים להקים בית פרטי במצפה רמון.  

לדברי אולנדר, "ב-6 השנים שבהן עבדנו על התקן חשבו שאנחנו פסיכים שהולכים נגד הרוח, אבל אנחנו המשכנו להאמין - כי פשוט אין ברירה. זו מדינה קטנה, בלי קרקע, בלי מים ועם אוויר שמזדהם מיום ליום. הפנטזיה שלי היא שנשחזר את ההצלחה של איטונג, כך שבעוד כמה שנים כל קליינט יבוא לקבלן ויגיד לו 'לא ירוק - לא קונה'

לדברי אולנדר, "ב-6 השנים שבהן עבדנו על התקן חשבו שאנחנו פסיכים שהולכים נגד הרוח, אבל אנחנו המשכנו להאמין - כי פשוט אין ברירה. זו מדינה קטנה, בלי קרקע, בלי מים ועם אוויר שמזדהם מיום ליום. הפנטזיה שלי היא שנשחזר את ההצלחה של איטונג, כך שבעוד כמה שנים כל קליינט יבוא לקבלן ויגיד לו 'לא ירוק - לא קונה'

לדברי קדמי, "כשקבלן בונה לצרכן הוא לא צריך לחשוב על חיסכון ארוך טווח, מפני שאת חשבון החשמל ישלם הדייר. אבל אינטל, שתשלם בעצמה את החשבונות, מבינה שבנייה אקלימית נכונה תביא לחיסכון של לפחות 20% בתצרוכת החשמל ולחיסכון במים שיכול להגיע גם ל-20%, ואפילו ל-25%. מחקרים עדיין לא הוכיחו זאת חד-משמעית, אבל נראה שבניין עם נוחות תרמית, שאפשר לפתוח בו חלון וליהנות מאנרגיה ורוח טבעיים, מגדיל משמעותית את פריון העבודה של העובדים. זה שווה הרבה מאוד כסף לאינטל, או לכל חברה אחרת".

לדברי קדמי, "כשקבלן בונה לצרכן הוא לא צריך לחשוב על חיסכון ארוך טווח, מפני שאת חשבון החשמל ישלם הדייר. אבל אינטל, שתשלם בעצמה את החשבונות, מבינה שבנייה אקלימית נכונה תביא לחיסכון של לפחות 20% בתצרוכת החשמל ולחיסכון במים שיכול להגיע גם ל-20%, ואפילו ל-25%. מחקרים עדיין לא הוכיחו זאת חד-משמעית, אבל נראה שבניין עם נוחות תרמית, שאפשר לפתוח בו חלון וליהנות מאנרגיה ורוח טבעיים, מגדיל משמעותית את פריון העבודה של העובדים. זה שווה הרבה מאוד כסף לאינטל, או לכל חברה אחרת".

לדברי אולנדר, הניסיון בעולם מלמד שבניין ירוק מחזיר את ההשקעה הנוספת בו בתוך 6-5 שנים , כך שהדייר מסיים די מהר לשלם את ההוצאות העודפות ונשאר עם בניין ירוק וחסכוני.

לדברי אולנדר, הניסיון בעולם מלמד שבניין ירוק מחזיר את ההשקעה הנוספת בו בתוך 6-5 שנים, כך שהדייר מסיים די מהר לשלם את ההוצאות העודפות ונשאר עם בניין ירוק וחסכוני.

==חינוך הצרכנים==

==חינוך הצרכנים==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/433/174.html שכונה ירוקה] דרור מרמור, nrg, 9.6.06

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/433/174.html שכונה ירוקה] דרור מרמור, nrg, 9.6.2006

* [http://www.ilgbc.org/news/new.aspx?NewId=195 עלויות בניה ירוקה בבנייני מגורים בישראל], מחקרם של חגי קוט וד"ר דוד כ"ץ, [[המועצה הישראלית לבנייה ירוקה]], 1.5.13

* [http://www.ilgbc.org/news/new.aspx?NewId=195 עלויות בניה ירוקה בבנייני מגורים בישראל], מחקרם של חגי קוט וד"ר דוד כ"ץ, [[המועצה הישראלית לבנייה ירוקה]], 1.5.13

[[קטגוריה:בנייה ירוקה]]

[[קטגוריה:בנייה ירוקה]]