שינויים

[[קובץ:Dan Ariely - PopTech 2010 - Camden, Maine.jpg|פרופסור דן אריאלי, 2010.|ממוזער|200px]]

[[קובץ:Dan Ariely - PopTech 2010 - Camden, Maine.jpg|פרופסור דן אריאלי, 2010.|ממוזער|200px]]

==ביוגרפיה==

==ביוגרפיה==

אריאלי נולד בניו-יורק בעת לימודיו של אביו באוניברסיטת קולומביה. הוא גדל בישראל, ברמת גן וברמת השרון. בהיותו תלמיד תיכון נפגע משריפה בדירה של תנועת הנוער העובד והלומד בעת שהכין חומרים דליקים עבור כתובות אש. כתוצאה מהשריפה נכווה בכוויות מדרגה שלישית שכיסו 70 אחוזים משטח גופו. כתוצאה מהפגיעה הקשה אושפז אריאלי במשך שלוש שנים במרכז הרפואי שיבא‏. אריאלי מתאר השלכות רבות של הפגיעה על חייו כולל היבטים של מציאת בת זוג, בחירה בקריירה אקדמית וסוג הנושאים בהם התעניין - אריאלי כולל לדוגמה כיצד אנו מגיבים לכאב או איך אנשים קובעים את מעמדם החברתי בהקשר של מציאת בן או בת זוג.  

אריאלי נולד בניו-יורק בעת לימודיו של אביו באוניברסיטת קולומביה. הוא גדל בישראל, ברמת גן וברמת השרון. בהיותו תלמיד תיכון נפגע משריפה בדירה של תנועת הנוער העובד והלומד בעת שהכין חומרים דליקים עבור כתובות אש. כתוצאה מהשריפה נכווה בכוויות מדרגה שלישית שכיסו 70 אחוזים משטח גופו. כתוצאה מהפגיעה הקשה אושפז אריאלי במשך שלוש שנים במרכז הרפואי שיבא‏. אריאלי מתאר השלכות רבות של הפגיעה על חייו כולל היבטים של מציאת בת זוג, בחירה בקריירה אקדמית וסוג הנושאים בהם התעניין - אריאלי כולל לדוגמה כיצד אנו מגיבים לכאב או איך אנשים קובעים את מעמדם החברתי בהקשר של מציאת בן או בת זוג.  

עם השתפרות מצבו הבריאותי נרשם ללימודים באוניברסיטת תל אביב, שם חשב ללמוד [[פיזיקה]] ו[[מתמטיקה]], אולם היות שמצא את הכתיבה מפרכת מדי החליט ללמוד [[פילוסופיה]], בשל היות הלימודים בחוג לפילוסופיה במסלול דו-חוגי, נרשם גם ללימודי [[פסיכולוגיה]], בהם סיים תואר ראשון. בהמשך השלים תואר דוקטור בפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת צפון קרוליינה ותואר דוקטור נוסף ב[[מנהל עסקים]] באוניברסיטת דיוק. אחרי סיום הדוקטורט פגש אריאלי את פרופסור [[דניאל כהנמן]], ממייסדי תחום [[כלכלה התנהגותית|הכלכלה ההתנהגותית]], ונמשך לתחום. הוא מגדיר את תחום הכלכלה ההתנהגותית כ"כלכלה המנסה להסביר גורמים, ש[[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הקלאסית]] הזניחה בעת שפנתה למודלים מתמטיים".

עם השתפרות מצבו הבריאותי נרשם ללימודים באוניברסיטת תל אביב, שם חשב ללמוד [[פיזיקה]] ו[[מתמטיקה]], אולם היות שמצא את הכתיבה מפרכת מדי החליט ללמוד [[פילוסופיה]], בשל היות הלימודים בחוג לפילוסופיה במסלול דו-חוגי, נרשם גם ללימודי [[פסיכולוגיה]], בהם סיים תואר ראשון. בהמשך השלים תואר דוקטור בפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת צפון קרוליינה ותואר דוקטור נוסף ב[[מנהל עסקים]] באוניברסיטת דיוק. אחרי סיום הדוקטורט פגש אריאלי את פרופסור [[דניאל כהנמן]], ממייסדי תחום [[כלכלה התנהגותית|הכלכלה ההתנהגותית]], ונמשך לתחום. הוא מגדיר את תחום הכלכלה ההתנהגותית כ"כלכלה המנסה להסביר גורמים, ש[[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הקלאסית]] הזניחה בעת שפנתה למודלים מתמטיים".

אריאלי כיהן כפרופסור לכלכלה התנהגותית בבית הספר לניהול ע"ש סלואן ב-MIT. כיום הוא מכהן כפרופסור לכלכלה התנהגותית בקתדרה על-שם ג'יימס בי. דיוק (James B. Duke Professor of Behavioral Economics) בבית הספר לעסקים על שם פיוקווא, וכעמית מחקר בכיר במכון קנאן לאתיקה (Kenan Institute for Ethics). אף שאין לו רקע אקדמי בכלכלה, הוא נחשב לאחד ממובילי תחום הכלכלה ההתנהגותית. הוא נוהג לשתף פעולה עם חוקרים רבים מארצות הברית ובישראל ולתרום לפופולריזציה של רעיונות ומחקרים בתחום.

אריאלי כיהן כפרופסור לכלכלה התנהגותית בבית הספר לניהול ע"ש סלואן ב-MIT. כיום הוא מכהן כפרופסור לכלכלה התנהגותית בקתדרה על-שם ג'יימס בי. דיוק (James B. Duke Professor of Behavioral Economics) בבית הספר לעסקים על שם פיוקווא, וכעמית מחקר בכיר במכון קנאן לאתיקה (Kenan Institute for Ethics). אף שאין לו רקע אקדמי בכלכלה, הוא נחשב לאחד ממובילי תחום הכלכלה ההתנהגותית. הוא נוהג לשתף פעולה עם חוקרים רבים מארצות הברית ובישראל ולתרום לפופולריזציה של רעיונות ומחקרים בתחום.

בשנת 2008 זכה בפרס איג נובל לרפואה‏, על מחקרו שהוכיח כי תרופות פלצבו יקרות הן יעילות יותר ממקבילותיהן הזולות.

בשנת 2008 זכה בפרס איג נובל לרפואה‏, על מחקרו שהוכיח כי תרופות פלצבו יקרות הן יעילות יותר ממקבילותיהן הזולות.

ספרו "[[לא רציונלי ולא במקרה|לא רציונלי ולא במקרה – הכוחות הסמויים שמעצבים את ההחלטות שלנו]]"  נכנס לרשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס וכן לרשימת ספרי השנה של אמזון לשנת 2008. הספר עוסק ב[[רציונליות חסומה]] ובדרכים בהן אי-ראצליות משפיעה על חיינו במגוון תחומים, כולל בתחומים הנוגעים לכלכלה.  ב-2011 ראה אור בהוצאת דביר ספרו "[[לא רציונלי אבל לא נורא]]" שבו הוא ממשיך לפתח את הנושא . בשנת 2013 יצא ספרו [[האמת אל באמת]] שדן בשאלה איך ומדוע אנשים מרמים, ומה הגורמים המשפיעים על הנטייה לרמות. התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים מרמים כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורם המשפיע ביותר על הנטייה לרמות אינו גורמים רציונלים כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להיתפס וחומרת העונש אלא מנגנון אחר שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע, אבל מצליחים לספר לעצמם סיפור שיתן הצדקה מוסרית לרמייה וישמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.  

ספרו "[[לא רציונלי ולא במקרה|לא רציונלי ולא במקרה – הכוחות הסמויים שמעצבים את ההחלטות שלנו]]"  נכנס לרשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס וכן לרשימת ספרי השנה של אמזון לשנת 2008. הספר עוסק ב[[רציונליות חסומה]] ובדרכים בהן אי-רציונליות משפיעה על חיינו במגוון תחומים, כולל בתחומים הנוגעים לכלכלה.  ב-2011 ראה אור בהוצאת דביר ספרו "[[לא רציונלי אבל לא נורא]]" שבו הוא ממשיך לפתח את הנושא . בשנת 2013 יצא ספרו [[האמת אל באמת]] שדן בשאלה איך ומדוע אנשים מרמים, ומה הגורמים המשפיעים על הנטייה לרמות. התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים מרמים כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורם המשפיע ביותר על הנטייה לרמות אינו גורמים רציונליים כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להיתפס וחומרת העונש אלא מנגנון אחר שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע, אבל מצליחים לספר לעצמם סיפור שייתן הצדקה מוסרית לרמייה וישמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.  

 

אריאלי נשוי ואב לשני ילדים.

אריאלי נשוי ואב לשני ילדים.

אריאלי התעניין בשאלה מדוע מנהלי [[אנרון]] רימו את החברה ומה גורם למנהלים ולברוקרים לרמות את הציבור ולגנוב ממנו כסף. האם מדובר בציבור קטן ומיוחד או בתופעה רחבה יותר, ומה גורם לאנשים לרמות יותר או פחות.

אריאלי התעניין בשאלה מדוע מנהלי [[אנרון]] רימו את החברה ומה גורם למנהלים ולברוקרים לרמות את הציבור ולגנוב ממנו כסף. האם מדובר בציבור קטן ומיוחד או בתופעה רחבה יותר, ומה גורם לאנשים לרמות יותר או פחות.

איראלי ביצע ניסוי שבו מבקשים מאנשים לענות בדף על 20 שאלות פשוטות בחשבון בתוך 5 דקות, ומשלמים להם סכום קטן בתום המבחן על מתן תשובות נכונות. עבור זמן מסויים אנשים הצליחו לענות על בממוצע  על 4 שאלות. כאשר נותנים לאנשים הזדמנות לרמות - על ידי קריעת הדף, ואז להגיד כמה הם עונים נכון, במצב זה אנשים מרמים ואומרים שהם ענו על 7 שאלות בממוצע. זה לא שמעט אנשים רימו הרבה, אלא שהרבה אנשים רימו מעט. על פי התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית של התנהגות [[רציונלית]], הנטיה לרמות תושפע משיקול רציונלי, ולכן אם יהיה תמריץ גדול יותר (כסף גדול יותר לכל תשובה נכונה) ועל ידי סיכוי להיתפס. בניסויים לא נמצא שיש השפעה לגורמים אלה. לפי אריאלי אנשים רבים יכולים לרמות קצת ולהנות מכך, כל עוד הדבר לא מספיק חמור כדי לשנות את הדימוי העצמי שלהם (כאנשים "נורמלים" או ישרים).  

אריאלי ביצע ניסוי שבו מבקשים מאנשים לענות בדף על 20 שאלות פשוטות בחשבון בתוך 5 דקות, ומשלמים להם סכום קטן בתום המבחן על מתן תשובות נכונות. עבור זמן מסויים אנשים הצליחו לענות על בממוצע  על 4 שאלות. כאשר נותנים לאנשים הזדמנות לרמות - על ידי קריעת הדף, ואז להגיד כמה הם עונים נכון, במצב זה אנשים מרמים ואומרים שהם ענו על 7 שאלות בממוצע. זה לא שמעט אנשים רימו הרבה, אלא שהרבה אנשים רימו מעט. על פי התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית של התנהגות [[רציונלית]], הנטייה לרמות תושפע משיקול רציונלי, ולכן אם יהיה תמריץ גדול יותר (כסף גדול יותר לכל תשובה נכונה) ועל ידי סיכוי להיתפס. בניסויים לא נמצא שיש השפעה לגורמים אלה. לפי אריאלי אנשים רבים יכולים לרמות קצת ולהנות מכך, כל עוד הדבר לא מספיק חמור כדי לשנות את הדימוי העצמי שלהם (כאנשים "נורמליים" או ישרים).  

אריאלי בדק מה משפיע על אנשים לרמות יותר או פחות. שבועה על התנ"ך או "קוד התנהגות" או משימה של זכירת 10 הדיברות הורידה מאד את כמות הרמייה. כמו כן, אם אנשים לוקחים מוצרים שווי כסף כמו פחית קולה מהמקרר, או עפרון מהעבודה הם בעלי נטיה לגנוב או לרמות יותר, יחסית לדפוס דומה של לקיחת כסף. באופן דומה, כאשר עשו את הניסוי של רמייה במבחן השאלות, תשלום של אסימונים שהומרו לאחר מכן בכסף, במקום תשלום במקום, הוביל להכפלה של חוזק הרמייה.  

אריאלי בדק מה משפיע על אנשים לרמות יותר או פחות. שבועה על התנ"ך או "קוד התנהגות" או משימה של זכירת 10 הדיברות הורידה מאד את כמות הרמייה. כמו כן, אם אנשים לוקחים מוצרים שווי כסף כמו פחית קולה מהמקרר, או עפרון מהעבודה הם בעלי נטייה לגנוב או לרמות יותר, יחסית לדפוס דומה של לקיחת כסף. באופן דומה, כאשר עשו את הניסוי של רמייה במבחן השאלות, תשלום של אסימונים שהומרו לאחר מכן בכסף, במקום תשלום במקום, הוביל להכפלה של חוזק הרמייה.  

יש השפעה גם לחשיפה של התנהגות של אנשים אחרים. בניסוי אחד הושיבו בין הנבחנים שחקן שטען שפתר הכל בתוך 30 שניות וקיבל את כל הכסף, כך שברור לשאר הנבחנים שהוא רימה. כאשר שחקן היה חלק מהקבוצה החברתית (לבש סוודר ששייך לאותו קולג') הרמיה עלתה, כי הדבר נתפס כ"נורמטיבי" יותר לרמות. כאשר הוא היה שייך לקבוצה אחרת, הרמיה עלתה (והסבר לכך הוא שאנשים נזכרו בשאלה המוסרית של אם לרמות או לא).  

יש השפעה גם לחשיפה של התנהגות של אנשים אחרים. בניסוי אחד הושיבו בין הנבחנים שחקן שטען שפתר הכל בתוך 30 שניות וקיבל את כל הכסף, כך שברור לשאר הנבחנים שהוא רימה. כאשר שחקן היה חלק מהקבוצה החברתית (לבש סוודר ששייך לאותו קולג') הרמיה עלתה, כי הדבר נתפס כ"נורמטיבי" יותר לרמות. כאשר הוא היה שייך לקבוצה אחרת, הרמייה עלתה (והסבר לכך הוא שאנשים נזכרו בשאלה המוסרית של אם לרמות או לא).  

אריאלי משליך היבטים אלה אל שוק הון. בשוק זה יש תמריץ לרמות, אנשים מרוחקים מכסף שהם הם גונבים מניות, או מכשירים פיננסים מורכבים ולא לוקחים כסף ישר לכיס, כמו כן הם מוקפים באנשים רבים שנוהגים בצורה דומה ולכן הרמייה יכולה להפוך לנורמה.[http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu]  

אריאלי משליך היבטים אלה אל שוק הון. בשוק זה יש תמריץ לרמות, אנשים מרוחקים מכסף שהם הם גונבים מניות, או מכשירים פיננסים מורכבים ולא לוקחים כסף ישר לכיס, כמו כן הם מוקפים באנשים רבים שנוהגים בצורה דומה ולכן הרמייה יכולה להפוך לנורמה.[http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu]  

במחקר משנת 2011 מאת אריאלי ונורטון (Norton & Ariely, 2011) הם טוענים כי תושבי ארצות הברית מאוחדים בחזון שלהם אודות כיצד צריכה להראות [[אי שוויון|התפלגות העושר האידאלית]]. דבר זה ממשיך את המגמה של מחקר אחרד על מידע ותפיסות שגויות אודות ההתפלגות העושר המעשית שנערך על ידי הכלכלן הצרפתי Emmanuel Saez.  

במחקר משנת 2011 מאת אריאלי ונורטון (Norton & Ariely, 2011) הם טוענים כי תושבי ארצות הברית מאוחדים בחזון שלהם אודות כיצד צריכה להראות [[אי שוויון|התפלגות העושר האידאלית]]. דבר זה ממשיך את המגמה של מחקר אחרד על מידע ותפיסות שגויות אודות ההתפלגות העושר המעשית שנערך על ידי הכלכלן הצרפתי Emmanuel Saez.  

המחקר, שביצע סקר חתך של תושבי ארצות הברית, טוען כי התושב הממוצע בארצות הברית מעדיף התפלגות עושר שבה 20% העשירים באוכלוסייה יחזיקו ב-30%-40% מההון הפרטי, בעוד שהדבר שונה למדי מכך ש-20% העשירים בארצות הברית מחזיקים ב-85% מהעושר. אריאלי ועמיתו מצאו גם כי משתתפי הסקר העדיפו כי 40% העניים - כ-120 מיליון אמריקאים, יחזיקו ב-25-30% מהעושר, ולא ב-8-10% שהמשתתף הממוצע בסקר חשב שיש להם, והרבה יותר מההון שיש להם בפועל - רק 4% מהעושר הפרטי נמצא בידהם.  

המחקר, שביצע סקר חתך של תושבי ארצות הברית, טוען כי התושב הממוצע בארצות הברית מעדיף התפלגות עושר שבה 20% העשירים באוכלוסייה יחזיקו ב-30%-40% מההון הפרטי, בעוד שהדבר שונה למדי מכך ש-20% העשירים בארצות הברית מחזיקים ב-85% מהעושר. אריאלי ועמיתו מצאו גם כי משתתפי הסקר העדיפו כי 40% העניים - כ-120 מיליון אמריקאים, יחזיקו ב-25-30% מהעושר, ולא ב-8%-10% שהמשתתף הממוצע בסקר חשב שיש להם, והרבה יותר מההון שיש להם בפועל - רק 4% מהעושר הפרטי נמצא בידהם.  

החוקרים העירו כי התפלגות העושר שנבחרה כ"אידאלית" על ידי הממשתף הממוצע קרובה להתפלגות ההכנסות (לא התפלגות ההון) שקיימת ב[[שבדיה]]. עם זאת, התפלגות העושר בשבדיה דומה למדי לזו שקיימת בארצות הברית.<ref>[http://blogs.reuters.com/felix-salmon/2011/03/25/swedish-inequality-datapoint-of-the-day/ Swedish inequality datapoint of the day]</ref> <ref>[Norton, M. I., & Ariely, D. Building a Better America—One Wealth Quintile at a Time Perspectives on Psychological Science January 2011 6: 9-12]</ref>

החוקרים העירו כי התפלגות העושר שנבחרה כ"אידאלית" על ידי המשתתף הממוצע קרובה להתפלגות ההכנסות (לא התפלגות ההון) שקיימת ב[[שבדיה]]. עם זאת, התפלגות העושר בשוודיה דומה למדי לזו שקיימת בארצות הברית.<ref>[http://blogs.reuters.com/felix-salmon/2011/03/25/swedish-inequality-datapoint-of-the-day/ Swedish inequality datapoint of the day]</ref> <ref>[Norton, M. I., & Ariely, D. Building a Better America—One Wealth Quintile at a Time Perspectives on Psychological Science January 2011 6: 9-12]</ref>

==ספרים==

==ספרים==

* תמר גלזרמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3450602,00.html מפגש פסגה], [[כלכליסט]], 16 בדצמבר 2010

* תמר גלזרמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3450602,00.html מפגש פסגה], [[כלכליסט]], 16 בדצמבר 2010

* אורן הוברמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3308152,00.html השראה: למה מנהלי בנקים הפכו תאוותנים כמו אריות ים שמנים] - ראיון עם אריאלי, באתר [[כלכליסט]], 18 ביוני 2009

* אורן הוברמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3308152,00.html השראה: למה מנהלי בנקים הפכו תאוותנים כמו אריות ים שמנים] - ראיון עם אריאלי, באתר [[כלכליסט]], 18 ביוני 2009

* [http://www.ted.com/speakers/dan_ariely.html הפרופיל של דן אריאלי ב-TED], הכולל שלוש הרצאות שלו.

* [http://www.ted.com/speakers/dan_ariely.html הפרופיל של דן אריאלי ב-TED], הכולל שלוש הרצאות שלו

* [http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu מדוע אנשים חושבים שזה בסדר לרמות ולגנוב (קצת)] הרצאה בטד.

* [http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu מדוע אנשים חושבים שזה בסדר לרמות ולגנוב (קצת)] הרצאה בטד

* [http://www.calcalist.co.il/local/home/0,7340,L-4031,00.html הטור של דן אריאלי] במוסף [[כלכליסט]]

* [http://www.calcalist.co.il/local/home/0,7340,L-4031,00.html הטור של דן אריאלי] במוסף [[כלכליסט]]

* [http://glz.fm/index.php?action=media;sa=album;in=39 יסודות בכלכלה התנהגותית] קורס במסגרת [[האוניברסיטה המשודרת]] בגלי צה"ל

* [http://glz.fm/index.php?action=media;sa=album;in=39 יסודות בכלכלה התנהגותית] קורס במסגרת [[האוניברסיטה המשודרת]] בגלי צה"ל

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1678811 כולם רוצים חתיכה מפרופ' דן אריאלי חוץ ממשלת ישראל ] איילת שני , הארץ 04.04.2012   

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1678811 כולם רוצים חתיכה מפרופ' דן אריאלי חוץ ממשלת ישראל ] איילת שני , הארץ 4.4.2012   

{{מיון רגיל: אריאלי דן}}

{{מיון רגיל: אריאלי, דן}}

[[קטגוריה:כלכלנים]]

[[קטגוריה:כלכלנים]]

[[קטגוריה:פסיכולוגים]]

[[קטגוריה:פסיכולוגים]]

[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]

[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]