שינויים

נוספו 7 בתים ,  00:37, 12 בדצמבר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''קללת המשאבים''' (The resource curse) ידועה גם כ"פרדוקס העושר" (Paradox of plenty) מתייחסת להבחנה כי בחלק מהמדינות והאיזורים שיש בהם שפע של [[משאבי טבע]], במיוחד כאלה שיש בהם משאבים נקודתיים של [[משאבים מתכלים]], כמו [[דלק מחצבי]] או מינרלים יקרים נוטים להיות בעלי [[צמיחה כלכלית]] נמוכה יותר ופיתוח של [[הון אנושי]] ו[[דמוקרטיה]] גרועים יותר לעומת מדינות עם פחות משאבי טבע כאלה.  
 
'''קללת המשאבים''' (The resource curse) ידועה גם כ"פרדוקס העושר" (Paradox of plenty) מתייחסת להבחנה כי בחלק מהמדינות והאיזורים שיש בהם שפע של [[משאבי טבע]], במיוחד כאלה שיש בהם משאבים נקודתיים של [[משאבים מתכלים]], כמו [[דלק מחצבי]] או מינרלים יקרים נוטים להיות בעלי [[צמיחה כלכלית]] נמוכה יותר ופיתוח של [[הון אנושי]] ו[[דמוקרטיה]] גרועים יותר לעומת מדינות עם פחות משאבי טבע כאלה.  
   −
יש תאוריות שונות לגבי הסיבות לדבר זה, וככל הנראה יש מספר מנגונים שונים: סוג אחד של מנגונים הוא דרך '''[[המחלה ההולנדית]]''' שהיא ירידה בתחרותיות של [[סקטורים בכלכלה|סקטורים אחרים בכלכלה]], שנגרמת בגלל שינוי בשער החליפין של המטבע המקומי ופגיעה ביצוא, וכן פחות מידי השקעות בסקטורים אחרים, ב[[הון אנושי]] ובהשכלה, תנודתיות ברווחים מהמשאב הטבעי עקב תנודות בשוק הסחורות העולמי. סוג אחר של מנגוננים קשורים ל[[כלכלה מוסדית]] ו[[כלכלה פוליטית]] -  ניהול לא נכון של המשאבים על ידי הממשלה, פגיעה ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], [[שחיתות]] (עקב הרווחים הקלים הצפויים או הממשיים שנובעים ממכירת המשאב הטבעי) [[ריכוזיות כלכלית]], השקעות ממשלתיות בפרוייקטים מיותרים והורדת יעילות הביצועים של הממשלה.  
+
יש תאוריות שונות לגבי הסיבות לדבר זה, וככל הנראה יש מספר מנגנונים שונים: סוג אחד של מנגנונים הוא דרך '''[[המחלה ההולנדית]]''' שהיא ירידה בתחרותיות של [[סקטורים בכלכלה|סקטורים אחרים בכלכלה]], שנגרמת בגלל שינוי בשער החליפין של המטבע המקומי ופגיעה ביצוא, וכן פחות מידי השקעות בסקטורים אחרים, ב[[הון אנושי]] ובהשכלה, תנודתיות ברווחים מהמשאב הטבעי עקב תנודות בשוק הסחורות העולמי. סוג אחר של מנגנונים קשורים ל[[כלכלה מוסדית]] ו[[כלכלה פוליטית]] -  ניהול לא נכון של המשאבים על ידי הממשלה, פגיעה ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], [[שחיתות]] (עקב הרווחים הקלים הצפויים או הממשיים שנובעים ממכירת המשאב הטבעי) [[ריכוזיות כלכלית]], השקעות ממשלתיות בפרוייקטים מיותרים והורדת יעילות הביצועים של הממשלה.  
    
==דוגמאות לקללת משאבים==
 
==דוגמאות לקללת משאבים==
שורה 10: שורה 10:  
מאמר מאת שלושה חוקרים נורווגים שפורסם בשנת 2006 טוען כי יש קללת משאבים מותנה. יש קשר שלילי בין אחוז כמות המשאבים מהתמ"ג לבין הצמיחה הכלכלית אבל קשר כזה תלוי באיכות [[מוסד חברתי|המוסדות]] שהיו במדינה לפני מציאת המשאבים.<ref>Halvor Mehlum , Karl Ove Moene , Ragnar Torvik [https://ideas.repec.org/a/ecj/econjl/v116y2006i508p1-20.html Institutions and the Resource Curse], The Economic Journal, 2006 , 508, p 1-20 </ref> גם החוקרים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] טוענים כך בספר [[מדוע אומות נכשלות]]. כאשר יש מוסדות טובים המשאב הטבעי מתרגם לעושר לאוכלוסיה וכאשר המוסדות גרועים (לדוגמה במדינות כמו קמרון) מתפתחת במדינה קללת המשאבים.[http://whynationsfail.com/blog/2013/5/21/the-economic-nature-of-the-resource-curse-evidence.html]
 
מאמר מאת שלושה חוקרים נורווגים שפורסם בשנת 2006 טוען כי יש קללת משאבים מותנה. יש קשר שלילי בין אחוז כמות המשאבים מהתמ"ג לבין הצמיחה הכלכלית אבל קשר כזה תלוי באיכות [[מוסד חברתי|המוסדות]] שהיו במדינה לפני מציאת המשאבים.<ref>Halvor Mehlum , Karl Ove Moene , Ragnar Torvik [https://ideas.repec.org/a/ecj/econjl/v116y2006i508p1-20.html Institutions and the Resource Curse], The Economic Journal, 2006 , 508, p 1-20 </ref> גם החוקרים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] טוענים כך בספר [[מדוע אומות נכשלות]]. כאשר יש מוסדות טובים המשאב הטבעי מתרגם לעושר לאוכלוסיה וכאשר המוסדות גרועים (לדוגמה במדינות כמו קמרון) מתפתחת במדינה קללת המשאבים.[http://whynationsfail.com/blog/2013/5/21/the-economic-nature-of-the-resource-curse-evidence.html]
   −
מחקר שבדק את [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] במדינות OPEC ([[קרטל]] של מדינות המפיקות נפט וגז הטבעי) בשנים 1965 ל-1998 מצא ש[[תוצר מקומי גולמי|התצור המקומי הגולמי]] לנפש ירד ב-1.3% בכל שנה. <ref>Gylfason, Thorvaldur, 2001. Natural resources, education, and economic development. European Economic Review 45, 847–859.</ref>  
+
מחקר שבדק את [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] במדינות OPEC ([[קרטל]] של מדינות המפיקות נפט וגז הטבעי) בשנים 1965 ל-1998 מצא ש[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] לנפש ירד ב-1.3% בכל שנה. <ref>Gylfason, Thorvaldur, 2001. Natural resources, education, and economic development. European Economic Review 45, 847–859.</ref>  
    
===קללת המשאבים בספרד הקולוניאלית===
 
===קללת המשאבים בספרד הקולוניאלית===
שורה 36: שורה 36:  
הביטוי [[רפובליקת בננות]] מתייחס באופן היסטורי למספר מדינות באמריקה הלטינית חיו במשך עשרות שנים תחת השפעת [[תאגיד רב לאומי|התאגיד הרב לאומי]] [[חברת הפירות המואחדת]]. תאגיד זה שמכר בננות ופירות לארצות הברית השתלט בהדרגה על הכלכלה והפוליטיקה במדינות ולא היסס להשתמש בשוחד, משטרה פרטית, רציחות, דיכוי אלים של שביתות ואף יזום של לפחות הפיכה צבאית אחת (בשיתוף ה-CIA) נגד שלטון דמוקרטי כדי לשמור על הרווחים והשליטה שלו במדינות אלה. במקרה זה "קללת המשאבים" פרושה שאליטה מקומית יחד עם התאגיד מקבלים את רוב הרווחים מהמשאב המקומי בעוד רוב התושבים מקבלים תנאי עבודה קשים ועלובים, התמודדות מול [[מונופסון]] בתחום העבודה והמכירות ששולט גם תחומים רחבים מכלכלת המדינה (לדוגמה מונופול בתחום הרכבות שמונע פיתוח כבישים).  
 
הביטוי [[רפובליקת בננות]] מתייחס באופן היסטורי למספר מדינות באמריקה הלטינית חיו במשך עשרות שנים תחת השפעת [[תאגיד רב לאומי|התאגיד הרב לאומי]] [[חברת הפירות המואחדת]]. תאגיד זה שמכר בננות ופירות לארצות הברית השתלט בהדרגה על הכלכלה והפוליטיקה במדינות ולא היסס להשתמש בשוחד, משטרה פרטית, רציחות, דיכוי אלים של שביתות ואף יזום של לפחות הפיכה צבאית אחת (בשיתוף ה-CIA) נגד שלטון דמוקרטי כדי לשמור על הרווחים והשליטה שלו במדינות אלה. במקרה זה "קללת המשאבים" פרושה שאליטה מקומית יחד עם התאגיד מקבלים את רוב הרווחים מהמשאב המקומי בעוד רוב התושבים מקבלים תנאי עבודה קשים ועלובים, התמודדות מול [[מונופסון]] בתחום העבודה והמכירות ששולט גם תחומים רחבים מכלכלת המדינה (לדוגמה מונופול בתחום הרכבות שמונע פיתוח כבישים).  
   −
דוגמה זה חוזרת על עצמה במדינות עניות מוטות משאבים נוספות - לממשלה לא אכפת שהתושבים נשארים עניים ובורים כי הפקת משאבי הטבע לא דורשת אוכלוסיה משכילה. והפקת המשאב בתנאי ניצול כאשר רוב הרווח זורם רק לאליטה של פוליטקאים, אנשי עסקים ואנשי צבא שומרת על הסדר הקיים על ידי שילוב של פוליטיקה, כסף ואלימות - על ידי שכירי חרב, המשטרה והצבא.
+
דוגמה זה חוזרת על עצמה במדינות עניות מוטות משאבים נוספות - לממשלה לא אכפת שהתושבים נשארים עניים ובורים כי הפקת משאבי הטבע לא דורשת אוכלוסיה משכילה. והפקת המשאב בתנאי ניצול כאשר רוב הרווח זורם רק לאליטה של פוליטיקאים, אנשי עסקים ואנשי צבא שומרת על הסדר הקיים על ידי שילוב של פוליטיקה, כסף ואלימות - על ידי שכירי חרב, המשטרה והצבא.
    
==מנגנונים דרכם קללת המשאבים עובדת==
 
==מנגנונים דרכם קללת המשאבים עובדת==
שורה 85: שורה 85:  
[[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים טען ביולי 2015, כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל"{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.
 
[[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים טען ביולי 2015, כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל"{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.
   −
בשנת 2016, התברר כחלק מ[[פרשת הצוללות]], כי משרד הבטחון רכש את הספינות המגינות על אסדות הגז, בעלות של יותר מ-300 מיליון יורו, ממספת [[תיסנקרופ]] באמצעות הלוואה פרטית. מימון רכש הספינות בוצע בשנת 2015 באמצעות הלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט. אגף החשבת הכללית באוצר, בראשות מיכל עבאדי־בויאנג'ו, ידע על ההלוואה ואישר אותה. באגף התקציבים באוצר, שבראשו עומד אמיר לוי, טענו שלא ידעו ולא אישרו את ההלוואה, שבה הם רואים אמצעי העוקף את מגבלת התקציב. [http://www.themarker.com/news/1.3141071]
+
בשנת 2016, התברר כחלק מ[[פרשת הצוללות]], כי משרד הבטחון רכש את הספינות המגינות על אסדות הגז, בעלות של יותר מ-300 מיליון יורו, ממספנת [[תיסנקרופ]] באמצעות הלוואה פרטית. מימון רכש הספינות בוצע בשנת 2015 באמצעות הלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט. אגף החשבת הכללית באוצר, בראשות מיכל עבאדי-בויאנג'ו, ידע על ההלוואה ואישר אותה. באגף התקציבים באוצר, שבראשו עומד אמיר לוי, טענו שלא ידעו ולא אישרו את ההלוואה, שבה הם רואים אמצעי העוקף את מגבלת התקציב. [http://www.themarker.com/news/1.3141071]
    
==נסיון למנוע את קללת המשאבים==
 
==נסיון למנוע את קללת המשאבים==
שורה 129: שורה 129:  
* ג'יימס רובינסון ואחרים [http://www.researchgate.net/profile/Thierry_Verdier/publication/4829194_Political_foundations_of_the_resource_curse/links/54d370340cf28e06972832bf.pdf Political foundations of the_resource curse] JOURNAL OF DEVELOPMENT ECONOMICS, 2006
 
* ג'יימס רובינסון ואחרים [http://www.researchgate.net/profile/Thierry_Verdier/publication/4829194_Political_foundations_of_the_resource_curse/links/54d370340cf28e06972832bf.pdf Political foundations of the_resource curse] JOURNAL OF DEVELOPMENT ECONOMICS, 2006
 
* [http://whynationsfail.com/blog/2013/9/10/how-to-combat-the-resource-curse.html כיצד להלחם בקללת המשאבים] בבלוג [[מדוע אומות נכשלות]]
 
* [http://whynationsfail.com/blog/2013/9/10/how-to-combat-the-resource-curse.html כיצד להלחם בקללת המשאבים] בבלוג [[מדוע אומות נכשלות]]
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000648670 "תגליות הגז יגררו 'קללת משאבים' - פחות השקעות במניות היי-טק, פחות מקומות עבודה ויותר שחיתויות"] ראיון עם פרופ' ברנדה שפר, עמירה ברקת, גלובס, 29/05/2011
+
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000648670 "תגליות הגז יגררו 'קללת משאבים' - פחות השקעות במניות היי-טק, פחות מקומות עבודה ויותר שחיתויות"] ראיון עם פרופ' ברנדה שפר, עמירה ברקת, גלובס, 29.05.2011
 
* [http://2013.presidentconf.org.il/wp-content/uploads/2013/05/%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%9C%D7%94.pdf נייר עמדה בנושא הגז] פרופסור איתן ששינסקי, ועידת נשיא ישראל 2013, דן בעיקר בנושא מחלה הולנדית.
 
* [http://2013.presidentconf.org.il/wp-content/uploads/2013/05/%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%9C%D7%94.pdf נייר עמדה בנושא הגז] פרופסור איתן ששינסקי, ועידת נשיא ישראל 2013, דן בעיקר בנושא מחלה הולנדית.