שינויים

אלי גליקמן מנכ"ל חברת החשמל, שמשון ברוקמן מנהל מחלק התיקים בחברת החשמל, עמ' 3 עד עמ' 26

אלי גליקמן מנכ"ל חברת החשמל, שמשון ברוקמן מנהל מחלק התיקים בחברת החשמל, עמ' 3 עד עמ' 26

* מדינות כמו בריטניה והולנד עשו פניית פרסה מיצוא הגז. אפשר ללמוד מהנסיון שלהן.  

* מדינות כמו בריטניה והולנד עשו "פניית פרסה" מיצוא הגז. אפשר ללמוד מהנסיון שלהן.  

* הגז הטבעי זול פי 4 ופי 5 לעומת מזוט.  יש גם חסכון בזיהום אוויר (עמ' 5)

* הגז הטבעי זול פי 4 ופי 5 לעומת מזוט.  יש גם חסכון בזיהום אוויר (עמ' 5)

* לאן המדינה רוצה להגיע בניצול של המשאב הזה?  התשובה של הספקים ברורה - הם צריכים בהגדרה למקם את הערך הנוכחי של ההשקעה שלהם דרך ההכנסות ובהכנסות הם לא מבדילים בין דולר שהגיע מתועלת לשוק המקומי או דולק שהגיע מזה שם ייצוא את זה לסין והם שם קיבלו ערך הן באיכות סביבה והן בחסכון בנפט. (עמ'6)

* "לאן המדינה רוצה להגיע בניצול של המשאב הזה?  התשובה של הספקים ברורה - הם צריכים בהגדרה למקסם את הערך הנוכחי של ההשקעה שלהם דרך ההכנסות. ובהכנסות הם לא מבדילים בין דולר שהגיע מתועלת לשוק המקומי או דולר שהגיע מזה שם ייצאו את זה לסין והם שם קיבלו ערך הן באיכות סביבה והן בחסכון בנפט." (עמ'6)

* הספקים חייבים למקסם את הערך הנוכחי שנמצא בידם ולכן העמדה שלהם צריכה להסתכל למשל על מאגר קטן כמאגר שישאר בים. אי אפשר לייצא אותו להודו ולסין ולכן אפשר לדלג אליו... למשל נורבגיה לא אפשרה אף פעם להתקדם לפיתוח הבא לפני שהתוכנית הראתה איך ממצים את כל הגז באדמה.. כדי למנוע מצב שהולכים רק לתגליות שממש נוח לייצא אותן ומשאירים באדמה את כל הדברים שאחרי זה לעולם לא יחזרו כי זה כבר לא כלכלי. (עמ' 6)

* "הספקים חייבים למקסם את הערך הנוכחי שנמצא בידם ולכן העמדה שלהם צריכה להסתכל למשל על מאגר קטן כמאגר שישאר בים. אי אפשר לייצא אותו להודו ולסין ולכן אפשר לדלג אליו... למשל נורבגיה לא אפשרה אף פעם להתקדם לפיתוח הבא לפני שהתוכנית הראתה איך ממצים את כל הגז באדמה.. כדי למנוע מצב שהולכים רק לתגליות שממש נוח לייצא אותן ומשאירים באדמה את כל הדברים שאחרי זה לעולם לא יחזרו כי זה כבר לא כלכלי." (עמ' 6)

* צריך לזכור שהעמדה של הספקים היא עמדה לגיטימית, אבל לא בטוח שהיא משרתת את כלכלת ישראל בטווח הארוך. (7)

* "צריך לזכור שהעמדה של הספקים היא עמדה לגיטימית, אבל לא בטוח שהיא משרתת את כלכלת ישראל בטווח הארוך." (7)

* אנחנו לוקחים מחיר של אירופה, של 10 דולר, אנחנו מסתכלים מה תהיה ההשקעה בשביל לייצא לאירופה, ולכן מה יהיו הרווחים ובהנחה שמהרווחים האלה המדינה בערך חצי.. אוצר המדינה יגבה בין 2 -3  דולר באיזה שלב  - אחרי החזר השקעות. (עמ' 7)

* אנחנו לוקחים מחיר של אירופה, של 10 דולר, אנחנו מסתכלים מה תהיה ההשקעה בשביל לייצא לאירופה, ולכן מה יהיו הרווחים ובהנחה שמהרווחים האלה המדינה בערך חצי.. אוצר המדינה יגבה בין 2 -3  דולר באיזה שלב  - אחרי החזר השקעות." (עמ' 7)

* כשבאן אדם עכשיו עסוק ביצוא, אין לו זמן לשוק המקומי ואותם אנשים צריכים לבחור איפה הם משקיעים את המאמץ שלהם . ולכן זה לא שהקוש המקומי בטווח הקצר לא יגרע.. הוא יגרעה (עמ' 7)

* "כשבן אדם עכשיו עסוק ביצוא, אין לו זמן לשוק המקומי ואותם אנשים צריכים לבחור איפה הם משקיעים את המאמץ שלהם. ולכן זה לא שהקוש המקומי בטווח הקצר לא יגרע.. הוא יגרע" (עמ' 7)

* כל דבר אפשר בסופו של דבר להתאים לכסף ולחשוב על הכל על כל התועלות גם איכות סביבה וגם בטחון וגם עם ייצוא צריך לקנות סולר לגיבוי וכו'. צריך לעשות חישוב כלכלי עם היוון נכון. ולא לעשות רק מה שנוח.  

* "כל דבר אפשר בסופו של דבר להתאים לכסף ולחשוב על הכל על כל התועלות גם איכות סביבה וגם בטחון וגם עם ייצוא צריך לקנות סולר לגיבוי וכו'. צריך לעשות חישוב כלכלי עם היוון נכון. ולא לעשות רק מה שנוח."

* שאלות על גודל ההיוון - שאול צמח - מה השיעור הנכון ?

* שאלות על גודל ההיוון - שאול צמח - מה השיעור הנכון ?

* "ברגע  שאומרים  ייצוא  ללא  הגבלה,  כי  זה  מה  שבעצם  מבקשים  חלק  מספקי  הגז  הפוטנציאליים,  חלק  עוד  לא מצאו  גז  אבל  הם  כבר  רוצים  ייצוא  ללא  הגבלה,  ברגע  שתהיה להם החלופה למה להם להתמודד עם המצוקות של  פיתוח תשתיות בישראל? הרי אפשר  ב-5 דקות לעשות חוזה ל-20 שנה ." (עמ' 12)

* "ברגע  שאומרים  ייצוא  ללא  הגבלה,  כי  זה  מה  שבעצם  מבקשים  חלק  מספקי  הגז  הפוטנציאליים,  חלק  עוד  לא מצאו  גז  אבל  הם  כבר  רוצים  ייצוא  ללא  הגבלה,  ברגע  שתהיה להם החלופה, למה להם להתמודד עם המצוקות של  פיתוח תשתיות בישראל? הרי אפשר  ב-5 דקות לעשות חוזה ל-20 שנה ." (עמ' 12)

* אפשר בקלות לעשות הסכם ייצוא ל-20 שנה. עושים חוזה פעם אחת ועם החוזה הזה מממנים איזה שהיא מערכת ייצוא וזה הרבה יותר פשוט מאשר להגיע לדימונה למפעל נייר. לא צריכים לשמוע לא את משרד הפנים, לא את המשרד להגנת הסביבה, זה הכל נמצא בים ולא רואים, האוצר  מקבל את ה-2 דולר שלו, ל-MMBTU, זה  הרבה  יותר פשוט.  למה  לחכות,  למה  לנסות  לפתח  פה  את  התעשייה? (עמ' 13)

* "אפשר בקלות לעשות הסכם ייצוא ל-20 שנה. עושים חוזה פעם אחת ועם החוזה הזה מממנים איזה שהיא מערכת ייצוא וזה הרבה יותר פשוט מאשר להגיע לדימונה למפעל נייר. לא צריכים לשמוע לא את משרד הפנים, לא את המשרד להגנת הסביבה, זה הכל נמצא בים ולא רואים, האוצר  מקבל את ה-2 דולר שלו, ל-MMBTU, זה  הרבה  יותר פשוט.  למה  לחכות,  למה  לנסות  לפתח  פה  את  התעשייה?" (עמ' 13)

* אלף,  צריכים  להפיק  לקחים  ממדינות  אחרות שעברו תהליך דומה והאם בשלב מסוים הם ייצאו ואחר  כך  הם  הצטערו  ואם  הם  הצטערו,  צריכים  לשאול למה  וכמה  וללמוד  מהטעויות  שלהם (עמ' 15)

* אלף,  צריכים  להפיק  לקחים  ממדינות  אחרות שעברו תהליך דומה והאם בשלב מסוים הם ייצאו ואחר  כך  הם  הצטערו  ואם  הם  הצטערו,  צריכים  לשאול למה  וכמה  וללמוד  מהטעויות  שלהם (עמ' 15)

* אם אנחנו אכן שוקלים לייצא, לא נקבע לפני זה  קריטריון של אחוז חדירת הגז באנרגיה הראשונית שעד אליו לא צריכים  לייצא,  כי  המשק  עוד  לא  התפתח. אחריו, יגיעו לאחוז  הזה, ואני לא רוצה להגיד את המספר, יבואו ויגידו או.קי. המשק רווי,  בוא  נראה  עתודות ייצוא וכדאיות. (עמ' 16).  

* "אם אנחנו אכן שוקלים לייצא, לא נקבע לפני זה  קריטריון של אחוז חדירת הגז באנרגיה הראשונית שעד אליו לא צריכים  לייצא,  כי  המשק  עוד  לא  התפתח. אחריו, יגיעו לאחוז  הזה, ואני לא רוצה להגיד את המספר, יבואו ויגידו, או.קי. המשק רווי,  בוא  נראה  עתודות ייצוא וכדאיות." (עמ' 16).  

* החשש  שלנו שתגליות קטנות שלא יתאימו למודל ייצוא ולא יהיו  את  התשתיות  לקלוט  אותן  בישראל,  מהיעדר  נקודות נחיתה ותשתיות, הן יישארו כמו הגז של גז ה'מרין'. הגז של גז ה'מרין' זו דוגמא אדירה מה הוא היה עושה לעבור עכשיו את המשבר. הוא היה מקטין את המשבר לחצי ולא משנה  אם  מדינת  ישראל  התווכחה  איתם  על  4.60 או  על  4.80 או על 7. היום זה בין 7 ל-30 שה הסולר ולכן, אנחנו צריכים לראות את כל התמונה. (עמ' 19)

* "החשש  שלנו שתגליות קטנות שלא יתאימו למודל ייצוא ולא יהיו  את  התשתיות  לקלוט  אותן  בישראל,  מהיעדר  נקודות נחיתה ותשתיות, הן יישארו כמו הגז של גז ה'מרין'. הגז של גז ה'מרין' זו דוגמא אדירה מה הוא היה עושה לעבור עכשיו את המשבר. הוא היה מקטין את המשבר לחצי ולא משנה  אם  מדינת  ישראל  התווכחה  איתם  על  4.60 או  על  4.80 או על 7. היום זה בין 7 ל-30 שה הסולר ולכן, אנחנו צריכים לראות את כל התמונה." (עמ' 19)

* פרויקטי ייצוא אפשר לבחון אותם ולהבדיל בין פרויקט יצוא שיכול לשמש גיבוי  למשק  הישראלי,  כמו  צינור  לירדן,  צינור שעובר מירדן ללבנון, לסוריה  או  צינור שמגיע לאשדוד ואחר כך בגלל המחסור בגז במצרים הולך לניזול  בדמייטה,  אבל  בכל  מקרה  הוא  עובר  את  ישראל לבין  פרויקט  שאיזה  F l o a t i n g  L N G  לוקח אותו להודו ואין לו שום ערך מוסף ביתירות לישראל (עמ' 20 )

* "פרויקטי ייצוא אפשר לבחון אותם ולהבדיל בין פרויקט יצוא שיכול לשמש גיבוי  למשק  הישראלי,  כמו  צינור  לירדן,  צינור שעובר מירדן ללבנון, לסוריה  או  צינור שמגיע לאשדוד ואחר כך בגלל המחסור בגז במצרים הולך לניזול  בדמייטה,  אבל  בכל  מקרה  הוא  עובר  את  ישראל לבין  פרויקט  שאיזה  Floating LNG לוקח אותו להודו ואין לו שום ערך מוסף ביתירות לישראל" (עמ' 20 )

* אין סיבה שמדינה לא תחשוב גם בראיה ארוכת טווח וזה חוזר למה ש שאול שאל, איך להוון את התועלת בעוד 20 שנה לעומת הדולר המוחשי בעוד 6 שנים, כי לפני 6 שנים אף אחד לא ייצא. הרי אנחנו מדברים על דברים שלוקחים  זמן.  לשאלה  הזאת  יש  תשובה  כלכלית  רק צריכים לתכנת אותה  נכון. לקחת  את כל המרכיבים  נכון ולא  להסתכל רק על קיצורי דרך. (עמ' 21)

* "אין סיבה שמדינה לא תחשוב גם בראיה ארוכת טווח וזה חוזר למה שאול שאל, איך להוון את התועלת בעוד 20 שנה לעומת הדולר המוחשי בעוד 6 שנים, כי לפני 6 שנים אף אחד לא ייצא. הרי אנחנו מדברים על דברים שלוקחים  זמן.  לשאלה  הזאת  יש  תשובה  כלכלית  רק צריכים לתכנת אותה  נכון. לקחת  את כל המרכיבים  נכון ולא  להסתכל רק על קיצורי דרך." (עמ' 21)

* יכולים אנשים לבוא ולהגיד, ואין לי כרגע דרך לסתור את זה,  שעידן  הגז ייגמר בעוד 30 שנה או בעוד 40 שנה. בינתיים,  זה  מה  שחשבו  ההולנדים  בשנות  ה-50 ההולנדים מכרו גז, חשבו שהגרעין יחליף את הכל ואנחנו רואים שזה לא קרה והיום הם מצטערים.  אז  אנחנו לא  הולנדים.  ההולנדים  יכולים  לקנות חשמל מצרפת, אנחנו לא. אנחנו צריכים לשים על זה את האי הזה, האי הפוליטי,  הביטחוני, האנרגטי ולהסתכל על זה בזכוכית מגדלת אחרת שמתאימה למשק שלנו ואם נעשה את כל הדברים האלה ויימצאו האיזונים  אז אנחנו לא  מתנגדים לייצוא, רק צריך לעשות אותו בדרך צלול (עמ' 22)

* "יכולים אנשים לבוא ולהגיד, ואין לי כרגע דרך לסתור את זה,  שעידן  הגז ייגמר בעוד 30 שנה או בעוד 40 שנה. בינתיים,  זה  מה  שחשבו  ההולנדים  בשנות  ה-50 ההולנדים מכרו גז, חשבו שהגרעין יחליף את הכל ואנחנו רואים שזה לא קרה והיום הם מצטערים.  אז  אנחנו לא  הולנדים.  ההולנדים  יכולים  לקנות חשמל מצרפת, אנחנו לא. אנחנו צריכים לשים על זה את האי הזה, האי הפוליטי,  הביטחוני, האנרגטי ולהסתכל על זה בזכוכית מגדלת אחרת שמתאימה למשק שלנו ואם נעשה את כל הדברים האלה ויימצאו האיזונים  אז אנחנו לא  מתנגדים לייצוא, רק צריך לעשות אותו בדרך צלולה" (עמ' 22)

* . הוא (ספק הגז) צריך L i f t e r,  מישהו  שייקח את  הגז  ואם  הוא  רואה שבישראל  השוק  הזה  תקוע  בגלל  סיבות  אחרות,  הוא  עשה  את התגלית  שלו,  הוא  מצא  גז  ועכשיו  הוא  אומר  'או.קי., השוק בישראל לא יודע להביא את הגז לדימונה בגלל שכל אחד  אומר  לו  לא  ועד  שכולם  מסכימים  לכן  עוברות 10 שנים'. בינתיים הוא יחפש סיני או הודי שאומר לו 'תביא לי  את  כל  השדה'.  אז  אני  אומר  שיש  קשר  בין  הצורך  לייצא ובין החסם להיכנס" (למכור לשוק המקומי (עמ' 23)

* . הוא (ספק הגז) צריך L i f t e r,  מישהו  שייקח את  הגז  ואם  הוא  רואה שבישראל  השוק  הזה  תקוע  בגלל  סיבות  אחרות,  הוא  עשה  את התגלית  שלו,  הוא  מצא  גז  ועכשיו  הוא  אומר  'או.קי., השוק בישראל לא יודע להביא את הגז לדימונה בגלל שכל אחד  אומר  לו  לא  ועד  שכולם  מסכימים  לכן  עוברות 10 שנים'. בינתיים הוא יחפש סיני או הודי שאומר לו 'תביא לי  את  כל  השדה'.  אז  אני  אומר  שיש  קשר  בין  הצורך  לייצא ובין החסם להיכנס" (למכור לשוק המקומי (עמ' 23)