47,332
עריכות
שינויים
←תאגידים באמריקה הקולוניאלית
ההיסטוריה של היחסים בין תאגידים- לבין הממשלה מאז אותם ימים היא בעיקר לחץ מתמשך מצד ניציגי האינטרסים של התאגידים, כמו עורכי דין שתאגידים שכרו, בעלי הון או מנכל"ים, להגדיל את זכויות התאגיד ולהגביל את מחויבויותיו.
ההיסטוריה של היחסים בין תאגידים- לבין הממשלה מאז אותם ימים היא בעיקר לחץ מתמשך מצד ניציגי האינטרסים של התאגידים, כמו עורכי דין שתאגידים שכרו, בעלי הון או מנכל"ים, להגדיל את זכויות התאגיד ולהגביל את מחויבויותיו.
==פירטיות כעסק רווחי==
ב-1580 המלכה אליזבט היתה המשקיעה הגדולה ביותר בספינת הפירטים של פרנסיס דרייק The Golden Hind שקבלה מהמלכה את ההגנה המשפטית כתאגיד בע"מ. לאחר שהמלכה קבלה את חלקה בשלל (כ-30%), דרייק ושאר המשקיעים קבלו יחס יפה של רווחים - פי 50 על השקעתם.
===חברת הודו המזרחית - התאגיד העסקי הראשון==
בעקבות ההצלחה של דרייק, חלה התפתחות בתפיסה של התאגיד העסקי מפעילות מוגדרת חד פעמית, מוגבלת בזמן (כמו הפלגה) לפעילות כללית מתמשכת וקבועה. ב-1600 המלכה נתנה צ'רטר ל-218 סוחרים ואצילים לונדוניים להקים את חברת הודו המזרחית (הבריטית) -East India Company. המשקיעים בחברה רכשו אניות, מעגנים, ומחסנים באנגליה ובהודו ולא רק באנייה אחת כמו שהייה במקרים הקודמים. באותו זמן קמה "חברת המניות הראשונה".
מקובל לראות בחברת הודו המזרחית את התאגיד העסקי הראשון.לפני 1600 היו רק תאגידים דתיים, אדמיניסטרטיביים וכו'.
העקרונות של חברת מניות “shareholder company” או תאגיד עסקי “business corporation”:
* אחריות מוגבלת לבעלי המניות Limited liability, יכולים להפסיד מה שהשקיעו (כסף שבו קנו המניות), אבל לא מעבר לכך. (אם החברה מסתבכת בחוב עצום, הם לא נתבעים לשלם אותו).
* אחריות מוגבלת למנהלי החברה. (במקרים רבים החברה נתבעת והמנהל יוצא נקי).
* אישיות משפטית, קביעות, המשכיות (נקודה זו תלך ותתפתח כפי שנראה בהמשך).
* הפרדה בין בעלות ושליטה (ראו בהמשך ביקורת של אדם סמית על הפרדת בעלות מניהול).
* אפשרות למכור את הבעלות (בניגוד לדוגמה לעמותה, שמייסדיה לא יכולים למכור אותה)
==תאגידים באמריקה הקולוניאלית==
==תאגידים באמריקה הקולוניאלית==