שינויים

[[פקקי תנועה|גודש בכבישים]] גורם לעיכובים בזמן, והוא נגרם בשל צפיפות רכבים פרטיים בשעות הלחץ. הדבר מוביל לעיכוב של כלל משתמשי הרכב הפרטי וכן לעיכובים גם של משתמשי דרך אחרים כמו משתמשים ב[[תחבורה ציבורית]]. אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה, נזק לרווחה עקב אובדן שעות פנאי ואובדן שעות פעילות בגלל הערכת זמנים לתיאום פעילות (כמו משלוח מטענים).  

[[פקקי תנועה|גודש בכבישים]] גורם לעיכובים בזמן, והוא נגרם בשל צפיפות רכבים פרטיים בשעות הלחץ. הדבר מוביל לעיכוב של כלל משתמשי הרכב הפרטי וכן לעיכובים גם של משתמשי דרך אחרים כמו משתמשים ב[[תחבורה ציבורית]]. אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה, נזק לרווחה עקב אובדן שעות פנאי ואובדן שעות פעילות בגלל הערכת זמנים לתיאום פעילות (כמו משלוח מטענים).  

על פי הערכת משרד התחבורה בישראל משנת 2008, עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נעמדה בכ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בתל אביב: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.08, ynet</ref>

על פי הערכת משרד התחבורה בישראל משנת 2008, עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נאמדה בכ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בתל אביב: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.08, ynet</ref>

עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי, כמו למשל בלאי עודף של כלי רכב, צריכת דלק מיותרת. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה מוערך ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>

עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי, כמו למשל בלאי עודף של כלי רכב, צריכת דלק מיותרת. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה מוערך ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>

מחקר אמריקאי משנת 2011 מצא כי פקקי תנועה בארצות הברית הגיעו ל-34 שעות בשנה לכל נוסע, עליה של 20 שעות מעל הנתון שנמדד בשנת 1982. עלות הפקקים מוערכת ב-100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת משאות לעסקים שמסתמכים על הספקה בזמן אמת. [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/]

מחקר אמריקאי משנת 2011 מצא כי פקקי תנועה בארצות הברית הגיעו ל-34 שעות בשנה לכל נוסע, עליה של 20 שעות מעל הנתון שנמדד בשנת 1982. עלות הפקקים מוערכת ב-100 מיליארד דולר, או 750 דולר לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת משאות לעסקים שמסתמכים על הספקה בזמן אמת. [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/]

עומסי התנועה בכבישים גוררת גם חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר]] הדבר נובע מכך שמשך זמן הנסיעות מתארך, וכן מכך שבמהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית מזהמים יותר. כמו כן הדבר מוביל להגדלת החשיפה לזיהום אוויר בקרב האוכלוסייה שכן באזורים עירוניים יש ריכוז גבוה של בני אדם. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]]. עומסי תנועה יכולים לגרור השפעות נוספות כמו [[תאונות דרכים]] (כתוצאה מעייפות, או נהיגה מהירה מידי של נהגים שאיחרו בגלל פקקי תנועה), אלימות (זעם כביש), מתח נפשי וגופני של הנהגים ועוד.

עומסי התנועה בכבישים גוררת גם חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר]] הדבר נובע מכך שמשך זמן הנסיעות מתארך, וכן מכך שבמהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית מזהמים יותר. כמו כן הדבר מוביל להגדלת החשיפה לזיהום אוויר בקרב האוכלוסייה שכן באזורים עירוניים יש ריכוז גבוה של בני אדם. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]]. עומסי תנועה יכולים לגרור השפעות נוספות כמו [[תאונות דרכים]] (כתוצאה מעייפות, או נהיגה מהירה מידי של נהגים שאיחרו בגלל פקקי תנועה), אלימות (זעם כביש), מתח נפשי וגופני של הנהגים ועוד.

===עלויות הקשורות בהשפעות גאו פוליטיות של דלקים מחצביים===

===עלויות הקשורות בהשפעות גאו פוליטיות של דלקים מחצביים===

{{הפניה לערך מורחב|השפעות חברתיות וכלכליות של נפט}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות חברתיות וכלכליות של נפט}}

[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] מקבלים סבסוד באמצעות עלויות בטחונית הקשורות להפקתם. סכסוכים ומלחמות הנגרמים עקב שמירה על נגישות למרבצי [[נפט]] עולים בחיי אדם, בסבל וכסף רב וגוררים גם פגיעה במסחר, [[אי שוויון]], [[שחיתות]] ו[[טרור]]. לשם דוגמה מלחמת המפרץ הראשונה (1991) פרצה על רקע פלישת עיראק לשטחים עשירים בנפט. קיים הסבר לפיו גם מלחמת המפרץ השנייה והמלחמה באפגניסטן נבעו מאינטרסים של שליטה במקורות נפט ו[[גז טבעי]].  

[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] מקבלים סבסוד באמצעות עלויות ביטחוניות הקשורות להפקתם. סכסוכים ומלחמות הנגרמים עקב שמירה על נגישות למרבצי [[נפט]] עולים בחיי אדם, בסבל וכסף רב וגוררים גם פגיעה במסחר, [[אי שוויון]], [[שחיתות]] ו[[טרור]]. לשם דוגמה מלחמת המפרץ הראשונה (1991) פרצה על רקע פלישת עיראק לשטחים עשירים בנפט. קיים הסבר לפיו גם מלחמת המפרץ השנייה והמלחמה באפגניסטן נבעו מאינטרסים של שליטה במקורות נפט ו[[גז טבעי]].  

סבסוד נוסף ניתן באמצעות תשתיות לאבטחה של מתקני זיקוק נפט, הובלת מיכליות ביבשה ובים ושל מיכלי נפט. לדוגמה קידוחי [[גז טבעי בישראל|הנפט והגז הטבעי בים מול ישראל]] נתונים לאיום מצד לבנון וגורמי טרור פלסטינים ומקבלים אבטחה מצד חיל הים הישראלי.

סבסוד נוסף ניתן באמצעות תשתיות לאבטחה של מתקני זיקוק נפט, הובלת מיכליות ביבשה ובים ושל מיכלי נפט. לדוגמה קידוחי [[גז טבעי בישראל|הנפט והגז הטבעי בים מול ישראל]] נתונים לאיום מצד לבנון וגורמי טרור פלסטינים ומקבלים אבטחה מצד חיל הים הישראלי.