שינויים

פעילות הכרייה היא פחות מוכרת בציבור הרחב כחלק מתהליך [[ייצור מוצרים|הייצור]], אך במסגרת של [[ניתוח מחזור חיים]] היא נחשבת כאחד השלבים הבעייתיים ביותר בגלל [[טביעת רגל אנרגטית]] גבוהה לעומת שלבים אחרים כמו הייצור עצמו, ובגלל יצירת כמויות גבוהות של [[זיהום תעשייתי]].  

פעילות הכרייה היא פחות מוכרת בציבור הרחב כחלק מתהליך [[ייצור מוצרים|הייצור]], אך במסגרת של [[ניתוח מחזור חיים]] היא נחשבת כאחד השלבים הבעייתיים ביותר בגלל [[טביעת רגל אנרגטית]] גבוהה לעומת שלבים אחרים כמו הייצור עצמו, ובגלל יצירת כמויות גבוהות של [[זיהום תעשייתי]].  

מכרות יכולים לגרום ל[[השפעות סביבתיות|נזק משמעותי לסביבה]] ולבריאות הציבור בשל פיזור שילוב של [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] הצפות, [[בירוא יערות]] [[קיטוע שטחי מחייה]] ועוד. פעמים רבות יש פיזור של של מינרלים רעילים מהפסולת והסיגים הנותרים לאחר הפקת המחצב מהעפרה ונוצרת בעייה של [[זיהום מי התהום]] ושל הגשם המחלחלים דרכם. לעיתים קרובות ישנם מפעלי הפקה של חומרי גלם בסמוך למתקני הכרייה. אלו משתמשים לעיתים קרובות בחומצות חזקות כדי להפיק את המתכות ותורמים לזיהום הקרקע.  

מכרות עלולים לגרום ל[[השפעות סביבתיות|נזק משמעותי לסביבה]] ולבריאות הציבור בשל פיזור שילוב של [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] הצפות, [[בירוא יערות]], [[קיטוע שטחי מחייה]] ועוד. פעמים רבות יש פיזור של של מינרלים רעילים מהפסולת והסיגים הנותרים לאחר הפקת המחצב מהעפרה ונוצרת בעייה של [[זיהום מי התהום]] ושל הגשם המחלחלים דרכם. לעיתים קרובות ישנם מפעלי הפקה של [[חומרי גלם]] בסמוך למתקני הכרייה. אלו משתמשים לעיתים קרובות בחומצות חזקות כדי להפיק את המתכות ותורמים לזיהום הקרקע.  

פעולות כרייה עלולות לגרום ל[[בליית קרקע]], היווצרות בורות ושקיעה בתת-הקרקע, פגיעה בבעלי חיים ובצומח ו[[חומר חלקיקי|זיהום אבק נשימתי]].  

פעולות כרייה עלולות לגרום ל[[בליית קרקע]], היווצרות בורות ושקיעה בתת-הקרקע, פגיעה בבעלי חיים ובצומח ו[[חומר חלקיקי|זיהום אבק נשימתי]].  

גם לאחר סיום הכרייה או החציבה נותרת בעיה סביבתית מהותית. לעיתים אין שיקום של המכרה או המחצבה באופן טבעי והוא יוצר איזור עקר מבחינה סביבתית המהווה מכשול בפני מיני בעלי חיים וצמחים. יכולות להיווצר הפרעות שונות לזרימת המים באיזור והמשך זיהום המים על ידי חומצות, בסיסים וכימיקלים נוספים שמקורם בסלעים עצמם או בשאריות מהפעילות התעשייתית בעבר. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מעיר כי עד היום מכרות רומיים מלפני 1500 שנה תורמים לזיהום המים באיזור. בישראל, לפי הערכות משנת 2013, יש כ-70 מחצבות פעילות (בעיקר של אגרגטים - חומרים קשים לבנייה), אבל מספר המחצבות הנטושות עולה על 1000 מחצבות.  

גם לאחר סיום הכרייה או החציבה נותרת בעיה סביבתית מהותית. לעיתים אין שיקום של המכרה או המחצבה באופן טבעי והוא יוצר איזור עקר מבחינה סביבתית המהווה מכשול בפני מיני בעלי חיים וצמחים. יכולות להיווצר הפרעות שונות לזרימת המים באיזור והמשך זיהום המים על ידי חומצות, בסיסים וכימיקלים נוספים שמקורם בסלעים עצמם או בשאריות מהפעילות התעשייתית בעבר. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מעיר כי עד היום מכרות רומיים מלפני 1500 שנה תורמים לזיהום המים באיזור. בישראל, לפי הערכות משנת 2013, יש כ-70 מחצבות פעילות (בעיקר של אגרגטים - חומרים קשים לבנייה), אבל מספר המחצבות הנטושות עולה על 1000.  

חברות כרייה מודרניות נדרשות לעמוד בתקנים מחמירים של איכות הסביבה ושיקומה, להבטחת השבת אזור המכרה למצבו המקורי כלל האפשר. בעבר המודעות וההקפדה היו נמוכות יותר, וכך הן גם כיום במדינות בעלות פיקוח רופף על איכות הסביבה.  

חברות כרייה מודרניות נדרשות לעמוד בתקנים מחמירים של איכות הסביבה ושיקומה, להבטחת השבת אזור המכרה למצבו המקורי כלל האפשר. בעבר המודעות וההקפדה היו נמוכות יותר, וכך הן גם כיום במדינות בעלות פיקוח רופף על איכות הסביבה.  

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספר "[[התמוטטות]],  טוען שחברות הכרייה עצמן הן לעיתים קרובות חברות שפועלות במתח רווחים נמוך ומעדיפות לא פעם לפשוט את הרגל מאשר להתמודד עם שיקום האיזור, גם במדינות עשירות כמו [[ארצות הברית]]. דבר מצביע על [[כשל שוק|כשלי שוק]] מסוג [[מוצר ציבורי]] או [[סיכון מוסרי]] שבהן החברות מוכנות לקחת סיכון גבוה ביודען שהציבור יספוג אותו אם יתממש הסיכון. דיימונד מציע כי הכספים לשיקום מחצבות ולמניעת בעיות הכרוכות בהן יוטלו על החברות שנמצאות "במורד הזרם" התעשייתי, שכן אלו חברות עשירות יותר, שמוכרות לעיתים קרובות מוצרי צריכה ולכן ניתן להפעיל עליהן לחץ גדול יותר. חברות אלו כבר ידאגו לאכוף קיום של תקנים או מימון של הנזקים בקרב הספקים.  

בספר "[[התמוטטות]]",  טוען הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שחברות הכרייה עצמן הן לעיתים קרובות חברות שפועלות במתח רווחים נמוך ומעדיפות לא פעם לפשוט את הרגל מאשר להתמודד עם שיקום האיזור, גם במדינות עשירות כמו [[ארצות הברית]]. דבר מצביע על [[כשל שוק|כשלי שוק]] מסוג [[מוצר ציבורי]] או [[סיכון מוסרי]] שבהן החברות מוכנות לקחת סיכון גבוה ביודען שהציבור יספוג אותו אם יתממש הסיכון. דיימונד מציע כי הכספים לשיקום מחצבות ולמניעת בעיות הכרוכות בהן יוטלו על החברות שנמצאות "במורד הזרם" התעשייתי, כמו חברות תכשיטים במקרה של הפקת [[זהב]]. הסיבה לכך היא שחברות עשירות יותר, שמוכרות לעיתים קרובות מוצרי צריכה ולכן ניתן להפעיל עליהן לחץ גדול יותר על ידי [[רגולציה]] ו[[חרם צרכנים]]. לטענתו, חברות אלו כבר ידאגו לאכוף קיום של תקנים או מימון של הנזקים בקרב הספקים.

==השפעות חברתיות==

==השפעות חברתיות==