47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''רפובליקת בננות''' (Banana republic) או מדינת בננות (banana state) הוא ביטוי מתחום מדעי המדינה שנועד במקום לתאר מדינות דיקטטוריות ובלתי יציבות במרכז אמריקה שהכלכלה שלהן תלוי בעיקר בייצוא של [[משאב טבע]] בודד כגון [[בננות]]. הכינוי צמח מתוך השליטה של "חברת הפירות המאוחדת" (UFC - United Fruit Company), במספר מדינות במרכז אמריקה תוך סיוע של שליטים דיקטטורים. רפובליקת בננות מאופניינות ב[[חברה מרובדת]] שכוללת שכבת עובדים גדולה ענייה ובלתי משכילה, ואליטה קטנה של אנשי עסקים, פוליטקיאים ואנשי צבא שמקיימים [[פלוטקרטיה]] (שלטון העשירים) [[אוליגרכיה]] פוליטית-כלכלית זו שולטת בסקטור המרכזי של הייצור כדי לנצל את משאבי המדינה.
'''רפובליקת בננות''' (Banana republic) או '''מדינת בננות''' (banana state) הוא ביטוי מתחום מדעי המדינה שנועד במקור לתאר מדינות דיקטטוריות ובלתי יציבות במרכז אמריקה שהכלכלה שלהן תלוי בעיקר בייצוא של [[משאב טבע]] בודד כגון [[בננות]]. הכינוי צמח מתוך השליטה של "חברת הפירות המאוחדת" (UFC - United Fruit Company), במספר מדינות במרכז אמריקה תוך סיוע של שליטים דיקטטורים. רפובליקת בננות מאופניינות ב[[חברה מרובדת]] שכוללת שכבת עובדים גדולה ענייה ובלתי משכילה, ואליטה קטנה של אנשי עסקים, פוליטקיאים ואנשי צבא שמקיימים [[פלוטקרטיה]] (שלטון העשירים) [[אוליגרכיה]] פוליטית-כלכלית זו שולטת בסקטור המרכזי של הייצור כדי לנצל את משאבי המדינה, בדרך כלל בסיוע של [[תאגיד רב לאומי]].
הדוגמאות ההיסטוריות הקלאסיות לרפובלקית בננות כוללות את הונדרוס וגוואטמלה במהלך המאה ה-20. כיום המונח "רפובליקת בננות" משמש לשם הדגשת המעורבות של [[תאגיד רב לאומי]] חזק יחד עם אליטות מקומיות כדי להשפיע על החלטות כלכליות ופוליטיות המתרחשות במדינה. לדוגמה עיתונאים ופעילים השתמשו בביטוי ביחס להתנהלות ממשלת ישראל בנושא [[מתווה הגז]] .{{הערה| שאול אמסטרדמסקי ,[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3666727,00.html אז נתניהו החליט שהוא לא מנהל רפובליקת בננות?], כלכליסט, 12.08.15}}
הדוגמאות ההיסטוריות הקלאסיות לרפובלקית בננות כוללות את הונדרוס, קולומביה, וגוואטמלה במהלך המאה ה-20, בעיקר בקשר לפעילותה של [[חברת הפירות המאוחדת]] - תאגיד אמריקאי גדול שהיה מקושר לאליטה בארצות הברית ולא היסס להשתמש בשיטות של אלימות, שוחד, הפיכות במדינות בהן פעל ובשיטות של הונאה והטעיה כלפי אזרחי ארצות הברית.
כיום הכינוי ניתן לרוב למדינות במרכז אמריקה, באיים הקריביים ובאפריקה - היכן שאליטות מקומיות משתפות פעולה עם תאגידים רב לאומיים כדי להפיק מוצרי מזון זולים או ל[[כרייה|לכרות]] עופרות , [[גז טבעי]] או [[נפט]]. לעיתים קרובות משתמשים בביטוי גם במדינות מערביות ודמוקרטיות, במיוחד במדינות קטנות יותר עקב מעורבות של תאגידים רב לאומיים בניהול המדינה.
==דוגמאות היסטוריות==
הדוגמאות ההיסטוריות המפורסמות ביותר לרפובלקית בננות כוללות את הונדרוס , קולוביה וגוואטמלה במהלך המאה ה-20.
===הונדורס==
תאגיד [[חברת הפירות המאוחדת]] רכש מעשירי הונדורס את הזכויות לעבד את הקרקעות הפוריות והקים מערכת ליצוא בננות. התאגיד השתלט באופן הדרגתי על כלכלת הונדורס ודיכא ניסיונות של העובדים והאיכרים להתארגן נגדו בעזרת [[משטרה פרטית|כוחות ביטחון פרטיים]]. בשנת 1901 השיגה החברה דריסת רגל משמעותית בגואטמלה בעידודו של הנשיא הגנרל חורה אוּבִּיקוֹ, כשהיא מקבלת לידיה את ניהול שירותי הדואר במדינה. בד בבד גם רכשה את מניות השליטה בשירותי החשמל, מסילות הברזל, ושירותי הטלגרף, ואף השתלטה על 40% ממיטב האדמות במדינה. בשנות השלושים הוערך שווי החברה ב-215 מיליון דולרים. היא מיזגה לתוכה כ-20 חברות, והייתה למעסיק הגדול ביותר במרכז אמריקה.
התאגיד השתלט גם על הפוליטיקה המקומית. בשנת 1910 סרב נשיא הונדורס לתת לתאגיד הקלות במס. בתגובה התאגיד שכר קבוצת בריונים חמושים שהדיחו את הנשיא המכהן לטובת נשיא ממונה, אשר ויתר לתאגיד על תשלום מסים ל-25 שנה.
===קולוביה===
ב-12 בנובמבר 1928 החלה שביתה של עובדי חברת הפירות המאוחדת בקולומביה, ליד העיר סנטה מרתה ליד חוף הים הקריבי. הערכות של היסטוריונים גורסות כי מספר השובתים היה בין 11,000 ל-30,000. ב-6 בדצמבר 1928, חיילים בפיקודו של הגנרל קרלוס קורטז וארגאס (Carlos Cortés Vargas) פתחו באש על השובתים שהתרכזו בכיכר העיר סינאגא (Ciénaga). הצבא הצדיק את הפתיחה בירי בטענה כי השביתה חותרת תחת השלטון וכי השובתים הינם מורדים קומוניסטים. אין מספר הרוגים רשמי, אם כי הגנרל קורטז עצמו דיווח על 47 הרוגים. עם זאת נשמעות טענות כי מספר ההרוגים היה גבוה בהרבה, עד ל-2000 שובתים הרוגים, וכי החיילים קיבלו הוראות ישירות מחברת הפירות המאוחדת, ולא ממפקדי הצבא. האירוע הוזכר בספרו המפורסם של הסופר הקולומביאני גבריאל גרסיה מרקס, מאה שנים של בדידות.
===גווטמלה===
"[[חברת הפירות המאוחדת]]" היתה גם בעלת מטעי בננות גדולים בגוואטלמה, במשך עשורים שלטה החברה על המדינה דרך שורה של דיקטטורים.
"חברת הפירות המאוחדת" UFC החלה להוות גורם הולך ומשפיע בגואטמלה החל מ-1901 בתקופת כהונותיהם של הנשיאים מַנוּאֵל חוֹסֶה אֶסְטְרָאדָה (Manuel José Estrada Cabrera) והגנרל חורחה אוּבִּיקוֹ (Jorge Ubico y Castañeda). בתקופת הדיקטטורה של אוביקו נפתחה גואטמלה ביתר שאת להשקעות חוץ, כשאוביקו נותן הטבות מופלגות במיוחד ל'חברת הפירות המאוחדת'. 'חברת הפירות המאוחדת' הזרימה השקעות למדינה, כשהיא רוכשת את מניות השליטה במסילות הברזל, שירותי החשמל והטלגרף, ובד בבד גם משתלטת על 40% ממיטב האדמות של המדינה, כשהיא מפנה אותן לגידול בננות, ומשיגה שליטה-למעשה בנמל היחיד של המדינה. כתוצאה מכך הייתה הממשלה כפופה פעמים רבות בפני החברה. על אף שהחברת הפירות המאוחדת סייעה בבנייה בתי-ספר, היא גם התנגדה בין היתר לסלילת כבישים, כיוון שאלה התחרו ב[[מונופול]] הרכבות שלה. התנהלות זו של גואטמלה זיכה אותה לכינוי "רפובליקת בננות".
ב-4 ביולי 1944 אולץ הדיקטטור חורחה אוביקו להתפטר בעקבות מחאות ושביתה כללית. מחליפו, הגנרל חואן פדריקו פּוֹנְסֶה וָאיְדֵס הודח גם הוא ב-20 באוקטובר 1944, בהפיכה של הקצינים פרנסיסקו חאווייר ארַאנָה וחקובו אָרבֵּנְס (Jacobo Árbenz Guzmán). כמאה איש נהרגו באותה הפיכה ולאחריה נשלטה המדינה בידי חונטה צבאית שמנתה את אראנה, ארבנס, וחורחה טוֹרִיֵיוֹ גָארִידוֹ. החונטה יזמה את הבחירות החופשיות הראשונות בגואטמלה, ובהן זכה הסופר והמורה הבולט חואן חוסה ארֵוָאלוֹ, אשר גלה בארגנטינה במשך 14 שנה. המדיניות ה"סוציאלית נוצרית" שלו הושפעה מהניו-דיל בארצות הברית, וספגה ביקורת מהמעמד העליון ומבעלי-אדמות, שכינתה אותה "קומוניסטית". בשנת 1950 נבחר שנבחר בבחירות חופשיות חקובו ארבנס, להיות מחליפו של ארוואלו, כנשיא גואטמלה. בשנת 1953 הוא הכריז כי המדינה תשלט על רוב האדמות. זה היה צעד פופלארי מאד. הדבר היה אסון ל"חברת הפירות המאוחדת".
התאגיד פנה לשירותיו של הפסיכלוג ואיש יחסי הציבור [[אדאואד ברנייז]] כדי להפטר מארבנס. ברנייז ניסה את להציג את ארבנס בצורה מפחידה, במקום כשליט דמוקרטי פופלארי לסיכון קומוניסטי קרוב מאד לחופי ארצות הברית נראה כאילו הדמוקרטיה והערכים של ארצות הברית נמצאו בסכנה. יונטייד פרוטס הוצאה מהתמונה כלקוח עסקי. במציאות ארבנס היה סוציאל דמוקרט ללא קשרים למוסקווה אבל ברנייז רצה להפוך אותו לאיום קומוניסטי קרוב לארצות הברית. הוא ארגן טיול למשלחת של עיתונאים חשובים לגוואטמלה, בלי שרובם הכירו את המדינה או את הפוליטיקה שלה. ברנייז אירגן בידור עבורם וכן שיחות עם פוליטקאים מקומיים שנטעו בהם את הרושם שארבנס הוא קומוניסט שנשלט על ידי מוסקווה. במהלך הטיול היתה גם הפגנה אלימה אנטי-אמריקאית, בבירה, רבים מאלו שעבדו עבור יונטייד פרוטס, היו משוכנעים כי זו אורגנה על ידי ברנייז עצמו. {{הערה|שם=the_Self|[[המאה של העצמי]], בי.בי.סי, 2002}}
ברנייז הקים גם סוכנות ידיעות מזוייפת בארצות הברית, the middle American information bearu, הסוכנות הפיצה ללא הרף ידיעות לפיהן ארבנס מתכוון להשתמש בגוואטמלה כראש גשר למתקפה סובייטית נגד ארצות הברית, דבר זה נתפס כאיום רציני היות ומדובר ב"חצר האחורית" של ארצות הברית, ובמרחק של רק כמה מאות ק"מ בלבד מניו-אורלינס.{{הערה|שם=the_Self}}
ברנייז לא סתם ניסה להשחיר את ארבנס, אלא היה חלק מקשר סודי. הנשיא אייזנהור הסכים כי יש להפיל את ארבנס, אבל יש לעשות זאת בסודיות. הוראות ניתנו ל-CIA כדי לארגן הפיכה במדינה. יחד עם חברת הפירות המאוחדת ה-CIA אימן וחימש צבא מורד ומצא מנהיג חדש למדינה, בשם קולנול ארמז. שם המבצע של ה-CIA היה מבצע PBSUCCESS (ה בCIA סייע עוד קודם לעלייתו של השח באיראן). קצין ה-CIA שהיה אחראי למתקפה היה הווארד האנט, שהיה מעורב מאוחר יותר בפרשת ווטרגייט. הוא מעיד כי זו היתה מתקפת הפחדה שנועדה לשתק את חיילי המדינה. טייסים של ה-CIA הפציצו את הבירה וברנייז הציג זאת בעיתונות כטייסים של לוחמי חופש שמשחררים את המדינה.{{הערה|שם=the_Self}} קבוצה מצומצמת של גואטמלים סייעה להפיכה - בעלי-אדמות, קבוצת אנשי צבא לשעבר והכנסייה הקתולית.
ביוני 1954 ארבנס נמלט מהמדינה וארמנס הגיע כמנהיג החדש של המדינה.{{הערה|שם=the_Self}}
בתוך כמה חודשים מתום ההפיכה ביקר סגן הנשיא ניקסון במדינה. באירוע שבויים על ידי "חברת הפירות המאוחדת" הוצגו לו ערימות של ספרים של מארקס שנמצאו כביכול בארמון הנשיאותי. ניקסון נאם בגווטלמה "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמשטר קומינסטי מופל על ידי העם" והוא המשיך וטען כי לדעתו גווטמלה תכנס לעידן חדש של שגשוג וחירות לעם.{{הערה|שם=the_Self}} מבצע זה סימן את תחילתה של תקופה רוויית זעזועים ברפובליקה. לאחר עשר שנות דמוקרטיה החל עידן של דיקטטורים שבינהם בלט אידיגורס פואנטס. קבוצה של קצינים ניסו למרוד ב-פואנטס בשנת 1960, מרד זה נכשל והחלה מלחמת אזרחים בת 36 שנה שנסתיימה בשנת 1996 עם חתימה על הסכם שלום עם כוחות הגרילה. 1983 מצוינת כשנה שבה נסתיימה האלימות הפוליטית והובילה לבחירות דמוקרטיות החל מ-1985 ועד היום.
==שימוש במונח כיום==
כיום המונח "רפובליקת בננות" משמש לשם הדגשת המעורבות של [[תאגיד רב לאומי]] חזק יחד עם אליטות מקומיות כדי להשפיע על החלטות כלכליות ופוליטיות המתרחשות במדינה. לדוגמה עיתונאים ופעילים השתמשו בביטוי ביחס להתנהלות ממשלת ישראל בנושא [[מתווה הגז]] .{{הערה| שאול אמסטרדמסקי ,[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3666727,00.html אז נתניהו החליט שהוא לא מנהל רפובליקת בננות?], כלכליסט, 12.08.15}}
==ראו גם==
==ראו גם==