47,332
עריכות
שינויים
←התקדמות ההבנה על שינוי
* כיזה ז' - להבין את הקשר הפסיכולוגי תרובתי - המאה של העצמי - תרבות הצריכה (ואולי גם פרבור, תעשיות התרופות)
* כיזה ז' - להבין את הקשר הפסיכולוגי תרובתי - המאה של העצמי - תרבות הצריכה (ואולי גם פרבור, תעשיות התרופות)
- כיתה י - שאר הבעיות של המערכת הליברלית - קפיטליסטית כמו הקשר בין התחחמות לבין פליטים מאפריקה, תמיכה במשטרים דיקטטורים. חוסר ההגנה שמספק הליברליזם.
- כיתה י - שאר הבעיות של המערכת הליברלית - קפיטליסטית כמו הקשר בין התחחמות לבין פליטים מאפריקה, תמיכה במשטרים דיקטטורים. חוסר ההגנה שמספק הליברליזם.
==כשלונות הליברליזם==
הליבלריזם הוא המחנה המשותף הגדול של ימנו הוא הפך למין דבר שמאחד את שלמה אבינרי עם בצאל סמורטיץ - שניהם ליברלים לפי הבנתם. אבינרי טוען במאמרו כי השמאל זנח את מעמד הפועלים ואת הסולדריות איתו ופעל בשם מאבקים אליטיסיטים ומנותקים ממאבקו של המעמד הבינוני והנמוך. יש כמובן אמת משמעותית בטענות אבינרי ועם זאת הניתוח שלו חסר. הבעיה היא לא איך לחזור אחורה בזמן איך להפיק לקחים מכך - כולל האפשרות לשינוי רדיקלי בליברליזם או נטישה מוחלטת שלו לטובת תאוריה חברתית מתקדמת וטובה יותר. בטובה יותר אני מתכוון בתואריה נכונה יותר שעם זאת מחוייבת לערכים שבגללם אנשים נמשכים לליברליזם - השילוב של דמוקטריה חופש והתקדמות. הכרה בהישגי הליברליזם (שנבעו גם מזרמים אחרים) כמו הענקת זכויות לנשים ולשחורים.
ראוי גם לשים לב בצד השבחים לבעיות מבניות שיש לנו כיום שהליברליזם לא הצליח להתמודד איתן. או בגלל שהוא חלש מידי או בגלל הסחפות שלו בעקבות השמרנות, הקפיטלזם, הדת או בגלל השפעה או השתלטות של ההון והתאגידים על מוסדות הליבה של הליברליזם - התקשורת, האקדמיה, המפלגות הפוליטית השמאליות, התרבות שהפכו במובן מסויים לבלתי רלוונטים ועסקו בסוגיות לא מספיק חשובות בצורה לא מספיק טובה. הנה רשימה של הבעיות האלה:
* כשל אקולוגי מתמשך ומחמיר שאחת הבעיות המרכזיות שלו - התחממות עולמית ושינויי אקלים- מתרחשת בימים אלה בלי שיש יכולת התמודדות רצינית איתה ולאחר שנים של הכחשה מוצלחת והדחקה מצד חברות הנפט וחלקים גדולים בימין.
* ריכוזיות גדלה בבעלות על ההון וניצול של ההון הפינננסי כדי לצבור עוד ועוד הון נוסף, נדל"ן, מניות והשפעה פוליטית.
* הגדלת הפערים בתוך המדינות המפותחות, חוסר בטחון תעסוקתי גדל. שני בני הזוג עובדים אבל למרות עליה ב"רמת החיים" קשה לוותר על משרה אחת לטובת דברים אחרים כמו מזון יותר טוב או חינוך יותר טוב של הילדים.
* דברים מסויימים מוזלים מאד - כמו בגדים או מוצרים אלקטורנים או ריהוט והדירות גדלות אבל מצד שני הרגשה שהעתיד יהיה יותר עגום.
* התחזקות הכוח הפוליטי של תאגידים במסגרת הסכמי סחר, השפעה על פוליטיקאים, לובי פוליטי ועוד. מתן אפשרות להון להשתלט על המערכת הדמוקרטית.
* כשלון תרבותי - הקושי של הורים להנחיל לילדים שלהם תרבות שהם מעוניינים בה עם ערכים מתאימים בומקום זה ברירה בין 3 ברירות אחרות - תרבות לאומנית מצד המדינה, תרבות מסחרית מטעם תאגידים או תרבות דתית -מסורתית. כל מוסדות התרבות והחינוך נמצאות בידי המדינה, הדת או תחת השפעה מסחרית שמעוניינת למכור מוצרים גם במחיר פגיעה בנו.
* משבר העיתונת - העיתונות מתקשה להתפרנס עקב פריצת האינטרנט ובד בבד אנשים רבים מתקשים להאמין לעיתונות ולא בוטחים בה.
* נרפות מול משטרים דיקטטורים והמשך תמיכה בהם ובדיכוי שהם יוצרים. שיתוף פעולה בין צרכנים תאגידים גדולים ודיכוי של אנשים במדינות העניות.
* משבר פליטים לפחות באפריקה ובמזרח התיכון המציפים את אירופה ואת ארצות הברית. שחיתות ומלחמות ועוני במדינות העניות הללו אפילו למרות עליה במדדים כמו תוצר מקומי גולמי, גלי פליטים וקושי לעצור את הפליטים או לקלוט אותם במדינות המערביות.
* ניכור של מערכת המשפט הכליאה והאכיפה כלפי העניים ומעמד הביניים מצד אחד אין הגנה על האנשים נגד פשיעה, ומצד שני אין הגנה על זכויות הפרט הקניין של העניים - הן כאזרחים והן כחשודים. נסיון התמודדות של זה עם הוספת עוד משטרה או עוד כליאה לא עובד. מערכות חוק נפרדות לעניים ולעשירים.
* כשלון של מוצרים ציבוריים - מוצרים שצריכה שלהם לא מונעת מאחרים לצרוך אותם ושניתן להחמק מתשלום על צריכה שלהם - כמו בטחון , זיקוקי דינור, אכיפת חוקים, תחבורה ציבורית, תכנון עירוני, מערכות אקולוגיות.
* חוסר יציבות של מערכת המזון שלנו ותהליכים ארוכי טווח שגורמים לכך שהחקלאות אינה בת קיימא. לדוגמה הסתמכות החקלאות על נפט או תהליכי סחף קרקע. מצב שבו העלויות של כשלון מוצרים ציבוריים מוטלות על הציבור - אבל הרווחים ממצב זה נגרפים לטובת מעטים - לדוגמה מערכת בנקאות מתפקדת והוגנת היא מוצר ציבורי . כך גם מערכת כיבוי שריפות.
* התסמכות של המערכת הכלכלית הנוכחיית על משאבים מתכלים והכרך להגדיל עוד ועוד את הצריכה וניצול המשאבים והאוכלוסיה כדי לשמור על יציבות המערכת .
* קושי לבצע תכנון ארוך טווח בנסיון לשפר את מצב האוכלוסיה. קבועי זמן מתקצרים ואילתורים.
* יכולת סיכול ממוקד הכחשה והטעיה של חברות גדולות מול הציבור במיוחד כשדבר זה פרושו פגיעה בציבור העני יותר - לדגמה הכחשה מוצלחת של נזקי העישון והגברת מכירות סיגריות -מצב מתמשך שבו חברות פוגניות פוגעות בחברה אבל מצליחות להתחמק מזה.
* העדר התייחסות לנושאים האלה במיוחד כתאוריה מאחדת אחת במישורים של אקדמיה, תרבות, תקשורת ופוליטיקה. לדוגמה אנשים כמו אבינרי לא מקשרים בין שינויי אקלים ובעיות מזון ומים בסוריה לבין מלחמת האזרחים שם. ורוב התקשורת לא עוסקת בנושא הזה.
==תזכורות לרעיונות==
==תזכורות לרעיונות==