שינויים

'''דו"ח שטרן על הכלכלה של ההתחממות העולמית''' (Stern Review on the Economics of Climate Change) הוא דיווח על ההשפעות של [[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] ושל [[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]  על הכלכלה העולמית שחובר על ידי הכלכלן סיר [[ניקולס שטרן]] עבור ממשלת בריטניה. הדו"ח שפורסם ב-30 באוקטובר 2006, וכולל למעלה מ-700 עמודים, הינו אחד הדו"חות הראשונים שמומנו בעיקר על ידי ממשלה, בנושא ההתחממות העולמית שנכתב על ידי כלכלן ולא על ידי מדען אטמוספירה. [http://www.thefirstpost.co.uk/index.php?menuID=2&subID=1055]

'''דו"ח שטרן על הכלכלה של ההתחממות העולמית''' (Stern Review on the Economics of Climate Change) הוא דיווח על ההשפעות של [[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] ושל [[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]  על הכלכלה העולמית שחובר על ידי הכלכלן סיר [[ניקולס שטרן]] עבור ממשלת בריטניה. הדו"ח שפורסם ב-30 באוקטובר 2006, וכולל למעלה מ-700 עמודים, הינו אחד הדו"חות הראשונים שמומנו בעיקר על ידי ממשלה, בנושא ההתחממות העולמית שנכתב על ידי כלכלן ולא על ידי מדען אטמוספירה. [http://www.thefirstpost.co.uk/index.php?menuID=2&subID=1055]

{{תבנית:התחממות עולמית}}

{{תבנית:התחממות עולמית}}

המסקנות העיקריות של הדו"ח הן שיש צורך להשקיע אחוז אחד מה[[תמ"ג]] העולמי כדי להפחית את ההשפעות של שינוי האקלים, ושכשלון בדבר זה עלול להוביל לסכנת [[מיתון]] שיכול להגיע עד לכ-20% מהתמ"ג העולמי.  

המסקנות העיקריות של הדו"ח הן שיש צורך להשקיע אחוז אחד מה[[תמ"ג]] העולמי כדי להפחית את ההשפעות של שינוי האקלים, ושכישלון בדבר זה עלול להוביל לסכנת [[מיתון]] שיכול להגיע עד לכ-20% מהתמ"ג העולמי.  

חלקו הראשון של הדו"ח סוקר את ההשפעות הכלכליות של שינויי האקלים, וחלקו השני סוקר את בעיות המדיניות המורכבת של מעבר לכלכלה דלת-פחמן. הוא מספק מרשמים לפתרון כמו [[מס סביבתי|מיסי סביבה]] כדי להקטין את ההפרעות הכלכליות והחברתיות של שינויי האקלים. הדו"ח מצהיר כי "הפעולות שלנו בעשורים הבאים יכולים ליצור סיכונים להפרעה רצינית לפעילות הכלכלית והחברתית, מאוחר יותר במאה זו ובזו אחריה, בסדר גודל דומה לזה שמיוחס למלחמות הגדולות ולמיתון הגדול של החצי הראשון של המאה ה-20." [http://news.bbc.co.uk/1/hi/business/6096594.stm]

חלקו הראשון של הדו"ח סוקר את ההשפעות הכלכליות של שינויי האקלים, וחלקו השני סוקר את בעיות המדיניות המורכבת של מעבר לכלכלה דלת-פחמן. הוא מספק מרשמים לפתרון כמו [[מס סביבתי|מיסי סביבה]] כדי להקטין את ההפרעות הכלכליות והחברתיות של שינויי האקלים. הדו"ח מצהיר כי "הפעולות שלנו בעשורים הבאים יכולים ליצור סיכונים להפרעה רצינית לפעילות הכלכלית והחברתית, מאוחר יותר במאה זו ובזו אחריה, בסדר גודל דומה לזה שמיוחס למלחמות הגדולות ולמיתון הגדול של החצי הראשון של המאה ה-20." [http://news.bbc.co.uk/1/hi/business/6096594.stm]

הדו"ח משתמש ב-3 נקודות מבט שונות כדי לעמוד את הנזק הכלכלי הצפוי משינויי אקלים וכדי לאמוד את עלות המעבר -  

הדו"ח משתמש ב-3 נקודות מבט שונות כדי לעמוד את הנזק הכלכלי הצפוי משינויי אקלים וכדי לאמוד את עלות המעבר -  

# הערכת ההשפעה הפיזית על הכלכלה, חיי אדם, והסביבה. ואת עלות המשאבים של טכנולוגיות שונות המוצעות לשינוי.  

# הערכת ההשפעה הפיזית על הכלכלה, חיי אדם, והסביבה. ואת עלות המשאבים של טכנולוגיות שונות המוצעות לשינוי.  

# שימוש במודלים מאקרו כלכליים, כולל integrated assessment

# שימוש במודלים מאקרו כלכליים, כולל Integrated assessment

# ביצוע השוואות בין הרמה הנוכחית ובין זו הצפויה לעתיד של "העלות החברתית של הפחמן" והשוואה שלה לעלות השולית של הפחתה גדלה של הפליטות.  

# ביצוע השוואות בין הרמה הנוכחית ובין זו הצפויה לעתיד של "העלות החברתית של הפחמן" והשוואה שלה לעלות השולית של הפחתה גדלה של הפליטות.  

==תגובות התומכות בדו"ח==

==תגובות התומכות בדו"ח==

הסקירה עוררה הרבה מאוד תשומת לב אוהדת. פיה הנסן (Pia Hansen)  הדובר של הנציבות האירופאית, אמר שלא לעשות כלום זו אינה אופציה. "עלינו לפעול כעת". סימון רטלאק (Simon Retallack) מצוות החשיבה הבריטיIPPR (Institute for Public Policy Research)  אמר "[סקירה] זו מסירה את מקום המפלט האחרון של גישת 'אל תעשו מאומה' בנושא שינוי אקלים, בעיקר בארצות הברית" טום דיילי (Tom Delay) מ (The Carbon Trust) אמר "הסקירה מציעה הזדמנויות עסקיות ענקיות". ריצ'ארד לאמברט (Richard Lambert), המנהל הכללי של הקונפדרציה של תעשיות בריטניה, אמר כי יש "צורך דחוף" במערכת עולמית של סחר בפליטות פחמן. צ'אלי קרונקייק (Charlie Kronick) מ[[גרינפיס]] אמר "כעת הממשלה חייבת לפעול, ובין היתר, להשקיע בתחנות כוח מבוזרות ולהתמודד עם הגידול בתחבורה האווירית.

הסקירה עוררה הרבה מאוד תשומת לב אוהדת. פיה הנסן (Pia Hansen)  הדובר של הנציבות האירופאית, אמר שלא לעשות כלום זו אינה אופציה. "עלינו לפעול כעת". סימון רטלאק (Simon Retallack) מצוות החשיבה הבריטי IPPR (Institute for Public Policy Research)  אמר "[סקירה] זו מסירה את מקום המפלט האחרון של גישת 'אל תעשו מאומה' בנושא שינוי אקלים, בעיקר בארצות הברית" טום דיילי (Tom Delay) מ-The Carbon Trust אמר "הסקירה מציעה הזדמנויות עסקיות ענקיות". ריצ'ארד לאמברט (Richard Lambert), המנהל הכללי של הקונפדרציה של תעשיות בריטניה, אמר כי יש "צורך דחוף" במערכת עולמית של סחר בפליטות פחמן. צ'אלי קרונקייק (Charlie Kronick) מ[[גרינפיס]] אמר "כעת הממשלה חייבת לפעול, ובין היתר, להשקיע בתחנות כוח מבוזרות ולהתמודד עם הגידול בתחבורה האווירית.

==תגובות ביקורת על הדו"ח==

==תגובות ביקורת על הדו"ח==

[[וויליאם נורדהואס]] (William Nordhaus), [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלן נאו-קלאסי]] שביצע מספר מחקרים על הכלכלה של ההתחממות העולמית, ביקר את הסקירה בגלל ההנחה שבה לגבי [[שיעור היוון]] כמעט אפסי:[http://nordhaus.econ.yale.edu/SternReviewD2.pdf] "המסקנות החד משמעיות של הסקירה אודות הצורך בפעולה קיצונית ומיידית לא ישרדו תחת ההנחות של שיעור היוון שהינן עקביות עם שער השוק כיום. כך שהשאלות המרכזיות אודות מדיניות ההתחממות העולמית - כמה, באיזו מהירות, ובאיזה מחיר - נשארות פתוחות. הסקירה מיידעת אודות שאלות יסוד אלה, אבל לא עונה עליהן." עם זאת, השאלה איזה שיעור היוון יש לקבוע היא [[נורמה חברתית|הנחה נורמטיבית]], כך שגם הקביעה של נורדהאוס לפיה יש לקבוע שיעור היוון בהתאם ל[[ריבית]] ב[[שוק]] נתקפה על ידי [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] שטענו שמדובר בקביעה שרירותית ולא בניתוח פוזיטיבי.  

[[וויליאם נורדהואס]] (William Nordhaus), [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלן נאו-קלאסי]] שביצע מספר מחקרים על הכלכלה של ההתחממות העולמית, ביקר את הסקירה בגלל ההנחה שבה לגבי [[שיעור היוון]] כמעט אפסי:[http://nordhaus.econ.yale.edu/SternReviewD2.pdf] "המסקנות החד משמעיות של הסקירה אודות הצורך בפעולה קיצונית ומיידית לא ישרדו תחת ההנחות של שיעור היוון שהינן עקביות עם שער השוק כיום. כך שהשאלות המרכזיות אודות מדיניות ההתחממות העולמית - כמה, באיזו מהירות, ובאיזה מחיר - נשארות פתוחות. הסקירה מיידעת אודות שאלות יסוד אלה, אבל לא עונה עליהן." עם זאת, השאלה איזה שיעור היוון יש לקבוע היא [[נורמה חברתית|הנחה נורמטיבית]], כך שגם הקביעה של נורדהאוס לפיה יש לקבוע שיעור היוון בהתאם ל[[ריבית]] ב[[שוק]] נתקפה על ידי [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] שטענו שמדובר בקביעה שרירותית ולא בניתוח פוזיטיבי.  

[[ביורן לומבורג]] (Bjørn Lomborg ) תוקף את הדו"ח בירחון השמרני OpinionJournal [http://www.opinionjournal.com/extra/?id=110009182]: טיעון הליבה של שטרן שהמחיר של אי-פעולה יהיה יוצא מגדר הרגיל והמחיר של פעולה יהיה צנוע ... נשבר לרסיסים כאשר ממש קוראים את הספר עב-הכרס בן 700 העמודים. למרות שהוא משתמש בהרבה הפניות, הסקירה של שטרן אודות הכלכלה של שינויי האקלים הינה סלקטיבית והמסקנה שלה פגומה. הטיעונים המוכרים-על-ידי-פחד שלה הועצמו, דבר שצפוי בסופו של דבר רק לגרום שהעולם יהיה במצב גרוע עוד יותר.  

[[ביורן לומבורג]] (Bjørn Lomborg) תוקף את הדו"ח בירחון השמרני OpinionJournal [http://www.opinionjournal.com/extra/?id=110009182]: טיעון הליבה של שטרן שהמחיר של אי-פעולה יהיה יוצא מגדר הרגיל והמחיר של פעולה יהיה צנוע ... נשבר לרסיסים כאשר ממש קוראים את הספר עב-הכרס בן 700 העמודים. למרות שהוא משתמש בהרבה הפניות, הסקירה של שטרן אודות הכלכלה של שינויי האקלים הינה סלקטיבית והמסקנה שלה פגומה. הטיעונים המוכרים-על-ידי-פחד שלה הועצמו, דבר שצפוי בסופו של דבר רק לגרום שהעולם יהיה במצב גרוע עוד יותר.  

מרטין ליברמור (Martin Livermore) מהתאחדות המדענים (ארגון בריטי ללא מטרות רווח של מומחים ידידותיים-לתעשייה שמקדם חשדנות כלפי שינויי אקלים) אמר כי "האקלים אינו מנוהג בעיקר על ידי שימוש של בני אדם בדלק מחצבי" וכי לא סביר שהכסף שיושקע יהיה בעל תוצאה רבה: עדיף להוציא אותו על [[עוני|עניי העולם]].  

מרטין ליברמור (Martin Livermore) מהתאחדות המדענים (ארגון בריטי ללא מטרות רווח של מומחים ידידותיים-לתעשייה שמקדם חשדנות כלפי שינויי אקלים) אמר כי "האקלים אינו מנוהג בעיקר על ידי שימוש של בני אדם בדלק מחצבי" וכי לא סביר שהכסף שיושקע יהיה בעל תוצאה רבה: עדיף להוציא אותו על [[עוני|עניי העולם]].  

הקונפדרציה של תעשיות בריטניה, ולשכת המסחר הבריטית הצביעה על הסכנות לעסקים עקב מיסוי נוסף.

הקונפדרציה של תעשיות בריטניה, ולשכת המסחר הבריטית הצביעה על הסכנות לעסקים עקב מיסוי נוסף.

פרופסור ביל מקגוויר (Bill Mcguire) ממרכז המחקר לסיכונים מ Benfield UCL אמר שייתכן והסקירה של שטרן המעיטה בחשיבות ההשפעות של ההתחממות העולמית באופן ניכר. [http://news.bbc.co.uk/1/hi/business/6098612.stm]

פרופסור ביל מקגוויר (Bill Mcguire) ממרכז המחקר לסיכונים מ-Benfield UCL אמר שייתכן והסקירה של שטרן המעיטה בחשיבות ההשפעות של ההתחממות העולמית באופן ניכר. [http://news.bbc.co.uk/1/hi/business/6098612.stm]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

*[http://news.bbc.co.uk/1/shared/bsp/hi/pdfs/30_10_06_exec_sum.pdf תקציר הדו"ח]

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Stern_Review דו"ח שטרן] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://news.bbc.co.uk/1/shared/bsp/hi/pdfs/30_10_06_exec_sum.pdf תקציר דו"ח שטרן] {{pdf}}

 

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Stern_Review דו"ח שטרן] בוויקיפדיה האנגלית

{{שינויי אקלים}}

{{שינויי אקלים}}

[[קטגוריה:התחממות עולמית]]

[[קטגוריה:התחממות עולמית]]

[[קטגוריה:שינויי אקלים]]

[[קטגוריה:שינויי אקלים]]

[[קטגוריה:תחקירים ודו"חות|שטרן]]

[[קטגוריה:תחקירים ודו"חות|שטרן]]