שינויים

נוספו 8 בתים ,  23:04, 29 בנובמבר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:  
הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] הנוכחית של כלל המדינה. כמות האוכלוסייה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האוכלוסייה פרושה סיכון כלל האוכלוסייה בעתיד והגדלת מספר גדול של בעיות בהווה.  
 
הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] הנוכחית של כלל המדינה. כמות האוכלוסייה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האוכלוסייה פרושה סיכון כלל האוכלוסייה בעתיד והגדלת מספר גדול של בעיות בהווה.  
   −
בעוד שניתן להוריד את היקף הצריכה לנפש, ולהעביר את הצריכה לפסים מקיימים ומחזוריים יותר, גם לדבר זה גבולות. יש תחומים כמו צריכת מים, צריכת מזון, [[טביעת רגל אנרגטית]], וצריכת שטח (כולל השטח המיועד למזון לדוגמה), בהן יש גבולות לכמות שאותה ניתן לחסוך. בהתאם לעקרון [[תפוקה שולית פוחתת|התפוקה השולית הפוחתת]], יש תחומים בהם ידרש מאמץ גדול כדי לייצר השפעה קטנה, וככל שנגדיל את החסכון, כן יהיה קשה יותר למצוא טכנולוגיות ושיטות לבצע חסכון משמעותי נוסף.  
+
בעוד שניתן להוריד את היקף הצריכה לנפש, ולהעביר את הצריכה לפסים מקיימים ומחזוריים יותר, גם לדבר זה גבולות. יש תחומים כמו צריכת מים, צריכת מזון, [[טביעת רגל אנרגטית]], וצריכת שטח (כולל השטח המיועד למזון לדוגמה), בהן יש גבולות לכמות שאותה ניתן לחסוך. בהתאם לעקרון [[תפוקה שולית פוחתת|התפוקה השולית הפוחתת]], יש תחומים בהם ידרש מאמץ גדול כדי לייצר השפעה קטנה, וככל שנגדיל את החיסכון, כן יהיה קשה יותר למצוא טכנולוגיות ושיטות לבצע חסכון משמעותי נוסף.  
    
בנוסף, ההשלכות החברתיות של הקטנת הצריכה לנפש עלולות לגרום להשפעות חברתיות כבדות כמו אבטלה, מהומות מזון, גידול בפערים ועוד. פרוש הדבר גם הורדה אפשרית של איכות החיים (כתלות במצב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות). כדי שהקטנת הצריכה לנפש, או מעבר לפסים מתחדשים יותר לא יוביל למצב זה, יש צורך בשורה של שינויים במבנים חברתיים וטכנולוגיים (ראו בהמשך) וכן לבצע את המעבר באופן מדורג, תוך מתן פתרונות.  
 
בנוסף, ההשלכות החברתיות של הקטנת הצריכה לנפש עלולות לגרום להשפעות חברתיות כבדות כמו אבטלה, מהומות מזון, גידול בפערים ועוד. פרוש הדבר גם הורדה אפשרית של איכות החיים (כתלות במצב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות). כדי שהקטנת הצריכה לנפש, או מעבר לפסים מתחדשים יותר לא יוביל למצב זה, יש צורך בשורה של שינויים במבנים חברתיים וטכנולוגיים (ראו בהמשך) וכן לבצע את המעבר באופן מדורג, תוך מתן פתרונות.  
   −
הרבה לפני שמגיעים לגבול תחתון לחסכון במשאבים, נסיון להקטין את היקף הצריכה לנפש פרושו ירידה באיכות החיים או שינויים נרחבים במערכות החברתיות והטכנולוגיות כמו גם שינוי נפשי ותרבותי משמעותי - שינוי שדורש זמן, אנרגיה, משאבים , שינוי מוסדי ותרבותי וכו'.  
+
הרבה לפני שמגיעים לגבול תחתון לחסכון במשאבים, ניסיון להקטין את היקף הצריכה לנפש פירושו ירידה באיכות החיים או שינויים נרחבים במערכות החברתיות והטכנולוגיות כמו גם שינוי נפשי ותרבותי משמעותי - שינוי שדורש זמן, אנרגיה, משאבים, שינוי מוסדי ותרבותי וכו'.  
    
גידול בהיקף האוכלוסייה במיוחד כשהוא מלווה בפערים חברתיים וכלכליים מגדיל בעיות חברתיות וסביבתיות כבר היום - הגדלת [[משק המים בישראל|המשבר במשק המים]], [[דיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]], ייקור המזון ובעיקר המזון ממקורות מתחדשים, דרדור [[מערכת החינוך]], הגדלת האלימות, הגדלת [[זיהום האוויר]] ועוד.
 
גידול בהיקף האוכלוסייה במיוחד כשהוא מלווה בפערים חברתיים וכלכליים מגדיל בעיות חברתיות וסביבתיות כבר היום - הגדלת [[משק המים בישראל|המשבר במשק המים]], [[דיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]], ייקור המזון ובעיקר המזון ממקורות מתחדשים, דרדור [[מערכת החינוך]], הגדלת האלימות, הגדלת [[זיהום האוויר]] ועוד.
   −
אוכלוסייה גדולה או צפופה אינה תמיד חסרון. היא יכולה לספק מגוון של מקצועות, תחומי ידע ונקודות השקפה שחיוניים לתפקוד של חברה מודרנית. היא מספקת מגוון גנטי שחיוני להשרדות המין ולתפקוד בריא שלו מול גורמי מחלות. היא מאפשרת [[התמחות כלכלית]] של אנשים שונים במקצועות שונים ועל ידי כך הוזלת מוצרים ושירותים, והיא מגדילה את העושר התרבותי. צפיפות מקטינה את פערי האנרגיה והזמן הדרושים לשם יצירת מפגשים עם אנשים אחרים לצורך מפגשי משפחה, חברים, תרבות, החלפת דעות, קבלת החלטות, ייצור או מסחר. ועם זאת, כיום (2011) אנו נמצאים במצב שבו כמות האוכלוסייה גדולה בהרבה מיכולות התמיכה המקיימות של ארץ ישראל ברמות הנתונות של צריכה ושל עיצוב טכנולוגי ומוסדי, ואוכלוסייה זו גדלה משנה לשנה.  
+
אוכלוסייה גדולה או צפופה אינה תמיד חסרון. היא יכולה לספק מגוון של מקצועות, תחומי ידע ונקודות השקפה שחיוניים לתפקוד של חברה מודרנית. היא מספקת מגוון גנטי שחיוני להישרדות המין ולתפקוד בריא שלו מול גורמי מחלות. היא מאפשרת [[התמחות כלכלית]] של אנשים שונים במקצועות שונים ועל ידי כך הוזלת מוצרים ושירותים, והיא מגדילה את העושר התרבותי. צפיפות מקטינה את פערי האנרגיה והזמן הדרושים לשם יצירת מפגשים עם אנשים אחרים לצורך מפגשי משפחה, חברים, תרבות, החלפת דעות, קבלת החלטות, ייצור או מסחר. ועם זאת, כיום (2011) אנו נמצאים במצב שבו כמות האוכלוסייה גדולה בהרבה מיכולות התמיכה המקיימות של ארץ ישראל ברמות הנתונות של צריכה ושל עיצוב טכנולוגי ומוסדי, ואוכלוסייה זו גדלה משנה לשנה.  
    
===עיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות===  
 
===עיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות===  
שורה 48: שורה 48:  
* מלחמה לא קונבנציונליות מצד מדינות אויב - כמו סוריה, איראן.  
 
* מלחמה לא קונבנציונליות מצד מדינות אויב - כמו סוריה, איראן.  
 
* אלימות גואה
 
* אלימות גואה
*שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי . השטחים מהווים גורם ממתן עבור בעיות סביבה רבות, ואובדנם מקטין את שולי הבטחון של בעיות אלה. לדוגמה אובדן שטחים פתוחים מקטין את חלחול מי התהום לקרקע.  
+
*שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי. השטחים מהווים גורם ממתן עבור בעיות סביבה רבות, ואובדנם מקטין את שולי הביטחון של בעיות אלה. לדוגמה אובדן שטחים פתוחים מקטין את חלחול מי התהום לקרקע.  
 
*בעיות תחבורה, [[פרבור]], [[זיהום אוויר]] ו[[תאונות דרכים]]
 
*בעיות תחבורה, [[פרבור]], [[זיהום אוויר]] ו[[תאונות דרכים]]
 
*פסולת רעילה.  
 
*פסולת רעילה.