שינויים

[[חקר הכלכלה|בכלכלה]], '''אינפלציה'''  (Inflation) היא עליה מתמשכת ברמת [[מחיר|המחירים]] של [[שירות כלכלי|שרותים]] ו[[מוצר כלכלי|מוצרים]] לאורך [[תהליך|תקופה של זמן]]<ref name="Barro1997">Barro, Robert J. (1997). Macroeconomics. Cambridge, Mass: MIT Press. p. 895. ISBN 0-262-02436-5.</ref>

[[חקר הכלכלה|בכלכלה]], '''אינפלציה'''  (Inflation) היא עליה מתמשכת ברמת [[מחיר|המחירים]] של [[שירות כלכלי|שרותים]] ו[[מוצר כלכלי|מוצרים]] לאורך [[תהליך|תקופה של זמן]]<ref name="Barro1997">Barro, Robert J. (1997). Macroeconomics. Cambridge, Mass: MIT Press. p. 895. ISBN 0-262-02436-5.</ref>

<ref name="Blanchard2000">Blanchard, Olivier (2000). Macroeconomics (2nd ed.). Englewood Cliffs, N.J: Prentice Hall. ISBN 0-13-013306-X.</ref> אם יש ב[[כלכלה]] [[כסף]] (להבדיל מ[[כלכלת חליפין]] או [[כלכלה אוטרקית]]), כאשר הרמה הכללית של המחירים עולה, כל יחידה של מטבע יכולה לקנות פחות מוצרים ושירותים. לכן אינפלציה מתוארת ואף מוגדרת לעיתים קרובות כירידה ב[[ערך ריאלי|ערכו הריאלי]] של ה[[כסף]]. מדד מרכזי של אינפלציית מחירים היא שיעור האינפלציה (inflation rate) - מדד רשמי שמתפרסם ברוב המדינות אחת לתקופה (בדרך כלל אחת לחודש) ומתאר את השינוי על פני זמן במדד המחירים הכללי - בדרך כלל [[מדד המחירים לצרכן]]. ההפך מאינפלציה הוא [[דיפלציה]] - ירידה מתמשכת במחירי המוצרים והשירותים.  

<ref name="Blanchard2000">Blanchard, Olivier (2000). Macroeconomics (2nd ed.). Englewood Cliffs, N.J: Prentice Hall. ISBN 0-13-013306-X.</ref> אם יש ב[[כלכלה]] [[כסף]] (להבדיל מ[[כלכלת חליפין]] או [[כלכלה אוטרקית]]), כאשר הרמה הכללית של המחירים עולה, כל יחידה של מטבע יכולה לקנות פחות מוצרים ושירותים. לכן אינפלציה מתוארת ואף מוגדרת לעיתים קרובות כירידה ב[[ערך ריאלי|ערכו הריאלי]] של ה[[כסף]]. מדד מרכזי של אינפלציית מחירים היא שיעור האינפלציה (Inflation rate) - מדד רשמי שמתפרסם ברוב המדינות אחת לתקופה (בדרך כלל אחת לחודש) ומתאר את השינוי על פני זמן במדד המחירים הכללי - בדרך כלל [[מדד המחירים לצרכן]]. ההפך מאינפלציה הוא [[דיפלציה]] - ירידה מתמשכת במחירי המוצרים והשירותים.  

אינפלציה היא סוג של מדד [[מאקרו-כלכלה|מאקרו כלכלי]] שכן היא מתייחסת לפעילות של כלל המשק ולא לפעילות בשוק אחד. כמו כן זהו מדד ממוצע, שכן ייתכן ואיזורים שונים באותה מדינה, או אוכלוסיות שונות חוות רמות אינפלציה שונה (לדוגמה עשירים ועניים). לעיתים קרובות אינפלציה יכולה להוות צורה של [[מס]] סמוי שמטילה הממשלה (או מי שמסוגל להדפיס יותר כסף) על האזרחים - [[מס אינפלציה]].  

אינפלציה היא סוג של מדד [[מאקרו-כלכלה|מאקרו כלכלי]] שכן היא מתייחסת לפעילות של כלל המשק ולא לפעילות בשוק אחד. כמו כן זהו מדד ממוצע, שכן ייתכן ואיזורים שונים באותה מדינה, או אוכלוסיות שונות חוות רמות אינפלציה שונה (לדוגמה עשירים ועניים). לעיתים קרובות אינפלציה יכולה להוות צורה של [[מס]] סמוי שמטילה הממשלה (או מי שמסוגל להדפיס יותר כסף) על האזרחים - [[מס אינפלציה]].  

יצוין שב[[כלכלת ישראל|ישראל]] מחירי הדירות לקניה אינם נכללים ב[[מדד המחירים לצרכן]], למרות ההשפעה הגדולה של מחירי הדיור על המחירים לצרכן. תחת זאת מחושבים מחירי השכירות, וזאת בטענה שדירות הן בעצם צורה של השקעה וכי מחירי השכירות מהווים אינדיקציה למחיר הקניה. טענה זו שרויה במחלוקת שכן מחירי השכירות אינם תמיד עוקבים אחר מדד מחירי הדירות. דוגמה אחת היא קניה של דירות על ידי משקיעים זרים בנסיון לשמור על כסף שלהם, תכופות בלי להשכיר את הדירה. הטענה שדירה היא סוג של השקעה גם היא שרויה במחלוקת שכן דירה ראשונה מספקת שירותים חיוניים של הגנה מפני מזג אוויר, ביטחון ושירותי איחסון ובכך שונה מנכסים אחרים כגון מניות, וכן הטענה שמדובר בסך הכל בסוג של השקעה היתה צריכה להכליל בדבר זה סוגים אחרים של צריכה כגון קניית חליפות לעבודה, השקעה בהשכלה (לרכישת [[הון אנושי]]) השקעה במכוניות כדי להגיע לעבודה ועוד. מאחר ובשנים האחרונות חלה [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|עלייה חדה במחירי הדירות]], הרי שצורת חישוב זו משפיעה בצורה חזקה על מנגנון מדד המחירים לצרכן ועל מדידת האינפלציה.  

יצוין שב[[כלכלת ישראל|ישראל]] מחירי הדירות לקניה אינם נכללים ב[[מדד המחירים לצרכן]], למרות ההשפעה הגדולה של מחירי הדיור על המחירים לצרכן. תחת זאת מחושבים מחירי השכירות, וזאת בטענה שדירות הן בעצם צורה של השקעה וכי מחירי השכירות מהווים אינדיקציה למחיר הקניה. טענה זו שרויה במחלוקת שכן מחירי השכירות אינם תמיד עוקבים אחר מדד מחירי הדירות. דוגמה אחת היא קניה של דירות על ידי משקיעים זרים בנסיון לשמור על כסף שלהם, תכופות בלי להשכיר את הדירה. הטענה שדירה היא סוג של השקעה גם היא שרויה במחלוקת שכן דירה ראשונה מספקת שירותים חיוניים של הגנה מפני מזג אוויר, ביטחון ושירותי איחסון ובכך שונה מנכסים אחרים כגון מניות, וכן הטענה שמדובר בסך הכל בסוג של השקעה היתה צריכה להכליל בדבר זה סוגים אחרים של צריכה כגון קניית חליפות לעבודה, השקעה בהשכלה (לרכישת [[הון אנושי]]) השקעה במכוניות כדי להגיע לעבודה ועוד. מאחר ובשנים האחרונות חלה [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|עלייה חדה במחירי הדירות]], הרי שצורת חישוב זו משפיעה בצורה חזקה על מנגנון מדד המחירים לצרכן ועל מדידת האינפלציה.  

מחלוקת נוספת סביב מדידת אינפלציה היא שימוש ב[[פונקצית מחירים הדונית]] לשם התחשבות ב[[שינויים טכנולוגיים]]. הרעיון הבסיסי בפונקציה כזו היא שאם מכונית בעבר עלתה לנו 100 ש"ח וכיום היא עולה לנות 105 ש"ח מדידה נאיבית של אינפלציה תחשב אחוז אינפלציה של 5% על פני תקופה זו, אבל הטענה של מחירים הדוניים היא שאנחנו איננו מעונינים במכונית אלא בשירותים שהיא מסוגלת להעניק לנו. אם המכונית כיום נוסעת במהירות גדולה יותר ב-10% נניח, אז אנחנו מקבלים את השירות "מהירות" בצורה טובה יותר. כלומר אם המחירים לא השתנו בעצם קיבלנו מחיר טוב יותר עבור אותם ביצועים. הכנסת הרעיון של מחירים הדוניים לחישוב האינפלציה מכניסה מרכיב [[נורמטיבי]] לחישוב הכלכלי שכן יש צורך לקבוע מהם הפרמטרים הטכניים בהם נתחשב - לדוגמה האם מכוניות מהירות יותר הן אכן ברכה, או שהם יוצרות יותר [[רעש]] ומעלות את הסיכוי ל[[תאונות דרכים]] (כלומר כיצד מתחשבים ב[[השפעות חיצוניות]], האם אנשים באמת נהנים מכמות גדולה יותר של טכנולוגיה או שהם מעדיפים [[פשטות מרצון|פשטות]]? האם מתחשבים גם בהשפעות כמו [[פקקי תנועה]] או [[התחממות עולמית]] ומה עושים לגבי [[התרגלות הדונית]].  

מחלוקת נוספת סביב מדידת אינפלציה היא שימוש ב[[פונקציית מחירים הדונית]] לשם התחשבות ב[[שינויים טכנולוגיים]]. הרעיון הבסיסי בפונקציה כזו היא שאם מכונית בעבר עלתה לנו 100 ש"ח וכיום היא עולה לנות 105 ש"ח מדידה נאיבית של אינפלציה תחשב אחוז אינפלציה של 5% על פני תקופה זו, אבל הטענה של מחירים הדוניים היא שאנחנו איננו מעוניינים במכונית אלא בשירותים שהיא מסוגלת להעניק לנו. אם המכונית כיום נוסעת במהירות גדולה יותר ב-10% נניח, אז אנחנו מקבלים את השירות "מהירות" בצורה טובה יותר. כלומר אם המחירים לא השתנו בעצם קיבלנו מחיר טוב יותר עבור אותם ביצועים. הכנסת הרעיון של מחירים הדוניים לחישוב האינפלציה מכניסה מרכיב [[נורמטיבי]] לחישוב הכלכלי שכן יש צורך לקבוע מהם הפרמטרים הטכניים בהם נתחשב - לדוגמה האם מכוניות מהירות יותר הן אכן ברכה, או שהם יוצרות יותר [[רעש]] ומעלות את הסיכוי ל[[תאונות דרכים]] (כלומר כיצד מתחשבים ב[[השפעות חיצוניות]], האם אנשים באמת נהנים מכמות גדולה יותר של טכנולוגיה או שהם מעדיפים [[פשטות מרצון|פשטות]]? האם מתחשבים גם בהשפעות כמו [[פקקי תנועה]] או [[התחממות עולמית]] ומה עושים לגבי [[התרגלות הדונית]].  

חישוב האינפצליה מסובך עוד יותר בגלל כניסה של מוצרים חדשים (כמו טלפונים סלולריים) שלא היו בעבר.  

חישוב האינפלציה מסובך עוד יותר בגלל כניסה של מוצרים חדשים (כמו טלפונים סלולריים) שלא היו בעבר.  

אינפלציה אינה חייבת להיות אחידה בכל רחבי המשק. לדוגמה ייקור הדיור באיזור תל-אביב ישפיע על רמת המחירים של שירותי דיור וכן על התשומות של חנויות קמעונאות המוכרות מזון ומוצרי צריכה ודבר זה יגרור אינפלציה בקרב תושבי תל אביב. לעומת זאת תושבי קריית שמונה יכולים באותו זמן לחוש ירידה במחירי הדיור שעשויה אף לגרור ירידה במחירי המזון עקב הוזלת תשומות למוכרים באיזור (בהנחה שיש [[תחרות משוכללת]]). באופן דומה, הגיוני לצפות שאינפלציה תשפיע בצורה שונה על [[אי שוויון כלכלי|עניים ועשירים]] - ייקור הדיור ב-10% ישפיע בצורה שונה על העשירון העליון והעשירון התחתון - אחוז ההוצאה של העשירים על דיור מסך התצרוכת שלהם הוא נמוך ביחס לממוצע ואילו אחוז ההוצאה של העניים ביחס לממוצע הוא גבוה, כך שצרכנים שונים עשוים לראות התייקרות שונה באותו אחוז אינפלציה ארצי. מסיבה זו, אינפלציה עשויה לגרור גידול או ירידה בפערים הכלכליים - בהתאם לאופיה.  

אינפלציה אינה חייבת להיות אחידה בכל רחבי המשק. לדוגמה ייקור הדיור באיזור תל-אביב ישפיע על רמת המחירים של שירותי דיור וכן על התשומות של חנויות קמעונאות המוכרות מזון ומוצרי צריכה ודבר זה יגרור אינפלציה בקרב תושבי תל אביב. לעומת זאת תושבי קריית שמונה יכולים באותו זמן לחוש ירידה במחירי הדיור שעשויה אף לגרור ירידה במחירי המזון עקב הוזלת תשומות למוכרים באיזור (בהנחה שיש [[תחרות משוכללת]]). באופן דומה, הגיוני לצפות שאינפלציה תשפיע בצורה שונה על [[אי שוויון כלכלי|עניים ועשירים]] - ייקור הדיור ב-10% ישפיע בצורה שונה על העשירון העליון והעשירון התחתון - אחוז ההוצאה של העשירים על דיור מסך התצרוכת שלהם הוא נמוך ביחס לממוצע ואילו אחוז ההוצאה של העניים ביחס לממוצע הוא גבוה, כך שצרכנים שונים עשויים לראות התייקרות שונה באותו אחוז אינפלציה ארצי. מסיבה זו, אינפלציה עשויה לגרור גידול או ירידה בפערים הכלכליים - בהתאם לאופיה.  

לפי [[האסכולה האוסטרית]] (Austrian School) אינפלציה היא גידול בכמות הכסף הזמין בכלכלה ([http://wiki.mises.org/wiki/Austrian_School#Inflation קישור לויקי של האסכולה האוסטרלית]) לדעת הכלכלנים מהאסכולה האוסטרית מדידת האינפלציה כמדד מחירים מטעה משום שהיא מודדת את השלכות הגדלת היצע הכסף במקום את הסיבה.

לפי [[האסכולה האוסטרית]] (Austrian School) אינפלציה היא גידול בכמות הכסף הזמין בכלכלה ([http://wiki.mises.org/wiki/Austrian_School#Inflation קישור לויקי של האסכולה האוסטרלית]) לדעת הכלכלנים מהאסכולה האוסטרית מדידת האינפלציה כמדד מחירים מטעה משום שהיא מודדת את השלכות הגדלת היצע הכסף במקום את הסיבה.

התאוריה המקובלת ב[[חקר הכלכלה]], [[כלכלה נאו קלאסית]], מסבירה את האינפלציה כנתק בין הספירה הכלכלית ה'[[ריאלית]]' (של המוצרים) לספירה ה'נומינלית' (של ה[[כסף]]). למעשה מצב בו הערכים הכספיים מבצעים 'תזוזה' בייחס לפעילות הכלכלית ה"אמיתית". ניתן לחלק את הגורמים לאינפלציה לשני תחומים: אינפלציה של צד הביקוש (למוצרים) ואינפלציה של צד ההיצע (למוצרים).

התאוריה המקובלת ב[[חקר הכלכלה]], [[כלכלה נאו קלאסית]], מסבירה את האינפלציה כנתק בין הספירה הכלכלית ה'[[ריאלית]]' (של המוצרים) לספירה ה'נומינלית' (של ה[[כסף]]). למעשה מצב בו הערכים הכספיים מבצעים 'תזוזה' בייחס לפעילות הכלכלית ה"אמיתית". ניתן לחלק את הגורמים לאינפלציה לשני תחומים: אינפלציה של צד הביקוש (למוצרים) ואינפלציה של צד ההיצע (למוצרים).

'''אינפלציה של צד הביקוש''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי ב[[שוק|שוק המוצרים והשירותים]]. ניתן להגדיר זאת כמצב שבו כלל הצרכנים מצפים שהכסף שיש בידם יתן להם כמות גדולה יותר של מוצרים ממה שיש בשוק. לדוגמה אם בשוק יש 10 תפוחים , וכלל הקונים מצפים ש 10 השקלים שבידם יקנו 11 תפוחים, נוצר עודף ביקוש. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה (כל תפוח יעלה יותר ולבסוף יקנו רק 10 תפוחים למרות הציפיה של הצרכנים לדבר אחר). עודפי הביקוש נוצרים בדרך כלל משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות, גדל היצע הכסף, וערך הכסף יורד. כאשר השכר עולה, השכירים מוציאים יותר כסף על מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם.

'''אינפלציה של צד הביקוש''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי ב[[שוק|שוק המוצרים והשירותים]]. ניתן להגדיר זאת כמצב שבו כלל הצרכנים מצפים שהכסף שיש בידם יתן להם כמות גדולה יותר של מוצרים ממה שיש בשוק. לדוגמה אם בשוק יש 10 תפוחים, וכלל הקונים מצפים ש 10 השקלים שבידם יקנו 11 תפוחים, נוצר עודף ביקוש. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה (כל תפוח יעלה יותר ולבסוף יקנו רק 10 תפוחים למרות הציפיה של הצרכנים לדבר אחר). עודפי הביקוש נוצרים בדרך כלל משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות, גדל היצע הכסף, וערך הכסף יורד. כאשר השכר עולה, השכירים מוציאים יותר כסף על מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם.

'''אינפלציה של צד ה[[היצע]]''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור או פגיעה אחרת בכמות המוצרים שיש - לדוגמה בסך הכל במשק יש 10 שקלים שהיו צריכים לקנות 10 תפוחים, אבל ברק פגע בתפוח על העץ וכעת יש רק 9 תפוחים, ושוב מחירם של התפוחים (המוצר היחיד שלנו במשק מלבד כסף) עולה. מצב זה יכול להיגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועליות שכר וכן אסונות טבע או בעיות אחרות של המערכות האקולוגיות. כדי לשמר את המרווח (הפער בין מחיר המכירה לעלות הייצור) היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים (לדוגמה עליית מחיירי [[אנרגיה]], עליית שכר מינימום או אסון טבע) תחול עליית מחירים כללית במשק.

'''אינפלציה של צד ה[[היצע]]''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור או פגיעה אחרת בכמות המוצרים שיש - לדוגמה בסך הכל במשק יש 10 שקלים שהיו צריכים לקנות 10 תפוחים, אבל ברק פגע בתפוח על העץ וכעת יש רק 9 תפוחים, ושוב מחירם של התפוחים (המוצר היחיד שלנו במשק מלבד כסף) עולה. מצב זה יכול להיגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועליות שכר וכן אסונות טבע או בעיות אחרות של המערכות האקולוגיות. כדי לשמר את המרווח (הפער בין מחיר המכירה לעלות הייצור) היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים (לדוגמה עליית מחירי [[אנרגיה]], עליית שכר מינימום או אסון טבע) תחול עליית מחירים כללית במשק.

אחת הביקורות על התאוריה הנאו קלאסית היא שלא תמיד ברורה ההבדלה בין צד ההיצע לצד הביקוש והנתק ביניהם (ראו לדוגמה בספר [[הפרכת הכלכלה]]). לדוגמה מצב מתוח מבחינה מדינית עלול להשפיע הן על צד הביקוש (אנשים פחות קונים) והן על צד ההיצע (יצרנים מצפים לכך ולכן מייצרים פחות , ודבר זה מייקר את עלויות הייצור).   

אחת הביקורות על התאוריה הנאו קלאסית היא שלא תמיד ברורה ההבדלה בין צד ההיצע לצד הביקוש והנתק ביניהם (ראו לדוגמה בספר [[הפרכת הכלכלה]]). לדוגמה מצב מתוח מבחינה מדינית עלול להשפיע הן על צד הביקוש (אנשים פחות קונים) והן על צד ההיצע (יצרנים מצפים לכך ולכן מייצרים פחות, ודבר זה מייקר את עלויות הייצור).   

===הסיבות לאינפלציה לפי האסכולה האוסטרית===

===הסיבות לאינפלציה לפי האסכולה האוסטרית===

בפועל, הטבע הוא דינמי, ומספק חלק ניכר מהערך ה"ריאלי" של הכלכלה. אם פעילות הטבע משתנה, קיימים מספר מנגנונים בהם יכולה להתרחש אינפלציה של צד היצע כלומר הקטנת כמות הערך הריאלי (של סחורות ושירותים) כאשר כמות הכסף קבועה, דבר שמוביל לכך שמתקיימת אינפלציה גם ללא עליה בכמות הכסף. הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך:

בפועל, הטבע הוא דינמי, ומספק חלק ניכר מהערך ה"ריאלי" של הכלכלה. אם פעילות הטבע משתנה, קיימים מספר מנגנונים בהם יכולה להתרחש אינפלציה של צד היצע כלומר הקטנת כמות הערך הריאלי (של סחורות ושירותים) כאשר כמות הכסף קבועה, דבר שמוביל לכך שמתקיימת אינפלציה גם ללא עליה בכמות הכסף. הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך:

* בצורת , הצפות או [[שינויי אקלים|בעיה אקלימית]] אחרת הגורמים למחסור במזון בטווח הקצר.  

* בצורת, הצפות או [[שינויי אקלים|בעיה אקלימית]] אחרת הגורמים למחסור במזון בטווח הקצר.  

* [[שינויי אקלים]] שיכולים לגרום לבעיות בריאות ו[[ביטחון תזונתי|בעיות מזון]] בטווח הארוך.  

* [[שינויי אקלים]] שיכולים לגרום לבעיות בריאות ו[[ביטחון תזונתי|בעיות מזון]] בטווח הארוך.  

* בעיות אחרות של [[ביטחון תזונתי]] כמו [[סחף קרקע]] שיכולים לייקר את הפקת המזון. ראו [[משבר המזון העולמי 2007-2008]]

* בעיות אחרות של [[ביטחון תזונתי]] כמו [[סחף קרקע]] שיכולים לייקר את הפקת המזון. ראו [[משבר המזון העולמי 2007-2008]]

הכלכלנית [[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה.

הכלכלנית [[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה.

בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] מוצגת תאוריה אלטרנטיבית נוספת לפיה  אינפלציה היא אמצעי של העמקת הצבר. בקצרה ניתן לומר כי בעלי ההון הדומיננטים מגדילים את כוחם על ידי העלאה מהירה יותר של המחירים שבשליטתם מקצב האינפלציה הכללי.

בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] מוצגת תאוריה אלטרנטיבית נוספת לפיה  אינפלציה היא אמצעי של העמקת הצבר. בקצרה ניתן לומר כי בעלי ההון הדומיננטיים מגדילים את כוחם על ידי העלאה מהירה יותר של המחירים שבשליטתם מקצב האינפלציה הכללי.

בנוסף ניתן לסתור את תיאוריית הגידול בכמות הכסף. עלייה בכמות הכסף הפנוי עקב עליות שכר או הדפסת כסף לא תגרום בהכרח לעליית מחירים אלא גם ליצירתם של מוצרים חדשים המספקים את הביקושים החדשים.

בנוסף ניתן לסתור את תאוריית הגידול בכמות הכסף. עלייה בכמות הכסף הפנוי עקב עליות שכר או הדפסת כסף לא תגרום בהכרח לעליית מחירים אלא גם ליצירתם של מוצרים חדשים המספקים את הביקושים החדשים.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

;מחלוקות על מדידת האינפלציה:

;מחלוקות על מדידת האינפלציה:

* [http://www1.bizportal.co.il/article/237930 שלמה מעוז: "הלמ"ס מסתירה את האינפלציה, שיעורה צריך להיות כפול"] ביזפורטל, 16/06/2010

* [http://www1.bizportal.co.il/article/237930 שלמה מעוז: "הלמ"ס מסתירה את האינפלציה, שיעורה צריך להיות כפול"] ביזפורטל, 16.06.2010

* [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3595099,00.html איך באמת מחשבים את מדד המחירים לצרכן?] שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט, 10.02.13

* [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3595099,00.html איך באמת מחשבים את מדד המחירים לצרכן?] שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט, 10.2.2013

* [https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=RDaA-R0GHaI מה מסתתר מאחורי מדידת האינפלציה בישראל?] מתוך: 'סדר יום' עם קרן נויבאך, ראיון עם אייל עופר, מ[[ישראל יקרה לנו]], 15 באפריל 2012.

* [https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=RDaA-R0GHaI מה מסתתר מאחורי מדידת האינפלציה בישראל?] מתוך: 'סדר יום' עם קרן נויבך, ראיון עם אייל עופר, מ[[ישראל יקרה לנו]], 15 באפריל 2012.

* [http://www.themarker.com/opinion/1.2441319 בנק ישראל טועה: מעמד הביניים חנוק] אייל עופר, ישראל יקרה לנו, בדה-מרקר, 22.09.2014

* [http://www.themarker.com/opinion/1.2441319 בנק ישראל טועה: מעמד הביניים חנוק] אייל עופר, ישראל יקרה לנו, בדה-מרקר, 22.9.2014

;סרטים:

;סרטים: