שינויים

'''מחצבים''' הינם [[מינרל|מינרלים]] אנ-אורגנים שנמצאים בתוך הקרקע ובדרך כלל ניתן להשיגם על ידי [[מחצבה|חציבה]] או [[כרייה]].

[[קובץ:Strip_coal_mining.jpg|ממוזער|[[כרייה|מכרה פתוח]] לכריית [[פחם]]. למרות חסרונותיו של הפחם מבחינת [[זיהום אוויר]], [[התחממות עולמית]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות,  הפחם הוא עדיין מחצב נדרש מאד ומאפשר הפקת חצי מחשמל בעולם ושליש [[משק האנרגיה העולמי|מסך האנרגיה האנושית]]. הדבר מדגים כיצד יכולה להתפתח [[נעילה טכנולוגית]]- תלות טכנולוגית במשאב קיים שקשה לסגת ממנה לאחר תקופה מסויימת.|350 px]]

[[קובץ:Strip_coal_mining.jpg|ממוזער|[[כרייה|מכרה פתוח]] לכריית [[פחם]]. למרות חסרונותיו של הפחם מבחינת [[זיהום אוויר]], [[התחממות עולמית]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות,  הפחם הוא עדיין מחצב נדרש מאד ומאפשר הפקת חצי מחשמל בעולם ושליש [[משק האנרגיה העולמי|מסך האנרגיה האנושית]]. הדבר מדגים כיצד יכולה להתפתח [[נעילה טכנולוגית]]- תלות טכנולוגית במשאב קיים שקשה לסגת ממנה לאחר תקופה מסויימת |350 px]]

'''מחצבים''' הינם [[מינרל|מינרלים]] אנ-אורגנים שנמצאים בתוך הקרקע ובדרך כלל ניתן להשיגם על ידי [[מחצבה|חציבה]] או [[כרייה]]. בין המחצבים השכיחים ביותר נמצאים תרכובות של [[צורן (יסוד)|צורן]] ו[[חמצן]], לדוגמה: [[חול]] ו[[קוורץ]] (מהמינרלים הנפוצים ביותר בכדור הארץ), המשמשים לייצור [[זכוכית]], וכן [[אבן גיר]], אבני [[בזלת]], [[עפרה (מחצב)|עפרות]] של [[מתכת|מתכות]] שונות ועוד. בין המחצבים החשובים ביותר לאנושות אפשר למצוא גם [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] כמו [[גז טבעי]], [[פחם]] ו[[נפט]], שלושת מחצבים אלה מהווים את רוב רובו של [[משק האנרגיה העולמי]] ומהווים את רוב בסיס ה[[אנרגיה]] לפעילותה של [[כלכלה|הכלכלה האנושית]]. בשנים האחרונות התווספו להם [[אורניום]], [[פצלי גז]], [[פצלי שמן]] ו[[פצלי גז]]. החלופה להפקת אנרגיה ממחצבים היא [[אנרגיה מתחדשת]].  

 

בין המחצבים השכיחים ביותר נמצאים תרכובות של [[צורן (יסוד)|צורן]] ו[[חמצן]], לדוגמה: [[חול]] ו[[קוורץ]] (מהמינרלים הנפוצים ביותר בכדור הארץ), המשמשים לייצור [[זכוכית]], וכן [[אבן גיר]], אבני [[בזלת]], [[עפרה (מחצב)|עפרות]] של [[מתכת|מתכות]] שונות ועוד.

 

בין המחצבים החשובים ביותר לאנושות אפשר למצוא גם [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] כמו [[גז טבעי]], [[פחם]] ו[[נפט]], שלושת מחצבים אלה מהווים את רוב רובו של [[משק האנרגיה העולמי]] ומהווים את רוב בסיס ה[[אנרגיה]] לפעילותה של [[כלכלה|הכלכלה האנושית]]. בשנים האחרונות התווספו להם [[אורנים]] וכן [[פצלי גז]], [[פצלי שמן]] ו[[פצלי גז]]. החלופה להפקת אנרגיה ממחצבים היא [[אנרגיה מתחדשת]].  

==השפעות סביבתיות של מחצבים==

==השפעות סביבתיות של מחצבים==

להפקת מחצבים יש [[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] ניכרות. הדבר נובע קודם כל מפעולות ה[[כרייה]] שיוצרות [[זיהום]]. לרוב מתכות ודלקים שנמצאים בבטו האדמה אינם מצויות שם בצורה טהורה, אלא מכילים זיהומים ורעלים שונים שיוצאים החוצה ביחד איתם- בין היתר מדובר ב[[מתכות כבדות]] שגורמות ל[[זיהום מים]] חמור, שיכול להמשך שנים רבות לאחר הפסקת פעולות הכרייה, הזיהום גם יכול לנדוד במורד נהרות ומקווי מים למרחק מאות ק"מ ממקום המכרות. לאחר הפקת העופרות מבטן האדמה, יש לזקק אותן לשם הפקת חומרים כמו מתכות, סגסוגות, תרכובות כימיות, ודלק מחצבי שניתן להשתמש בהם כחומרי גלם בתעשיות המשך שונות ורבות. גם הפקת חומרי הגלם מהעופרה כרוכהלרוב בזיהום רב שכן מעורבות בה תגובות כימיות חזקות על כמויות גדולות מאד של חומר.  

להפקת מחצבים יש [[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] ניכרות. הדבר נובע קודם כל מפעולות ה[[כרייה]] שיוצרות [[זיהום]]. לרוב מתכות ודלקים שנמצאים בבטן האדמה אינם מצויות שם בצורה טהורה, אלא מכילים זיהומים ורעלים שונים שיוצאים החוצה ביחד איתם- בין היתר מדובר ב[[מתכות כבדות]] שגורמות ל[[זיהום מים]] חמור, שיכול להמשך שנים רבות לאחר הפסקת פעולות הכרייה, הזיהום גם יכול לנדוד במורד נהרות ומקווי מים למרחק מאות ק"מ ממקום המכרות. לאחר הפקת העופרות מבטן האדמה, יש לזקק אותן לשם הפקת חומרים כמו מתכות, סגסוגות, תרכובות כימיות, ודלק מחצבי שניתן להשתמש בהם כחומרי גלם בתעשיות המשך שונות ורבות. גם הפקת חומרי הגלם מהעופרה כרוכה לרוב בזיהום רב שכן מעורבות בה תגובות כימיות חזקות על כמויות גדולות מאד של חומר.  

כריית העופרות וזיקוק חומרי הגלם צורכות כמות גדולה מאד של אנרגיה, ובכך תורמות גם תרומה מכובדת ל[[התחממות עולמית]] ולדלדול מקורות האנרגיה המתכלים. למעשה במוצרים רבים עיקר צריכת האנרגיה והזיהום הכרוכים ב[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של המוצר, נעשים לפני התחלת הייצור שלו, בשלב הכנת חומרי הגלם.  

כריית העופרות וזיקוק חומרי הגלם צורכות כמות גדולה מאד של אנרגיה, ובכך תורמות גם תרומה מכובדת ל[[התחממות עולמית]] ולדלדול מקורות האנרגיה המתכלים. למעשה במוצרים רבים עיקר צריכת האנרגיה והזיהום הכרוכים ב[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של המוצר, נעשים לפני התחלת הייצור שלו, בשלב הכנת חומרי הגלם.  

בעוד שהתרכובות שמרכיבות את המחצבים, כמו ברזל, אלומיניום או [[זרחות]] אינן מתכלות, שכן הן עשויות מאטומים, יש מלאי מוגבל של ריכוזי מחצבים על פני כדור הארץ. ככל שמתקדמת עבודת החציבה אל מאגרים פחות עשירים ואל מארגרים יותר עמוקים, כך גדם גדלה כמות [[השקעה אנרגטית|ההשקעה האנרגטית]] הנדרשת לקיום פעילות החציבה.  

בעוד שהתרכובות שמרכיבות את המחצבים, כמו ברזל, אלומיניום או [[זרחות]] אינן מתכלות, שכן הן עשויות מאטומים, יש מלאי מוגבל של ריכוזי מחצבים על פני כדור הארץ. ככל שמתקדמת עבודת החציבה אל מאגרים פחות עשירים ואל מאגרים יותר עמוקים, כך גדם גדלה כמות [[השקעה אנרגטית|ההשקעה האנרגטית]] הנדרשת לקיום פעילות החציבה.  

גם בהמשך תהליך הייצור והשימוש במוצרים, חלק ניכר מהזיהום בעולם מקורו בהמשך שחרור של חומרים מבטן האדמה אל תוך ה[[ביוספרה]] ואל הסביבה האנושית.  

גם בהמשך תהליך הייצור והשימוש במוצרים, חלק ניכר מהזיהום בעולם מקורו בהמשך שחרור של חומרים מבטן האדמה אל תוך ה[[ביוספרה]] ואל הסביבה האנושית.