שינויים

קישור לתמלילי [[וועדת צמח]]] - הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הגז הטבעי בישראל - וכן סיכומים של מה שנאמר בהם  

קישור לתמלילי [[וועדת צמח]] - הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הגז הטבעי בישראל - וכן סיכומים של מה שנאמר בהם  

{{גז טבעי בישראל}}

{{גז טבעי בישראל}}

* גם מחקרים מהעולם גם מחקרים שהם עשו בבנק. אם היצוא גדל באחוז אחד כתוצאה מיצוא הגז. "גידול של אחוז אחד ביצוא מביא ליסוף של סדר גודל של חצי אחוז". מצד שני יסוף מוריד את הייצוא. יסוף של אחוז אחד יוריד יצוא ב 1.6 אחוזים. ישראל מייצאת סדר גודל של 80 מיליארד דולר. יצוא ב 5 מיליארד דולר זה 6 אחוז מהיצוא. זה יבצע יסוף של 3%. יסוף זה יביא לירידה של 4.6 אחוז ביצוא של מוצרים ושירותים אחרים. במדינות שבהן יש תלות גבוה במשאבים טבעיים זה משפיע מאד שלילית על התוצר של אותו משק. אבל במידה ויש להם מוסדות טובים. מסודות טבוים מאפשרי  לקחת את הקללה הזתא של המשאבים הטבעיים ולהפוך אותה לברכה.  

* גם מחקרים מהעולם גם מחקרים שהם עשו בבנק. אם היצוא גדל באחוז אחד כתוצאה מיצוא הגז. "גידול של אחוז אחד ביצוא מביא ליסוף של סדר גודל של חצי אחוז". מצד שני יסוף מוריד את הייצוא. יסוף של אחוז אחד יוריד יצוא ב 1.6 אחוזים. ישראל מייצאת סדר גודל של 80 מיליארד דולר. יצוא ב 5 מיליארד דולר זה 6 אחוז מהיצוא. זה יבצע יסוף של 3%. יסוף זה יביא לירידה של 4.6 אחוז ביצוא של מוצרים ושירותים אחרים. במדינות שבהן יש תלות גבוה במשאבים טבעיים זה משפיע מאד שלילית על התוצר של אותו משק. אבל במידה ויש להם מוסדות טובים. מסודות טבוים מאפשרי  לקחת את הקללה הזתא של המשאבים הטבעיים ולהפוך אותה לברכה.  

* קנדל - סטטיסטית פשוט יוצא שאין לך אפקט. זה אומר שיש לך מינוס 14 במדינות עם איכות מוסדות נמוכה ובמדינות שיש לך איכות מוסדות גבוה איך לך כלוך. ליאור ממשיך על הקושי למדוד את ההשפעה  בגלל השפעה של היסוף על יצוא הגז.  

* קנדל - סטטיסטית פשוט יוצא שאין לך אפקט. זה אומר שיש לך מינוס 14 במדינות עם איכות מוסדות נמוכה ובמדינות שיש לך איכות מוסדות גבוה איך לך כלוך. ליאור ממשיך על הקושי למדוד את ההשפעה  בגלל השפעה של היסוף על יצוא הגז.  

* קנדל מעיר כי י ששני גורמים לייסוף - אחד זה עודף כסף זר שנכנכס, יש גם השפעה נוספת של מחלה הולנדית והיא הגדלת השכר בענפים שהם לא נסחרים כמו מספרות, מסעדות וכו' - זה גם מעלה יסוף (עמ' 14). יצוא הוא אחד הקטרים של המשק.  

* קנדל מעיר כי יש שני גורמים לייסוף - אחד זה עודף כסף זר שנכנס, יש גם השפעה נוספת של מחלה הולנדית והיא הגדלת השכר בענפים שהם לא נסחרים כמו מספרות, מסעדות וכו' - זה גם מעלה יסוף (עמ' 14). יצוא הוא אחד הקטרים של המשק.  

* מציג מחקר של בנק ישראל בנושא.(עמ' 17)מציג מחקר לפיו ההשפעה של יצוא על שער חליפין מאד נמוכה, יש ביקורת על המודל שהוא נאיבי. * עמ' 21- חושבים שקרן אושר היא לא רלבנטית לישראל. מבדיקות ראשוניות.  

* מציג מחקר של בנק ישראל בנושא.(עמ' 17)מציג מחקר לפיו ההשפעה של יצוא על שער חליפין מאד נמוכה, יש ביקורת על המודל שהוא נאיבי. * עמ' 21- חושבים שקרן אושר היא לא רלוונטית לישראל. מבדיקות ראשוניות.  

* קנדל - "אם הכסף נכנס לארץ המיליארד הזה, מפה לא יוצא ייצוא בשמנוה מאות מיליון, והיצאו של גז לא נותן כלום, שום תעסוקה. זאת אומרת אתה לוקח משהו שאתה עושה. .. ואתה מוציא במקום זה. אתה הופך לערב הסעודית. שפשוט משלמת רווחה לרוב האוכלוסיה שלה." (עמ' 22)  

* קנדל - "אם הכסף נכנס לארץ המיליארד הזה, מפה לא יוצא ייצוא בשמנוה מאות מיליון, והיצוא של גז לא נותן כלום, שום תעסוקה. זאת אומרת אתה לוקח משהו שאתה עושה. .. ואתה מוציא במקום זה. אתה הופך לערב הסעודית. שפשוט משלמת רווחה לרוב האוכלוסיה שלה." (עמ' 22)  

;רני עמיר - ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה:- עמ' 23 - עד 36.  

;רני עמיר - ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה:- עמ' 23 - עד 36.  

* נותן זווית סיבתית של גז ונפט.  

* נותן זווית סיבתית של גז ונפט.  

* מחוייביות בינלואמיות אמנה OPRC עוסקת בנפט וזיהום נפט, אמנה שניה היא [[אמנת ברצלונה]] אחד הפרוטקולים שלה הוא offshore protocol ומדבר על ניצול משאבי אנרגיה בים. ישראל לא אשררה את האמנה...

* מחוייבויות בינלאומיות אמנה OPRC עוסקת בנפט וזיהום נפט, אמנה שניה היא [[אמנת ברצלונה]] אחד הפרוטוקולים שלה הוא offshore protocol ומדבר על ניצול משאבי אנרגיה בים. ישראל לא אשררה את האמנה...

* אירועי [[דליפת נפט]] - אירוע של אוניה בשם אריקה דצמבר 1999 סדר גודל של 20 אלף טון מזוט נשפך בצרפת. חצי מיליארד יורו עלות ניקוי במשך שנתיים. אוניה בשם prestige נקרעה לשתיים מול ספרד מיליאד יורו. מספרים של ניקוי ותביעות פיצויים.  אירוע מפרץ מקיסקו - רק הקרן שהקימה BP לפיצויים זה 20 מיליארד דולר. (עמ 25)  

* אירועי [[דליפת נפט]] - אירוע של אוניה בשם אריקה דצמבר 1999 סדר גודל של 20 אלף טון מזוט נשפך בצרפת. חצי מיליארד יורו עלות ניקוי במשך שנתיים. אוניה בשם prestige נקרעה לשתיים מול ספרד מיליארד יורו. מספרים של ניקוי ותביעות פיצויים.  אירוע מפרץ מקסיקו - רק הקרן שהקימה BP לפיצויים זה 20 מיליארד דולר. (עמ' 25)  

* מדבר על אירוע כמעט ונפגע של אונית דלק באילת עם 4000 טון נוזלי. ב 2005 (עמ 26), חלק מושחר מעמוד 26  

* מדבר על אירוע כמעט ונפגע של אונית דלק באילת עם 4,000 טון נוזלי. ב-2005 (עמ' 26), חלק מושחר מעמוד 26  

* לדברים כאלה יש קרן פיצויים עד גג של בערך 400 מיליון דלר למיכלליות קרו בינלואמית ישראל חתומה מול שני קרנות.  

* לדברים כאלה יש קרן פיצויים עד גג של בערך 400 מיליון דלר למיכליות קרו בינלאומית ישראל חתומה מול שני קרנות.  

* סיכונים לתחנות כוח ולמתקני התפלה.

* סיכונים לתחנות כוח ולמתקני התפלה.

* עמוד מושחר בעמוד 29.  

* עמוד מושחר בעמוד 29.  

* מדבר על השפעת הקידוחים והצינורות על החיים בעומק הים - לא מבינים הרבה (עמ' 30). המתקן הוא גם אבן שואבת למיני פולשים.  

* מדבר על השפעת הקידוחים והצינורות על החיים בעומק הים - לא מבינים הרבה (עמ' 30). המתקן הוא גם אבן שואבת למיני פולשים.  

* "ברגע שזיהום כזה מגיע לחוף אז הראית קודם את התמונות זה מדבר בעד עצמו. גופים משתתקים, כלכלה משתתקת, מלונות, דיג, כל הדברים האלה הם לא סיפורי הפחדה, זו המציאות שקורית כל הזמן. (עמ 30)

* "ברגע שזיהום כזה מגיע לחוף אז הראית קודם את התמונות זה מדבר בעד עצמו. גופים משתתקים, כלכלה משתתקת, מלונות, דיג, כל הדברים האלה הם לא סיפורי הפחדה, זו המציאות שקורת כל הזמן. (עמ' 30)

* מדבר על סיכונים של יצוא גז ממתקנים שונים. "אנחנו כממשלה לא ערוכים בכלל נושא זיהום ין בשמן". התכנית הלאומית למהירות של תגובה זיהום בשמן קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב 2008. ועדיין לא הצלחנו להתאגרן לפי התכנית האת ולו אינ'ץ .. אני מדבר על ההצטידיות המינימלית וזה עדיין לא קורה."

* מדבר על סיכונים של יצוא גז ממתקנים שונים. "אנחנו כממשלה לא ערוכים בכלל נושא זיהום ין בשמן". התכנית הלאומית למהירות של תגובה זיהום בשמן קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב 2008. ועדיין לא הצלחנו להתאגרן לפי התכנית האת ולו אינ'ץ .. אני מדבר על ההצטידיות המינימלית וזה עדיין לא קורה."

*  כמה זה יעלה? הערכה של 22 מיליון ש"ח ראשוניים ועוד 8 מיליון שח בכל שנה. בהנחה שיהיו לנו 11 פקידים.  

*  כמה זה יעלה? הערכה של 22 מיליון ש"ח ראשוניים ועוד 8 מיליון שח בכל שנה. בהנחה שיהיו לנו 11 פקידים.  

* אודי אידירי - ישראל צורכת בשנה מאה מיליון חביות נפט. יש תנועת אוניות. מה עדיף? רני עמיר - לא ברור - על פניו צינור אחד שאתה משגיח עליו כי תנועת אוניות קשה יותר לפקח.  (36)

* אודי אידירי - ישראל צורכת בשנה מאה מיליון חביות נפט. יש תנועת אוניות. מה עדיף? רני עמיר - לא ברור - על פניו צינור אחד שאתה משגיח עליו כי תנועת אוניות קשה יותר לפקח.  (36)

;אודי אדירי, אגף תקציבים במשרד האוצר:. עמ 36 עד52

;אודי אדירי, אגף תקציבים במשרד האוצר:. עמ' 36 עד 52

* מחזור חיים של מאגר ממוצע, מודל הכנסות למדינה, מודל כלכלי למשק, וקצת תעסוקה שווי הגז באדמה. גז הוא לא קומודיט אין לו מחיר אחיד בגלל שסחירות מוגלבת. יש גז נוזלי LNG אבל זה שוק קטן יחסית. המחיר לא מתכנס לשום מקום.  

* מחזור חיים של מאגר ממוצע, מודל הכנסות למדינה, מודל כלכלי למשק, וקצת תעסוקה שווי הגז באדמה. גז הוא לא קומודיט אין לו מחיר אחיד בגלל שסחירות מוגלבת. יש גז נוזלי LNG אבל זה שוק קטן יחסית. המחיר לא מתכנס לשום מקום.  

"אז כמה שווה הגז באדמה קשה להגיד . אבל אם היום היינו יכולים לקחת מהאדמה ולהוציא את כל הגז החוצהמה שאנחנו לא יכולים אז אנחנו מדברים על כ 350-400 מיליארד דולר" (עמ 40)

"אז כמה שווה הגז באדמה קשה להגיד . אבל אם היום היינו יכולים לקחת מהאדמה ולהוציא את כל הגז החוצהמה שאנחנו לא יכולים אז אנחנו מדברים על כ-350-400 מיליארד דולר" (עמ' 40)

הוצאות תפעול סדר גודל של 5% מהגז המופק, יש לנו 3% מערך ההקמה. במאר טיפוסי יש פיקים של השקעות של 0.1%.  

הוצאות תפעול סדר גודל של 5% מהגז המופק, יש לנו 3% מערך ההקמה. במאגר טיפוסי יש פיקים של השקעות של 0.1%.  

* יצוא גז זה עולם אחר לגמרי. תלוי איך עושים אזה מתקן הנזלה לLNG עולה כ 700 מיליון דולר לBCM. (עמ' 40) "מתקן הנזלה של 20 BCM יכול להגיע ל14מיליארד דולר ,לשנה"  !!!!!!) (עמ' 41).

* יצוא גז זה עולם אחר לגמרי. תלוי איך עושים אזה מתקן הנזלה ל-LNG עולה כ-700 מיליון דולר ל-BCM. (עמ' 40) "מתקן הנזלה של 20 BCM יכול להגיע ל-14 מיליארד דולר ,לשנה"  !!!!!!) (עמ' 41).

* מניח קיום של 2000 BCM שיש לישראל (עמ' 43)  אחר כך מניח 1000 BCM בשביל המודל. מה המודל אומר? מניח שכזה מתחיל לפעול הכנסות בין מיליאד ל1.8 מיליארד, אם רואים יצוא הכנסות יותר גבוהות - עובר לאורך הרבה שנים את השישה מילאירד דולר ברמה שנתית. כמובן עם כל ההנחות של המודל) עמ 44.  

* מניח קיום של 2000 BCM שיש לישראל (עמ' 43)  אחר כך מניח 1000 BCM בשביל המודל. מה המודל אומר? מניח שכזה מתחיל לפעול הכנסות בין מיליארד ל-1.8 מיליארד, אם רואים יצוא הכנסות יותר גבוהות - עובר לאורך הרבה שנים את השישה מיליארד דולר ברמה שנתית. כמובן עם כל ההנחות של המודל) עמ' 44.  

* מדברים על הכנסת ראלית ללא היון. עם יצווא עומד על 85 מיליארד דולר וללא יצוא 36 מיליארד דולר. עם הכנסה מהוונת לכיון של 5% מעבר למדד מדברים על 35 מיליארד דולר במודל הזה עם יצוא ו14 מיליארד דולר ללא ייצוא עד 2040. (עמ' 45).  

* מדברים על הכנסת ראלית ללא היון. עם יצוא עומד על 85 מיליארד דולר וללא יצוא 36 מיליארד דולר. עם הכנסה מהוונת לכיון של 5% מעבר למדד מדברים על 35 מיליארד דולר במודל הזה עם יצוא ו14 מיליארד דולר ללא ייצוא עד 2040. (עמ' 45).  

* "אני חושב שאף אחד אין לו שמץ של מושג על שלושה פמרטרים מאד עיקריים במשוואה. האחד זה מה מצאי הגז שיש פה במשך מאה שנים. אחד זה טכנולוגיות חיפושים איתם יחשפו את הגז באיזה מעמקים. שניים מה יהיו הביקושים ומה יהיו מחירי הגז העולמיים ומה יהיהו החלופות. לא שעד 2040 אנחנו יודעים עד 2040 לפחות מחבינת ההון מה אני יודע על 2040?"...  

* "אני חושב שאף אחד אין לו שמץ של מושג על שלושה פרמטרים מאד עיקריים במשוואה. האחד זה מה מצאי הגז שיש פה במשך מאה שנים. אחד זה טכנולוגיות חיפושים איתם יחשפו את הגז באיזה מעמקים. שניים מה יהיו הביקושים ומה יהיו מחירי הגז העולמיים ומה יהיו החלופות. לא שעד 2040 אנחנו יודעים עד 2040 לפחות מחבינת ההון מה אני יודע על 2040?"...  

* " אחרי תזרים 2040 אין לי שמץ של מושג אולי הכל יהיה סולארי. אתה יודע מה? אני לא נחשב לחסיד גדול.. אני מאמין שרוב האנרגיה תהיה סולארית. " אגב יש תקופות שהגז הטביעי ברמה העולמית הרבה יותר מוצמד למחירי הנפט זאת אפשרות מאד גדולה.

* " אחרי תזרים 2040 אין לי שמץ של מושג אולי הכל יהיה סולארי. אתה יודע מה? אני לא נחשב לחסיד גדול.. אני מאמין שרוב האנרגיה תהיה סולארית. " אגב יש תקופות שהגז הטביעי ברמה העולמית הרבה יותר מוצמד למחירי הנפט זאת אפשרות מאד גדולה.

*  בגדול אני חושב שזה דבר שמרני להגדי, להסתכל על הכסף היום, מבחינת הכנסות ישירות למדינה לפחות עשרים מיליארד דולר היום. כמובן שככשמלסלים לאורך השנים זה יותר"  (עמ' 46).

*  בגדול אני חושב שזה דבר שמרני להגדי, להסתכל על הכסף היום, מבחינת הכנסות ישירות למדינה לפחות עשרים מיליארד דולר היום. כמובן שככשמלסלים לאורך השנים זה יותר"  (עמ' 46).

*  אדירי - לא מתיחס לעלות יובוא גז, לעלות זיהום אוויר, לעלויות של מחלה הולנדית ולאובדן מיסים מזה. או למיסוי עקב הוזלת עלויות למשק.  

*  אדירי - לא מתיחס לעלות יובוא גז, לעלות זיהום אוויר, לעלויות של מחלה הולנדית ולאובדן מיסים מזה. או למיסוי עקב הוזלת עלויות למשק.  

* סך כל ההכנסות מהמאגרים בתקופה האמורה הם כ 170 מיליארד דולר (כסף ליזמים ולמדינה יחד) (עמ' 47) הוצאות תפעול של יצוא 20 כגז נוזלי  - הוצאות תפעול שוטפות כ 10 מיליארד ושאר הכסף זה כסף להחזר הון , רווח וכו' (עמ 49). מה נשאר מזה בישראל?   

* סך כל ההכנסות מהמאגרים בתקופה האמורה הם כ-170 מיליארד דולר (כסף ליזמים ולמדינה יחד) (עמ' 47) הוצאות תפעול של יצוא 20 כגז נוזלי  - הוצאות תפעול שוטפות כ-10 מיליארד ושאר הכסף זה כסף להחזר הון, רווח וכו' (עמ' 49). מה נשאר מזה בישראל?   

* מדבר על אפשרויות של תעשייה שתקום. מאגר כמו תמר מעסיק בין 100 למאתיים. היום זה 150 עובדים ישראלים. שאמורים לפתח את כל המאגרים כאן. 12 שנה אפשר לשמור על רמת תעסוקה כזו. קבלני מנזה ביקשתי את רשימת קבלני המשנה - יש להם היום סדר גודל של 200 כוח אדם של קבלני משנה ישרלאים. מעבר לזה אני אומר שאניי לא רואה שם דברים גודלים. אלה לא קבלנים גדולים. (עמ 49)

* מדבר על אפשרויות של תעשייה שתקום. מאגר כמו תמר מעסיק בין 100 למאתיים. היום זה 150 עובדים ישראלים. שאמורים לפתח את כל המאגרים כאן. 12 שנה אפשר לשמור על רמת תעסוקה כזו. קבלני מנזה ביקשתי את רשימת קבלני המשנה - יש להם היום סדר גודל של 200 כוח אדם של קבלני משנה ישראלים. מעבר לזה אני אומר שאניי לא רואה שם דברים גודלים. אלה לא קבלנים גדולים. (עמ' 49)

* יוגי'ו קנדל - יש תעשיה אחת שאפשר לפתח אותה - הגנה על האסדות - יש פתרונות שרפאל מכינה וכנראה שזה יכול להיות. (עמ' 49)

* יוגי'ו קנדל - יש תעשיה אחת שאפשר לפתח אותה - הגנה על האסדות - יש פתרונות שרפאל מכינה וכנראה שזה יכול להיות. (עמ' 49)

* אדירי : ליצוא יש משמועת. אם היצוא נעשה מכאן - 4000 עובדים בהקמה -  עם שני מתקנים שזה נמשך שמונה עד 10 שנים. מאות עובדים ישראלים ברמות ידע יחסית גבווהת. אם היצוא ממקום אחר המשמעות הזו כמעט נעלמת. (עמ 50 ), בלי יצוא אנחנו די מוגבלים. יצוא משפר אמינות. של הספקה למשק.  

* אדירי : ליצוא יש משמועת. אם היצוא נעשה מכאן - 4,000 עובדים בהקמה -  עם שני מתקנים שזה נמשך שמונה עד 10 שנים. מאות עובדים ישראלים ברמות ידע יחסית גבווהת. אם היצוא ממקום אחר המשמעות הזו כמעט נעלמת. (עמ' 50 ), בלי יצוא אנחנו די מוגבלים. יצוא משפר אמינות. של הספקה למשק.  

* יצוא יכול להשפיע על המחירים - על תחרות מצד אחד ועל מחיר לפי השוק האירופי מצד שני. (עמ 51).  

* יצוא יכול להשפיע על המחירים - על תחרות מצד אחד ועל מחיר לפי השוק האירופי מצד שני. (עמ' 51).  

* המשמעות הכי גדולה היא מה קורה כשאין גז טבעי לצרכי המשק הישראלי... זה יכול להיות בגלל שלא פיתחנו מספיק מאגרים זה יכול לקרות כי בזבזנו את הכל. לכן האיזון הוא חשוב. כל BCM שחסר בטווח הקצר עולה לנו 700 מיליון דולר למשק. (עמ 51). בטווח הארוך אם אתה מבין שאין לך גז טבעי אתה יכול  לעשות דברים אחרים. נגיד להתחרות בחביות. אז יעלה לך מאה מיליון דולר לBCM אחד . אבל זה הרבה מאד כסף.  

* המשמעות הכי גדולה היא מה קורה כשאין גז טבעי לצרכי המשק הישראלי... זה יכול להיות בגלל שלא פיתחנו מספיק מאגרים זה יכול לקרות כי בזבזנו את הכל. לכן האיזון הוא חשוב. כל BCM שחסר בטווח הקצר עולה לנו 700 מיליון דולר למשק. (עמ' 51). בטווח הארוך אם אתה מבין שאין לך גז טבעי אתה יכול  לעשות דברים אחרים. נגיד להתחרות בחביות. אז יעלה לך מאה מיליון דולר ל-BCM אחד . אבל זה הרבה מאד כסף.  

* היצוא מישראל הוא פעם אחת קריטי בהיבט הזה, ופעם שניה יכול להיות קריטית ביצירת תחרות במשק הגז. ויצירה שתוכל לאפשר להרבה פסקים להשתמש בזה לעומת תשתית שהיא לא בישראל. עלולה להיות של ספק אחד (52)

* היצוא מישראל הוא פעם אחת קריטי בהיבט הזה, ופעם שניה יכול להיות קריטית ביצירת תחרות במשק הגז. ויצירה שתוכל לאפשר להרבה פסקים להשתמש בזה לעומת תשתית שהיא לא בישראל. עלולה להיות של ספק אחד (52)

* חושב שאסור לייצא. (53)

* חושב שאסור לייצא. (53)

* אין תחליף טכנולוגי לאנרגיות הקיימות שאנחנו מדברים עליהן, גז. (53) לא כדאי להניח 2000 BCM צריך להניח 1200 BCM.  

* אין תחליף טכנולוגי לאנרגיות הקיימות שאנחנו מדברים עליהן, גז. (53) לא כדאי להניח 2000 BCM צריך להניח 1200 BCM.  

* עונה לאודי אדירי על הנושא של פוטו וולאטי (53) מגבלות של שטח, של נצילות של מאגר אנרגיה - אנריגה מתחדשת לא תהיה יותר מ30% מסל הדלקים.  

* עונה לאודי אדירי על הנושא של פוטו וולאטי (53) מגבלות של שטח, של נצילות של מאגר אנרגיה - אנרגיה מתחדשת לא תהיה יותר מ-30% מסל הדלקים.  

* "אנריגה זה לא צריכה זה צורך קיומי. בלי אנרגיה אין לנו לא מים ולא אוכל. גם באוכל שנראה שכיאלות נקבל את האנרגיה מהשמש, 60% מהתשומות של האוכל שלנו הן באנרגיה (מחצבית) אני יכול להראות את הדבר הזה." (עמ 55)

* "אנרגיה זה לא צריכה זה צורך קיומי. בלי אנרגיה אין לנו לא מים ולא אוכל. גם באוכל שנראה שכיאלות נקבל את האנרגיה מהשמש, 60% מהתשומות של האוכל שלנו הן באנרגיה (מחצבית) אני יכול להראות את הדבר הזה." (עמ' 55)

* יש עבודה יפה של אונ' מרילנד ששותפה לה סיניה נתניהו , איך אנשים הניחו backup thechonogy איך הם בזבזו והגיעו לבעיות רציניות מבחינת חומרי גלם.  

* יש עבודה יפה של אונ' מרילנד ששותפה לה סיניה נתניהו, איך אנשים הניחו backup thechonogy איך הם בזבזו והגיעו לבעיות רציניות מבחינת חומרי גלם.  

*יש נקודה שניה של בטחון אנרגטי. (עמ' 55) 1200 BCM יסיפקו לכל היותר ל 60 שנה.  

*יש נקודה שניה של בטחון אנרגטי. (עמ' 55) 1200 BCM יספיקו לכל היותר ל-60 שנה.  

* מה כן אפשר לעשות - תעשיה על גז. תעשיות שהן לא אנרגיה. היום 25% שהם לא לתחבורה. תוך 10-15 שנה אפשר להגיע לחמישה BCM שילכו לתעשיות שאינן אנרגיה (57) מדבר על יצוא של תחליפי נפט או על דברים אחרים  להשאיר את הערך המוסף מהיצוא בישראל.  

* מה כן אפשר לעשות - תעשיה על גז. תעשיות שהן לא אנרגיה. היום 25% שהם לא לתחבורה. תוך 10-15 שנה אפשר להגיע לחמישה BCM שילכו לתעשיות שאינן אנרגיה (57) מדבר על יצוא של תחליפי נפט או על דברים אחרים  להשאיר את הערך המוסף מהיצוא בישראל.  

אם יש יצור מקומי של GTL זה משפר את הבטחון האנרטגי כי ניתן לאגור אותו. (עמ' 58)  

אם יש יצור מקומי של GTL זה משפר את הבטחון האנרגטי כי ניתן לאגור אותו. (עמ' 58)  

* אנחנו עודשים עבודה שהוזמנה מהמשרד הזה .. הסימון הוא חמישה דולר למגה BTUזה שקול ל חמישים דולר לחבית. אם אתה בונה מפעל ומסכם את כל עלויות המימון מחיר של חמישים דולר לחבית אתה חי יפה מאד. (עמ' 59) זה גם יותר תעסוקה.  

* אנחנו עודשים עבודה שהוזמנה מהמשרד הזה .. הסימון הוא חמישה דולר למגה BTU זה שקול ל חמישים דולר לחבית. אם אתה בונה מפעל ומסכם את כל עלויות המימון מחיר של חמישים דולר לחבית אתה חי יפה מאד. (עמ' 59) זה גם יותר תעסוקה.  

* "אנחנו כלום במשק הגז. גם אם עתודות של 2000 BCM שאתה מקווה , כמה מצרים 4000 רוסיה 44,000. ... אנחנו כלום אנחנו לא קובעי מחיר אנחנו לא קובעי מדיניות אנחנו לא נצליח להשפיע מדינית על אף מדינה עם כמות כפי שיש לנו לייצא. אנחנו רק נגרום לכך שכמה אנשים יפגשו עם הכסף שלהם הרבה יותר מהר והרבה יותר גבוה." (עמ' 60)

* "אנחנו כלום במשק הגז. גם אם עתודות של 2000 BCM שאתה מקווה, כמה מצרים 4,000 רוסיה 44,000. ... אנחנו כלום אנחנו לא קובעי מחיר אנחנו לא קובעי מדיניות אנחנו לא נצליח להשפיע מדינית על אף מדינה עם כמות כפי שיש לנו לייצא. אנחנו רק נגרום לכך שכמה אנשים יפגשו עם הכסף שלהם הרבה יותר מהר והרבה יותר גבוה." (עמ' 60)

* "אני טוען שבמשק הישראלי התרומה הכלכלית של זה שהגז עובר דרך ישרלא ואפלו אם אתה מייצר מוצרים שלו החוצה , עצם המעבר דרך ישראל גורם לכך שבשרשרת המזון הערך הכלכלי של הגז יהיה לאין ערוך יותר גבוה מאשר היצוא של הגז." (61)

* "אני טוען שבמשק הישראלי התרומה הכלכלית של זה שהגז עובר דרך ישראל ואפילו אם אתה מייצר מוצרים שלו החוצה, עצם המעבר דרך ישראל גורם לכך שבשרשרת המזון הערך הכלכלי של הגז יהיה לאין ערוך יותר גבוה מאשר היצוא של הגז." (61)

* "בהכרח במפעל של GTL של נאמר 45 אלף אנשים יש לך כבר כמה אלפי עובדים  (61)"

* "בהכרח במפעל של GTL של נאמר 45 אלף אנשים יש לך כבר כמה אלפי עובדים  (61)"

;אוהד מראני - מנכ"ל הכשרה אנרגיה - הקודחים של מירה ושרה:  

;אוהד מראני - מנכ"ל הכשרה אנרגיה - הקודחים של מירה ושרה:  

- מופיע "כאזרח" - עמ 62 עד. 83.  

- מופיע "כאזרח" - עמ' 62 עד 83.  

* בא מרקע של משרד האוצר בעברו, היה יור נתג"ז. היה יו"ר בתי הזיקוק .   

* בא מרקע של משרד האוצר בעברו, היה יו"ר נתג"ז. היה יו"ר בתי הזיקוק .   

* מניח שתתפתח כאן תעשייה גדולה של גז. זה יגוון את המשק, ענף עתיר הון אבל בטווח ארוך יועיל למשק.  

* מניח שתתפתח כאן תעשייה גדולה של גז. זה יגוון את המשק, ענף עתיר הון אבל בטווח ארוך יועיל למשק.  

* תומך בייצוא כדי לפתח תעשייה וגם תומך בפיתוח השוק המקומי. יצוא יעודד משקיעים. בלי יצוא לא יהיו משקיעים עמ' 67.  

* תומך בייצוא כדי לפתח תעשייה וגם תומך בפיתוח השוק המקומי. יצוא יעודד משקיעים. בלי יצוא לא יהיו משקיעים עמ' 67.  

* מדבר על תחרות והחשיבות שלה. אסור שקבוצה אחת תחסום את השוק לאחרות. עמ 71

* מדבר על תחרות והחשיבות שלה. אסור שקבוצה אחת תחסום את השוק לאחרות. עמ' 71

* ישראל יכולה לייצא חצי TFC או 14-16 BCM בשנה בקלות.. תלות במצרים בעייתית לטווח הארוך (עמ' 72)

* ישראל יכולה לייצא חצי TFC או 14-16 BCM בשנה בקלות.. תלות במצרים בעייתית לטווח הארוך (עמ' 72)

* דחיית הפקה מקומית . להשאיר לדורות הבאים תהיה שגיאה, הרת אסון מכמה סיבות. א' אף אחד לא יוכל להמשיך לקדוח ולממן קידום אם הוא לא יכול להפיק. גז ששוכב באדמה (מהוון לפי שער היוון של תעשייה בשל 15%) מאבד 98.5% המערך שלו. (עמ 74)

* דחיית הפקה מקומית . להשאיר לדורות הבאים תהיה שגיאה, הרת אסון מכמה סיבות. א' אף אחד לא יוכל להמשיך לקדוח ולממן קידום אם הוא לא יכול להפיק. גז ששוכב באדמה (מהוון לפי שער היוון של תעשייה בשל 15%) מאבד 98.5% המערך שלו. (עמ' 74)

* המחיר יכול לעלות אבל גם לרדת.. אנרגיה סולאירת וכו'. אנריגיה תרוח. אולי אפילו פחות יצטרכו אותו (75)

* המחיר יכול לעלות אבל גם לרדת.. אנרגיה סולאירת וכו'. אנריגיה תרוח. אולי אפילו פחות יצטרכו אותו (75)

* שאול צמח - כמה עתודות צריך לשמור למשק? מושג של DMO - domestic market obligation איזה חוז מהחברות צריך ללכת שלוק המקומי - שתי דרים לעסוק בה - אחת להחליט שכל חברה אחוז מסויים נניח 20% למשק המקומי. אפשרות שניה לעשות תחזית למשק המשומי ומה סך הצריכה ל-20 או אתם אתם רוצים לכסות לשלושים השנים הבאות והלגיד רוצים לראות שקודם כל הסכום הזה מכוסה. ומעבר לזה אפשר לייצא הכל. (עמ' 76)

* שאול צמח - כמה עתודות צריך לשמור למשק? מושג של DMO - domestic market obligation איזה חוז מהחברות צריך ללכת שלוק המקומי - שתי דרים לעסוק בה - אחת להחליט שכל חברה אחוז מסויים נניח 20% למשק המקומי. אפשרות שניה לעשות תחזית למשק המשומי ומה סך הצריכה ל-20 או אתם אתם רוצים לכסות לשלושים השנים הבאות ולהגיד רוצים לראות שקודם כל הסכום הזה מכוסה. ומעבר לזה אפשר לייצא הכל. (עמ' 76)

* מדבר על אפשרות יצוא דרך FLANG - דרך אוניה או מתקן גז להנזלה.  

* מדבר על אפשרות יצוא דרך FLANG - דרך אוניה או מתקן גז להנזלה.  

* ברור לנו שלא נוכל לבנות עשרות מתקני LNG בחוף הישראלי. גם לא כמה בודדים. אין שטח אין אפשרויות. אין תמא זה לא יקרא. אז אם בונים אותם - או המדינה או קונסרניום שלה החברות בפיקוח המדינה עם גישה חופשית לכולם. חושב שזה רעיון טוב שתהיה חברה ממשלתית שתבנה חלק מהתשיות (עמ 83)

* ברור לנו שלא נוכל לבנות עשרות מתקני LNG בחוף הישראלי. גם לא כמה בודדים. אין שטח אין אפשרויות. אין תמא זה לא יקרא. אז אם בונים אותם - או המדינה או קונסרניום שלה החברות בפיקוח המדינה עם גישה חופשית לכולם. חושב שזה רעיון טוב שתהיה חברה ממשלתית שתבנה חלק מהתשיות (עמ' 83)

* הבעיה הכי גדולה במדינת ישראל שהדברים נגררים . חושב שהחשוב הוא להחליט והלסיר את אי הוודאות במדיניות היצוא במדיניות השוק מקומי ומדייות של farm in farm out  ..

* הבעיה הכי גדולה במדינת ישראל שהדברים נגררים . חושב שהחשוב הוא להחליט והלסיר את אי הוודאות במדיניות היצוא במדיניות השוק מקומי ומדייות של farm in farm out  ..

;פגישה עם חברת החשמל:

;פגישה עם חברת החשמל:

אלי גליקמן מנכ"ל חברת החשמל, שמשון ברוקמן מנהל מחלק התיקים בחברת החשמל, עמ 3 עד עמ 26

אלי גליקמן מנכ"ל חברת החשמל, שמשון ברוקמן מנהל מחלק התיקים בחברת החשמל, עמ' 3 עד עמ' 26

* מדינות כמו בריטניה והולנד עשו פניית פרסה מיצוא הגז. אפשר ללמוד מהנסיון שלהן.  

* מדינות כמו בריטניה והולנד עשו פניית פרסה מיצוא הגז. אפשר ללמוד מהנסיון שלהן.  

* הגז הטבעי זול פי 4 ופי 5 לעומת מזוט.  יש גם חסכון בזיהום אוויר (עמ 5)

* הגז הטבעי זול פי 4 ופי 5 לעומת מזוט.  יש גם חסכון בזיהום אוויר (עמ' 5)

* לאן המדינה רוצה להגיע בניצול של המשאב הזה?  התשובה של הספקים ברורה - הם צריכים בהגדרה למקם את הערך הנוכחי של ההשקעה שלהם דרך ההכנסות ובהכנסות הם לא מבדילים בין דולר שהגיע מתועלת לשוק המקומי או דולק שהגיע מזה שם ייצוא את זה לסין והם שם קיבלו ערך הן באיכות סביבה והן בחסכון בנפט. (עמ'6)

* לאן המדינה רוצה להגיע בניצול של המשאב הזה?  התשובה של הספקים ברורה - הם צריכים בהגדרה למקם את הערך הנוכחי של ההשקעה שלהם דרך ההכנסות ובהכנסות הם לא מבדילים בין דולר שהגיע מתועלת לשוק המקומי או דולק שהגיע מזה שם ייצוא את זה לסין והם שם קיבלו ערך הן באיכות סביבה והן בחסכון בנפט. (עמ'6)

* הספקים חייבים למקסם את הערך הנוכחי שנמצא בידם ולכן העמדה שלהם צריכה להסתכל למשל על מאגר קטן כמאגר שישאר בים. אי אפשר לייצא אותו להודו ולסין ולכן אפשר לדלג אליו... למשל נורבגיה לא אפשרה אף פעם להתקדם לפיתוח הבא לפני שהתוכנית הראתה איך ממצים את כל הגז באדמה.. כדי למנוע מצב שהולכים רק לתגליות שממש נוח לייצא אותן ומשאירים באדמה את כל הדברים שאחרי זה לעולם לא יחזרו כי זה כבר לא כלכלי. (עמ 6)

* הספקים חייבים למקסם את הערך הנוכחי שנמצא בידם ולכן העמדה שלהם צריכה להסתכל למשל על מאגר קטן כמאגר שישאר בים. אי אפשר לייצא אותו להודו ולסין ולכן אפשר לדלג אליו... למשל נורבגיה לא אפשרה אף פעם להתקדם לפיתוח הבא לפני שהתוכנית הראתה איך ממצים את כל הגז באדמה.. כדי למנוע מצב שהולכים רק לתגליות שממש נוח לייצא אותן ומשאירים באדמה את כל הדברים שאחרי זה לעולם לא יחזרו כי זה כבר לא כלכלי. (עמ' 6)

* צריך לזכור שהעמדה של הספקים היא עמדה לגיטמית, אבל לא בטוח שהיא משרתת את כלכלת ישראל בטווח הארוך. (7)

* צריך לזכור שהעמדה של הספקים היא עמדה לגיטימית, אבל לא בטוח שהיא משרתת את כלכלת ישראל בטווח הארוך. (7)

* אנחנו לוקחים מחיר של אירופה, של 10 דולר, אנחנו מסתכלים מה תהיה ההשקעה בשביל לייצא לאירופה, ולכן מה יהיו הרווחים ובהנחה שמהרווחים האלה המדינה בערך חצי.. אוצר המדינה יגבה בין 2 -3  דולר באיזה שלב  - אחרי החזר השקעות. (עמ' 7)

* אנחנו לוקחים מחיר של אירופה, של 10 דולר, אנחנו מסתכלים מה תהיה ההשקעה בשביל לייצא לאירופה, ולכן מה יהיו הרווחים ובהנחה שמהרווחים האלה המדינה בערך חצי.. אוצר המדינה יגבה בין 2 -3  דולר באיזה שלב  - אחרי החזר השקעות. (עמ' 7)

* כשבאן אדם עכשיו עסוק ביצוא , אין לו זמן לשוק המקומי ואותם אנשים צריכים לבחור איפה הם משקיעים את המאמץ שלהם . ולכן זה לא שהקוש המקומי בטווח הקצר לא יגרע.. הוא יגרעה (עמ' 7)

* כשבאן אדם עכשיו עסוק ביצוא, אין לו זמן לשוק המקומי ואותם אנשים צריכים לבחור איפה הם משקיעים את המאמץ שלהם . ולכן זה לא שהקוש המקומי בטווח הקצר לא יגרע.. הוא יגרעה (עמ' 7)

* כל דבר אפשר בסופו של דבר להתאים לכסף ולחשוב על הכל על כל התועלות גם איכות סביבה וגם בטחון וגם עם ייצוא צריך לקנות סולר לגיבוי וכו'. צריך לעשות חישוב כלכלי עם היוון נכון. ולא לעשות רק מה שנוח.  

* כל דבר אפשר בסופו של דבר להתאים לכסף ולחשוב על הכל על כל התועלות גם איכות סביבה וגם בטחון וגם עם ייצוא צריך לקנות סולר לגיבוי וכו'. צריך לעשות חישוב כלכלי עם היוון נכון. ולא לעשות רק מה שנוח.  

* שאלות על גודל ההיוון - שאול צמח - מה השיעור הנכון ?

* שאלות על גודל ההיוון - שאול צמח - מה השיעור הנכון ?

* "ברגע  שאומרים  ייצוא  ללא  הגבלה,  כי  זה  מה  שבעצם  מבקשים  חלק  מספקי  הגז  הפוטנציאליים,  חלק  עוד  לא מצאו  גז  אבל  הם  כבר  רוצים  ייצוא  ללא  הגבלה,  ברגע  שתהיה להם החלופה למה להם להתמודד עם המצוקות של  פיתוח  תשתיות  בישראל?  הרי  אפשר  ב 5 דקות לעשות חוזה ל-20 שנה ." (עמ' 12)

* "ברגע  שאומרים  ייצוא  ללא  הגבלה,  כי  זה  מה  שבעצם  מבקשים  חלק  מספקי  הגז  הפוטנציאליים,  חלק  עוד  לא מצאו  גז  אבל  הם  כבר  רוצים  ייצוא  ללא  הגבלה,  ברגע  שתהיה להם החלופה למה להם להתמודד עם המצוקות של  פיתוח  תשתיות  בישראל?  הרי  אפשר  ב-5 דקות לעשות חוזה ל-20 שנה ." (עמ' 12)

* אפשר בקלות לעשות הסכם ייצוא ל 20 שנה. עושים  חוזה  פעם  אחת  ועם  החוזה  הזה  מממנים  איזה  שהיא מערכת ייצוא וזה הרבה יותר פשוט מאשר להגיע לדימונה  למפעל נייר. לא צריכים לשמוע לא את משרד הפנים, לא את המשרד להגנת הסביבה, זה הכל נמצא בים ולא רואים, האוצר  מקבל  את  ה 2 דולר שלו, ל MMBTU ,  זה  הרבה  יותר פשוט.  למה  לחכות,  למה  לנסות  לפתח  פה  את  התעשייה? (עמ' 13)

* אפשר בקלות לעשות הסכם ייצוא ל-20 שנה. עושים  חוזה  פעם  אחת  ועם  החוזה  הזה  מממנים  איזה  שהיא מערכת ייצוא וזה הרבה יותר פשוט מאשר להגיע לדימונה  למפעל נייר. לא צריכים לשמוע לא את משרד הפנים, לא את המשרד להגנת הסביבה, זה הכל נמצא בים ולא רואים, האוצר  מקבל  את  ה-2 דולר שלו, ל-MMBTU,  זה  הרבה  יותר פשוט.  למה  לחכות,  למה  לנסות  לפתח  פה  את  התעשייה? (עמ' 13)

* אלף,  צריכים  להפיק  לקחים  ממדינות  אחרות שעברו תהליך דומה והאם בשלב מסוים הם ייצאו ואחר  כך  הם  הצטערו  ואם  הם  הצטערו,  צריכים  לשאול למה  וכמה  וללמוד  מהטעויות  שלהם (עמ 15)

* אלף,  צריכים  להפיק  לקחים  ממדינות  אחרות שעברו תהליך דומה והאם בשלב מסוים הם ייצאו ואחר  כך  הם  הצטערו  ואם  הם  הצטערו,  צריכים  לשאול למה  וכמה  וללמוד  מהטעויות  שלהם (עמ' 15)

* אם אנחנו אכן שוקלים לייצא, לא נקבע לפני זה  קריטריון  של  אחוז  חדירת  הגז  באנרגיה  הראשונית שעד  אליו  לא  צריכים  לייצא,  כי  המשק  עוד  לא  התפתח. אחריו,  יגיעו  לאחוז  הזה,  ואני  לא  רוצה  להגיד  את המספר,  יבואו  ויגידו  או.קי.  המשק  רווי,  בוא  נראה  עתודות ייצוא וכדאיות. (עמ 16).  

* אם אנחנו אכן שוקלים לייצא, לא נקבע לפני זה  קריטריון  של  אחוז  חדירת  הגז  באנרגיה  הראשונית שעד  אליו  לא  צריכים  לייצא,  כי  המשק  עוד  לא  התפתח. אחריו,  יגיעו  לאחוז  הזה,  ואני  לא  רוצה  להגיד  את המספר,  יבואו  ויגידו  או.קי.  המשק  רווי,  בוא  נראה  עתודות ייצוא וכדאיות. (עמ' 16).  

* החשש  שלנו שתגליות קטנות שלא יתאימו למודל ייצוא ולא יהיו  את  התשתיות  לקלוט  אותן  בישראל,  מהיעדר  נקודות נחיתה ותשתיות, הן יישארו כמו הגז של גז ה'מרין'. הגז של גז ה'מרין' זו דוגמא אדירה מה הוא היה עושה לעבור עכשיו את המשבר. הוא היה מקטין את המשבר לחצי ולא משנה  אם  מדינת  ישראל  התווכחה  איתם  על  4.60 או  על  4.80 או על 7. היום זה בין 7 ל-30 שה הסולר ולכן,  אנחנו צריכים לראות את כל התמונה. (עמ 19)

* החשש  שלנו שתגליות קטנות שלא יתאימו למודל ייצוא ולא יהיו  את  התשתיות  לקלוט  אותן  בישראל,  מהיעדר  נקודות נחיתה ותשתיות, הן יישארו כמו הגז של גז ה'מרין'. הגז של גז ה'מרין' זו דוגמא אדירה מה הוא היה עושה לעבור עכשיו את המשבר. הוא היה מקטין את המשבר לחצי ולא משנה  אם  מדינת  ישראל  התווכחה  איתם  על  4.60 או  על  4.80 או על 7. היום זה בין 7 ל-30 שה הסולר ולכן,  אנחנו צריכים לראות את כל התמונה. (עמ' 19)

*  פרויקטי  ייצוא  אפשר  לבחון  אותם  ולהבדיל  בין  פרויקט  יצוא  שיכול  לשמש  גיבוי  למשק  הישראלי,  כמו  צינור  לירדן,  צינור  שעובר  מירדן  ללבנון,  לסוריה  או  צינור שמגיע לאשדוד ואחר כך בגלל המחסור בגז במצרים הולך לניזול  בדמייטה,  אבל  בכל  מקרה  הוא  עובר  את  ישראל לבין  פרויקט  שאיזה  F l o a t i n g  L N G  לוקח אותו  להודו ואין לו שום ערך מוסף ביתירות לישראל (עמ 20 )

*  פרויקטי  ייצוא  אפשר  לבחון  אותם  ולהבדיל  בין  פרויקט  יצוא  שיכול  לשמש  גיבוי  למשק  הישראלי,  כמו  צינור  לירדן,  צינור  שעובר  מירדן  ללבנון,  לסוריה  או  צינור שמגיע לאשדוד ואחר כך בגלל המחסור בגז במצרים הולך לניזול  בדמייטה,  אבל  בכל  מקרה  הוא  עובר  את  ישראל לבין  פרויקט  שאיזה  F l o a t i n g  L N G  לוקח אותו  להודו ואין לו שום ערך מוסף ביתירות לישראל (עמ' 20 )

* אין סיבה שמדינה לא תחשוב גם בראיה ארוכת טווח וזה חוזר למה ש שאול שאל, איך להוון את התועלת בעוד 20 שנה לעומת הדולר המוחשי בעוד 6 שנים, כי לפני 6 שנים אף אחד לא ייצא. הרי אנחנו מדברים על דברים שלוקחים  זמן.  לשאלה  הזאת  יש  תשובה  כלכלית  רק צריכים לתכנת  אותה  נכון. לקחת  את כל המרכיבים  נכון ולא  להסתכל  רק  על  קיצורי  דרך. (עמ' 21)

* אין סיבה שמדינה לא תחשוב גם בראיה ארוכת טווח וזה חוזר למה ש שאול שאל, איך להוון את התועלת בעוד 20 שנה לעומת הדולר המוחשי בעוד 6 שנים, כי לפני 6 שנים אף אחד לא ייצא. הרי אנחנו מדברים על דברים שלוקחים  זמן.  לשאלה  הזאת  יש  תשובה  כלכלית  רק צריכים לתכנת  אותה  נכון. לקחת  את כל המרכיבים  נכון ולא  להסתכל  רק  על  קיצורי  דרך. (עמ' 21)

* יכולים אנשים לבוא ולהגיד, ואין לי כרגע דרך לסתור את זה,  שעידן  הגז  ייגמר  בעוד  30 שנה  או  בעוד  40 שנה.  בינתיים,  זה  מה  שחשבו  ההולנדים  בשנות  ה-50 ההולנדים מכרו גז, חשבו שהגרעין יחליף את הכל ואנחנו רואים  שזה  לא קרה  והיום  הם  מצטערים.  אז  אנחנו לא  הולנדים.  ההולנדים  יכולים  לקנות  חשמל  מצרפת,  אנחנו לא.  אנחנו  צריכים  לשים  על  זה  את  האי  הזה,  האי  הפוליטי,  הביטחוני,  האנרגטי  ולהסתכל  על  זה  בזכוכית  מגדלת  אחרת  שמתאימה  למשק  שלנו  ואם  נעשה  את  כל הדברים האלה  ויימצאו האיזונים  אז אנחנו לא  מתנגדים לייצוא, רק צריך לעשות אותו בדרך צלול (עמ 22)

* יכולים אנשים לבוא ולהגיד, ואין לי כרגע דרך לסתור את זה,  שעידן  הגז  ייגמר  בעוד  30 שנה  או  בעוד  40 שנה.  בינתיים,  זה  מה  שחשבו  ההולנדים  בשנות  ה-50 ההולנדים מכרו גז, חשבו שהגרעין יחליף את הכל ואנחנו רואים  שזה  לא קרה  והיום  הם  מצטערים.  אז  אנחנו לא  הולנדים.  ההולנדים  יכולים  לקנות  חשמל  מצרפת,  אנחנו לא.  אנחנו  צריכים  לשים  על  זה  את  האי  הזה,  האי  הפוליטי,  הביטחוני,  האנרגטי  ולהסתכל  על  זה  בזכוכית  מגדלת  אחרת  שמתאימה  למשק  שלנו  ואם  נעשה  את  כל הדברים האלה  ויימצאו האיזונים  אז אנחנו לא  מתנגדים לייצוא, רק צריך לעשות אותו בדרך צלול (עמ' 22)

* . הוא (ספק הגז) צריך L i f t e r,  מישהו  שייקח את  הגז  ואם  הוא  רואה שבישראל  השוק  הזה  תקוע  בגלל  סיבות  אחרות,  הוא  עשה  את התגלית  שלו,  הוא  מצא  גז  ועכשיו  הוא  אומר  'או.קי., השוק בישראל לא יודע להביא את הגז לדימונה בגלל שכל אחד  אומר  לו  לא  ועד  שכולם  מסכימים  לכן  עוברות 10 שנים'. בינתיים הוא יחפש סיני או הודי שאומר לו 'תביא לי  את  כל  השדה'.  אז  אני  אומר  שיש  קשר  בין  הצורך  לייצא ובין החסם להיכנס" (למכור לשוק המקומי (עמ' 23)

* . הוא (ספק הגז) צריך L i f t e r,  מישהו  שייקח את  הגז  ואם  הוא  רואה שבישראל  השוק  הזה  תקוע  בגלל  סיבות  אחרות,  הוא  עשה  את התגלית  שלו,  הוא  מצא  גז  ועכשיו  הוא  אומר  'או.קי., השוק בישראל לא יודע להביא את הגז לדימונה בגלל שכל אחד  אומר  לו  לא  ועד  שכולם  מסכימים  לכן  עוברות 10 שנים'. בינתיים הוא יחפש סיני או הודי שאומר לו 'תביא לי  את  כל  השדה'.  אז  אני  אומר  שיש  קשר  בין  הצורך  לייצא ובין החסם להיכנס" (למכור לשוק המקומי (עמ' 23)