[[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|left|thumb|350px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר]] ב[[גופרית דו חמצנית]] ו[[חומר חלקיקי]]]].
{{הפניה לערך מורחב |ערכים=[[זיהום אוויר]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]]}}
{{הפניה לערך מורחב |ערכים=[[זיהום אוויר]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]]}}
−
[[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|left|thumb|350px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר]] ב[[גופרית דו חמצנית]] ו[[חומר חלקיקי]]]].
+
שריפת פחם ב[[תחנות כוח]], בתנורים וגנרטורים בתעשייה ו[[זיקוק נפט]] הם מקורות מרכזיים של [[זיהום אוויר]] [[זיהום תעשייתי|תעשייתי]]. כך [[בתי הזיקוק לנפט]] הם אחד הגורמים העיקריים ל[[זיהום האוויר בחיפה]], בין היתר ב[[מתכות כבדות]], [[בנזן]] [[חומר חלקיקי]] ועוד. זיהום אוויר משריפת דלקים כולל גם שזיהום נובע משריפת דלקים במפעלים, שפולט בין היתר גם [[חומר חלקיקי]] ו[[בנזן]].
שריפת פחם ב[[תחנות כוח]], בתנורים וגנרטורים בתעשייה ו[[זיקוק נפט]] הם מקורות מרכזיים של [[זיהום אוויר]] [[זיהום תעשייתי|תעשייתי]]. כך [[בתי הזיקוק לנפט]] הם אחד הגורמים העיקריים ל[[זיהום האוויר בחיפה]], בין היתר ב[[מתכות כבדות]], [[בנזן]] [[חומר חלקיקי]] ועוד. זיהום אוויר משריפת דלקים כולל גם שזיהום נובע משריפת דלקים במפעלים, שפולט בין היתר גם [[חומר חלקיקי]] ו[[בנזן]].
שורה 61:
שורה 62:
שריפת בנזין וסולר (תוצרי זיקוק של נפט) ב[[מכונית|מכוניות]] אוטובוסים ומשאיות גוררת [[זיהום אוויר מתחבורה]] כגון [[זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות חנקן]], ו[[אוזון בגובה הקרקע]] אשר פוגעים בבריאות, ומפיצים זיהום בקרבת מקומות מגורים. חלק גדול מ[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] מקורו בזיהום בתחבורה.
שריפת בנזין וסולר (תוצרי זיקוק של נפט) ב[[מכונית|מכוניות]] אוטובוסים ומשאיות גוררת [[זיהום אוויר מתחבורה]] כגון [[זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות חנקן]], ו[[אוזון בגובה הקרקע]] אשר פוגעים בבריאות, ומפיצים זיהום בקרבת מקומות מגורים. חלק גדול מ[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] מקורו בזיהום בתחבורה.
+
+
לפי ארגון הבריאות העולמי, [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|זיהום אוויר הוא גורם סיכון משמעותי]] עבור מספר בעיות בריאות מסוכנות: שבץ מוחי, [[מחלת לב]], מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), [[סרטן ריאות]] ומחלות נשימה מדבקות (כמו דלקת ראות, שחפת). זיהום אוויר סביבתי גורם למוות בטרם עת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה .<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref>. נזקי זיהום אוויר כוללים - עליה בביקורים בבתי חולים, עליה באשפוזים ושימוש מוגבר בתרופות, החמרת תסמיני [[אסתמה]], [[טרטוגן|סיכון לעוברים]], בעיות נשימה (קשיי-נשימה, צפצופים בנשימה, חירחור, שיעול), פגיעה בהתפתחות הריאות אצל ילדים, [[סכרת]], מחלות לב וכלי דם, [[סרטן ריאות]] ומוות מוקדם.{{הערה|[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/Environmental_contaminants/Pages/AirPollution_infograph.aspx זיהום אוויר ובריאות] כרזה של משרד הבריאות}}החל משנת 2013 זיהום אוויר נחשב כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]].{{הערה|שם =iarc_pr221|[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013}} נכון לשנת 2013 [[זיהום אוויר בישראל]] גורם למותם של כ-2,200 תושבים בשנה (כ-5% מסך [[גורמי מוות בישראל|התמותה השנתית בישראל]]), וגורם לנזק כלכלי של כ-7.4 מיליארד דולר,<ref name="worldbank216">[http://documents.worldbank.org/curated/en/781521473177013155/pdf/108141-REVISED-Cost-of-PollutionWebCORRECTEDfile.pdf The Cost of Air Pollution - Strengthening the Economic Case for Action], [[הבנק העולמי]], The World Bank and Institute for Health Metrics and Evaluation, University of Washington, Seattle, 2016</ref> או 28 מיליארד ש"ח בשנה.