שינויים

[[תמונה:Veblen3a.jpg|left|thumb|250px|תורסטיין ובלן]]

[[תמונה:Veblen3a.jpg|left|thumb|250px|תורסטיין ובלן]]

'''תורסטיין בונדי ובלן''' (Thorstein Veblen 1857-1929) היה כלכלן וסוציולוג ממוצע אמריקני-נרווגי.  

'''תורסטיין בונדי ובלן''' (Thorstein Veblen 1857-1929) היה כלכלן וסוציולוג ממוצע אמריקני-נורווגי.  

ובלן נולד בקטו וויסקונסין, להורים מהגרים נורבגים. האחיין שלו אוסוולד ובלן הפך למתמטיקאי מפורסם. הוא קיבל את תואר הבי.אי. שלו בקרלטון קולג' ואת תואר הדוקטור באוניברסיטת ייל, עם השכלה נוספת מאוניברסיטת קורנל ובקולג של ג'ון הופקינס. [[התאוריה של מעמד הפנאי]] (1889), מבט סטירי על החברה האמריקנית שנכתב בזמן שלימד באוניברסיטת שיקגו היא עבודתו המפורסמת ביותר. הוא טבע את המונחים הנפוצים  [[צריכת ראווה]] (conspicuous consumption), ויריבות כספית (pecuniary emulation).  

ובלן נולד בקטו וויסקונסין, להורים מהגרים נורווגים. האחיין שלו אוסוולד ובלן הפך למתמטיקאי מפורסם. הוא קיבל את תואר הבי.אי. שלו בקרלטון קולג' ואת תואר הדוקטור באוניברסיטת ייל, עם השכלה נוספת מאוניברסיטת קורנל ובקולג' של ג'ון הופקינס. [[התאוריה של מעמד הפנאי]] (1889), מבט סטירי על החברה האמריקנית שנכתב בזמן שלימד באוניברסיטת שיקגו היא עבודתו המפורסמת ביותר. הוא טבע את המונחים הנפוצים  [[צריכת ראווה]] (conspicuous consumption), ויריבות כספית (pecuniary emulation).  

   

   

הקריירה של תורסטיין ובלן החלה תוך כדי הצמיחה של הדיסציפלינות [[אנתרופולוגיה]] [[סוציולוגיה]] ו[[פסיכולוגיה]]. הוא טען כי ה[[כלכלה]]  מעוצבת באופן בלתי נמנע על ידי ה[[תרבות]] וכי לא ניתן למצוא שום "[[טבע אדם]]" אוניברסלי שיסביר את מגוון הנורמות וההתנהגויות שנגתלו על ידי המדע החדש של האנתרופולוגיה.  

הקריירה של תורסטיין ובלן החלה תוך כדי הצמיחה של הדיסציפלינות [[אנתרופולוגיה]] [[סוציולוגיה]] ו[[פסיכולוגיה]]. הוא טען כי ה[[כלכלה]]  מעוצבת באופן בלתי נמנע על ידי ה[[תרבות]] וכי לא ניתן למצוא שום "[[טבע אדם]]" אוניברסלי שיסביר את מגוון הנורמות וההתנהגויות שנתגלו על ידי המדע החדש של האנתרופולוגיה.  

   

   

אחד הרעיונות המרכזיים של ובלן הוא שבכל חברה אנושית יש משמעות גדולה לאופיו של המעמד העשיר והחזק, שקובע את דמותם של חיי החברה והכלכלה. ייחודו של המעמד הזה, שעיסוקו אינו יצרני אלא יצירתי ומטרתו העיקרית היא שליטה. המעמד הזה מחליט מה מייצרים, כמה מייצרים ובשביל מי. בתקופתנו, מעמד הפנאי ממוקד בתחום העסקים (להבדיל מתעשייה) ומטרתו היא רווח.  

אחד הרעיונות המרכזיים של ובלן הוא שבכל חברה אנושית יש משמעות גדולה לאופיו של המעמד העשיר והחזק, שקובע את דמותם של חיי החברה והכלכלה. ייחודו של המעמד הזה, שעיסוקו אינו יצרני אלא יצירתי ומטרתו העיקרית היא שליטה. המעמד הזה מחליט מה מייצרים, כמה מייצרים ובשביל מי. בתקופתנו, מעמד הפנאי ממוקד בתחום העסקים (להבדיל מתעשייה) ומטרתו היא רווח.  

אחת התרומות האנליטיות החשובות ביותר שלו היתה מה שנודע בתור ה"דיכוטומיה הטקסית\ אִינְסְטְרוּמֶנְטָלית". ובלן טען כי למרות שכל חברה תלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", נראה שכל חברה הכילה מבנה מרובד של סטטוס או [[מעמד חברתי|מעמד]] (הפליה לרעה "invidious distinctions"), שעמד בניגוד לצווים של ההיבטים האינסטרומנטליים (כלומר טכנולוגיים) של החיים בקבוצה. דבר זה הוביל לדיכוטומיה (או הפרדה חותכת). ההיבט הטקסי התייחס לעבר כלשהו תומך באגדות השבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון כלפי הצווים הטכנולוגיים לבצע שיפוט ערך על פי היכולת לשלוט על תוצאות עתידיות. ה'''דיכוטומיה הובלנית''', היתה ווריאנט מיוחד של [[תאוריית הערך האינסטרומנטלית]] של [[ג'ון דווי]] (John Dewey) שעימו היה לובלן היכרות קצרה באוניברסיטת שיקגו.

אחת התרומות האנליטיות החשובות ביותר שלו הייתה מה שנודע בתור ה"דיכוטומיה הטקסית/אִינְסְטְרוּמֶנְטָלית". ובלן טען כי למרות שכל חברה תלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", נראה שכל חברה הכילה מבנה מרובד של סטטוס או [[מעמד חברתי|מעמד]] (הפליה לרעה "invidious distinctions"), שעמד בניגוד לצווים של ההיבטים האינסטרומנטליים (כלומר טכנולוגיים) של החיים בקבוצה. דבר זה הוביל לדיכוטומיה (או הפרדה חותכת). ההיבט הטקסי התייחס לעבר כלשהו תומך באגדות השבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון כלפי הצווים הטכנולוגיים לבצע שיפוט ערך על פי היכולת לשלוט על תוצאות עתידיות. ה'''דיכוטומיה הובלנית''', הייתה ווריאנט מיוחד של [[תאוריית הערך האינסטרומנטלית]] של [[ג'ון דווי]] (John Dewey) שעימו היה לובלן היכרות קצרה באוניברסיטת שיקגו.

'''[[התאוריה של מעמד הפנאי]]''', ו'''[[התאוריה של היוזמה העסקית]]''', הרכיבו יחד מבנה חלופי [[כלכלה נאו-קלאסית|לתאוריות הנאו קלאסיות]] השוליות של צריכה וייצור בהתאמה. שניהם מבוססים בברור על הדיכוטומיה של ובלן לתבניות  תרבותיות. ולכן הם כרוכים באופן עקיף אך בלתי נמנע לעמדה ביקורתית.  

'''[[התאוריה של מעמד הפנאי]]''', ו'''[[התאוריה של היוזמה העסקית]]''', הרכיבו יחד מבנה חלופי [[כלכלה נאו-קלאסית|לתאוריות הנאו קלאסיות]] השוליות של צריכה וייצור בהתאמה. שניהם מבוססים בברור על הדיכוטומיה של ובלן לתבניות  תרבותיות. ולכן הם כרוכים באופן עקיף אך בלתי נמנע לעמדה ביקורתית.