שינויים

נוספו 1,408 בתים ,  11:20, 22 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:  
התאגיד הגרמני '''תיסנקרופ (Thyssenkrupp)''' הוא יצרן צוללות שאחראי בין היתר על ייצור צוללות הדולפין שנמכרות למדינת ישראל. התאגיד נוסד ממיזוג של החברות Thyssen ו–Krupp בשנת 1999. בשנת 2004 רכשה החברה הממוזגת את יצרנית הצוללות (Howaldtswerke-Deutsche Werft) HDW. התאגיד HDW היה מעורב בשורה של פרשיות שחיתות במכירת צוללות במדינות שונות. בשנת 2014 קרס הבנק הפורטוגלי אספיריטו סנטו, וכתוצאה מכך נחשפו פרוטוקולים של הדירקטוריון, שמהם עלה שבעסקת רכש של צוללות גרמניות שולמו עמלות עתק סודיות של כ-30 מיליון יורו. היקף העסקה כולה היה כ-880 מיליון יורו. לפי העיתונאי גיא רולניק, חברת הצוללות הגרמנית היתה מעורבות בפרשיות מפוקפקות גם בטורקיה, בדרום קוריאה, בפקיסטן ובאינדונזיה.  {{הערה|גיא רולניק, [http://www.themarker.com/markerweek/1.3126035 מדוע החליטה יצרנית הצוללות הגרמנית להתקשר דווקא עם עורך הדין המקורב לראש הממשלה?], דה מארקר, 17.11.2016}}
 
התאגיד הגרמני '''תיסנקרופ (Thyssenkrupp)''' הוא יצרן צוללות שאחראי בין היתר על ייצור צוללות הדולפין שנמכרות למדינת ישראל. התאגיד נוסד ממיזוג של החברות Thyssen ו–Krupp בשנת 1999. בשנת 2004 רכשה החברה הממוזגת את יצרנית הצוללות (Howaldtswerke-Deutsche Werft) HDW. התאגיד HDW היה מעורב בשורה של פרשיות שחיתות במכירת צוללות במדינות שונות. בשנת 2014 קרס הבנק הפורטוגלי אספיריטו סנטו, וכתוצאה מכך נחשפו פרוטוקולים של הדירקטוריון, שמהם עלה שבעסקת רכש של צוללות גרמניות שולמו עמלות עתק סודיות של כ-30 מיליון יורו. היקף העסקה כולה היה כ-880 מיליון יורו. לפי העיתונאי גיא רולניק, חברת הצוללות הגרמנית היתה מעורבות בפרשיות מפוקפקות גם בטורקיה, בדרום קוריאה, בפקיסטן ובאינדונזיה.  {{הערה|גיא רולניק, [http://www.themarker.com/markerweek/1.3126035 מדוע החליטה יצרנית הצוללות הגרמנית להתקשר דווקא עם עורך הדין המקורב לראש הממשלה?], דה מארקר, 17.11.2016}}
   −
מאז שנת 2009 מייצג איש העסקים [[מיקי גנור]] את תאגיד 'תיסנקרופ' בישראל בכל הנוגע לעסקות חימוש. ככל הנראה התאגיד הגרמני נהנה מהעזרה של גנור גם בעסקים בהיקף קטן יותר.{{הערה|שם=marker211116}}
+
מאז שנת 2009 מייצג איש העסקים מיקי גנור את תאגיד 'תיסנקרופ' בישראל בכל הנוגע לעסקות חימוש. ככל הנראה התאגיד הגרמני נהנה מהעזרה של גנור גם בעסקים בהיקף קטן יותר.{{הערה|שם=marker211116}}
 +
 
 +
==רכישת ספינות להבטחת מאגרי הגז==
 +
{{הפניה לערך מורחב|גז טבעי בישראל}}
 +
בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת [[גז טבעי בישראל|קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה]]. שר הבטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר , אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג על ידי מיקי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.{{הערה|שם=durker0711|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1217750&TypeID=0 סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה] נענע-10, 07.11.2016}}
 +
 
 +
הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.{{הערה|שם=durker0711}}
    
==עסקות צוללות==
 
==עסקות צוללות==
שורה 15: שורה 21:  
גורמי ביטחון טוענים כי רוב הכסף בעסקת הצוללות לא נוגע לרכש הצוללות עצמו אלא לתחזוקת הצוללות.
 
גורמי ביטחון טוענים כי רוב הכסף בעסקת הצוללות לא נוגע לרכש הצוללות עצמו אלא לתחזוקת הצוללות.
   −
לפי מכתב של יושב ראש ארגון עובדי צה"ל, מ-20 בנובמבר 2016, טוען כי דוד שמרון ו[[מיקי גנור]] נפגשו עם ארגון העובדים ועם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסקורן, בקיץ 2016. מטרת הפגישה הייתה ללחוץ על העובדים שלא יפריעו למהלך הפרטת תחזוקת הצוללות. לפי המכתב שמרון טען כי על העובדים לנהל משא ומתן עם החברה הגרמנית ולא להמתין להחלטה שתתקבל מטעם משרד הביטחון. יו"ר ועד העובדים טען גם כי מיקי גנור נמצא בקשרים עם גורמים בכירים בחיל הים. לטענתו גנור תאר מצב שבו חיל הים תומך בהפרטת המספנות והעברתן לידי המספנות הגרמניות. {{הערה|יוסי יהושוע, [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4881922,00.html שיטת שמרון], ידיעות אחרונות, 21.11.2016}} קיום הפגישה נודע בסופו של דבר לעיתונאי רביב דרוקר, שפרסם אותה בנובמבר 2016.דבר זה הוביל לתחילת [[פרשת הצוללות]] על קשרים כביכול בין עורך הדין של ראש הממשלה, דוד שמרון, גנור ואנשים בדרג הפוליטי והצבאי שלקחו החלטות ביחס לרכש הצוללות או תחזוקתן.  
+
לפי מכתב של יושב ראש ארגון עובדי צה"ל, מ-20 בנובמבר 2016, טוען כי דוד שמרון ומיקי גנור נפגשו עם ארגון העובדים ועם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסקורן, בקיץ 2016. מטרת הפגישה הייתה ללחוץ על העובדים שלא יפריעו למהלך הפרטת תחזוקת הצוללות. לפי המכתב שמרון טען כי על העובדים לנהל משא ומתן עם החברה הגרמנית ולא להמתין להחלטה שתתקבל מטעם משרד הביטחון. יו"ר ועד העובדים טען גם כי מיקי גנור נמצא בקשרים עם גורמים בכירים בחיל הים. לטענתו גנור תאר מצב שבו חיל הים תומך בהפרטת המספנות והעברתן לידי המספנות הגרמניות. {{הערה|יוסי יהושוע, [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4881922,00.html שיטת שמרון], ידיעות אחרונות, 21.11.2016}} קיום הפגישה נודע בסופו של דבר לעיתונאי רביב דרוקר, שפרסם אותה בנובמבר 2016.דבר זה הוביל לתחילת [[פרשת הצוללות]] על קשרים כביכול בין עורך הדין של ראש הממשלה, דוד שמרון, גנור ואנשים בדרג הפוליטי והצבאי שלקחו החלטות ביחס לרכש הצוללות או תחזוקתן.  
 +
 
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==