47,332
עריכות
שינויים
←ניסיונות לחתימה על חוזי ייצוא
==ניסיונות לחתימה על חוזי ייצוא==
==ניסיונות לחתימה על חוזי ייצוא==
סה"כ הסכמים בראשי תיבות שנחתמו עד שנת 2014 הם:
סה"כ הסכמים בראשי תיבות שנחתמו עד שנת 2014 הם:
|
|
|}
|}
===נסיון להקים מתקן הנזלת גז ימי===
במהלך 2013 התנהל משא ומתן עם חברת וודסייד האוסטרלית , כדי שזוה תכנס כשותפה (בבעלות) על מאגר לוויתן. וודסייד מצידה היתה אמורה להקים מתקן הנזלה ימי ולשנע את הגז למזצרח הרחוק. לאור אי בהירות בנושא מיסוי ייצוא גז טבעי מישראל, או לאור סכסוך עם יצחק תשובה, העסקה לא יצאה לפועל.
===נסיון להקים מתקן הנזלה בקפריסין===
ללא מתקן הנזלה בישראל היה נסיון להקים מתקן הנזלה בקפריסין, אולם ממשלת קפריסין התנגדה לרעיון.
===נסיונות יצוא לטורקיה===
בפברואר 2013 טען העיתון כלכליסט כי לישראל כוונות לייצא את הגז הטבעי בצינור לטורקיה בצינור שעלות הקמתו 2 מיליארד דולר. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html] בעקבות מבצע צוק איתן, ומתיחות בין טורקיה לבין ישראל ייצוא לטורקיה התעכב. לאחר מספר שנים חתמו המדינות על הסכם פיוס שכלל פיצויים לנפגעי משט המרמרה מצד ישראל. הציפיה בישראל היתה שטורקיה תייבא גז מישראל בעקבות ההסכם , אולם טורקיה רכשה גז מרוסיה. קיימים פרשנים הטוענים כי טורקיה ניצלה את ההסכם עם ישראל כדי לקבל מחיר טוב יוצר מצד הרוסים.
===נסיון יצוא גז למצרים===
מצרים החלה במגעים ראשונים ליבוא גז מישראל. הטענה כי מצרים צריכה גז מישראל מלאה תפקיד חשוב בקידום [[מתווה הגז]]. אולם בקיץ 2015 גילו המצרים את מאגר "זהר" וזמן קצר לאחר מכן נסוגו מכוונתם לרכוש גז מישראל.
===נסיון יצוא גז בצינור למתקן הנזלה במצרים===
במאי 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות במאגר תמר לבין חברה ספרדית יוניון פנוסה למכירת 70 מיליארד מטר מעוקב למתקני הנזלה של החברה שנמצאים במצרים תמורת 20 מיליארד דולר.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3630081,00.html] גם לפי מזכר זה אמורות השותפויות להוביל גז טבעי למתקנים במצרים ומשם לייצוא למדינות נוספות, אבל לא להוביל גז למשק המצרי.
ביוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות בלוויתן לבין חברת [[בריטיש גז]] לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקי הנזלת גז של החברה שנמצאים באידקו במצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לוויתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת חשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפויות שמחזיקות בלווייתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להגיש מימון בנקאי שדרוש להן לממן את פיתוח המאגר.<ref>[http://www.themarker.com/markets/1.2361603 השותפות בלווייתן ימכרו 20% מהגז שבמאגר לבריטיש גז במצרים ב-30 מיליארד דולר]ערן אזרן, 29.06.2014</ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817]
בדומה לנסיגת המצרים מכוונתם ליבא גז מישראל לצרכים מקומיים הם נסוגו בהם גם מכוונהם לייבא גז לצרכי מתקני ההנזלה.
===נסיון יצוא לירדן===
ב-2014 נחתם מזכר הבנות עם ממשלת ירדן לרכישת 45 BCM כ-8.5% ממאגר לוויתן לתקופה של 15 שנה, במחיר של 7.5 דולר ליחידת גז (מיליון BTU). המזכר נחתם בתיווך אמריקאי שלצורך העסקה תקים חברת בבעלות מלאה של [[נובל אנרג'י]] אשר תרכוש את הגז מישראל ותמכור או במחיר הנקוב לירדן. זאת לאור ההעדפה הירדנית שלא לקיים עסקה ישירות מול ישראל.
==ראו גם==
==ראו גם==