שינויים

;פרשת הצוללות העודפות:

;פרשת הצוללות העודפות:

ראש הממשלה לחץ להגדלת כמות הצוללות של צה"ל. מ-6 ל-9. זאת חרף התנגדות של צה"ל ושל שר הבטחון משה יעלון. ליעלון נודע על הנושא בפבוראר 2016 דרך הדלפה . הוא התעמת עם נתניהו בגיבוי צמרת צה"ל כי הדבר אינו נחוץ. עלות רכישת כל צוללת עומד על כ 2 מילאירד ש"ח וכן הדבר כרוך בהוצאות תחזוקה גדולות לאורך עשרות שנים. נוכח התנגדות צה"ל נתניהו נסוג. לאחר פרישת יעלון קידם נתניהו את העסקה. המל"ל סיפק לנתניהו את ההצדקה לרכישת הצוללות האלה. בנובמבר 2016 התברר כי עורך הדין הפרטי של נתניהו קשור בקשרים עסקיים לנציג חברת הצוללות וכי שינהם יחד ניסו לקדם את תחזוקת הצוללות בנפרד מחיל הים {{הערה|שם=marker171116}}

ראש הממשלה לחץ להגדלת כמות הצוללות של צה"ל. מ-6 ל-9. זאת חרף התנגדות של צה"ל ושל שר הביטחון משה יעלון. ליעלון נודע על הנושא בפברואר 2016 דרך הדלפה . הוא התעמת עם נתניהו בגיבוי צמרת צה"ל כי הדבר אינו נחוץ. עלות רכישת כל צוללת עומד על כ-2 מיליארד ש"ח וכן הדבר כרוך בהוצאות תחזוקה גדולות לאורך עשרות שנים. נוכח התנגדות צה"ל נתניהו נסוג. לאחר פרישת יעלון קידם נתניהו את העסקה. המל"ל סיפק לנתניהו את ההצדקה לרכישת הצוללות האלה. בנובמבר 2016 התברר כי עורך הדין הפרטי של נתניהו קשור בקשרים עסקיים לנציג חברת הצוללות וכי שינהם יחד ניסו לקדם את תחזוקת הצוללות בנפרד מחיל הים {{הערה|שם=marker171116}}

===משרד החוץ===

===משרד החוץ===

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015 (באותו יום של פרסום מסמכי המל"ל בנושא), טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך.  

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015 (באותו יום של פרסום מסמכי המל"ל בנושא), טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך.  

===מועצת הנפט===

===מועצת הנפט===

[[מועצת הנפט]] אחרית לחלוקת הרשיונות של קידוחי הנפט והגז בישראל. הפרוטוקולים של הוועדה אינם חשופים לציבור והיא פועלת בדלתיים סגורות. בנובמבר 2016 העיד בבית המשפט ד"ר יעקב מימרן, הממונה לשעבר על חיפושי הנפט והגז, כי בנימין בן אליעזר הפעיל עליו לחצים לחלק את רשיונות הקידוח לפי אינטרסים שלו. {{הערה|שם=marker171116|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.3125074 לכו בעקבות הגז: הקשר בין הצוללות של נתניהו לפרשת השוחד במל"ל], דה מרקר, 17.11.2016}}

[[מועצת הנפט]] אחרית לחלוקת הרישיונות של קידוחי הנפט והגז בישראל. הפרוטוקולים של הוועדה אינם חשופים לציבור והיא פועלת בדלתיים סגורות. בנובמבר 2016 העיד בבית המשפט ד"ר יעקב מימרן, הממונה לשעבר על חיפושי הנפט והגז, כי בנימין בן אליעזר הפעיל עליו לחצים לחלק את רישיונות הקידוח לפי אינטרסים שלו. {{הערה|שם=marker171116|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.3125074 לכו בעקבות הגז: הקשר בין הצוללות של נתניהו לפרשת השוחד במל"ל], דה מרקר, 17.11.2016}}

===רשות החשמל===

===רשות החשמל===