שינויים

;פרשת המתקן הימי לייצוא הגז:

;פרשת המתקן הימי לייצוא הגז:

מי שהיה אמור להחליף את יוסי כהן כראש המל"ל היא [[אבריאל בר יוסף]], שכיהן כסגן ראש המל"ל ואחד החברים הקבועים ב[[וועדת צמח]]. בזמן היותו בוועדה ניסה בר יוסף ללחוץ להקמת מתקן הנזלה ימי גדול. מתקן כזה מחייב ייצוא בכמות גדולה של גז שכן הוא יקר להקמה.  בנובמבר 2016 נעצר בר יוסף נעצר לחקירה בחשד שפעילותו בוועדת צמח קשורה לטובות הנאה שקביל לכאורה מאיש עסקים גרמני שניסה לקדם מכירת מתקן כזה. [http://news.walla.co.il/item/3014233][http://www.themarker.com/dynamo/1.3125074]

מי שהיה אמור להחליף את יוסי כהן כראש המל"ל היא [[אבריאל בר יוסף]], שכיהן כסגן ראש המל"ל ואחד החברים הקבועים ב[[וועדת צמח]]. בזמן היותו בוועדה ניסה בר יוסף ללחוץ להקמת מתקן הנזלה ימי גדול. מתקן כזה מחייב ייצוא בכמות גדולה של גז שכן הוא יקר להקמה.  בנובמבר 2016 נעצר בר יוסף נעצר לחקירה בחשד שפעילותו בוועדת צמח קשורה לטובות הנאה שקביל לכאורה מאיש עסקים גרמני שניסה לקדם מכירת מתקן כזה. [http://news.walla.co.il/item/3014233]{{הערה|שם=marker171116}}

 

;פרשת הצוללות העודפות:

;פרשת הצוללות העודפות:

ראש הממשלה לחץ להגדלת כמות הצוללות של צה"ל. מ-6 ל-9. זאת חרף התנגדות של צה"ל ושל שר הבטחון משה יעלון. ליעלון נודע על הנושא בפבוראר 2016 דרך הדלפה . הוא התעמת עם נתניהו בגיבוי צמרת צה"ל כי הדבר אינו נחוץ. עלות רכישת כל צוללת עומד על כ 2 מילאירד ש"ח וכן הדבר כרוך בהוצאות תחזוקה גדולות לאורך עשרות שנים. נוכח התנגדות צה"ל נתניהו נסוג. לאחר פרישת יעלון קידם נתניהו את העסקה. המל"ל סיפק לנתניהו את ההצדקה לרכישת הצוללות האלה. בנובמבר 2016 התברר כי עורך הדין הפרטי של נתניהו קשור בקשרים עסקיים לנציג חברת הצוללות וכי שינהם יחד ניסו לקדם את תחזוקת הצוללות בנפרד מחיל הים [http://www.themarker.com/dynamo/1.3125074]

ראש הממשלה לחץ להגדלת כמות הצוללות של צה"ל. מ-6 ל-9. זאת חרף התנגדות של צה"ל ושל שר הבטחון משה יעלון. ליעלון נודע על הנושא בפבוראר 2016 דרך הדלפה . הוא התעמת עם נתניהו בגיבוי צמרת צה"ל כי הדבר אינו נחוץ. עלות רכישת כל צוללת עומד על כ 2 מילאירד ש"ח וכן הדבר כרוך בהוצאות תחזוקה גדולות לאורך עשרות שנים. נוכח התנגדות צה"ל נתניהו נסוג. לאחר פרישת יעלון קידם נתניהו את העסקה. המל"ל סיפק לנתניהו את ההצדקה לרכישת הצוללות האלה. בנובמבר 2016 התברר כי עורך הדין הפרטי של נתניהו קשור בקשרים עסקיים לנציג חברת הצוללות וכי שינהם יחד ניסו לקדם את תחזוקת הצוללות בנפרד מחיל הים {{הערה|שם=marker171116}}

 

===משרד החוץ===

===משרד החוץ===

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015 (באותו יום של פרסום מסמכי המל"ל בנושא), טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך.  

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015 (באותו יום של פרסום מסמכי המל"ל בנושא), טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך.  

לפי ערן עציון, שכיהן אז כראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא סוגיה אסטרטגית, משרד החוץ הכין מסמך עבודה בנושא, שקבע שהאינטרס הציבורי הוא להימנע מייצוא ולהבטיח את השימוש בגז ל–50 שנה.{{הערה|שם=ezion}}

לפי ערן עציון, שכיהן אז כראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא סוגיה אסטרטגית, משרד החוץ הכין מסמך עבודה בנושא, שקבע שהאינטרס הציבורי הוא להימנע מייצוא ולהבטיח את השימוש בגז ל–50 שנה.{{הערה|שם=ezion}}

===רשות החשמל===

===רשות החשמל===