אקו-ויקי

שינויים

קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־09:29, 17 בנובמבר 2016

נוסף בית אחד ,  09:29, 17 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 80: שורה 80:  
# [[רוני בר-און]], לשעבר שר האוצר ושר התשתיות, מונה לדירקטור בדלק קידוחים.<ref>{{קישור כללי|הכותב =ליאור גוטמן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3677568,00.html|כותרת = שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, יתמנה לדירקטור בדלק קידוחים בשליטת תשובה |אתר = כלכליסט|תאריך = 4 בינואר 2016}}</ref>
 
# [[רוני בר-און]], לשעבר שר האוצר ושר התשתיות, מונה לדירקטור בדלק קידוחים.<ref>{{קישור כללי|הכותב =ליאור גוטמן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3677568,00.html|כותרת = שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, יתמנה לדירקטור בדלק קידוחים בשליטת תשובה |אתר = כלכליסט|תאריך = 4 בינואר 2016}}</ref>
   −
==חשש לפגיעה בדמוקרטיה==
+
== קשרי הון שלטון וחששות לניגודי עניינים==
−
אחד הנימוקים המרכזיים להתנגדות הנחרצת להעברת [[מתווה הגז]] הוא חשש מפני פגיעה בדמוקרטיה של מדינת ישראל. התחייבות הממשלה לחברות הגז שלא לשנות את מדיניותה ולסכל כל חקיקה בנושאים הקבועים במתווה הגז למשך עשור פוגעת בערכי הדמוקרטיה ומעניקה לחברות הטבה כלכלית עצומה, ללא כל סמכות בחוק ובאופן בלתי חוקתי <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2772322|כותרת =מתווה הגז מגיע לבג"צ: "התחייבות הממשלה למונופול הגז פוגעת בדמוקרטיה"|תאריך = 9 בנובמבר 2015}}</ref> פרט לסעיפים הבעייתיים במתווה עצמו קיימים גם רצף אירועים, מינויים וניגודי אינטרסים בעייתיים.
  −
 
  −
=== מסע לחצים על בעלי תפקיד===
  −
אחד הטיעונים העיקריים של מתנגדי מתווה הגז הוא שהקשר בין הון לשלטון מוביל ללחצים ישרים ועקיפים על בעלי תפקיד להימנע מלהביע את דעתם. מאז הקמת ועדת ששינסקי, בשנים 2010-2011, ניהלו חברות הגז מסע לחצים כבד: פגישות, מכתבים, [[לוביסט]]ים, איומים, השמצות ועוד. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתבי "מוסף כלכליסט"|כתובת =http://2nd-ops.com/editors/?p=7095 http://2nd-ops.com/editors/?p=7095|כותרת =המכבש של תשובה|תאריך = 20 בינואר 2011}}</ref> שטייניץ במהלך [[ועדת ששינסקי]] סיפר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5  במאי 2013}}</ref>
  −
בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשים, הוא מונה לשר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>
  −
 
  −
מסע הלחצים הוביל להתפטרותו של הממונה על הגבלים, פרופ' [[דיויד גילה]].<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> גם דרעי התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1  בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטיים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> לחצים הופעלו גם על השר [[אבי גבאי]] לא להופיע בוועדת ההתייעצות ב-22 בנובמבר 2015 ולכן אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref> היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך במתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref> לאחר התבטאות של יו"ר רשות החשמל, עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref> שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה לתמיכתה במתווה.{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה על מנת שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז.<ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref>
  −
 
  −
ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי [[מתווה הגז]] הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו, הייתה כנראה הנחיה פוליטית שהביאה לתמיכה רשמית של משרד החוץ והמל"ל במתווה הגז, אך הנחיה זו ניתנה בסוד משום שהן נותני ההנחיה והן מקבליה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא סוגיה אסטרטגית, משרד החוץ הכין מסמך עבודה בנושא, שקבע שהאינטרס הציבורי הוא להימנע מייצוא ולהבטיח את השימוש בגז ל–50 שנה.{{הערה|רותם שטרקמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"], ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}
  −
 
  −
=== קשרי הון שלטון וחששות לניגודי עניינים===  
   
[[מטה מאבק הגז]] וארגונים נוספים הצביעו על [[קשרי הון שלטון]] בין מקבלי החלטות בנושא הגז לבין בעלי הון. כן עלו חששות מפני ניגודי אינטרסים, בעיקר של פקידים בכירים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] של חברי כנסת, חברי ממשלה ועוד. חלק ממקבלי החלטות בוחרים להימנע מלעסוק בנושא או מנועים מלעסוק בו בגלל ניגודי עניינים, חלקם עוסקים בנושא חרף ניגודי ענינים שאולי יש להם. גילוי הקשרים בין מקבלי החלטות לתעשיות הגז מוביל לחשיפה של עוד קשרים כאלה עקב חשש לניגוד עניינים שיוביל להשלכות משפטיות. {{הערה|[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3662990,00.html היועץ המשפטי של הכנסת: ח"כ שיש לו עניין אישי בנוגע לגז – צריך לדווח על כך], אורי תובל, כלכליסט 28.06.15}}
 
[[מטה מאבק הגז]] וארגונים נוספים הצביעו על [[קשרי הון שלטון]] בין מקבלי החלטות בנושא הגז לבין בעלי הון. כן עלו חששות מפני ניגודי אינטרסים, בעיקר של פקידים בכירים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] של חברי כנסת, חברי ממשלה ועוד. חלק ממקבלי החלטות בוחרים להימנע מלעסוק בנושא או מנועים מלעסוק בו בגלל ניגודי עניינים, חלקם עוסקים בנושא חרף ניגודי ענינים שאולי יש להם. גילוי הקשרים בין מקבלי החלטות לתעשיות הגז מוביל לחשיפה של עוד קשרים כאלה עקב חשש לניגוד עניינים שיוביל להשלכות משפטיות. {{הערה|[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3662990,00.html היועץ המשפטי של הכנסת: ח"כ שיש לו עניין אישי בנוגע לגז – צריך לדווח על כך], אורי תובל, כלכליסט 28.06.15}}
   שורה 114: שורה 103:  
בנוסף, פקידים רבים שעסקו באינטרס הציבורי בנושאי הגז, מונו אחרי תקופת צינון לעבוד בשירותי חברות הגז או בבעלין של חברות הגז ולהיפך, ב[[שיטת הדלת המסתובבת]].
 
בנוסף, פקידים רבים שעסקו באינטרס הציבורי בנושאי הגז, מונו אחרי תקופת צינון לעבוד בשירותי חברות הגז או בבעלין של חברות הגז ולהיפך, ב[[שיטת הדלת המסתובבת]].
   −
===חשד למקרי שוחד בארץ ובעולם===
+
==חשד למקרי שוחד בארץ ובעולם==
 
בשנת 2010 נתברר כי חברות אחיות של נובל אנרג'י הואשמו על ידי הממשל האמריקאי במתן שוחד במדינות שונות בעולם.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/markets/1.588282|כותרת = בעלות אסדות הקידוח של תמר ולווייתן מואשמות במתן שוחד|אתר = the marker|תאריך = 7 בנובמבר 2010}}</ref>  
 
בשנת 2010 נתברר כי חברות אחיות של נובל אנרג'י הואשמו על ידי הממשל האמריקאי במתן שוחד במדינות שונות בעולם.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/markets/1.588282|כותרת = בעלות אסדות הקידוח של תמר ולווייתן מואשמות במתן שוחד|אתר = the marker|תאריך = 7 בנובמבר 2010}}</ref>  
   −
בינואר 2015 המליצה המשטרה להעמיד את בנימין בן אליעזר לדין בחמישה אישומים של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס{{הערה|{{TheMarker1|יסמין גואטה|המשטרה ממליצה להעמיד לדין את בנימין בן אליעזר, ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי|1.2531868|6 בינואר 2015}}}}. ב-27 באוקטובר 2015 החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]], יהודה וינשטיין, להגיש כתב אישום נגד בן אליעזר באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, עבירות מס והלבנת הון{{הערה|דנה ויס, [http://www.mako.co.il/news-law/legal-q2_2015/Article-e61fa75c9a5ad41004.htm היועמ"ש החליט: אישום נגד השר לשעבר בנימין בן-אליעזר], "חדשות ערוץ 2, 30 במאי 2015}}. בין היתר, בן אליעזר הואשם שביטל את ההוראות של קודמו, אלי סויסה, להקפאת רישיונות לחברות הגז ובמקום זאת העניק לתשובה ולנובל אנרג'י, בלי מכרז, 36 רישיונות חיפוש. {{הערה|שם=תחקיר ערוץ 1}}
+
בינואר 2015 המליצה המשטרה להעמיד את [[בנימין בן אליעזר]] לדין בחמישה אישומים של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס{{הערה|{{TheMarker1|יסמין גואטה|המשטרה ממליצה להעמיד לדין את בנימין בן אליעזר, ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי|1.2531868|6 בינואר 2015}}}}. ב-27 באוקטובר 2015 החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]], יהודה וינשטיין, להגיש כתב אישום נגד בן אליעזר באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, עבירות מס והלבנת הון{{הערה|דנה ויס, [http://www.mako.co.il/news-law/legal-q2_2015/Article-e61fa75c9a5ad41004.htm היועמ"ש החליט: אישום נגד השר לשעבר בנימין בן-אליעזר], "חדשות ערוץ 2, 30 במאי 2015}}. בין היתר, בן אליעזר הואשם שביטל את ההוראות של קודמו, אלי סויסה, להקפאת רישיונות לחברות הגז ובמקום זאת העניק לתשובה ולנובל אנרג'י, בלי מכרז, 36 רישיונות חיפוש. {{הערה|שם=תחקיר ערוץ 1}}
 +
 
 +
 
 +
 
 +
==חשש לפגיעה בדמוקרטיה==
 +
אחד הנימוקים המרכזיים להתנגדות הנחרצת להעברת [[מתווה הגז]] הוא חשש מפני פגיעה בדמוקרטיה של מדינת ישראל. התחייבות הממשלה לחברות הגז שלא לשנות את מדיניותה ולסכל כל חקיקה בנושאים הקבועים במתווה הגז למשך עשור פוגעת בערכי הדמוקרטיה ומעניקה לחברות הטבה כלכלית עצומה, ללא כל סמכות בחוק ובאופן בלתי חוקתי <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2772322|כותרת =מתווה הגז מגיע לבג"צ: "התחייבות הממשלה למונופול הגז פוגעת בדמוקרטיה"|תאריך = 9 בנובמבר 2015}}</ref> פרט לסעיפים הבעייתיים במתווה עצמו קיימים גם רצף אירועים, מינויים וניגודי אינטרסים בעייתיים.
 +
 
 +
=== מסע לחצים על בעלי תפקיד===
 +
אחד הטיעונים העיקריים של מתנגדי מתווה הגז הוא שהקשר בין הון לשלטון מוביל ללחצים ישרים ועקיפים על בעלי תפקיד להימנע מלהביע את דעתם. מאז הקמת ועדת ששינסקי, בשנים 2010-2011, ניהלו חברות הגז מסע לחצים כבד: פגישות, מכתבים, [[לוביסט]]ים, איומים, השמצות ועוד. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתבי "מוסף כלכליסט"|כתובת =http://2nd-ops.com/editors/?p=7095 http://2nd-ops.com/editors/?p=7095|כותרת =המכבש של תשובה|תאריך = 20 בינואר 2011}}</ref> שטייניץ במהלך [[ועדת ששינסקי]] סיפר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5  במאי 2013}}</ref>
 +
בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשים, הוא מונה לשר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>
 +
 
 +
מסע הלחצים הוביל להתפטרותו של הממונה על הגבלים, פרופ' [[דיויד גילה]].<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> גם דרעי התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1  בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטיים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> לחצים הופעלו גם על השר [[אבי גבאי]] לא להופיע בוועדת ההתייעצות ב-22 בנובמבר 2015 ולכן אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref> היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך במתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref> לאחר התבטאות של יו"ר רשות החשמל, עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref> שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה לתמיכתה במתווה.{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה על מנת שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז.<ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref>
 +
 
 +
ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי [[מתווה הגז]] הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו, הייתה כנראה הנחיה פוליטית שהביאה לתמיכה רשמית של משרד החוץ והמל"ל במתווה הגז, אך הנחיה זו ניתנה בסוד משום שהן נותני ההנחיה והן מקבליה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא סוגיה אסטרטגית, משרד החוץ הכין מסמך עבודה בנושא, שקבע שהאינטרס הציבורי הוא להימנע מייצוא ולהבטיח את השימוש בגז ל–50 שנה.{{הערה|רותם שטרקמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"], ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}
    
===פגיעה בזכות ההפגנה והמחאה===
 
===פגיעה בזכות ההפגנה והמחאה===
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/66729"