שינויים

למות במהלך המאה ה-21 עקב נזקי העישון, בעיקר במדינות לא מערביות.]]

למות במהלך המאה ה-21 עקב נזקי העישון, בעיקר במדינות לא מערביות.]]

מאז שנות ה-50 נוקטות חברות הטבק באסטרטגיה של [[נטיעת ספק]] - אין צורך לשכנע את הקהל שהן צודקות, די בכך שהציבור מתרשם שיש עדיין ויכוח בין שני צדדים - כך שיש ספק מי צודק. דבר זה מעודד מעשנים להמשיך לעשן ומועדד את הציבור לא לנקוט עמדה שתצדד בהגבלות על שיווק והפצת מוצרי הטבק. יש אנשים שמתקשים להאמין כי נציגי חברות הטבק יכולים לשקר במצח נחושה, וכי אנשים קרובים להם יכולים לחזור על הפצה של מסרים מטעים לגבי עישון. כלי נוסף של חברות הוא תשלום וקשרים מאחורי הקלעים ל"ארגוני קש" וקבוצות כדי שאלו יציגו טיעונים נוחים לחברות הטבק, מטעם דוברים נייטרלים ואמינים כביכול. אמצעים נוספים שמסייע בהכחשה הוא [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון שלטון]] ו[[קשרי הון עיתון]].  

מאז שנות ה-50 נוקטות חברות הטבק באסטרטגיה של [[נטיעת ספק]] - אין צורך לשכנע את הקהל שהן צודקות, די בכך שהציבור מתרשם שיש עדיין ויכוח בין שני צדדים - כך שיש ספק מי צודק. דבר זה מעודד מעשנים להמשיך לעשן ומעודד את הציבור לא לנקוט עמדה שתצדד בהגבלות על שיווק והפצת מוצרי הטבק. יש אנשים שמתקשים להאמין כי נציגי חברות הטבק יכולים לשקר במצח נחושה, וכי אנשים קרובים להם יכולים לחזור על הפצה של מסרים מטעים לגבי עישון. כלי נוסף של חברות הוא תשלום וקשרים מאחורי הקלעים ל"ארגוני קש" וקבוצות כדי שאלו יציגו טיעונים נוחים לחברות הטבק, מטעם דוברים ניטרליים ואמינים כביכול. אמצעים נוספים שמסייע בהכחשה הוא [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון שלטון]] ו[[קשרי הון עיתון]].  

הכחשת נזקי העישון וסוגיות נוספות הנוגעות ל[[עישון|עישון טבק]] היא אסטרטגיה מוצלחת מאד מצד חברות הטבק. למרות חשדות נגד טבק בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, וראיות מדעיות מוצקות בתחילת שנות 1950, לקח כ-15 שנה עד שבשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. חלפו עוד עשרות שנים עד שהכרה רשמית זו הובילה לחקיקה נגד חברות הטבק. למרות שמידע על [[התמכרות לעישון טבק]] קיים אצל חברות הטבק לפחות משנות ה-60 ולמרות מניפולציות מכוונות מצד החברות להגדיל את המכירות על ידי הגדלת כמות הניקוטין שהמעשן קולט, ההכרה בהתמכרות לסיגריות התעכבה במשך כ-40 שנה. למרות שמבחינה רשמית יש איסור מכירת סיגריות לקטינים כמעט כל המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18 וחלקם הגדול מנסה את השאיפה הראשונה לפני גיל 13. גם בנושא זה האכיפה והמניעה מפגרים מאחור לעומת שיטות הפעולה של החברות.  

הכחשת נזקי העישון וסוגיות נוספות הנוגעות ל[[עישון|עישון טבק]] היא אסטרטגיה מוצלחת מאד מצד חברות הטבק. למרות חשדות נגד טבק בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, וראיות מדעיות מוצקות בתחילת שנות 1950, לקח כ-15 שנה עד שבשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. חלפו עוד עשרות שנים עד שהכרה רשמית זו הובילה לחקיקה נגד חברות הטבק. למרות שמידע על [[התמכרות לעישון טבק]] קיים אצל חברות הטבק לפחות משנות ה-60 ולמרות מניפולציות מכוונות מצד החברות להגדיל את המכירות על ידי הגדלת כמות הניקוטין שהמעשן קולט, ההכרה בהתמכרות לסיגריות התעכבה במשך כ-40 שנה. למרות שמבחינה רשמית יש איסור מכירת סיגריות לקטינים כמעט כל המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18 וחלקם הגדול מנסה את השאיפה הראשונה לפני גיל 13. גם בנושא זה האכיפה והמניעה מפגרים מאחור לעומת שיטות הפעולה של החברות.  

משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות ומשפט לבין חברות הסיגריות בניסיון ל[[מידע משותף|חשוף לציבור מידע]] בנושאים כמו היקף נזקי העישון, התמכרות לטבק , שיווק סיגריות לילדים, עישון כפוי והתנהגות החברות ולעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע [[עישון פאסיבי]]. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]], [[ספין תקשורתי|ספינים]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת|השפעות על התקשורת]] ועל [[הפרטת המחקר|גופי מחקר ובריאות]] מצד חברות הסיגריות.  

משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות ומשפט לבין חברות הסיגריות בניסיון ל[[מידע משותף|חשוף לציבור מידע]] בנושאים כמו היקף נזקי העישון, התמכרות לטבק, שיווק סיגריות לילדים, עישון כפוי והתנהגות החברות ולעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע [[עישון פאסיבי]]. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]], [[ספין תקשורתי|ספינים]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת|השפעות על התקשורת]] ועל [[הפרטת המחקר|גופי מחקר ובריאות]] מצד חברות הסיגריות.  

ההכרה בנזקי העישון מחלחלת בצורה איטית לציבור ואיתה יש ירידה איטית בעישון בקרב רוב המדינות המערביות. בגלל שעישון הוא דבר ממכר מאד צריכת הטבק יורדת לאט. צריכת הסיגריות בקרב גברים בארה"ב אמנם ירדה מאז רמות השיא של שנות ה-70, היא עדיין גבוהה פי 30 לעומת צריכת הסיגריות בשנת 1900. רמות התמותה מ[[סרטן ריאה]], שרובו הגדול משוייך לעישון, נמצאות גם הן בירידה, אבל היא עדיין גבוהות פי 15 לעומת הרמות ב-1930.  

ההכרה בנזקי העישון מחלחלת בצורה איטית לציבור ואיתה יש ירידה איטית בעישון בקרב רוב המדינות המערביות. בגלל שעישון הוא דבר ממכר מאד צריכת הטבק יורדת לאט. צריכת הסיגריות בקרב גברים בארה"ב אמנם ירדה מאז רמות השיא של שנות ה-70, היא עדיין גבוהה פי 30 לעומת צריכת הסיגריות בשנת 1900. רמות התמותה מ[[סרטן ריאה]], שרובו הגדול משוייך לעישון, נמצאות גם הן בירידה, אבל היא עדיין גבוהות פי 15 לעומת הרמות ב-1930.  

הכחשת נזקי עישון (לדוגמה דעות מוטעות לגבי עישון נרגילה) היא עדיין נפוצה למדי. ילדים ונערים רבים מתפתים לעשן בגלל שיווק בדרכים שונות (כולל פרסום באינטרט) ובגלל דוגמה מצד מעשנים מבוגרים או צעירים מעט בוגרים מהם. לעיתים קרובות נוטים צעירים ומבוגרים מעשנים לבצע '''הדחקה של נזקי העישון''' - לדוגמה להאמין שהם עצמם יכולים להגמל בכל עת שיחפצו. הדחקה כזו פרושה לעיתים קרובות הפצה של מידע לא נכון על עישון ולעיתים אפילו עידוד של אחרים לעשן כדי לנסות לחוש בטחון. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא-מערביות רבות כמו סין, רוסיה, אינדונזיה ועוד, וכן בקרב [[עוני|עניים]] במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]]. יתכן שבשנים האחרונות יש מגמת עליה בעישון בקרב הנוער בישראל, בעיקר בנושא של [[עישון נרגילות]].  

הכחשת נזקי עישון (לדוגמה דעות מוטעות לגבי עישון נרגילה) היא עדיין נפוצה למדי. ילדים ונערים רבים מתפתים לעשן בגלל שיווק בדרכים שונות (כולל פרסום באינטרנט) ובגלל דוגמה מצד מעשנים מבוגרים או צעירים מעט בוגרים מהם. לעיתים קרובות נוטים צעירים ומבוגרים מעשנים לבצע '''הדחקה של נזקי העישון''' - לדוגמה להאמין שהם עצמם יכולים להיגמל בכל עת שיחפצו. הדחקה כזו פירושה לעיתים קרובות הפצה של מידע לא נכון על עישון ולעיתים אפילו עידוד של אחרים לעשן כדי לנסות לחוש בטחון. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא-מערביות רבות כמו סין, רוסיה, אינדונזיה ועוד, וכן בקרב [[עוני|עניים]] במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]]. יתכן שבשנים האחרונות יש מגמת עליה בעישון בקרב הנוער בישראל, בעיקר בנושא של [[עישון נרגילות]].  

להכחשת נזקי העישון יש השלכות מעבר לנושא הבריאותי של העישון. השפעה אחת היא דרך יצירת הגברת [[עוני]] ו[[אי שוויון]]. השפעה אחרת היא דרך תרומה לתרבות ופוליטיקה של שקרים ורמייה, או ניצול נושא העישון כדי להכחיש, למסמס ולאפשר המשך של פעילויות מזיקות אחרות (ראו לדוגמה [[הכחשת זיהום]]). להכחשת הנזקים יש גם חשיבות מחקרית בהדגמת הדרך שבה [[תאגיד|תאגידים]] מסוגלים להתל ולעוות [[רגולציה]] ולהפעיל [[לובי פוליטי]] ותקשורתי אפקטיבי אל מול פגיעה ברורה ומוחשית בציבור - יש להזכיר כי [[עישון]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] מספר אחת מדינות מערביות. בישראל לבדה העישון הורג מעל 8000 איש בשנה, כאשר רוב המעשנים מתחילים לעשן כשהם קטינים. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]], אנשי בריאות, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ועוד חוקרים מצביעים על  קווי דמיון בין שיטות הפעולה של תעשיית הסיגריות לבין ארגוני פשע מאורגן וכן הדמיון בין תעשיית הטבק לתעשיות פוגעניות אחרות. הדוגמאות כוללות [[כלכלת השמנה]], [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] ולובי של [[נשק קל|חברות הנשק]]. היבטים תאורטיים המושפעים מכך נוגעים ל[[כלכלה פוליטית]], ל[[מוצר ציבורי]], [[רגולציה]], בעיות של [[מידע א-סימטרי]], [[מוצרים ממכרים]] ו[[השפעה חיצונית]].

להכחשת נזקי העישון יש השלכות מעבר לנושא הבריאותי של העישון. השפעה אחת היא דרך יצירת הגברת [[עוני]] ו[[אי שוויון]]. השפעה אחרת היא דרך תרומה לתרבות ופוליטיקה של שקרים ורמייה, או ניצול נושא העישון כדי להכחיש, למסמס ולאפשר המשך של פעילויות מזיקות אחרות (ראו לדוגמה [[הכחשת זיהום]]). להכחשת הנזקים יש גם חשיבות מחקרית בהדגמת הדרך שבה [[תאגיד|תאגידים]] מסוגלים להתל ולעוות [[רגולציה]] ולהפעיל [[לובי פוליטי]] ותקשורתי אפקטיבי אל מול פגיעה ברורה ומוחשית בציבור - יש להזכיר כי [[עישון]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] מספר אחת מדינות מערביות. בישראל לבדה העישון הורג מעל 8,000 איש בשנה, כאשר רוב המעשנים מתחילים לעשן כשהם קטינים. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]], אנשי בריאות, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ועוד חוקרים מצביעים על  קווי דמיון בין שיטות הפעולה של תעשיית הסיגריות לבין ארגוני פשע מאורגן וכן הדמיון בין תעשיית הטבק לתעשיות פוגעניות אחרות. הדוגמאות כוללות [[כלכלת השמנה]], [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] ולובי של [[נשק קל|חברות הנשק]]. היבטים תאורטיים המושפעים מכך נוגעים ל[[כלכלה פוליטית]], ל[[מוצר ציבורי]], [[רגולציה]], בעיות של [[מידע א-סימטרי]], [[מוצרים ממכרים]] ו[[השפעה חיצונית]].

==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==

==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==

'''עיצוב הסיגריות''' מסמכים מראים כי בתחילה החברות קיוו לייצר סיגריות בטוחות יותר, אבל הן זנחו את הקו הזה כאשר הן הבינו כי הדבר יחשוף את המוצרים הקיימים שלהם כבלתי בטוחים. החברות קידמו במכוון "סיגריות קלות" (low-tar) מתוך ידיעה כי דבר זה יספק ביטחון מוטעה ללא כל השפעה על הבריאות. החברות ביצעו מניפולציות על הניקוטין והכניסו תוספים כדי לשנות את מנגנוני המסירה של ניקוטין לגוף, בכך החברות הכירו בכך שהסיגריות הן אמצעי להחדרת סמים לגוף.<ref name="TobaccoExplained"/>  

'''עיצוב הסיגריות''' מסמכים מראים כי בתחילה החברות קיוו לייצר סיגריות בטוחות יותר, אבל הן זנחו את הקו הזה כאשר הן הבינו כי הדבר יחשוף את המוצרים הקיימים שלהם כבלתי בטוחים. החברות קידמו במכוון "סיגריות קלות" (low-tar) מתוך ידיעה כי דבר זה יספק ביטחון מוטעה ללא כל השפעה על הבריאות. החברות ביצעו מניפולציות על הניקוטין והכניסו תוספים כדי לשנות את מנגנוני המסירה של ניקוטין לגוף, בכך החברות הכירו בכך שהסיגריות הן אמצעי להחדרת סמים לגוף.<ref name="TobaccoExplained"/>  

'''[[עישון פסיבי]]''' העיסוק בעישון שנכפה על אנשים בסביבת המעשן מאתגר את תעשיית הטבק בשתי דרכים. ראשית אמצעים להגן על לא-מעשנים מקטינות את ההזדמנויות לעשן ותורמות לאי-מקובלות חברתית של העישון. שנית, טיעונים של "חופש לעשן" הופכים להיות בעייתיים יותר אם אנשים לא מעשנים נפגעים מעישון. התעשייה סרבה להכיר בקונצנזוס שקיים בקרב מדענים וגורמי בריאות ביחס לנזקי עישון כפוי, תחת זאת התעשייה עוסקת בהכחשה ובערפול וניסתה להשפיע על הדיון על ידי מאמץ רחב היקף [[הטיית מחקרים על ידי חברות|לקנות מדענים ולהשפיע על המחקר]].<ref name="TobaccoExplained"/>  

'''[[עישון פסיבי]]''' העיסוק בעישון שנכפה על אנשים בסביבת המעשן מאתגר את תעשיית הטבק בשתי דרכים. ראשית אמצעים להגן על לא-מעשנים מקטינות את ההזדמנויות לעשן ותורמות לאי-מקובלות חברתית של העישון. שנית, טיעונים של "חופש לעשן" הופכים להיות בעייתיים יותר אם אנשים לא מעשנים נפגעים מעישון. התעשייה סירבה להכיר בקונצנזוס שקיים בקרב מדענים וגורמי בריאות ביחס לנזקי עישון כפוי, תחת זאת התעשייה עוסקת בהכחשה ובערפול וניסתה להשפיע על הדיון על ידי מאמץ רחב היקף [[הטיית מחקרים על ידי חברות|לקנות מדענים ולהשפיע על המחקר]].<ref name="TobaccoExplained"/>  

'''שווקים מתעוררים''' עקב ירידה בכמות העישון במדינות המערב, החברות הפנו באופן אגרסיבי את מאמצי השיווק שלהן למדינות מתפתחות ולמזרח אירופה. <ref name="TobaccoExplained"/>

'''שווקים מתעוררים''' עקב ירידה בכמות העישון במדינות המערב, החברות הפנו באופן אגרסיבי את מאמצי השיווק שלהן למדינות מתפתחות ולמזרח אירופה. <ref name="TobaccoExplained"/>

בשנות ה-30 זוהו מספר חומרים כ[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]]. אחד מהם היו משפחה של חומרים הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. (Polycyclic aromatic hydrocarbons ) שזוהו כגורם מסרטן בזפת שמקורה ב[[פחם]]. רופו בדק האם ייתכן כי תרכובות אלה נמצאות גם בעשן הסיגריות? רופו זיהה את המצאות התרכובות המסרטנות בניתוח ספקטוגרפי. עבודה זו זכתה להתייחסות אפילו מצד יועצים של חברות הטבק. ב-1947 דוח פנימי של חברת Lorillard מכיר בכך שיש חומרים מסרטנים מסוג benzopyrene בזפת הסיגריות ומתייחס לרופו. מעבדות חברות הטבק ביצעו בדיקות עצמאיות משלהן. חוקרים של חברת Brown and Williamson זיהו benzpyrene בשנת 1952. עד סוף עשור זה יצרני הסיגריות זיהו כמה עשרות חומרים מסרטנים בעשן סיגריות כולל [[ארסן]], [[כרום]], [[ניקל]] ומגוון גדול של הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. מנהל המחקר של חברת פיליפ מוריס, Helmut Wakeham, הסביר בשנת 1961 כי חומרים מסרטנים נמצאים "בכל מחלקת חומרים בעשן הסיגריות".{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

בשנות ה-30 זוהו מספר חומרים כ[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]]. אחד מהם היו משפחה של חומרים הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. (Polycyclic aromatic hydrocarbons ) שזוהו כגורם מסרטן בזפת שמקורה ב[[פחם]]. רופו בדק האם ייתכן כי תרכובות אלה נמצאות גם בעשן הסיגריות? רופו זיהה את המצאות התרכובות המסרטנות בניתוח ספקטוגרפי. עבודה זו זכתה להתייחסות אפילו מצד יועצים של חברות הטבק. ב-1947 דוח פנימי של חברת Lorillard מכיר בכך שיש חומרים מסרטנים מסוג benzopyrene בזפת הסיגריות ומתייחס לרופו. מעבדות חברות הטבק ביצעו בדיקות עצמאיות משלהן. חוקרים של חברת Brown and Williamson זיהו benzpyrene בשנת 1952. עד סוף עשור זה יצרני הסיגריות זיהו כמה עשרות חומרים מסרטנים בעשן סיגריות כולל [[ארסן]], [[כרום]], [[ניקל]] ומגוון גדול של הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. מנהל המחקר של חברת פיליפ מוריס, Helmut Wakeham, הסביר בשנת 1961 כי חומרים מסרטנים נמצאים "בכל מחלקת חומרים בעשן הסיגריות".{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

בשנת 1931 רופו הדגים כי שאריות עשן שהתעבו מסיגריות טבק יכולים לגרום לגידולים כאשר נמרחו על עור חשוף של ארנבות.{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} המחקרים של רופו עוררו עניין מצד רשויות הבריאות של גרמניה. בשנת 1939, Franz Hermann Müller פרסם את המחקר הראשון בנושא על 86 מקרים של סרטן ריאות ומספר דומה של אנשים בריאים. מיולר הראה כי אנשים עם סרטן ריאות הם בעלי היסטוריה של עישון בהסתברות גבוה בהרבה לעומת קבוצת הבקרה. עובדה זו אושרה שוב על Eberhard Schairer ו-Eric Schöniger  בשנת 1943. חברות הסיגריות רצו להציג את המחקרים של רופו ואחרים באור מגוכח. יצרני הסיגריות בגרמניה אפילו יצרו ירחון שלם - Chronica Nicotiana ו"אקדמיה מדעית" - Academia Nicotiana Internationalis כדי לחזק את מעמדם מול נציגי בריאות הציבור. {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

בשנת 1931 רופו הדגים כי שאריות עשן שהתעבו מסיגריות טבק יכולים לגרום לגידולים כאשר נמרחו על עור חשוף של ארנבות.{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} המחקרים של רופו עוררו עניין מצד רשויות הבריאות של גרמניה. בשנת 1939, Franz Hermann Müller פרסם את המחקר הראשון בנושא על 86 מקרים של סרטן ריאות ומספר דומה של אנשים בריאים. מיולר הראה כי אנשים עם סרטן ריאות הם בעלי היסטוריה של עישון בהסתברות גבוה בהרבה לעומת קבוצת הבקרה. עובדה זו אושרה שוב על Eberhard Schairer ו-Eric Schöniger  בשנת 1943. חברות הסיגריות רצו להציג את המחקרים של רופו ואחרים באור מגוחך. יצרני הסיגריות בגרמניה אפילו יצרו ירחון שלם - Chronica Nicotiana ו"אקדמיה מדעית" - Academia Nicotiana Internationalis כדי לחזק את מעמדם מול נציגי בריאות הציבור. {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

===1953 - ניסוי זפת הטבק בעכברים של אוורט גרהם ===

===1953 - ניסוי זפת הטבק בעכברים של אוורט גרהם ===

* '''צעדים משפטיים''' - הדבר כולל הגשת איומים משפטיים נגד בכירים לשעבר בחברות הטבק שרצו להעיד על פעילות החברות (דוגמה אחת מוצגת בסרט "[[המקור (סרט)|המקור]]"). וכן התנגדות משפטית לצעדי חקיקה של מדינות שונות - לדוגמה הגשת התנגדות לחקיקה של "חפיסה פשוטה" באוסטרליה. [http://www.tobaccotactics.org/index.php/Legal_Strategy]

* '''צעדים משפטיים''' - הדבר כולל הגשת איומים משפטיים נגד בכירים לשעבר בחברות הטבק שרצו להעיד על פעילות החברות (דוגמה אחת מוצגת בסרט "[[המקור (סרט)|המקור]]"). וכן התנגדות משפטית לצעדי חקיקה של מדינות שונות - לדוגמה הגשת התנגדות לחקיקה של "חפיסה פשוטה" באוסטרליה. [http://www.tobaccotactics.org/index.php/Legal_Strategy]

* מעקב או מתקפות נגד מתנגדי תעשיית הטבק - בין אם מדובר ברופאים, בפעילים או במדענים. דוגמה מהעבר נוגעת ל"מבצע ברקשייר" של רשת מודיעין על פעילים נגד טבק. דוגמה מאוחרת יותר היא מתקפה נגד עבודתה של Linda Bauld, פרופסורית לבריאות מאוניברסיטת Stirling [http://www.tobaccotactics.org/index.php/Linda_Bauld]

* מעקב או מתקפות נגד מתנגדי תעשיית הטבק - בין אם מדובר ברופאים, בפעילים או במדענים. דוגמה מהעבר נוגעת ל"מבצע ברקשייר" של רשת מודיעין על פעילים נגד טבק. דוגמה מאוחרת יותר היא מתקפה נגד עבודתה של Linda Bauld, פרופסורית לבריאות מאוניברסיטת Stirling [http://www.tobaccotactics.org/index.php/Linda_Bauld]

* '''קשרים בתקשורת''' - דרך פרסום, השפעה על מוציעים לאור של עיתונים, קידום של טורי דעה בעיתונות ועוד. [http://www.tobaccotactics.org/index.php/Media_Strategy]

* '''קשרים בתקשורת''' - דרך פרסום, השפעה על מוציאים לאור של עיתונים, קידום של טורי דעה בעיתונות ועוד. [http://www.tobaccotactics.org/index.php/Media_Strategy]

==הדחקת נזקי העישון==

==הדחקת נזקי העישון==