47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
רשויות הבריאות בבריטניה העריכו כי נכון ל-1995 מתו במדינה 121,000 אנשים בכל שנה כתוצאה מעישון. התפלגות סיבות המוות שעישון גרר הן 38% מקרי מוות מסרטן (מתוכם מתו שני שליש מסרטן ריאות), 34% מחלות לב וכלי דם, ו 28% מחלות נשימתיות. שיעור תמותה זה גבוה פי 6 לעומת סך כל סיבות התמותה הבאות שהיו במדינה באותו זמן (יחד 19,892): [[תאונות דרכים]] (3,647), הרעלות ומינון יתר (1,071), תמותה עקב כל סוגי התאונות האחרות (9,974), רצח והריגה (448), התאבדויות (4,175) ואיידס (577)<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>
רשויות הבריאות בבריטניה העריכו כי נכון ל-1995 מתו במדינה 121,000 אנשים בכל שנה כתוצאה מעישון. התפלגות סיבות המוות שעישון גרר הן 38% מקרי מוות מסרטן (מתוכם מתו שני שליש מסרטן ריאות), 34% מחלות לב וכלי דם, ו 28% מחלות נשימתיות. שיעור תמותה זה גבוה פי 6 לעומת סך כל סיבות התמותה הבאות שהיו במדינה באותו זמן (יחד 19,892): [[תאונות דרכים]] (3,647), הרעלות ומינון יתר (1,071), תמותה עקב כל סוגי התאונות האחרות (9,974), רצח והריגה (448), התאבדויות (4,175) ואיידס (577)<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>
משרד הבריאות של מדינת ישראל מעריך כי נכון לשנת 2015 כ-8,000 ישראלים נפטרו כתוצאה מתחלואה שנגרה מעישון. מתוכם כ-800 מתו עקב עישון כפוי. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך הנזקים הנגרמים למשק בהנחה שעישון הוא תופעה לפי בחירת המעשן (ולא דבר שנכפה עליו עקב בחירה בגיל צעיר) עולה למשק כ-13 מיליארד ש"ח לפחות. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות}}
משרד הבריאות של מדינת ישראל מעריך כי נכון לשנת 2015 כ-8,000 ישראלים נפטרים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרה מעישון. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך [[השפעות חיצוניות|הנזקים]] הנגרמים למשק עולה למשק כ-13 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות}} עם זאת מדובר בהערכת חסר שבה מניחים כי המעשן לבדו אחראי לצריכת הטבק - בהתעלמות מכך שמדובר במוצר ממכר ושתחילת ההתמכרות היא בקרב קטינים.
הסיכונים הבריאותיים העיקריים עקב עישון טבק קשורים ל:
הסיכונים הבריאותיים העיקריים עקב עישון טבק קשורים ל:
* מחלות לב וכלי דם
* מחלות לב וכלי דם
* תחלואה בסרטן
* תחלואה ב[[סרטן]]
==מחלות לב וכלי דם==
==מחלות לב וכלי דם==
עישון טבק הוא גורם סיכון עיקרי ל[[אוטם שריר הלב|התקף לב]]; הוא גם מגביר את הסיכון לשבץ. מעשנים הם בעלי סיכון מוגבר לחלות בטרשת עורקים וכן לאוטם שריר הלב (פי 6-2). עד 45% ממחלות הלב האיסכמיות נגרמות כתוצאה מעישון עד גיל 65. למעשנים סיכון למוות ממחלת לב אסכמית ומ"מוות פתאומי" הגבוה פי 2 עד פי 3 לעומת בני גילם שאינם מעשנים. מעשנים נמצאים בסיכון גבוה פי 8 לחלות במפרצת של אבי העורקים.<ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 </ref>
הסיכון לאירוע מוחי בגיל 35-64 שנים בקרב מעשנים גברים הוא גדל פי 3.7 לעומת לא מעשנים. הוא גדול פי 4.8 בקרב נשים מעשנות. <ref name="burns"/>
הסיכון לאירוע מוחי בגיל 35-64 שנים בקרב מעשנים גברים הוא גדל פי 3.7 לעומת לא מעשנים. הוא גדול פי 4.8 בקרב נשים מעשנות. <ref name="burns"/>
עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]]. עישון סיגריות תורם לתחלואה ולמוות בלמעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% [[מסרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסויימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו, ונמצאו במעקב לאורך זמן, נמצא כי יש שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1"/>
עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]]. עישון סיגריות תורם לתחלואה ולמוות בלמעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% [[מסרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסויימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו, ונמצאו במעקב לאורך זמן, נמצא כי יש שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1"/>
נשים מעשנות הן בעלות סיכון יחסי (Relative Risk) לחלות ולמות מסוגי סרטן שונים שגדול פי 1.4 עד פי 17 לעומת נשים לא מעשנות. גברים מעשני סיגריות, הם בעלי סיכון יחסי לחלות בסרטן בישעור גבוה פי 2 עד פי 27 לעומת גברים. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון לסרטן הלבלב גדול פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון לסרטן הריאה גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון גדל פי 27. <ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref>
נשים מעשנות הן בעלות סיכון יחסי (Relative Risk) לחלות ולמות מסוגי סרטן שונים בשיעורים גדולים פי 1.4 עד פי 17 לעומת נשים לא מעשנות. גברים מעשנים, הם בעלי סיכון יחסי לחלות בסרטן בשיעורים גבוהים פי 2 עד פי 27 לעומת גברים לא מעשנים. בקרב גברים מעשנים הסיכון ל[[סרטן הלבלב]] גדול פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון ל[[סרטן הריאה]] גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, סרטן חלל הפה, וסרטן הגרון גדל פי 27. <ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref>
לפי מחקר על [[נטל התחלואה]] של ארגון הבריאות העולמי, עישון הוא הסיבה העיקרית למוות ממחלות סרטן. עישון תורם כמיליון מקרי מוות מסרטן בכל שנה. לעומתו שתיית [[אלכוהול]] תורמת כ-600 אלף מקרי מוות מסרטן בשנה, [[זיהום אוויר]] תורם כ-200 אלף מקרים ו[[בשר מעובד]] תורם כ-34 אלף מקרי מוות בשנה. בשר אדום שאינו [[מסרטן וודאי בבני אדם]] תורם אולי כ-50 אלף מקרים מוות מסרטן.<ref name="iarc_QA">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/Monographs-Q&A_Vol114.pdf Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat], International Agency for Research on Cancer , 2015,ארגון הבריאות העולמי</ref>
לפי מחקר על [[נטל התחלואה]] של ארגון הבריאות העולמי, עישון הוא [[גורם סיכון בריאותי|הסיבה העיקרית]] למוות ממחלות סרטן. עישון תורם כמיליון מקרי מוות מסרטן בכל שנה. לעומתו שתיית [[אלכוהול]] תורמת כ-600 אלף מקרי מוות מסרטן בשנה, [[זיהום אוויר]] תורם כ-200 אלף מקרים ו[[בשר מעובד]] תורם כ-34 אלף מקרי מוות בשנה. בשר אדום שאינו [[מסרטן וודאי בבני אדם]] תורם אולי כ-50 אלף מקרים מוות מסרטן.<ref name="iarc_QA">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/Monographs-Q&A_Vol114.pdf Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat], International Agency for Research on Cancer , 2015,ארגון הבריאות העולמי</ref>
מחקר של חוקרים מבריטניה שפורסם במגזין Sceince בשנת 2016 בדק את המוטציות בתאים של מעשנים. החוקרים (ביניהם לודמיל אלכסנדרוב) מצאו כי עישון חפיסת סיגריות ביום גרם ל- סוגים של 150 מוטציות גנטיות. מוטציות אלה מקושרות ל-17 סוגי סרטן לפחות. המחקר מצליח להסביר כיצד גורם העישון לסוגי סרטן שאינם באים במגע עם עשן הסיגריות. שיעורי המוטציה המשמעותיים נראו ב[[סרטן הריאות]], לצד גידולים בחלקים האחרים של הגוף - כולל שלפוחית השתן, כבד וגרון. החוקרים בדקו מעל 5,000 גידולים, והשוו את ממצאי הגידולים הסרטניים אצל המעשנים עם אנשים שמעולם לא עישנו. החוקרים מצאו "טביעות אצבעות" מולקולריות מסוימות של נזק לדנ"א (חתימות מוטציות) ב-DNA המעשנים שהיו שונות לעומת מי שלא עישנו {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4874912,00.html מחקר מצא: מה קורה בגוף בעקבות עישון קופסה ביום] ד"ר איתי גל, Ynet, 06.11.16 }}
מחקר של חוקרים מבריטניה שפורסם במגזין Sceince בשנת 2016 בדק את המוטציות בתאים של מעשנים. החוקרים (ביניהם לודמיל אלכסנדרוב) מצאו כי עישון חפיסת סיגריות ביום גרם ל- סוגים של 150 מוטציות גנטיות. מוטציות אלה מקושרות ל-17 סוגי סרטן לפחות. המחקר מצליח להסביר כיצד גורם העישון לסוגי סרטן שאינם באים במגע עם עשן הסיגריות. שיעורי המוטציה המשמעותיים נראו ב[[סרטן הריאות]], לצד גידולים בחלקים האחרים של הגוף - כולל שלפוחית השתן, כבד וגרון. החוקרים בדקו מעל 5,000 גידולים, והשוו את ממצאי הגידולים הסרטניים אצל המעשנים עם אנשים שמעולם לא עישנו. החוקרים מצאו "טביעות אצבעות" מולקולריות מסוימות של נזק לדנ"א (חתימות מוטציות) ב-DNA המעשנים שהיו שונות לעומת מי שלא עישנו {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4874912,00.html מחקר מצא: מה קורה בגוף בעקבות עישון קופסה ביום] ד"ר איתי גל, Ynet, 06.11.16 }}
==נזקים בריאותיים של עישון מיד שנייה==
==נזקים בריאותיים של עישון מיד שנייה==
להלן נזקי העישון לפי ארגון הבריאות העולמי:{{הערה|שם=TobaccoExplained}}
{{הפניה לערך מורחב|עישון פסיבי}}
[[עישון פסיבי]] או עישון כפוי הוא שאיפת עשן וחלקיקי זפת על ידי אנשים (או בעלי חיים) שאינם מעשנים בשל קרבה שלהם לאנשים מעשנים. דבר זה מתקיים בקרב ילדים שנמצאים בקרבת הורים מעשנים, בני זוג וקרובי משפחה אחרים, עמיתים לעבודה, חשיפה לעישון במקומות בילוי ומקומות ציבוריים ועוד. סוג נוסף של עישון כפוי הם עוברים שנחשפים לשיעון דרך עישון של האם או בעקבות חשיפה של האם לעישון מצד אחרים (עישון מיד שלישית). במשך מספר שנים ניסו [[חברות הטבק]] ל[[הכחשת נזקי העישון|להכחיש]] ולטשטש את המידע על נזקי העישון הכפוי. זאת משום שעישון כפוי מקטין את הטיעון לפיו אסור לממשלה להתערב ב"בחירת הצרכן" של המעשן.
להלן נזקי העישון הכפוי לפי ארגון הבריאות העולמי:{{הערה|שם=TobaccoExplained}}
* עישון מיד שנייה הוא גורם סיכון לתחלואה ב[[סרטן ריאות]]. אנשים שנמצאים בחשיפה ארוכת טווח לעישון כפוי הם בעלי סיכון גבוה ב-20% עד 30% לעומת אנשים שאינם חשופים לעישון כזה.
* עישון מיד שנייה הוא גורם סיכון לתחלואה ב[[סרטן ריאות]]. אנשים שנמצאים בחשיפה ארוכת טווח לעישון כפוי הם בעלי סיכון גבוה ב-20% עד 30% לעומת אנשים שאינם חשופים לעישון כזה.
* אנשים שאינם מעשנים אבל חיים יחד עם מעשן באותו משק בית, הם בעלי סיכון מוגבר של 23% למחלת לב.
* אנשים שאינם מעשנים אבל חיים יחד עם מעשן באותו משק בית, הם בעלי סיכון מוגבר של 23% למחלת לב.
* עישון מיד שניה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. בקרב מבוגרים עישון מיד שניה מקושר לסרטן ריאות ולמחלות לב ומלבד זאת הוא מקושר גם לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם.
* עישון מיד שניה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. בקרב מבוגרים עישון מיד שניה מקושר לסרטן ריאות ולמחלות לב ומלבד זאת הוא מקושר גם לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם.
נכון לשנת 2015 מעריך משרד הבריאות של מדינת ישראל כי כ-8,000 ישראלים נפטרים מדי שנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון, ומתוכם כ-818 מתו עקב עישון כפוי. לחישוב [[השפעות חיצוניות|ההשפעות החיצוניות]] של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), דברים אלה מסתכמים בנזק כלכלי שנתי למשק של כ-9 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו גבוה בכ-150% מסך המיסים המתקבלים מסיגריות ומוצרי טבק אחרים (כ-6 מיליארד ש"ח), ואינה כוללת את העלות של נזקי העישון הישיר למעשנים, ולכלל המשק. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }}
נכון לשנת 2015 מעריך משרד הבריאות של מדינת ישראל כי כ-8,000 ישראלים נפטרים מדי שנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון, ומתוכם כ-818 מתו עקב עישון כפוי. לחישוב [[השפעות חיצוניות|ההשפעות החיצוניות]] של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), דברים אלה מסתכמים בנזק כלכלי שנתי למשק של כ-9 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו גבוה בכ-150% מסך המיסים המתקבלים מסיגריות ומוצרי טבק אחרים (כ-6 מיליארד ש"ח), ואינה כוללת את העלות של נזקי העישון הישיר למעשנים, ולכלל המשק. {{הערה|שם =health2015}}
==נזקים בריאותיים נוספים==
==נזקים בריאותיים נוספים==