שינויים

נוספו 797 בתים ,  10:47, 6 בנובמבר 2016
שורה 60: שורה 60:  
הנחת המוצא של הניתוח הכלכלי היא שהמסחר נעשה בצורה חופשית ואינו כרוך ב[[כפייה]] או ב[[אלימות]]. יוצא מן הכלל בהיבט זה הם מקרים של [[זיהום]] המתוארים בספרות הכלכלית הנאו-קלאסית כ"[[השפעות חיצוניות]]", כלומר בסוג של מוצר או נזק כספי שניתן לסחור בו. במקום זאת ניתן להתייחס לזיהום כאל סוג של אלימות (או של שוד עם או בלי רצח), ולהיתר לזהם כסוג של היתר להפעיל אלימות. במקרים של זיהום חוק קואס לא נוגע רק לזכויות קניין אלא גם לזכויות אדם בסיסיות יותר כמו הזכות לחיים. אם בספרות של תחומי הכלכלה, מדעי המדינה והמשפט מניחים כי למדינה יש מונופול על האלימות, חוק קואס הוא חריגה מקו זה- שכן ניתנת בו זכות להפעיל אלימות פרטית בתנאי שיש מי שנהנה מאלימות כזו.   
 
הנחת המוצא של הניתוח הכלכלי היא שהמסחר נעשה בצורה חופשית ואינו כרוך ב[[כפייה]] או ב[[אלימות]]. יוצא מן הכלל בהיבט זה הם מקרים של [[זיהום]] המתוארים בספרות הכלכלית הנאו-קלאסית כ"[[השפעות חיצוניות]]", כלומר בסוג של מוצר או נזק כספי שניתן לסחור בו. במקום זאת ניתן להתייחס לזיהום כאל סוג של אלימות (או של שוד עם או בלי רצח), ולהיתר לזהם כסוג של היתר להפעיל אלימות. במקרים של זיהום חוק קואס לא נוגע רק לזכויות קניין אלא גם לזכויות אדם בסיסיות יותר כמו הזכות לחיים. אם בספרות של תחומי הכלכלה, מדעי המדינה והמשפט מניחים כי למדינה יש מונופול על האלימות, חוק קואס הוא חריגה מקו זה- שכן ניתנת בו זכות להפעיל אלימות פרטית בתנאי שיש מי שנהנה מאלימות כזו.   
   −
בדוגמה המפורסמת של חוק קואס, מתייחסים אל המזהם כאל מי "מעשן טבק" ואת האחר כמישהו ש"אינו אוהב את ריח הטבק". כאשר פורסם חוק קואס נחשב הנזק של עישון בכלל ושל עישון כפוי בפרט כמטרד -ריח ותו לאו. כיום מקובל להתייחס לעישון כזה כאל סיכון בריאותי, בין היתר בגלל פליטה של [[קדמיום]] - חומר מסרטן ו[[טרטוגן|טרטוגני]]. דבר זה כשלעצמו מדגים את אחד הקשיים הגדולים של חוק קואס שכן יש הבדל מהותי בין ריח לא נעים לבין פגיעה בבריאות וסיכון חיים. את הדוגמה של "ריח לא נעים" ניתן להחליף בכרטיס הגרלה להוצאה להורג, שמנפיק המעשן לחברו לתא, או בכך שהמעשן יוכל להתאמן בקראטה או בירי בתוך התא, תוך גרימת סיכון לחייו של חברו לתא. במקום לראות בכך פגיעה יסודית בזכויות של האדם השני, חוק קואס מעניק לצד הפוגע היתר לפעול בצורה אלימה ולהפעיל כפייה, ומתחיל דיון בשאלה מי צריך לשלם על הזכות להיות חופשי מאלימות זו.
+
בדוגמה המפורסמת של חוק קואס, מתייחסים אל המזהם כאל מי "מעשן טבק" ואת האחר כמישהו ש"אינו אוהב את ריח הטבק". כאשר פורסם חוק קואס נחשב הנזק של עישון בכלל ושל עישון כפוי בפרט כמטרד -ריח ותו לאו. (אם כי מחקרים על [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי העישון ]] היו קיימים בצורה נרחבת כבר בתחילת שנות ה-50, [[הכחשת נזקי העישון]] הצליחה לבלבל מומחים רבים בתקופה זו) כיום מקובל להתייחס לעישון וכן ל[[עישון פאסיבי]] כזה כאל [[גורם סיכון בריאותי|סיכון בריאותי]], בין היתר בגלל פליטה של [[קדמיום]] - חומר מסרטן ו[[טרטוגן|טרטוגני]]. לפי ארגון הבריאות העולמי עישון פאסיבי גורם להגברת הסיכון לתחלואה ב[[סרטן ריאות]] וב[[מחלות לב]].{{הערה|שם=TobaccoExplained|[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי }}
   −
קיימים כמה הבדלים בין זיהום לבין מקרים אחרים של אלימות - כמו רצח, אונס, שוד, תאונה, עבדות, או סחיטה באיומים. הבדל אחד הוא שהקשר בין הפוגע לבין הנפגע הוא פחות אישי וברור, הן לפוגע והן לנפגע, ויותר קשה להוכיח את הפגיעה בגלל האופי המבוזר והמסובך שלה. אבל סוג כזה של קושי קיים גם בהקשרים אחרים של אלימות כמו תאונות או פשע מאורגן. מבחינה נורמטיבית זיהום הוא מקובל הרבה יותר לעומת שאר צורות האלימות, בגלל שקודם הוא בוצע ולקח זמן רב לחברה כולה להבין את הנזקים ממנו (וחלקים ממנו עדיין אינם ידועים לנו - לדוגמה איננו יודעים מה ההשפעות האקולוגיות של זיהום ומה ההשפעות של תהליכים אלה על [[קיימות]]). כמו כן לפוגע בדרך כלל אין כוונת זדון להפעיל אלימות נגד הנפגע, ואין לו שום דבר אישי נגדו. גם הנפגע לא בהכרח יודע שנוצרו נגדו פגיעה. כל ההיבטים האלה אינם מהווים הצדקה לאלימות במקרים אחרים. לדוגמה החוק לא מתיר אונס או עבדות של ילד או של מפגר עקב זה שהם לאו דווקא מודעים לכך שנעשית כלפיהם פגיעה.  
+
דבר זה מדגים את אחד הקשיים הגדולים של חוק קואס שכן יש הבדל מהותי בין "ריח לא נעים" לבין פגיעה בבריאות וסיכון חיים. את הדוגמה של "ריח לא נעים" ניתן להחליף בכרטיס הגרלה להוצאה להורג, שמנפיק המעשן לחברו לתא, או בכך שהמעשן יוכל להתאמן בקראטה או בירי בתוך התא, תוך גרימת סיכון לחייו של חברו לתא. במקום לראות בכך פגיעה יסודית בזכויות של האדם השני, חוק קואס מעניק לצד הפוגע היתר לפעול בצורה אלימה ולהפעיל כפייה, ומתחיל את הדיון בשאלה מי צריך לשלם על הזכות להיות חופשי מאלימות זו.  
   −
;חוק קואס בבעיות קיימות:
+
קיימים כמה הבדלים בין [[זיהום]] לבין מקרים אחרים של אלימות - כמו רצח, אונס, שוד, תאונה, עבדות, או סחיטה באיומים. הבדל אחד הוא שהקשר בין הפוגע לבין הנפגע הוא פחות אישי וברור, הן לפוגע והן לנפגע, ויותר קשה להוכיח את הפגיעה בגלל האופי המבוזר והמסובך שלה. אבל סוג כזה של קושי קיים גם בהקשרים אחרים של אלימות כמו תאונות או פשע מאורגן. מבחינה נורמטיבית זיהום הוא מקובל הרבה יותר לעומת שאר צורות האלימות, בגלל שהוא בוצע במשך מאות שנים ולקח זמן רב לחברה כולה להבין את הנזקים ממנו (וחלקים ממנו עדיין אינם ידועים לנו - לדוגמה איננו יודעים מה ההשפעות האקולוגיות של זיהום ומה ההשפעות של תהליכים אלה על [[קיימות]]). כמו כן לפוגע בדרך כלל אין כוונת זדון להפעיל אלימות נגד הנפגע, ואין לו שום דבר אישי נגדו. גם הנפגע לא בהכרח יודע שנוצרו נגדו פגיעה. כל ההיבטים האלה אינם מהווים הצדקה לאלימות במקרים אחרים. לדוגמה החוק לא מתיר אונס או עבדות של ילד או של מפגר עקב זה שהם לאו דווקא מודעים לכך שנעשית כלפיהם פגיעה.
בעיות [[קיימות]] אינן נוגעות לשאלה של פגיעה מוגבלת והפיכה ברווחה הכלכלית של פרט שהוא יכול לקבל עליה פיצוי, אלא לבעיות הנוגות לפגיעה ביכולת הקיום העתידית של חברה שלמה או של כלל דורות העתיד, כולל אבל לא בהכרח של דורות העתיד. בבעיות כאלה מצטרפות כל הבעיות הקיימות בנוגע לחוק קואס. יש בעיה לדעת מה ההשלכות של זיהום על המערכות האקולוגיות ומה ההשלכה של הפגיעה במערכות אקולוגיות על מערכות אנושיות כמו [[חקלאות]] או על [[שירותי המערכת האקולוגית]] המאפשרים את הקיום של [[המין האנושי]], תתכן [[תהליך ארוך טווח|פגיעה ארוכת טווח]] שמקשה על דורות העתיד להתמקח על הפגיעה בהם עם הדור הנוכחי, קיום של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] מקשה על תהליך המיקוח ועל עצם זיהוי הבעיה, ובעיות קיימות נוגעות לחברה שלמה ולא לפרטים בודדים, בדומה לבעיות בטחון צבאי. ההקבלה של חוק קואס למקרים אלה דומה יותר להיתר מסחר בפצצות אטום (תוך מיקוח על זכויות הקניין במקרה של הפעלת פצצות אלה) ולא לדוגמה של אדם המפעיל פגיעה מינורית וידועה ברווחה של אדם אחר.  
+
 
 +
;חוק קואס ביחס לתחום הקיימות:
 +
בעיות בתחום ה[[קיימות]] אינן נוגעות לשאלה של פגיעה מוגבלת והפיכה ברווחה הכלכלית של פרט שהוא יכול לקבל עליה פיצוי, אלא לבעיות הנוגעות לפגיעה ביכולת הקיום העתידית של חברה שלמה או של כלל דורות העתיד, כולל אבל לא בהכרח של דורות העתיד. בבעיות כאלה מצטרפות כל הבעיות הקיימות בנוגע לחוק קואס. יש בעיה לדעת מה ההשלכות של זיהום על המערכות האקולוגיות ומה ההשלכה של הפגיעה במערכות אקולוגיות על מערכות אנושיות כמו [[חקלאות]] או על [[שירותי המערכת האקולוגית]] המאפשרים את הקיום של [[המין האנושי]], תתכן [[תהליך ארוך טווח|פגיעה ארוכת טווח]] שמקשה על דורות העתיד להתמקח על הפגיעה בהם עם הדור הנוכחי, קיום של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] מקשה על תהליך המיקוח ועל עצם זיהוי הבעיה, ובעיות קיימות נוגעות לחברה שלמה ולא לפרטים בודדים, בדומה לבעיות בטחון צבאי. ההקבלה של חוק קואס למקרים אלה דומה יותר להיתר מסחר בפצצות אטום (תוך מיקוח על זכויות הקניין במקרה של הפעלת פצצות אלה) ולא לדוגמה של אדם המפעיל פגיעה מינורית וידועה ברווחה של אדם אחר.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==