שינויים

'''נתונים פתוחים''' או '''נתונים גולמיים חופשיים''' (Open data) הוא רעיון לפיו חלק מהנתונים הגולמיים צריכים להיות זמינים לכל אדם, כך שניתן להשתמש בהם ולפרסם אותם מחדש בצורה חופשית, ללא מגבלות כמו זכויות יוצרים, פטנטים, או מכניזמים אחרים של שליטה. המטרה של "תנועת הנתונים הפתוחים" (open data movement) דומה למטרות של תנועות אחרות של "פתיחות" כמו [[קוד פתוח]], [[תוכן פתוח]] ו[[גישה פתוחה]]. הפילוסופיה מאחורי נתונים פתוחים פותחה מזה זמן רב (לדוגמה ב-Merton Thesis לגבי מדע). עם זאת המונח "נתונים פתוחים" הוא חדש יחסית, והוא צובר תאוצה עם הפיתוח של רשת האינטרנט. במיוחד עם הפתיחה של יוזמות ממשל עם נתונים פתוחים (open-data government) כמו Data.gov

'''נתונים פתוחים''' או '''נתונים גולמיים חופשיים''' (Open data) הוא רעיון לפיו חלק מהנתונים הגולמיים צריכים להיות זמינים לכל אדם, כך שניתן להשתמש בהם ולפרסם אותם מחדש בצורה חופשית, ללא מגבלות כמו זכויות יוצרים, פטנטים, או מכניזמים אחרים של שליטה. המטרה של "תנועת הנתונים הפתוחים" (open data movement) דומה למטרות של תנועות אחרות של "פתיחות" כמו [[קוד פתוח]], [[תוכן פתוח]] ו[[גישה פתוחה]]. הפילוסופיה מאחורי נתונים פתוחים פותחה מזה זמן רב (לדוגמה ב-Merton Thesis לגבי מדע). עם זאת המונח "נתונים פתוחים" הוא חדש יחסית, והוא צובר תאוצה עם הפיתוח של רשת האינטרנט. במיוחד עם הפתיחה של יוזמות ממשל עם נתונים פתוחים (open-data government) כמו Data.gov.

[[תמונה:Opendata world.PNG|left|thumb|400px|מדינות בעלות אתרים ממשלתיים להפצת נתונים פתוחים, נכון לשנת 2012]]

[[תמונה:Opendata world.PNG|left|thumb|400px|מדינות בעלות אתרים ממשלתיים להפצת נתונים פתוחים, נכון לשנת 2012]]

הרעיון של נתונים פתוחים אינו חדש; אבל למרות שיש שימוש נפוץ למדי בשנים האחרונות, אין לו הגדרה מוסכמת (בניגוד לדוגמה לגישה פתוחה שלגביה הוכרזו ונחתמו כמה הכרזות רשמיות).  

הרעיון של נתונים פתוחים אינו חדש; אבל למרות שיש שימוש נפוץ למדי בשנים האחרונות, אין לו הגדרה מוסכמת (בניגוד לדוגמה לגישה פתוחה שלגביה הוכרזו ונחתמו כמה הכרזות רשמיות).  

נתונים חופשיים מתרכזים לעיתים קרובות ב[[מידע]] לא טקסטואלי כמו מפות, גנומים, מפות תאי מוח, תרכובות כימיות, סטטיסטיקה, נוסחאות מתמטיות ומדעיות, נתונים ונוהלים רפואיים, מידע ביולוגי ומגוון גנטי. קיימות בעיות רבות הנובעות מכך שנתונים אלה הם בעלי ערך כלכלי וניתן לצבור אותם כדי לקבל עוד ערך כלכלי. גישה אל או שימוש מחודש בנתונים נשלטת על ידי ארגונים, הן ציבוריים (ממשלות, אוניברסיטאות, רשויות וכו') והן פרטיות (פירמות). השליטה בנתונים יכולה להתבצע על ידי הגבלת גישה, רשיונות, זכויות יוצרים, פטנטים או תשלום תמורת גישה או שימוש מחדש. התומכים בגישת נתונים פתוחים טוענים כי הגבלות אלה פוגעים ב[[טובת הכלל]] וכי הנתונים צריכים להיות זמינים ללא מגבלה או תשלום. בנוסף, חשוב כי הנתונים יהיו ניתנים לשימוש חוזר ללא בקשת הרשאה נוספת, אם כי הסוגים של השימוש מחדש (לדוגמה יצירה של עבודות או מידע הנגזרות מתוך הנתונים) עשויים להישלט על ידי רשיון.  

נתונים חופשיים מתרכזים לעיתים קרובות ב[[מידע]] לא טקסטואלי כמו מפות, גנומים, מפות תאי מוח, תרכובות כימיות, סטטיסטיקה, נוסחאות מתמטיות ומדעיות, נתונים ונוהלים רפואיים, מידע ביולוגי ומגוון גנטי. קיימות בעיות רבות הנובעות מכך שנתונים אלה הם בעלי ערך כלכלי וניתן לצבור אותם כדי לקבל עוד ערך כלכלי. גישה אל או שימוש מחודש בנתונים נשלטת על ידי ארגונים, הן ציבוריים (ממשלות, אוניברסיטאות, רשויות וכו') והן פרטיות (פירמות). השליטה בנתונים יכולה להתבצע על ידי הגבלת גישה, רישיונות, זכויות יוצרים, פטנטים או תשלום תמורת גישה או שימוש מחדש. התומכים בגישת נתונים פתוחים טוענים כי הגבלות אלה פוגעים ב[[טובת הכלל]] וכי הנתונים צריכים להיות זמינים ללא מגבלה או תשלום. בנוסף, חשוב כי הנתונים יהיו ניתנים לשימוש חוזר ללא בקשת הרשאה נוספת, אם כי הסוגים של השימוש מחדש (לדוגמה יצירה של עבודות או מידע הנגזרות מתוך הנתונים) עשויים להישלט על ידי רישיון.  

דוגמה לטיעון מדוע יש צורך בנתונים פתוחים:

דוגמה לטיעון מדוע יש צורך בנתונים פתוחים:

גישה חופשית, Open Access היא הקריאה לכך שירחונים מדעיים יפרסמו את המחקרים המדעיים חינם לציבור וכן שהמחקרים יהיו חופשיים לשימוש עתידי של אנשים שרוצים לחקור את המחקרים, למצוא בהם דפוסים וכו'.  

גישה חופשית, Open Access היא הקריאה לכך שירחונים מדעיים יפרסמו את המחקרים המדעיים חינם לציבור וכן שהמחקרים יהיו חופשיים לשימוש עתידי של אנשים שרוצים לחקור את המחקרים, למצוא בהם דפוסים וכו'.  

בעבר היתה הצדקה לכך שירחונים מדעיים עלו הרבה כסף. עלות ההפקה של המאמרים היתה יקרה משום שהיה צריך להשקיע משאבים רבים בהכנת גרפים והכנות אחרות לדפוס, וכן היו עלויות הפצה גבוהות של הירחונים בכל העולם בתפוצה קטנה. היום שני דברים השתנו - בזכות הדפוס הדיגיטלי, תוכנות לעיבוד תמלילים, עימוד גרפי והכנת גרפים מדענים יכולים להכין בכוחות עצמם או עם סיוע קל את המאמר לדפוס. כמו כן ההפצה הוזלה מאד בזכות האינטרנט. כך שהעלויות של הכנת המאמרים המדעיים ירדו מאד. מצד שני עלויות ההרשמה לירחונים המדעיים עלו מאד, בין 1986 ל-2003 עלה ה[[מחיר הריאלי]] של ההרשמה (המחיר בהתחשב מחיר [[האינפלציה]]) ב-260%. מחיר העלות השנתית לירחון בכימיה הוא מעל 4000 דולר בשנה, ומצב דומה יש גם בפיזיקה, ביולוגיה, ותחומים רבים נוספים. יש ירחון אחד עם עלות הרשמה שנתית של 40,000 דולר.[http://www.youtube.com/watch?v=L5rVH1KGBCY&feature=player_embedded&noredirect=1]  

בעבר היתה הצדקה לכך שירחונים מדעיים עלו הרבה כסף. עלות ההפקה של המאמרים היתה יקרה משום שהיה צריך להשקיע משאבים רבים בהכנת גרפים והכנות אחרות לדפוס, וכן היו עלויות הפצה גבוהות של הירחונים בכל העולם בתפוצה קטנה. היום שני דברים השתנו - בזכות הדפוס הדיגיטלי, תוכנות לעיבוד תמלילים, עימוד גרפי והכנת גרפים מדענים יכולים להכין בכוחות עצמם או עם סיוע קל את המאמר לדפוס. כמו כן ההפצה הוזלה מאד בזכות האינטרנט. כך שהעלויות של הכנת המאמרים המדעיים ירדו מאד. מצד שני עלויות ההרשמה לירחונים המדעיים עלו מאד, בין 1986 ל-2003 עלה ה[[מחיר הריאלי]] של ההרשמה (המחיר בהתחשב מחיר ה[[אינפלציה]]) ב-260%. מחיר העלות השנתית לירחון בכימיה הוא מעל 4,000 דולר בשנה, ומצב דומה יש גם בפיזיקה, ביולוגיה, ותחומים רבים נוספים. יש ירחון אחד עם עלות הרשמה שנתית של 40,000 דולר.[http://www.youtube.com/watch?v=L5rVH1KGBCY&feature=player_embedded&noredirect=1]  

המצב הזה יוצר כל מיני בעיות, סטודנטים אינם יכולים לקרוא את המאמרים, ולפעמים גם מרצים מוגבלים בגישה ולא יכולים ללמד מחקרים חדשים. הדבר הוא בעייתי במדינות עניות שבהן האוניברסיטאות לא יכולות לעמוד בתשלום לכל הירחונים. מצד שני המצב אבסורדי היות והמיסים הממשלתיים משלמים על המחקר, וגם עבודת הסינון של המאמרים והריוויו נעשים על ידי מדענים אחרים ולא על ידי הירחון עצמו (וגם מדענים אלה מקבלים סיוע מכספי המיסים).  מצד שני הציבור עצמו ששילם על כל המחקר הזה לא מקבל גישה לנתונים ולמחקרים באופן ישיר.

המצב הזה יוצר כל מיני בעיות, סטודנטים אינם יכולים לקרוא את המאמרים, ולפעמים גם מרצים מוגבלים בגישה ולא יכולים ללמד מחקרים חדשים. הדבר הוא בעייתי במדינות עניות שבהן האוניברסיטאות לא יכולות לעמוד בתשלום לכל הירחונים. מצד שני המצב אבסורדי היות והמיסים הממשלתיים משלמים על המחקר, וגם עבודת הסינון של המאמרים והריוויו נעשים על ידי מדענים אחרים ולא על ידי הירחון עצמו (וגם מדענים אלה מקבלים סיוע מכספי המיסים).  מצד שני הציבור עצמו ששילם על כל המחקר הזה לא מקבל גישה לנתונים ולמחקרים באופן ישיר.