שינויים

'''תאוריית קשר''' או '''תאוריית קונספירציה''' היא [[מיתוס]] או סיפור אמיתי המסבירה מצב או אירוע באופן מהפכני הנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין, על-בסיס ההנחה שגורמים רבי-כח (בדרך כלל ממשלות, תאגידים, או גורמים עשירים) פוגעים בציבור בדרך כשלהי, אבל מסתירים את האמת ומונעים את חשיפתה לציבור לפחות למשך זמן נתון. רוב התאוריות מסוג זה נדחות בדרך כלל על ידי רוב המומחים העוסקים בתחום, משום שתאוריה המבוססת על הממצאים באופן ישיר נראית סבירה יותר מן ההנחה שאותם ממצאים עוותו על ידי התארגנות חשאית (ראו [[תער אוקם]]). שלא כשמן, חלק מתאוריות קונספירציה אינן תאוריות מדעיות אמיתיות והן ממשיכות להתקיים הרבה אחרי שנמצאו ראיות מדעיות חזקות נגדן.  

'''תאוריית קשר''' או '''תאוריית קונספירציה''' היא [[מיתוס]] או סיפור אמיתי המסבירה מצב או אירוע באופן מהפכני הנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין, על-בסיס ההנחה שגורמים רבי-כח (בדרך כלל ממשלות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], או גורמים עשירים) פוגעים בציבור בדרך כשלהי, אבל מסתירים את האמת ומונעים את חשיפתה לציבור לפחות למשך זמן נתון. רוב התאוריות מסוג זה נדחות בדרך כלל על ידי רוב המומחים העוסקים בתחום, משום שתאוריה המבוססת על הממצאים באופן ישיר נראית סבירה יותר מן ההנחה שאותם ממצאים עוותו על ידי התארגנות חשאית (ראו [[תער אוקם]]). שלא כשמן, חלק מתאוריות קונספירציה אינן תאוריות מדעיות אמיתיות והן ממשיכות להתקיים הרבה אחרי שנמצאו ראיות מדעיות חזקות נגדן.  

תאוריות קשר משגשגות כאשר המידע על ההתרחשויות לקוי בחסר או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה, גם אם בפרטים זניחים ומעוטי חשיבות, וכאשר קיימת [[אמון|חשדנות]] כלפי גופים בצמרת השלטון או באמצעי התקשורת. ככל שהתאוריה מניחה שמסתירי האמת הם בעלי עוצמה גדולה יותר, היא נעשית חסינה יותר מפני הפרכה, משום שקל לה יותר להסביר ממצאים הסותרים אותה בפעילות מכוונת. מאידך, כשהסתרת האמת דורשת מאמץ קטן יחסית, כגון ב[[משטר טוטליטרי]], תאוריות קשר נעשות סבירות יותר א-פריורי.

תאוריות קשר משגשגות כאשר המידע על ההתרחשויות לקוי בחסר או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה, גם אם בפרטים זניחים ומעוטי חשיבות, וכאשר קיימת [[אמון|חשדנות]] כלפי גופים בצמרת השלטון, באקדמיה או באמצעי התקשורת. ככל שהתאוריה מניחה שמסתירי האמת הם בעלי עוצמה גדולה יותר, היא נעשית חסינה יותר מפני הפרכה, משום שקל לה יותר להסביר ממצאים הסותרים אותה בפעילות מכוונת. מאידך, כשהסתרת האמת דורשת מאמץ קטן יחסית, כגון ב[[משטר טוטליטרי]] או במסגרת חסיון המוטל על מידע פנימי בתאגיד, תאוריות קשר נעשות סבירות יותר א-פריורי.

לצורך שימור של קונספירציה אמיתית, דרושה השקעת משאבים. ככל שכמות המעורבים בקונספירציה היא גדולה יותר, והקונספירציה צריכה להישמר לאורך זמן רב יותר - כך יעלה מחיר השימור שלה. כך קל לדוגמה להסוות אירוע חד פעמי שבו היו מעורבים מעט אנשים אבל קשה הרבה יותר לשמור סוד לאורך זמן שבו מעורבים אלפי אנשים. ככל שמגוון האנשים המעורב בסוד הוא גדול יותר - לדוגמה אנשים ממדינות שונות, מארגונים שונים, בעלי רקע תרבותי ואתני שונה - כך קשה יותר לשמור על סוד מפני כלל הציבור. לא כל תאוריות הקונספירציה הן מוטעות- לדוגמה הרשעתו של דרייפוס מקורה בקשר שקשרו נגדו מספר קצינים בצבא הצרפתי, אבל חלק גדול מתואריות הקונספירציה הן מוטעות. לעיתים קרובות אם מניחים שילוב של חוסר יכולת, חוסר מודעות, ואולי טיפשות ברמה רשלנית על ידי מקבלי החלטות וכן רמה מסויימת של [[שחיתות]] - ניתן להסביר ביתר קלות החלטות שנראות בתחילה כקונספירטיביות.

 

לצורך שימור של קונספירציה אמיתית, דרושה השקעת משאבים. ככל שכמות המעורבים בקונספירציה היא גדולה יותר, והקונספירציה צריכה להישמר לאורך זמן רב יותר - כך יעלה מחיר השימור שלה. כך קל לדוגמה להסוות אירוע חד פעמי שבו היו מעורבים מעט אנשים אבל קשה הרבה יותר לשמור סוד לאורך זמן שבו מעורבים אלפי אנשים. ככל שמגוון האנשים המעורב בסוד הוא גדול יותר - לדוגמה אנשים ממדינות שונות, מארגונים שונים, בעלי רקע תרבותי ואתני שונה - כך קשה יותר לשמור על סוד מפני כלל הציבור.  

==התפתחות והפצה של תאוריות קונספירציה==

==התפתחות והפצה של תאוריות קונספירציה==

* '''ניסוי העגבת בטסקיגי''' - ניסוי קליני שנערך בין 1932 ל-1972,  בטסקיגי שבמדינת אלבמה, באוכלוסייה של 399 עובדי כפיים שחורים, עניים וברובם בלתי משכילים, ובקבוצת ביקורת בת 200 איש נוספים מאוכלוסייה זו, שנבחנו לבדיקת הטיפול והמהלך הטבעי של מחלת העגבת. ניסוי זה נודע לשמצה והפך לאבן דרך בהתייחסות לחולה המשתתף בניסוי הקליני ובהגנת זכויותיו הבסיסיות, בשל העובדה שהוא נערך ללא כל התחשבות בבריאות ובכבוד האדם של המשתתפים בו. המשתתפים בניסוי לא נתנו הסכמה מדעת לניסוי ולתוצאותיו, ולא הודיעו להם כי אובחנו כנגועים בעגבת. נאמר להם כי בעייתם היא "דם רע", וכי יוכלו לקבל טיפול בחינם, נסיעות בחינם אל המרפאה, ארוחה חמה אחת ליום, ואם ימותו, תקבל משפחתם אלף דולר להוצאות הקבורה. הניסוי הופסק בשל הדלפת הפרטים שלו לעיתונות. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%92%D7%99]

* '''ניסוי העגבת בטסקיגי''' - ניסוי קליני שנערך בין 1932 ל-1972,  בטסקיגי שבמדינת אלבמה, באוכלוסייה של 399 עובדי כפיים שחורים, עניים וברובם בלתי משכילים, ובקבוצת ביקורת בת 200 איש נוספים מאוכלוסייה זו, שנבחנו לבדיקת הטיפול והמהלך הטבעי של מחלת העגבת. ניסוי זה נודע לשמצה והפך לאבן דרך בהתייחסות לחולה המשתתף בניסוי הקליני ובהגנת זכויותיו הבסיסיות, בשל העובדה שהוא נערך ללא כל התחשבות בבריאות ובכבוד האדם של המשתתפים בו. המשתתפים בניסוי לא נתנו הסכמה מדעת לניסוי ולתוצאותיו, ולא הודיעו להם כי אובחנו כנגועים בעגבת. נאמר להם כי בעייתם היא "דם רע", וכי יוכלו לקבל טיפול בחינם, נסיעות בחינם אל המרפאה, ארוחה חמה אחת ליום, ואם ימותו, תקבל משפחתם אלף דולר להוצאות הקבורה. הניסוי הופסק בשל הדלפת הפרטים שלו לעיתונות. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%92%D7%99]

* '''פרשת ווטרגייט''' - פעולות בלתי חוקיות שננקטו על ידי אנשי ממשל ניקסון נגד מחאת הדמוקרטים על המלחמה בווייטנאם בשנים 1972-1974. הפרשה הובילה להתפטרותו של ניקסון מהחיים הפוליטיים. הפרשה נחשפה בעקבות חשיפת פורצים מהמפלגה הרפובליקאית למטה המפלגה הדמוקרטית ששמו שם אמצעי ציטוט וצילמו מסמכים. יום לאחר הפריצה דן הנשיא ניקסון עם ראש הסגל שלו, בוב הולדמן, בדרכים "להוריד" את הבולשת מהחקירה, בין השאר באמצעות סוכנות הביון המרכזית. העילה לכך, אליבא דניקסון, הייתה הטענה כי חקירה מסוג זה עלולה לגרום לפגיעה בביטחונה הלאומי של ארצות הברית. שני כתבים של העיתון "וושינגטון פוסט", בוב וודוורד וקרל ברנסטין, החלו לסקר ולחקור את הפרשה. וודוורד וברנסטין נשענו על מארק פלט, ששימש כמשנה לראש האף בי איי וסייע לוודוורד בחשיפת הפרשה. הפרשה צברה לאט לאט תשומת לב ציבורית עם התפתחות המשפט של הנאשמים בפריצה ולאחר שניקסון נבחר בשנית. לבסוף החלה חקירה של הסנאט ועל ידי התובע הכללי של ארצות הברית. נתברר כי יש קלטות בבית הלבן שמאפשרות לדעת מה הנשיא ידע ומתי. ניקסון ניסה להתגונן על ידי פיטורי התובע הכללי והחל מחול שדים של שקרים, פיטורים והכחשות. לבסוף נתברר כי ניקסון ניסה לחפות על הפורצים ודבר זה הוביל למאמץ להדיח אותו בסנאט ובבית הנבחרים, דבר זה הוביל להתפטרותו. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%99%D7%98]

* '''פרשת ווטרגייט''' - פעולות בלתי חוקיות שננקטו על ידי אנשי ממשל ניקסון נגד מחאת הדמוקרטים על המלחמה בווייטנאם בשנים 1972-1974. הפרשה הובילה להתפטרותו של ניקסון מהחיים הפוליטיים. הפרשה נחשפה בעקבות חשיפת פורצים מהמפלגה הרפובליקאית למטה המפלגה הדמוקרטית ששמו שם אמצעי ציטוט וצילמו מסמכים. יום לאחר הפריצה דן הנשיא ניקסון עם ראש הסגל שלו, בוב הולדמן, בדרכים "להוריד" את הבולשת מהחקירה, בין השאר באמצעות סוכנות הביון המרכזית. העילה לכך, אליבא דניקסון, הייתה הטענה כי חקירה מסוג זה עלולה לגרום לפגיעה בביטחונה הלאומי של ארצות הברית. שני כתבים של העיתון "וושינגטון פוסט", בוב וודוורד וקרל ברנסטין, החלו לסקר ולחקור את הפרשה. וודוורד וברנסטין נשענו על מארק פלט, ששימש כמשנה לראש האף בי איי וסייע לוודוורד בחשיפת הפרשה. הפרשה צברה לאט לאט תשומת לב ציבורית עם התפתחות המשפט של הנאשמים בפריצה ולאחר שניקסון נבחר בשנית. לבסוף החלה חקירה של הסנאט ועל ידי התובע הכללי של ארצות הברית. נתברר כי יש קלטות בבית הלבן שמאפשרות לדעת מה הנשיא ידע ומתי. ניקסון ניסה להתגונן על ידי פיטורי התובע הכללי והחל מחול שדים של שקרים, פיטורים והכחשות. לבסוף נתברר כי ניקסון ניסה לחפות על הפורצים ודבר זה הוביל למאמץ להדיח אותו בסנאט ובבית הנבחרים, דבר זה הוביל להתפטרותו. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%99%D7%98]

* '''[[תעשיית הסיגריות]]''' ו[[הכחשת נזקי העישון]] - החל משנות ה-50 היו מחקרים מדעיים רחבי היקף על [[השפעות בריאותיות של סיגריות ומוצרי טבק|נזקים בריאותיים של סיגריות]], וכן על ההתמכרות שסיגריות גורמות להן עקב שאיפת ניקוטין. חברות הטבק ידעו דברים אלה ושיקרו לציבור ולרשויות במשך שנים. החברות נפגשו בשנת 1953 והחלו סדרה של פעילויות מתואמות לשם הסתרת נושאים שונים, [[הטיית מחקרים]], [[ספין תקשורתי|הצגה מעוותת של סוגיות כלפי הציבור]] והפצת [[דיסאינפורמציה]], במטרה למנוע שינוי בדעת הקהל וכון התערבות של הממשלה. בעקבות מחקרים נוספים הכיר ממשלת ארצות הברית וגופים נוספים בנזקי העישון רק בשנת 1964. עם זאת היבטים רבים של תעשיית הטבק, כמו מכירת סיגריות לקטינים נותרו כשהיו. בשנת 1998 נחתם הסכם בשם The Master Settlement Agreement בין משרד המשפטים בחלק מהמדינות בארצות הברית לבין חברות הסיגריות. ההסכם כולל דרישה לתשלום פיצוי של 250 מיליארד דולר במשך 20 שנה, בנוסף לכך ההסכם כלל גם חשיפה של מסמכים מסווגים של תעשיית הסיגריות בפני הציבור.<ref name="haaretz_2012">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1654113 הסודות האפלים של תעשיית הטבק נחשפים] כתבת 'לה מונד' על הספר "השואה המוזהבת", הארץ, 01.03.2012</ref> ביולי 2000 פרסם [[ארגון הבריאות העולמי]] דו"ח בן 260 עמודים בהתבסס על המסמכים של תעשיית הטבק. הדו"ח מתאר כיצד חדרו היצרניות לשורות ארגון הבריאות באמצעות חברות קש ומדענים להם שילמו בחשאי. צעדים אלו נעשו במטרה לעכב את מדיניות ארגון הבריאות העולמי וגופים נוספים בנושא הפיקוח בתחום הטבק וההגבלים על הסיגריות בפרט.<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref> לאחר פשיטת סוכנים פדרליים על משרדי החברות בתקופת ממשל קלינטון, טענה התביעה כי "זה כבר חצי מאה שיצרניות הסיגריות באמריקה מתכננות ומוציאות מהכוח אל הפועל קנוניה רחבה להטעיית הציבור".<ref name="haaretz_2012"/> בין היתר לדוגמה נחשף קיומו של "מבצע ברקשייר" (Operation Berkshire) - תוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השנייה, עם אפקט דומינו". והסכימו להקים ארגון משותף כדי למנוע [[רגולציה]] על הגבלות שימוש בטבק. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire]. בשנת 1999 הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה כנגד מספר חברות טבק בגין הונאה, התנהגות לא חוקית ודרישה לשיפוי של ארה"ב בגין ההוצאות של מערכת הבריאות לטיפול בנזקי העישון. מאוחר יותר משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה כנגד תעשיות הטבק על כך שהם פעלו במשך עשרות שנים ב[[קשירת קשר|מזימה מורכבת]] שכללה - הטעיה של ציבור על נזקי העישון, על נזקי העישון הכפוי, הסתרת ההשפעה הממכרת של הניקוטין, ביצעו התערבויות מכוונות לשינוי יכולת הסיגריות לספק ניקוטין, שיווקו סיגריות תחת שמות מטעים כגון light ו- low tar למרות שידעו שסיגריות אלו מסוכנות לפחות כמו סיגריות רגילות, כיוון שיווק הסיגריות שוק בני הנוער, וכן שלא פעלו לייצור סיגריות בטוחות יותר.{{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}} התביעה הוגשה על רקע חשד להפרת חוק RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act)) שעוסק ב[[פשע מאורגן]] וגריפת רווחיים עקב פעילות לא חוקית. באוגוסט 2006 פרסמה השופטת קסלר (Kessler) פרסמה את חוות דעתה על פני 1,683 עמודים וקבעה שתעשיית הטבק אשמה בהפרת חוק RICO בכך שהסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון ושיווקה את מוצריה לבני נוער.  

* '''[[תעשיית הסיגריות]]''' ו[[הכחשת נזקי העישון]] - החל משנות ה-50 היו מחקרים מדעיים רחבי היקף על [[השפעות בריאותיות של סיגריות ומוצרי טבק|נזקים בריאותיים של סיגריות]], וכן על ההתמכרות שסיגריות גורמות להן עקב שאיפת ניקוטין. חברות הטבק ידעו דברים אלה ושיקרו לציבור ולרשויות במשך שנים. החברות נפגשו בשנת 1953 והחלו סדרה של פעילויות מתואמות לשם הסתרת נושאים שונים, [[הטיית מחקרים]], [[ספין תקשורתי|הצגה מעוותת של סוגיות כלפי הציבור]] והפצת [[דיסאינפורמציה]], במטרה למנוע שינוי בדעת הקהל וכון התערבות של הממשלה. בעקבות מחקרים נוספים הכיר ממשלת ארצות הברית וגופים נוספים בנזקי העישון רק בשנת 1964. עם זאת היבטים רבים של תעשיית הטבק, כמו מכירת סיגריות לקטינים נותרו כשהיו. בשנת 1998 נחתם הסכם בשם The Master Settlement Agreement בין משרד המשפטים בחלק מהמדינות בארצות הברית לבין חברות הסיגריות. ההסכם כולל דרישה לתשלום פיצוי של 250 מיליארד דולר במשך 20 שנה, בנוסף לכך ההסכם כלל גם חשיפה של מסמכים מסווגים של תעשיית הסיגריות בפני הציבור.<ref name="haaretz_2012">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1654113 הסודות האפלים של תעשיית הטבק נחשפים] כתבת 'לה מונד' על הספר "השואה המוזהבת", הארץ, 01.03.2012</ref> ביולי 2000 פרסם [[ארגון הבריאות העולמי]] דו"ח בן 260 עמודים בהתבסס על המסמכים של תעשיית הטבק. הדו"ח מתאר כיצד חדרו היצרניות לשורות ארגון הבריאות באמצעות חברות קש ומדענים להם שילמו בחשאי. צעדים אלו נעשו במטרה לעכב את מדיניות ארגון הבריאות העולמי וגופים נוספים בנושא הפיקוח בתחום הטבק וההגבלים על הסיגריות בפרט.<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref> לאחר פשיטת סוכנים פדרליים על משרדי החברות בתקופת ממשל קלינטון, טענה התביעה כי "זה כבר חצי מאה שיצרניות הסיגריות באמריקה מתכננות ומוציאות מהכוח אל הפועל קנוניה רחבה להטעיית הציבור".<ref name="haaretz_2012"/> בין היתר לדוגמה נחשף קיומו של "מבצע ברקשייר" (Operation Berkshire) - תוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השנייה, עם אפקט דומינו". והסכימו להקים ארגון משותף כדי למנוע [[רגולציה]] על הגבלות שימוש בטבק. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire]. בשנת 1999 הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה כנגד מספר חברות טבק בגין הונאה, התנהגות לא חוקית ודרישה לשיפוי של ארה"ב בגין ההוצאות של מערכת הבריאות לטיפול בנזקי העישון. מאוחר יותר משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה כנגד תעשיות הטבק על כך שהם פעלו במשך עשרות שנים ב[[קשירת קשר|מזימה מורכבת]] שכללה - הטעיה של ציבור על נזקי העישון, על נזקי העישון הכפוי, הסתרת ההשפעה הממכרת של הניקוטין, ביצעו התערבויות מכוונות לשינוי יכולת הסיגריות לספק ניקוטין, שיווקו סיגריות תחת שמות מטעים כגון light ו- low tar למרות שידעו שסיגריות אלו מסוכנות לפחות כמו סיגריות רגילות, כיוון שיווק הסיגריות שוק בני הנוער, וכן שלא פעלו לייצור סיגריות בטוחות יותר.{{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}} התביעה הוגשה על רקע חשד להפרת חוק RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act)) שעוסק ב[[פשע מאורגן]] וגריפת רווחיים עקב פעילות לא חוקית. באוגוסט 2006 פרסמה השופטת קסלר (Kessler) פרסמה את חוות דעתה על פני 1,683 עמודים וקבעה שתעשיית הטבק אשמה בהפרת חוק RICO בכך שהסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון ו[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווקה את מוצריה לבני נוער]]. "כפי שעולה ממסכת העובדות שנפרסה, ישנם ראיות משמעותיות המבססות את הטענה שתעשיית הטבק פעלה והוציאה לפועל ועדיין פועלת ומוציאה לפועל מזימה הנמשכת 50 שנה להונות את הציבור, כולל –צרכני סיגריות, תוך הפרה של חוק RICO."  {{הערה|שם=smoking_2015}}

"כפי שעולה ממסכת העובדות שנפרסה, ישנם ראיות משמעותיות המבססות את הטענה שתעשיית הטבק פעלה והוציאה לפועל ועדיין פועלת ומוציאה לפועל מזימה הנמשכת 50 שנה להונות את הציבור, כולל –צרכני סיגריות, תוך הפרה של חוק RICO."  {{הערה|שם=smoking_2015}}

 

מדוגמות אלה ניתן לראות כי יש כמה מאפיינים למקרי קשר אמיתיים, כך שניתן לקטלג אותם למספר קטגוריות:

מדוגמות אלה ניתן לראות כי יש כמה מאפיינים למקרי קשר אמיתיים, כך שניתן לקטלג אותם למספר קטגוריות:

* [http://www.conspil.com/ קונספיל] - אתר קונספירציות

* [http://www.conspil.com/ קונספיל] - אתר קונספירציות

* [http://www.emetaheret.org.il/ אמת אחרת] - אתר קונספירציות

* [http://www.emetaheret.org.il/ אמת אחרת] - אתר קונספירציות

 

[[קטגוריה:קונספירציות]]

[[קטגוריה:קונספירציות]]