שינויים

זהו אחד ממקורות [[זיהום האוויר]] הנפוצים והחמורים ביותר כיום. מבחינה כלכלית של עלות זיהום לטונה, הוא שני בחשיבותו לאחר [[חומר חלקיקי]].  

זהו אחד ממקורות [[זיהום האוויר]] הנפוצים והחמורים ביותר כיום. מבחינה כלכלית של עלות זיהום לטונה, הוא שני בחשיבותו לאחר [[חומר חלקיקי]].  

==תחמוצות חנקן כזיהום אוויר ==

==מקורות פליטה של תחמוצות חנקן כזיהום אוויר==

{{זיהום אוויר}}

{{זיהום אוויר}}

המקור הנפוץ ביותר ל[[זיהום]] של תחמוצות חנקן הוא מנועי בערה-פנימית, תחנות כוח ובאופן נמוך יותר מפעלים לייצור [[פאלפ]] שפולטים [[חנקן דו-חמצני]] ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מ[[תסמין הבניין החולה]]. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבערה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת על כמות האוויר שמשתמשים בה בבערה.  

המקור הנפוץ ביותר ל[[זיהום אוויר]] של תחמוצות חנקן הוא מנועי בערה-פנימית, תחנות כוח ובאופן נמוך יותר מפעלים לייצור [[פאלפ]] שפולטים [[חנקן דו-חמצני]] ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מ[[תסמין הבניין החולה]]. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבערה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת על כמות האוויר שמשתמשים בה בבערה.  

חנקן דו-חמצני הוא [[זיהום|מזהם סביבתי]] רחב היקף בסביבה העירונית, כאשר בחלק מהמקומות הוא מגיע לריכוזים של 30 מיקרו-גרם למטר-רבוע, כמות קרובה לרמות בלתי בריאות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי כמות של 40 מיקרו-גרם למטר-רבוע היא מסוכנת. [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/]

חנקן דו-חמצני הוא [[זיהום|מזהם סביבתי]] רחב היקף בסביבה העירונית, כאשר בחלק מהמקומות הוא מגיע לריכוזים של 30 מיקרו-גרם למטר-רבוע, כמות קרובה לרמות בלתי בריאות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי כמות של 40 מיקרו-גרם למטר-רבוע היא מסוכנת. [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/]

החנקן-הדו חמצני משנה גם את הרכב האטמוספירה ובין היתר הוא מעורב בייצור של [[אוזון בגובה הקרקע]] שהוא מזהם בפני עצמו.

החנקן-הדו חמצני משנה גם את הרכב האטמוספירה ובין היתר הוא מעורב בייצור של [[אוזון בגובה הקרקע]] שהוא מזהם בפני עצמו.

לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 המקור העיקרי לפליטת תחמוצות חנקן בישראל הוא [[זיהום מתחבורה|זיהום מכלי רכב ממונעים]]. לדוגמה בתל אביב בזמן יום כיפור חלה ירידה של כ-90% מכמות הפליטות - מרמה של 95  PPM לרמה של 7 PPM בזמן החג. בירושלים נמדדו בחג ערכי חלקיקים שנעו בין 7 ל-17- לעומת ריכוזים של עד 178 חלקיקים שנמדדו במרכז העיר יום לפני כן. בראשון לציון נרשמו ביום כיפור 13 יחידות בלבד - לעומת 133 שנמדדו יום לפני כן. גם במרכז העיר חיפה ירדו רמות הזיהום מ-172 יחידות ל-14 במהלך החג,{{הערת שוליים|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.3101830 הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות], דה מרקר, 25.10.2016}} אם כי דבר זה מורכב גם מירידה בכמות הזיהום התעשייתי שיש בעיר. קשה למדוד ירידה דומה בהיבט של זיהום חלקיקי היות וזה וחלקיקים ממשיכים להסתובב באוויר כ-10 ימים לאחר הפליטה שלהם.

מחקרים בבעלי חיים מתארים את התהליך שבו פוגע חנקן דו-חמצני בראות. התהליך כולל פגיעה רקמות הראות ודרכי הנשימה. לטענת מחקרים אלה, חשיפה לחנקן דו-חמצני הפחיתה את התנגדות גופם של בעלי החיים לחלות במחלות זיהומיות מחיידקים ומווירוסים. ממצאים אלו התגלו גם במחקרים אפידמיולוגיים בקרב ילדים.<ref name="sviva.gov">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/NitrogenOxide.aspx תחמוצות חנקן] המשרד להגנת הסביבה - מזהמי אוויר והשפעתם על הבריאות</ref>

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>  

 

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר ל[[סרטן ריאה]] עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>  

מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של [[זיהום אוויר מתחבורה|מזהמי אוויר מתחבורה]], [[בנזן]] ותחמוצות חנקן, מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי סרטן בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או בלוקמיה. הסיכוי לפיתוח לימפומות מסוג הודג'קינס, נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימופמה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות ה[[חנקן הדו חמצני]] קשורה להגדלת הסיכוי ללימופומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al, [http://aje.oxfordjournals.org/content/153/5/433.long Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer ], Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433</ref>  

מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של [[זיהום אוויר מתחבורה|מזהמי אוויר מתחבורה]], [[בנזן]] ותחמוצות חנקן, מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי סרטן בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או בלוקמיה. הסיכוי לפיתוח לימפומות מסוג הודג'קינס, נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימופמה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות ה[[חנקן הדו חמצני]] קשורה להגדלת הסיכוי ללימופומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al, [http://aje.oxfordjournals.org/content/153/5/433.long Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer ], Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433</ref>