שינויים

שיפורים טכנולוגים בייצור, מורידים את העלות של ייצור [[מוצרים]] ו[[שירותים]], ודבר זה עשוי להוביל לעליית [[ביקוש|הביקוש המצרפי]] אליהם (עקב הוזלת המחיר של המוצר) ואל מוצרים אחרים (עקב הגדלת ההכנסה הריאלית של הצרכנים). דבר זה עשוי להוביל לכך שחלק מהעובדים שפוטרו עקב השינוי הטכנולוגי, יועסקו במשרות חדשות שיפתחו באותו ענף או בענפים אחרים. תהליך העסקה מחדש זה, אינו אוטומטי ולא תמיד מתרחש בקצב גדול מספיק כדי לענות לעליה בהיצע העובדים. לדוגמה פיטורין של מסה גדולה של אנשים עלולה לגרור ירידה בהוצאות ולכן [[מיתון]]. באופן היסטורי היו תקופות של שינוי טכנולוגי שלא הובילו לעליה מהירה של הביקוש. כמו כן קיימת שאלה של איזה משרות הוחלפו. אם משרות הדורשות [[הון אנושי]]  

שיפורים טכנולוגים בייצור, מורידים את העלות של ייצור [[מוצרים]] ו[[שירותים]], ודבר זה עשוי להוביל לעליית [[ביקוש|הביקוש המצרפי]] אליהם (עקב הוזלת המחיר של המוצר) ואל מוצרים אחרים (עקב הגדלת ההכנסה הריאלית של הצרכנים). דבר זה עשוי להוביל לכך שחלק מהעובדים שפוטרו עקב השינוי הטכנולוגי, יועסקו במשרות חדשות שיפתחו באותו ענף או בענפים אחרים. תהליך העסקה מחדש זה, אינו אוטומטי ולא תמיד מתרחש בקצב גדול מספיק כדי לענות לעליה בהיצע העובדים. לדוגמה פיטורין של מסה גדולה של אנשים עלולה לגרור ירידה בהוצאות ולכן [[מיתון]]. באופן היסטורי היו תקופות של שינוי טכנולוגי שלא הובילו לעליה מהירה של הביקוש. כמו כן קיימת שאלה של איזה משרות הוחלפו. אם משרות הדורשות [[הון אנושי]]  

השפעות הטכנולוגיה על הביקוש לעובדים,  כוללות גם קיצור שבוע העבודה ושעות העבודה מאז תחילת המאה ה-19 ועד היום. קיצור זה, שנגרם עקב שילוב של קידמה טכנולוגית וחקיקה, פרושו שכמות העבודה מתחלקת על פני יותר עובדים. לו העובדים היו עובדים היו עובדים אותו מספר של שעות אזי לכאורה כמות האבטלה היתה הטכנולוגית היתה גבוה יותר.  

השפעות הטכנולוגיה על הביקוש לעובדים,  כוללות גם קיצור שבוע העבודה ושעות העבודה מאז תחילת המאה ה-19 ועד היום. קיצור זה, שנגרם עקב שילוב של קידמה טכנולוגית וחקיקה, פירושו שכמות העבודה מתחלקת על פני יותר עובדים. לו העובדים היו עובדים היו עובדים אותו מספר של שעות אזי לכאורה כמות האבטלה היתה הטכנולוגית הייתה גבוה יותר.  

היבט נוסף של "אבטלה" הוא בהפסקת העבדת ילדים. עם זאת, כניסת נשים לשוק העבודה מהווה גורם הפוך שבו כמות העובדים הכשירים וההיצע של עובדים גדל, כך שמשק שיכול להכיל עבודת נשים הוא משק עם ביקוש לעבודה. יחד עם זה כניסת נשים לעבודה פרושה גם שאחוז העבודה הנדרש מכל משק בית גדל.  

היבט נוסף של "אבטלה" הוא בהפסקת העבדת ילדים. עם זאת, כניסת נשים לשוק העבודה מהווה גורם הפוך שבו כמות העובדים הכשירים וההיצע של עובדים גדל, כך שמשק שיכול להכיל עבודת נשים הוא משק עם ביקוש לעבודה. יחד עם זה כניסת נשים לעבודה פרושה גם שאחוז העבודה הנדרש מכל משק בית גדל.  

[[אבטלה]], בהגדרתה המודרנית, הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את [[מוסד חברתי|מסגרות העבודה הקודמות]] של [[משפחה]], [[קהילה]] או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" ב[[שוק העבודה]]. לפני המהפכה, [[הון]] ו[[גורמי ייצור]] הוחזקו על ידי מסגרות קהילתיות, משפחתיות או על ידי מסגרות כמו [[גילדה|גילדות]] או [[וואסלים]], ולפיכך שוק העבודה (היכולת לשכור אנשים) היה מצומצם הרבה יותר, ואיתו תופעות כמו אבטלה.  

[[אבטלה]], בהגדרתה המודרנית, הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את [[מוסד חברתי|מסגרות העבודה הקודמות]] של [[משפחה]], [[קהילה]] או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" ב[[שוק העבודה]]. לפני המהפכה, [[הון]] ו[[גורמי ייצור]] הוחזקו על ידי מסגרות קהילתיות, משפחתיות או על ידי מסגרות כמו [[גילדה|גילדות]] או [[וואסלים]], ולפיכך שוק העבודה (היכולת לשכור אנשים) היה מצומצם הרבה יותר, ואיתו תופעות כמו אבטלה.  

בחברות [[ציידים לקטים]], [[גידול אוכלוסין]] הוביל תכופות ל[[מלחמות]] וסכסוכים על שטחים ו[[משאבי טבע]]. חלק מהאנשים מתו במלחמות עצמן או גורשו. מי שלא הצליח להשיג טריטוריה גדולה מספיק גווע ב[[רעב]] או נדד למקום אחר בתקווה להשיג שם תנאים יותר טובים. גם לאחר [[המהפכה החקלאית]] בעיית האבטלה היתה נדירה למדי. [[גידול אוכלוסין]] נמוך (בעיקר עקב [[תמותת תינוקות]] גבוהה) עם [[צמיחה כלכלית]] נמוכה, הובילו לכך שהבעיה "פתרה את עצמה" - [[פיצוץ אוכלוסין|עודף אוכלוסייה]] יחסית לכמות המזון הוביל ל[[רעב המוני]]. כמו כן [[עוני|העניים]] מתו לא אחת עקב שילוב של [[רעב]], [[קור]], תאונות ומלחמות. כמו כן, בחברות חקלאיות [[מגפה|מגפות]] הובילו לצמצום האוכלוסייה ולכן לירידת כמות האוכלוסייה ביחס ל[[הון]] הקיים. בתנאים אלה [[שכלולים טכנולוגיים]] לאו דווקא הובילו לירידה בביקש לעובדים, אלא הסתכמו ביותר זמן פנוי מעבודה, או בהגדלת סוגי העבודה שבוצעו, שכן תמיד ניתן היה לשפר את איכות המוצרים, לעטר אותם וכו' או לחלופין להגדיל את כמות הצריכה לנפש.

בחברות [[ציידים לקטים]], [[גידול אוכלוסין]] הוביל תכופות ל[[מלחמות]] וסכסוכים על שטחים ו[[משאבי טבע]]. חלק מהאנשים מתו במלחמות עצמן או גורשו. מי שלא הצליח להשיג טריטוריה גדולה מספיק גווע ב[[רעב]] או נדד למקום אחר בתקווה להשיג שם תנאים יותר טובים. גם לאחר [[המהפכה החקלאית]] בעיית האבטלה הייתה נדירה למדי. [[גידול אוכלוסין]] נמוך (בעיקר עקב [[תמותת תינוקות]] גבוהה) עם [[צמיחה כלכלית]] נמוכה, הובילו לכך שהבעיה "פתרה את עצמה" - [[פיצוץ אוכלוסין|עודף אוכלוסייה]] יחסית לכמות המזון הוביל ל[[רעב המוני]]. כמו כן [[עוני|העניים]] מתו לא אחת עקב שילוב של [[רעב]], [[קור]], תאונות ומלחמות. כמו כן, בחברות חקלאיות [[מגפה|מגפות]] הובילו לצמצום האוכלוסייה ולכן לירידת כמות האוכלוסייה ביחס ל[[הון]] הקיים. בתנאים אלה [[שכלולים טכנולוגיים]] לאו דווקא הובילו לירידה בביקוש לעובדים, אלא הסתכמו ביותר זמן פנוי מעבודה, או בהגדלת סוגי העבודה שבוצעו, שכן תמיד ניתן היה לשפר את איכות המוצרים, לעטר אותם וכו' או לחלופין להגדיל את כמות הצריכה לנפש.

===בתחילת המהפכה התעשייתית===

===בתחילת המהפכה התעשייתית===

===בזמן "עידן המכונה"===

===בזמן "עידן המכונה"===

בתקופה של 1880 עד סוף שנות ה-1920 לא נרשמה אבטלה טכנולוגית משמעותית עבור עובדים מיומנים בתנאי שהיה להם מספיק זמן לחיפוש עבודה. לקראת סוף התקופה תעשיינים גילו שיש להם "עודפי ייצור" וכי הם יכולים לייצר יותר ממה שהשוק דורש. כך החלה ראשיתה של [[תרבות הצריכה]] שבה תעשיינים ולאחר מכן גם ה[[ממשלה]] מעודדים את הציבור לקנות עוד בניסיון להגדיל את המכירות, לשמור על [[צמיחה כלכלית]] ולשם המנעות מאבטלה. מדיניות זו פתוחה לראשונה על ידי הנרי פורד, ששילם שכר גבוה לעובדים שלו, במטרה שהם עצמם יוכלו לקנות מכונית. דבר זה מכונה לפעמים "פורדיזם".  אך מדיניות זו נקלעה למשבר כאשר [[השפל הגדול]] יצר [[מיתון]] עצום וגידול עצום באבטלה.

בתקופה של 1880 עד סוף שנות ה-1920 לא נרשמה אבטלה טכנולוגית משמעותית עבור עובדים מיומנים בתנאי שהיה להם מספיק זמן לחיפוש עבודה. לקראת סוף התקופה תעשיינים גילו שיש להם "עודפי ייצור" וכי הם יכולים לייצר יותר ממה שהשוק דורש. כך החלה ראשיתה של [[תרבות הצריכה]] שבה תעשיינים ולאחר מכן גם ה[[ממשלה]] מעודדים את הציבור לקנות עוד בניסיון להגדיל את המכירות, לשמור על [[צמיחה כלכלית]] ולשם הימנעות מאבטלה. מדיניות זו פתוחה לראשונה על ידי הנרי פורד, ששילם שכר גבוה לעובדים שלו, במטרה שהם עצמם יוכלו לקנות מכונית. דבר זה מכונה לפעמים "פורדיזם".  אך מדיניות זו נקלעה למשבר כאשר [[השפל הגדול]] יצר [[מיתון]] עצום וגידול עצום באבטלה.

בשנות ה-1930, הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]] חזה כי 100 שנים מאוחר יותר שבוע העבודה יתקצר ל-15 שעות עבודה ביום, שכן ה"בעיה הכלכלית" תוחלף בעיה של [[פנאי]].  

בשנות ה-1930, הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]] חזה כי 100 שנים מאוחר יותר שבוע העבודה יתקצר ל-15 שעות עבודה ביום, שכן ה"בעיה הכלכלית" תוחלף בעיה של [[פנאי]].  

האבטלה הגבוהה ירדה רק עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. השפעה אחת היתה הרג של עשרות מיליוני גברים והקטנת הילודה, דבר שהוביל לירידה בכמות העובדים המיומנים והעלה את הביקוש לעובדים. המלחמה גרמה בין היתר לגידול בייצור שגרם לגידול בביקוש לעובדים, וכן לוותה בהשקעה מאסיבית במחקר ופיתוח שהובילו ל[[שינויים טכנולוגיים]] רבים שתרמו להגדלת התעסוקה בשנים שלאחר המלחמה.  

האבטלה הגבוהה ירדה רק עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. השפעה אחת הייתה הרג של עשרות מיליוני גברים והקטנת הילודה, דבר שהוביל לירידה בכמות העובדים המיומנים והעלה את הביקוש לעובדים. המלחמה גרמה בין היתר לגידול בייצור שגרם לגידול בביקוש לעובדים, וכן לוותה בהשקעה מאסיבית במחקר ופיתוח שהובילו ל[[שינויים טכנולוגיים]] רבים שתרמו להגדלת התעסוקה בשנים שלאחר המלחמה.  

===משנות ה-50 ועד היום===

===משנות ה-50 ועד היום===

===פיתוח המגזר החמישוני===

===פיתוח המגזר החמישוני===

ניתן לנתח את שוק העבודה לפי מודל שמחלק אותו למגזרים יצרניים הבנויים זה על זה. המגזר הראשוני כולל חקלאות, דיג ומחצבים; המגזר השניוני את התעשיה;  השלישוני – שירותים כגון

ניתן לנתח את שוק העבודה לפי מודל שמחלק אותו למגזרים יצרניים הבנויים זה על זה. המגזר הראשוני כולל חקלאות, דיג ומחצבים; המגזר השניוני את התעשייה;  השלישוני – שירותים כגון חינוך, בריאות, תחבורה ובנקאות; והרביעוני את תחומי המחקר, הפיתוח והמיחשוב. בעשרות השנים האחרונות אנחנו מרגישים ירידה בכמות האנשים העוסקים במגזר הראשוני, ומעבר שלהם ושל העוסקים במגזר השניוני למגזרים השלישוני והרביעוני. נראה שמשחר ההיסטוריה קיים גם מגזר יצרני נוסף - חמישוני, שתוצריו אינם נחוצים בשוק, ולמעשה עיקר התוצרת שלו היא עבודה של העוסקים בו. במגזר זה ניתן לכלול עבודה מסויימת שמתבצעת בתחומים של ספורט, תרבות, ופיתוח של פרוייקטים שאינם נחוצים. בעבר עבודה במגזר זה נתפסה אולי כגורם שלילי של בזבוז, אך ייתכן שמודעות ופיתוח של מגזר זה יכול להוות פיתרון לאבטלה הטכנולוגית. ככל שתחומים של מחשוב ואוטומציה יקטינו את הצורך בעובדים במגזרים השלישוני והרביעוני, נראה כי יותר עובדים יעברו לעסוק במגזר החמישוני<ref>http://www.openu.ac.il/adcan/yediop6/download/22-27.pdf</ref>.

חינוך, בריאות, תחבורה ובנקאות; והרביעוני את תחומי המחקר, הפיתוח והמיחשוב. בעשרות השנים האחרונות אנחנו מרגישים ירידה בכמות האנשים העוסקים במגזר הראשוני, ומעבר שלהם ושל העוסקים במגזר השניוני למגזרים השלישוני והרביעוני. נראה שמשחר ההיסטוריה קיים גם מגזר יצרני נוסף - חמישוני, שתוצריו אינם נחוצים בשוק, ולמעשה עיקר התוצרת שלו היא עבודה של העוסקים בו. במגזר זה ניתן לכלול עבודה מסויימת שמתבצעת בתחומים של ספורט, תרבות, ופיתוח של פרוייקטים שאינם נחוצים. בעבר עבודה במגזר זה נתפסה אולי כגורם שלילי של בזבוז, אך ייתכן שמודעות ופיתוח של מגזר זה יכול להוות פיתרון לאבטלה הטכנולוגית. ככל שתחומים של מחשוב ואוטומציה יקטינו את הצורך בעובדים במגזרים השלישוני והרביעוני, נראה כי יותר עובדים יעברו לעסוק במגזר החמישוני<ref>http://www.openu.ac.il/adcan/yediop6/download/22-27.pdf</ref>.

===אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה===

===אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה===

לטענת פרוייקט וונוס, אבטלה טכנולוגית היא למעשה מסווה של ברכה, אם הבעלות על ה[[הון]] היתה [[כלכלה דמוקרטית|דמוקרטית יותר]]. שכן אז החיסכון בעבודה שנגרם עקב מכונות לא היה גורם להתעשרות של מעטים ולאבטלה, [[עוני]] ועבודות מעצבנות לרבים, אלא פשוט ליותר פנאי, פחות עבודה לכולם ורווחה חברתית גבוה יותר. בדומה לכך ש[[מכונות כביסה]], [[מקררים]] ומכשירים ביתיים אחרים שחררו עקרות בית ממלאכות ניקיון ובישול משעממות, חוזרות וקשות לעבודות מהנות ויצירתיות יותר בבית ומחוץ לבית.

לטענת פרוייקט וונוס, אבטלה טכנולוגית היא למעשה מסווה של ברכה, אם הבעלות על ה[[הון]] היתה [[כלכלה דמוקרטית|דמוקרטית יותר]]. שכן אז החיסכון בעבודה שנגרם עקב מכונות לא היה גורם להתעשרות של מעטים ולאבטלה, [[עוני]] ועבודות מעצבנות לרבים, אלא פשוט ליותר פנאי, פחות עבודה לכולם ורווחה חברתית גבוה יותר. בדומה לכך ש[[מכונות כביסה]], [[מקררים]] ומכשירים ביתיים אחרים שחררו עקרות בית ממלאכות ניקיון ובישול משעממות, חוזרות וקשות לעבודות מהנות ויצירתיות יותר בבית ומחוץ לבית.

==מיכון ואוטמציה במסעדנות==

==מיכון ואוטומציה במסעדנות==

במהלך החצי השני של המאה ה-20 החליפו רשתות [[מזון מהיר]] כמו [[מקדונלד'ס]] מסעדות מקומיות רבות. במקום לשלם לשף מקומי שמכין את האוכל, רשתות מזון אלה מכינות את האוכל בצורה מרוכזת במרכזי ייצור מקומיים או איזוריים. המזון נשלח לחנויות הרשת כשהוא קפוא או מקורר. העובדים נדרשים בעיקר לחמם ולהגיש את הארוחות ולספק שירותים שונים הקשורים במכירה כמו קבלת ההזמנה, יחס אישי ועוד. בהתאם לכך יצאו עובדים רבים שעבדו במסעדות והיו עובדים מיומנים, והוחלפו בעובדים לא מיומנים שניתן להחליפם בקלות רבה יותר ואפשר לשלם להם שכר נמוך יותר. רוב העובדים מקבלי שכר מינימום וחלקם הגדול הוא בני נוער או עובדים במשרות זמניות וחלקיות. כמו כן מבנה זה של רשת דרש תוספת תעסוקה של עובדים כמו מהנדסי מכונות, עובדים לוגיסטיקה וכו'. בסה"כ הכנסות הרשתות גדלו עקב הוזלת המחיר ליחידת מזון והגדלת המכירות וכן עקב הורדת העלויות של עבודה, ולכן לרשתות אלה היו [[יתרונות לגודל]] שהביאו לפריחתן על חשבון מסעדות מקומיות.   

במהלך החצי השני של המאה ה-20 החליפו רשתות [[מזון מהיר]] כמו [[מקדונלד'ס]] מסעדות מקומיות רבות. במקום לשלם לשף מקומי שמכין את האוכל, רשתות מזון אלה מכינות את האוכל בצורה מרוכזת במרכזי ייצור מקומיים או איזוריים. המזון נשלח לחנויות הרשת כשהוא קפוא או מקורר. העובדים נדרשים בעיקר לחמם ולהגיש את הארוחות ולספק שירותים שונים הקשורים במכירה כמו קבלת ההזמנה, יחס אישי ועוד. בהתאם לכך יצאו עובדים רבים שעבדו במסעדות והיו עובדים מיומנים, והוחלפו בעובדים לא מיומנים שניתן להחליפם בקלות רבה יותר ואפשר לשלם להם שכר נמוך יותר. רוב העובדים מקבלי שכר מינימום וחלקם הגדול הוא בני נוער או עובדים במשרות זמניות וחלקיות. כמו כן מבנה זה של רשת דרש תוספת תעסוקה של עובדים כמו מהנדסי מכונות, עובדים לוגיסטיקה וכו'. בסך הכל הכנסות הרשתות גדלו עקב הוזלת המחיר ליחידת מזון והגדלת המכירות וכן עקב הורדת העלויות של עבודה, ולכן לרשתות אלה היו [[יתרונות לגודל]] שהביאו לפריחתן על חשבון מסעדות מקומיות.   

דוגמה זו מראה על בעיה בתאוריה הנאו קלאסית שכן בעוד ההון התעשייתי בתעשייה גדל ויש בה יותר מיכון, וגם התפוקה השולית - מספר הארוחות שכל עובד או מסעדה יכולים למכור ביחידת זמן עלתה, אבל יחד עם זאת השכר של העובדים בענף ירד. הסיבה היא שקל יותר לפטר עובד ולשכור עובד לא מיומן אחר במקומו. עם הירידה ב[[הון אנושי]] בענף ירד בו השכר.  

דוגמה זו מראה על בעיה בתאוריה הנאו קלאסית שכן בעוד ההון התעשייתי בתעשייה גדל ויש בה יותר מיכון, וגם התפוקה השולית - מספר הארוחות שכל עובד או מסעדה יכולים למכור ביחידת זמן עלתה, אבל יחד עם זאת השכר של העובדים בענף ירד. הסיבה היא שקל יותר לפטר עובד ולשכור עובד לא מיומן אחר במקומו. עם הירידה ב[[הון אנושי]] בענף ירד בו השכר.  

תחום נוסף שבו אוטומציה הוביל לצמצום דרסטי בהספקת שירותים אנושיים הוא תחום המזכירות. שירותי הדפסה הוחלפו במעבדי תמלילים, רישום הודעות הוחלף בתחילה על ידי "מזכירה אלקטרונית" ובהמשך באמצעות דואר אלקטרוני, SMS ועוד. שירותים אחרים כמו יומן אלקטרוני ואינטרנטי החליפו את המזכירות בתחומים של קביעת פגישות ותזכורות על פגישות אלה. מזכירות שנותרו עוסקות בעיקר במתן יחס אנושי חם, בקרת גישה, תזכורות ותאום, לוגיסטיקה, יחסי אנוש וכסמל סטטוס.  

תחום נוסף שבו אוטומציה הוביל לצמצום דרסטי בהספקת שירותים אנושיים הוא תחום המזכירות. שירותי הדפסה הוחלפו במעבדי תמלילים, רישום הודעות הוחלף בתחילה על ידי "מזכירה אלקטרונית" ובהמשך באמצעות דואר אלקטרוני, SMS ועוד. שירותים אחרים כמו יומן אלקטרוני ואינטרנטי החליפו את המזכירות בתחומים של קביעת פגישות ותזכורות על פגישות אלה. מזכירות שנותרו עוסקות בעיקר במתן יחס אנושי חם, בקרת גישה, תזכורות ותאום, לוגיסטיקה, יחסי אנוש וכסמל סטטוס.  

קופות אוטומטיות מחליפות כיום את המוכרים בתחנות דלק. קופות אחרות מחליפות את הקופאיות בסופרמרקטים (ברשת שופרסל). דוכני כריכים ומשקאות הוחלפו על ידי מכונות לממכר כריכים חטיפים ומשקאות. יש פאבים המגישים שתיה באמצעות אייפונים. קופסאות איזוריות יכולות להחליף חלק משירותי המשלוחים. מבחינת הצרכנים הדבר אומר פחות תורים ומחירים זולים יותר היות ונחסך השכר של המוכרים. מצד שני הם לא מקבלים שירותי אישי. מחקרים מראים כי אנשים צעירים יותר מתחת לגיל 50, שהתרגלו לקניות באינטרנט, מוכנים יותר לוותר על השירות האישי והם פתוחים יותר למכירות בשירות עצמי.[http://www.themarker.com/consumer/1.2222351 ]  

קופות אוטומטיות מחליפות כיום את המוכרים בתחנות דלק. קופות אחרות מחליפות את הקופאיות בסופרמרקטים (ברשת שופרסל). דוכני כריכים ומשקאות הוחלפו על ידי מכונות לממכר כריכים חטיפים ומשקאות. יש פאבים המגישים שתייה באמצעות אייפונים. קופסאות איזוריות יכולות להחליף חלק משירותי המשלוחים. מבחינת הצרכנים הדבר אומר פחות תורים ומחירים זולים יותר היות ונחסך השכר של המוכרים. מצד שני הם לא מקבלים שירותי אישי. מחקרים מראים כי אנשים צעירים יותר מתחת לגיל 50, שהתרגלו לקניות באינטרנט, מוכנים יותר לוותר על השירות האישי והם פתוחים יותר למכירות בשירות עצמי.[http://www.themarker.com/consumer/1.2222351 ]  

מיכון נוסף אולי יחליף עובדים נוספים בתחומי השירותים. לדוגמה מכונית אוטומטית יכולה אולי להחליף נהגים של תחבורה ציבורית ומוניות.  

מיכון נוסף אולי יחליף עובדים נוספים בתחומי השירותים. לדוגמה מכונית אוטומטית יכולה אולי להחליף נהגים של תחבורה ציבורית ומוניות.  

בתחומים אחרים של שירותים המגמה היא פחות ברורה, בעיקר בתחומים שדורשים הון אנושי והתמחות רבה. גיליונות אקסל לדוגמה החליפו עבודה רבה שנדרשה בתחומי של רועי חשבון וחשבי שכר. יש אוטומציה גם בתחומים כמו ביצוע בדיקות רפואיות, רפואה, אלגוריתמיקה, ניתוח מערכות ועוד. קשה להגיד אם האוטומציה הובילה לאבטלה גוברת או שהגידול בביקוש למקצועות אלה יחד עם ירידה במחיר וצמיחה הצליחו לאזן את החסכון בעבודה.  

בתחומים אחרים של שירותים המגמה היא פחות ברורה, בעיקר בתחומים שדורשים הון אנושי והתמחות רבה. גיליונות אקסל לדוגמה החליפו עבודה רבה שנדרשה בתחומי של רועי חשבון וחשבי שכר. יש אוטומציה גם בתחומים כמו ביצוע בדיקות רפואיות, רפואה, אלגוריתמיקה, ניתוח מערכות ועוד. קשה להגיד אם האוטומציה הובילה לאבטלה גוברת או שהגידול בביקוש למקצועות אלה יחד עם ירידה במחיר וצמיחה הצליחו לאזן את החיסכון בעבודה.  

==ראו גם==

==ראו גם==

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

 

[[קטגוריה:אבטלה]]

[[קטגוריה:אבטלה]]

[[קטגוריה:כלכלה]]

[[קטגוריה:כלכלה]]