שינויים

'''אורח חיים יושבני'''  (Sedentary lifestyle) הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים,  המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.  

'''אורח חיים יושבני'''  (Sedentary lifestyle) הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים,  המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.  

לאורך חיים יושבני יש השלכות בריאותיות חמורות. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחד מ[[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותי]] המסוכנים בעולם וגורם לכ-6% מסך מקרי המוות בעולם. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ גורמי סיכון עולמיים], ארגון הבריאות העולמי, 2009}} שמייצגים [[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} ההשפעה במדינות עשירות יותר היא כנראה גבוה יותר וקרובה ל-10%. לדעת מספר חוקרי בריאות, דומה בעוצמתו ל[[השפעות העישון על הבריאות|נזקי העישון]]. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו [[סוכרת מסוג 2]], [[מחלות לב]] וכלי דם, [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]], [[דיכאון]]. [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131]. אורח חיים יושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים ומהווה את הגורם הרביעי בחומרתו לתחלואה ולתמותה בעולם, כאשר גורמי סיכון אחרים - כמו יתר לחץ דם ו[[השמנת יתר]], קשור לגורם זה.[http://healthy.walla.co.il/?w=%2F581%2F2785603&fb_action_ids=280469582154289&fb_action_types=og.comments&fb_source=other_multiline&action_object_map=%5B766922080012887%5D&action_type_map=%5B%22og.comments%22%5D&action_ref_map=%5B%5D]

לאורך חיים יושבני יש השלכות בריאותיות חמורות. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחד מ[[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותי]] המסוכנים בעולם וגורם לכ-6% מסך מקרי המוות בעולם.{{הערה|שם=who2009}} שמייצגים [[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} ההשפעה במדינות עשירות יותר היא כנראה גבוה יותר וקרובה ל-10%. לדעת מספר חוקרי בריאות, דומה בעוצמתו ל[[השפעות העישון על הבריאות|נזקי העישון]]. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו [[סוכרת מסוג 2]], [[מחלות לב]] וכלי דם, [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]], [[דיכאון]]. [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131]. אורח חיים יושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים ומהווה את הגורם הרביעי בחומרתו לתחלואה ולתמותה בעולם, כאשר גורמי סיכון אחרים - כמו יתר לחץ דם ו[[השמנת יתר]], קשור לגורם זה.[http://healthy.walla.co.il/?w=%2F581%2F2785603&fb_action_ids=280469582154289&fb_action_types=og.comments&fb_source=other_multiline&action_object_map=%5B766922080012887%5D&action_type_map=%5B%22og.comments%22%5D&action_ref_map=%5B%5D]

כדי להקטין את הסכנות של אורח חיים יושבני מנסות רשויות להגדיל [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]]. הגישה הוותיקה יותר מנסה לעודד זאת על ידי אירועי ספורט שונים, העלאת מודעות לנזקי הבריאות של חוסר בפעילות גופנית, ויצירת תשתיות לפעילות בזמן הפנאי כגון שבילי הליכה בפארקים, ומתקני כושר בגינות. גישה אחרת היא [[אורח חיים פעיל]] שבו מנסים להגדיל את הפעילות הגופנית כחלק מחיי היומיום - כאשר הדבר כולל את הגברת [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] על ידי שינוי ה[[אקולוגיה עירונית|האקולוגיה העירונית]] ו[[תכנון עירוני|התכנון העירוני]] - הקמת [[שבילי אופניים]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ועוד תשתיות ותוכניות התערבות להגדלת [[הולכי רגל|ההליכה ברגל]] והשימוש ב[[תחבורת אופניים]].  

כדי להקטין את הסכנות של אורח חיים יושבני מנסות רשויות להגדיל [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]]. הגישה הוותיקה יותר מנסה לעודד זאת על ידי אירועי ספורט שונים, העלאת מודעות לנזקי הבריאות של חוסר בפעילות גופנית, ויצירת תשתיות לפעילות בזמן הפנאי כגון שבילי הליכה בפארקים, ומתקני כושר בגינות. גישה אחרת היא [[אורח חיים פעיל]] שבו מנסים להגדיל את הפעילות הגופנית כחלק מחיי היומיום - כאשר הדבר כולל את הגברת [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] על ידי שינוי ה[[אקולוגיה עירונית|האקולוגיה העירונית]] ו[[תכנון עירוני|התכנון העירוני]] - הקמת [[שבילי אופניים]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ועוד תשתיות ותוכניות התערבות להגדלת [[הולכי רגל|ההליכה ברגל]] והשימוש ב[[תחבורת אופניים]].  

סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref>  לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי משנת 2010, 84% מכלל בני הנוער בישראל לא קיימו מספיק פעילות גופנית (שעה ביום של פעילות נמרצת עד בינונית)[http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/risk_factors/physical_inactivity/atlas.html]

סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref>  לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי משנת 2010, 84% מכלל בני הנוער בישראל לא קיימו מספיק פעילות גופנית (שעה ביום של פעילות נמרצת עד בינונית)[http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/risk_factors/physical_inactivity/atlas.html]

בדצמבר 2012, ערכו  משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי [[פעילות גופנית בישראל|הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל]] מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="health2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

בדצמבר 2012, ערכו  משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי [[פעילות גופנית בישראל|הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל]] מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="activities2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

להלן נתונים על אחוז העובדים לפי סוג הפעילות הגופנית בעבודה ועל שיעור האנשים שנמצאים בישיבה בבית מעל 4 שעות ביום, לפי נתוני הסקר של משרד הבריאות:<ref name="health2012"/>

להלן נתונים על אחוז העובדים לפי סוג הפעילות הגופנית בעבודה ועל שיעור האנשים שנמצאים בישיבה בבית מעל 4 שעות ביום, לפי נתוני הסקר של משרד הבריאות:<ref name="activities2012"/>

{| {{table}}

{| {{table}}

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''''''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''''''

כ-60% מהעובדים היהודים וכ-30%-40% מהעובדים הערבים יושבים במשך רוב יום העבודה, כ-20% מהעובדים (כ-30% בקרב גברים ערבים) הולכים או עובדים בעבודה פיזית קשה במשך רוב יום העבודה.  

כ-60% מהעובדים היהודים וכ-30%-40% מהעובדים הערבים יושבים במשך רוב יום העבודה, כ-20% מהעובדים (כ-30% בקרב גברים ערבים) הולכים או עובדים בעבודה פיזית קשה במשך רוב יום העבודה.  

להלן נתוני הסקר על תחבורה פעילה, תחבורה פעילה מספקת, ופעילות גופנים מספקת - כלומר איזה אחוז מהאוכלוסיה הבוגרת מבצעים פעילות גופנית בכמות שעונה על המלצות ארגון הבריאות העולמי <ref name="health2012"/>:

להלן נתוני הסקר על תחבורה פעילה, תחבורה פעילה מספקת, ופעילות גופנים מספקת - כלומר איזה אחוז מהאוכלוסיה הבוגרת מבצעים פעילות גופנית בכמות שעונה על המלצות ארגון הבריאות העולמי <ref name="activities2012"/>:

{| {{table}}

{| {{table}}

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''''''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''''''