שינויים

נוספו 1,078 בתים ,  22:02, 18 באוקטובר 2016
שורה 68: שורה 68:     
==ביקורת==
 
==ביקורת==
למרות שהמטרה המוצהרת של כלכלה היא הגדלת התועלת החברתית, כלכלנים רבים מהזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]] התעלמו במשך שנים רבות מסקרי שביעות רצון מהחיים. עד היום המדד המרכזי בבדיקת הרווחה הכלכלית והחברתית הוא [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש. טענות מרכזיות נגד הסקרים היא שהם לא אובייקטיביים, תלויים בדרך שבה השאלות מנוסחות, בסדר השאלות, הם תלויים בתרבות ולא ברור כיוון הסיבתיות בין אושר לבין משתנים כמו הצלחה בעבודה או בחיי המשפחה.
+
קיימת ביקורת בקרב פסיכולוגים על מדידת שביעות רצון כחוויה כללית מהחיים. אחת הסיבות היא שאנו חווים חוויה אחת אבל זוכרים אותה בצורה אחרת. אחד המבקרים של סקרי שביעות רצון הוא הפסיכולוג [[דניאל כהנמן]] ששם דגש יותר על חוויות יומיומיות מהעבר הקרוב כמו - האם חייכת או צחקת אתמול? האם נחת מספיק אתמול וכו'. לעיתים יש פער בין שאלונים אלה לבין הערכת שביעות כללית מהחיים - לדוגמה ישראל מדורגת די גבוה בסקרים של שביעות רצון כללית מהחיים ביחס למדינות אחרות אבל ביחס לחוויות אושר יומיומיות מהעבר הקרוב היא דווקא מדורגת במקום יחסית נמוך. [http://mindfulness.co.il/2015/05/happiness-report/]
 +
 
 +
למרות שהמטרה המוצהרת של כלכלה היא הגדלת התועלת החברתית, כלכלנים רבים מהזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]] התעלמו במשך שנים רבות מסקרי שביעות רצון מהחיים ובאופן כללי יותר מנושא של מדידת אושר. עד היום המדד המרכזי בבדיקת הרווחה הכלכלית והחברתית הוא [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש. טענות מרכזיות נגד הסקרים היא שהם לא אובייקטיביים, תלויים בדרך שבה השאלות מנוסחות, בסדר השאלות, הם תלויים בתרבות ולא ברור כיוון הסיבתיות בין אושר לבין משתנים כמו הצלחה בעבודה או בחיי המשפחה.
    
ביקורת אחת של כלכלנים היא שהמדד של שביעות רצון בדיווח עצמי הוא לא אובייקטיבי ותלוי בתפיסה העצמית של האדם העונה לסקר. זאת בניגוד למדדים אחרים כמו [[תוצר מקומי גולמי]] שהם יותר אובייקטיביים. עם זאת, פסיכולוגים הראו שיש מתאם גבוהה בין שביעות רצון מהחיים כפי שהיא משתקפת בסקרים לבין מדדים אובייקטיביים יותר של אושר. טענה אחרת היא שיש תלות באופי של ניסוח השאלות ובאפשרויות של סדר הצגת התשובות. עם השנים המתודולוגיה של הסקרים השתכללה והתבססה כך שמחקרים רבים יש התייחסות לאותה שאלה, דבר שמאפשר להשוות בין מחקרים שונים, כמו כן נבדקו דרכים שונות של הצגת השאלות או של הצגת סדר התשובות ולא נמצאו הבדלים משמעותיים.  
 
ביקורת אחת של כלכלנים היא שהמדד של שביעות רצון בדיווח עצמי הוא לא אובייקטיבי ותלוי בתפיסה העצמית של האדם העונה לסקר. זאת בניגוד למדדים אחרים כמו [[תוצר מקומי גולמי]] שהם יותר אובייקטיביים. עם זאת, פסיכולוגים הראו שיש מתאם גבוהה בין שביעות רצון מהחיים כפי שהיא משתקפת בסקרים לבין מדדים אובייקטיביים יותר של אושר. טענה אחרת היא שיש תלות באופי של ניסוח השאלות ובאפשרויות של סדר הצגת התשובות. עם השנים המתודולוגיה של הסקרים השתכללה והתבססה כך שמחקרים רבים יש התייחסות לאותה שאלה, דבר שמאפשר להשוות בין מחקרים שונים, כמו כן נבדקו דרכים שונות של הצגת השאלות או של הצגת סדר התשובות ולא נמצאו הבדלים משמעותיים.  
   −
טענה נוספת היא שלא ברור מה כיוון הסיבתיות - האם אנשים מובטלים או גרושים הופכים לאומללים יותר, או שאנשים אומללים יותר הם מצליחים פחות לשמור על מקומות העבודה שלהם ועל קשרי הנישואים שלהם. גם כאן, מחקרים הראו שלמרות שיש קשר מסויים גם בכיוון ההפוך, ההשפעה העיקרית היא של נסיבות החיים על רמת האושר ולא להפך.  
+
טענה נוספת היא שלא ברור מה כיוון הסיבתיות - האם [[אבטלה|אנשים מובטלים]] או גרושים הופכים לאומללים יותר, או שאנשים אומללים יותר הם מצליחים פחות לשמור על מקומות העבודה שלהם ועל קשרי הנישואים שלהם. גם כאן, מחקרים הראו שלמרות שיש קשר מסויים גם בכיוון ההפוך, ההשפעה העיקרית היא של נסיבות החיים על רמת האושר ולא להפך.  
    
לאנשים בתרבויות שונות יש משקולות שונות במקצת על היבטים שונים בחיים. בתרבות אחת מעמד כלכלי או תעסוקה יהיו חשובים יותר מאשר קשרי-משפחה. כמו כן לאנשים בתרבויות שונות יש נטיה לדווח בצורה אחרת על רמת האושר שלהם. עם זאת גורמים כמו אבטלה או קשרי משפחה או בריאות הם אוניברסליים. בכל מקרה קיימים הבדלים בין הסקרים באשר למידת המתאם בין גורמים שונים וניתנים הסברים שונים בקשר להבדלים בין תרבויות שונות.  
 
לאנשים בתרבויות שונות יש משקולות שונות במקצת על היבטים שונים בחיים. בתרבות אחת מעמד כלכלי או תעסוקה יהיו חשובים יותר מאשר קשרי-משפחה. כמו כן לאנשים בתרבויות שונות יש נטיה לדווח בצורה אחרת על רמת האושר שלהם. עם זאת גורמים כמו אבטלה או קשרי משפחה או בריאות הם אוניברסליים. בכל מקרה קיימים הבדלים בין הסקרים באשר למידת המתאם בין גורמים שונים וניתנים הסברים שונים בקשר להבדלים בין תרבויות שונות.