שינויים

==חשש לפגיעה בדמוקרטיה==

==חשש לפגיעה בדמוקרטיה==

אחד הנימוקים המרכזיים להתנגדות הנחרצת להעברת מתווה הגז הוא חשש מפני פגיעה בדמוקרטיה של מדינת ישראל. התחייבות הממשלה לחברות הגז שלא לשנות את מדיניותה ולסכל כל חקיקה בנושאים הקבועים במתווה הגז למשך עשור פוגעת בערכי הדמוקרטיה ומעניקה לחברות הטבה כלכלית עצומה, ללא כל סמכות בחוק ובאופן בלתי חוקתי <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2772322|כותרת =מתווה הגז מגיע לבג"צ: "התחייבות הממשלה למונופול הגז פוגעת בדמוקרטיה"|תאריך = 9 בנובמבר 2015}}</ref> פרט לסעיפים הבעייתיים במתווה עצמו קיימים גם רצף אירועים, מינויים וניגודי אינטרסים בעייתיים.

אחד הנימוקים המרכזיים להתנגדות הנחרצת להעברת [[מתווה הגז]] הוא חשש מפני פגיעה בדמוקרטיה של מדינת ישראל. התחייבות הממשלה לחברות הגז שלא לשנות את מדיניותה ולסכל כל חקיקה בנושאים הקבועים במתווה הגז למשך עשור פוגעת בערכי הדמוקרטיה ומעניקה לחברות הטבה כלכלית עצומה, ללא כל סמכות בחוק ובאופן בלתי חוקתי <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2772322|כותרת =מתווה הגז מגיע לבג"צ: "התחייבות הממשלה למונופול הגז פוגעת בדמוקרטיה"|תאריך = 9 בנובמבר 2015}}</ref> פרט לסעיפים הבעייתיים במתווה עצמו קיימים גם רצף אירועים, מינויים וניגודי אינטרסים בעייתיים.

=== מסע לחצים על בעלי תפקיד===

=== מסע לחצים על בעלי תפקיד===

אחד הטיעונים העיקרים של מתנגדי מתווה הגז הוא שהקשר בין הון לשלטון מוביל ללחצים ישרים ועקיפים על בעלי תפקיד להימנע מלהביע את דעתם. מאז הקמת ועדת ששינסקי, בשנים 2010-2011, ניהלו חברות הגז מסע לחצים כבד: פגישות, מכתבים, [[לוביסט]]ים, איומים, השמצות ועוד. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתבי "מוסף כלכליסט"|כתובת =http://2nd-ops.com/editors/?p=7095 http://2nd-ops.com/editors/?p=7095|כותרת =המכבש של תשובה|תאריך = 20 בינואר 2011}}</ref> שטייניץ במהלך [[ועדת ששינסקי]] סיפר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5  במאי 2013}}</ref>  

אחד הטיעונים העיקריים של מתנגדי מתווה הגז הוא שהקשר בין הון לשלטון מוביל ללחצים ישרים ועקיפים על בעלי תפקיד להימנע מלהביע את דעתם. מאז הקמת ועדת ששינסקי, בשנים 2010-2011, ניהלו חברות הגז מסע לחצים כבד: פגישות, מכתבים, [[לוביסט]]ים, איומים, השמצות ועוד. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתבי "מוסף כלכליסט"|כתובת =http://2nd-ops.com/editors/?p=7095 http://2nd-ops.com/editors/?p=7095|כותרת =המכבש של תשובה|תאריך = 20 בינואר 2011}}</ref> שטייניץ במהלך [[ועדת ששינסקי]] סיפר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5  במאי 2013}}</ref>  

בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשים, הוא מונה לשר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>  

בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשים, הוא מונה לשר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>  

מסע הלחצים הוביל להתפטרותו של הממונה על הגבלים, פרופ' [[דיויד גילה]].<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> גם דרעי התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1  בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטיים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> לחצים הופעלו גם על השר [[אבי גבאי]] לא להופיע בוועדת ההתייעצות ב-22 בנובמבר 2015 ולכן אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref> היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך במתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו <ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref> לאחר התבטאות של יו"ר חברת החשמל,עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref> שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה להירתמותה לתמוך במתווה. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש גדול כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה בכדי שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז. <ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref>

מסע הלחצים הוביל להתפטרותו של הממונה על הגבלים, פרופ' [[דיויד גילה]].<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> גם דרעי התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1  בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטיים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> לחצים הופעלו גם על השר [[אבי גבאי]] לא להופיע בוועדת ההתייעצות ב-22 בנובמבר 2015 ולכן אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref> היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך במתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref> לאחר התבטאות של יו"ר רשות החשמל, עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref> שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה לתמיכתה במתווה.{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה על מנת שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז.<ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref>

ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי [[מתווה הגז] הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו היתה כנראה הנחיה פוליטית כך שהמסמך שפרסמו משרד החוץ והמל"ל על מתווה הגז יתמוך בעמדת הממשלה, אך הנחיה זו ניתנה בסוד משום שהמקבלים והנתונים אותה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא נושא אסטרטגי משרד החוץ ביצע עבודה, והמסקנות שלה היו שהאינטרס הציבורי הוא לא לשמור את הגז ל–15 שנה אלא ל–50 שנה ולא לייצא. {{הערה|רותם שטרקמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"] , ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}

ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי [[מתווה הגז]] הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו, הייתה כנראה הנחיה פוליטית שהביאה לתמיכה רשמית של משרד החוץ והמל"ל במתווה הגז, אך הנחיה זו ניתנה בסוד משום שהן נותני ההנחיה והן מקבליה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא סוגיה אסטרטגית, משרד החוץ הכין מסמך עבודה בנושא, שקבע שהאינטרס הציבורי הוא להימנע מייצוא ולהבטיח את השימוש בגז ל–50 שנה.{{הערה|רותם שטרקמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"], ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}

=== הון שלטון===  

=== הון שלטון===  

====ניגוד עיניים====

====ניגוד עניינים====

אחד הטיעונים העיקריים של [[מטה מאבק הגז]] הוא החשש מפני ניגוד אינטרסים ברור בעיקר של פקידים בכירים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] וחברי כנסת. בעוד חלק מהפקידים בוחרים להימנע מלעסוק בנושא או מנועים כמו למשל [[שאול מרידור]], מנכ"ל משרד האנרגיה, <ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3667488,00.html|כותרת = מחשש לניגוד עניינים: המנכ"ל הנכנס של משרד האנרגיה שאול מרידור לא יטפל במתווה הגז|אתר = כלכליסט|תאריך = 20 באוגוסט 2015}}. בעיקר בשל התבטאותו בנושא {{קישור כללי|הכותב =שירות גלובס  |http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850395|כותרת = מרידור: "גז ל-30 שנה? מי יודע אם תהיה מדינה בכלל?"|אתר = גלובוס|תאריך = 6 ביוני 2013}}</ref> אחרים אינם מונעים, למרות קשריהם, כמו ביבי נתניהו, ארגן, אריאל, אקוניס ולפיד. <ref>{{קישור כללי|הכותב =גור מגידו|http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001079892#fromelement=hp_daily_news|כותרת = ניגודי העניינים של נתניהו, כחלון, ארדן, אריאל, אקוניס ולפיד|אתר = גלובוס|תאריך = 10 בנובמבר 2015}}</ref> זו הסיבה שבגינה ביקרו את החלטתו של [[שר הכלכלה]], [[משה כחלון]] להימנע מלעסוק בנושא בשל היכרותו עם [[קובי מימון]] חרף הצהרותיו טרם הבחירות <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =hhttp://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = צפו בפליק-פלאק של כחלון: "קובי מימון? לא יודע מה יש לו ומה אין לו, אעסוק בגז"|אתר = הארץ|תאריך = 26 במאי 2015}}</ref> וכן את מינוי של שאול מרידור לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|כתובת =hhttp://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = תחת הסכם ניגוד עניינים: שאול מרידור מונה למנכ"ל משרד האנרגיה|אתר = כלכליסט|תאריך = 6 בספטמבר 2015}}</ref> כמו גם נחשף לא פעם כי פקדים רבים שעסקו באינטרס הציבורי במתווה הגז, מונו אחרי תקופת צינון לעבוד תחת שירותיו של יצחק תשובה וחברות הגז, ולהפך.

אחד הטיעונים העיקריים של [[מטה מאבק הגז]] הוא החשש מפני ניגודי אינטרסים, בעיקר של פקידים בכירים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] ושל חברי כנסת. בעוד שחלק מהפקידים בוחרים להימנע מלעסוק בנושא או מנועים מלעסוק בו, כדוגמת [[שאול מרידור]], מנכ"ל משרד האנרגיה, <ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3667488,00.html|כותרת = מחשש לניגוד עניינים: המנכ"ל הנכנס של משרד האנרגיה שאול מרידור לא יטפל במתווה הגז|אתר = כלכליסט|תאריך = 20 באוגוסט 2015}}, לאור התבטאותו בנושא {{קישור כללי|הכותב =שירות גלובס  |http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850395|כותרת = מרידור: "גז ל-30 שנה? מי יודע אם תהיה מדינה בכלל?"|אתר = גלובוס|תאריך = 6 ביוני 2013}}</ref> אחרים ממשיכים לעסוק בו, למרות קשריהם, בהם ביבי נתניהו, [[גלעד ארדן]], [[אורי אריאל]], [[אופיר אקוניס]] ו[[יאיר לפיד]].<ref>{{קישור כללי|הכותב =גור מגידו|http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001079892#fromelement=hp_daily_news|כותרת = ניגודי העניינים של נתניהו, כחלון, ארדן, אריאל, אקוניס ולפיד|אתר = גלובוס|תאריך = 10 בנובמבר 2015}}</ref> ניגודי האינטרסים הללו הביאו לביקורת על החלטתו של [[שר הכלכלה]], [[משה כחלון]], להימנע מלעסוק בנושא בשל היכרותו עם [[קובי מימון]], חרף הצהרותיו טרם הבחירות נגד המתווה<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =hhttp://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = צפו בפליק-פלאק של כחלון: "קובי מימון? לא יודע מה יש לו ומה אין לו, אעסוק בגז"|אתר = הארץ|תאריך = 26 במאי 2015}}</ref> וכן לביקורת על מינויו של שאול מרידור לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה.<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|כתובת =hhttp://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = תחת הסכם ניגוד עניינים: שאול מרידור מונה למנכ"ל משרד האנרגיה|אתר = כלכליסט|תאריך = 6 בספטמבר 2015}}</ref> בנוסף, נחשף לא פעם כי פקידים רבים שעסקו באינטרס הציבורי במתווה הגז, מונו אחרי תקופת צינון לעבוד בשירותיהם של יצחק תשובה וחברות הגז, ולהיפך, ב[[שיטת הדלת המסתובבת]].

===חשד למקרי שוחד בארץ ובעולם===

===חשד למקרי שוחד בארץ ובעולם===

בשנת 2010 נתברר כי חברות אחיות של נובל אנרג'י, הואשמו על ידי הממשל האמריקאי במתן שוחד במדינות שונות בעולם.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/markets/1.588282|כותרת = בעלות אסדות הקידוח של תמר ולווייתן מואשמות במתן שוחד|אתר = the marker|תאריך = 7 בנובמבר 2010}}</ref>  

בשנת 2010 נתברר כי חברות אחיות של נובל אנרג'י הואשמו על ידי הממשל האמריקאי במתן שוחד במדינות שונות בעולם.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/markets/1.588282|כותרת = בעלות אסדות הקידוח של תמר ולווייתן מואשמות במתן שוחד|אתר = the marker|תאריך = 7 בנובמבר 2010}}</ref>  

בינואר 2015 המליצה המשטרה להעמיד את בן אליעזר לדין בחמישה אישומים חשד לקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס{{הערה|{{TheMarker1|יסמין גואטה|המשטרה ממליצה להעמיד לדין את בנימין בן אליעזר, ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי|1.2531868|6 בינואר 2015}}}}. ב-27 באוקטובר 2015 החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]], יהודה וינשטיין, להגיש כתב אישום נגד בן-אליעזר באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, עבירות מס, והלבנת הון{{הערה|דנה ויס, [http://www.mako.co.il/news-law/legal-q2_2015/Article-e61fa75c9a5ad41004.htm היועמ"ש החליט: אישום נגד השר לשעבר בנימין בן-אליעזר], "חדשות ערוץ 2, 30 במאי 2015}}. בין האישומים פואד הואשם שביטל את ההוראות של קודמו, סויסה, להקפאת רישיונות לחברות הגז ובמקום העניק לתשובה ולנובל אנרג'י, בלי מכרז, 36 רישיונות חיפוש. {{הערה|שם=תחקיר ערוץ 11}}

בינואר 2015 המליצה המשטרה להעמיד את בנימין בן אליעזר לדין בחמישה אישומים של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס{{הערה|{{TheMarker1|יסמין גואטה|המשטרה ממליצה להעמיד לדין את בנימין בן אליעזר, ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי|1.2531868|6 בינואר 2015}}}}. ב-27 באוקטובר 2015 החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]], יהודה וינשטיין, להגיש כתב אישום נגד בן אליעזר באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, עבירות מס והלבנת הון{{הערה|דנה ויס, [http://www.mako.co.il/news-law/legal-q2_2015/Article-e61fa75c9a5ad41004.htm היועמ"ש החליט: אישום נגד השר לשעבר בנימין בן-אליעזר], "חדשות ערוץ 2, 30 במאי 2015}}. בין היתר, בן אליעזר הואשם שביטל את ההוראות של קודמו, אלי סויסה, להקפאת רישיונות לחברות הגז ובמקום זאת העניק לתשובה ולנובל אנרג'י, בלי מכרז, 36 רישיונות חיפוש. {{הערה|שם=תחקיר ערוץ 11}}

===פגיעה בזכות ההפגנה והמחאה===

===פגיעה בזכות ההפגנה והמחאה===

עם התעצמות המחאות וההפגנות, לאחר אחת ההפגנות הגדולות, נעצרו מפגנים <ref>{{קישור כללי|הכותב = עמליה דואק|כתובת =http://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2015/Article-782a1767543e051004.htm|כותרת = מחאה נגד מתווה הגז: עימותים ומעצרים בת"א|אתר = mako|תאריך = 7 בנובמבר 2015}}</ref>, מארגני המחאה עוכבו לחקירה וחלקם אף הורחקו מעירם. {{ציטוטון|זה מרגיש כאילו מחפשים אותנו}} אמר אחד המארגנים. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי אשכנזי|כתובת =http://news.walla.co.il/item/2905373|כותרת = ביקורת משמאל ומימין נגד מעצר מארגני מחאת הגז: "דגל שחור מתנוסס"|אתר = וואלה|תאריך = 10 בנובמבר 2015}}</ref><ref>{{קישור כללי|הכותב = זוהר שחר לוי, מיקי פלד וליאור גוטמן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3673298,00.html|כותרת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3673298,00.html|אתר = כלכליסט|תאריך = 12 בנובמבר 2015}}</ref> המעצרים הביאו להתערבותם של חברי כנסת כנגד המעצרים עד לביטול צווי ההרחקה. <ref>{{קישור כללי|הכותב = יובל בגנו, אלון חכמון, אריק בנדר|כתובת =http://www.maariv.co.il/news/military/Article-512155|כותרת = יחימוביץ' ליועמ"ש ולמפכ"ל: "לבדוק חקירת מארגני הפגנת הגז"|אתר = מעריב|תאריך = 10 בנובמבר 2015}}</ref>.

עם התעצמות המחאות וההפגנות, לאחר אחת ההפגנות הגדולות, נעצרו מפגינים <ref>{{קישור כללי|הכותב = עמליה דואק|כתובת =http://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2015/Article-782a1767543e051004.htm|כותרת = מחאה נגד מתווה הגז: עימותים ומעצרים בת"א|אתר = mako|תאריך = 7 בנובמבר 2015}}</ref>, מארגני המחאה עוכבו לחקירה וחלקם אף הורחקו מעירם. {{ציטוטון|זה מרגיש כאילו מחפשים אותנו}} אמר אחד המארגנים.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי אשכנזי|כתובת =http://news.walla.co.il/item/2905373|כותרת = ביקורת משמאל ומימין נגד מעצר מארגני מחאת הגז: "דגל שחור מתנוסס"|אתר = וואלה|תאריך = 10 בנובמבר 2015}}</ref><ref>{{קישור כללי|הכותב = זוהר שחר לוי, מיקי פלד וליאור גוטמן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3673298,00.html|כותרת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3673298,00.html|אתר = כלכליסט|תאריך = 12 בנובמבר 2015}}</ref> המעצרים הביאו להתערבותם של חברי כנסת כנגד המעצרים ולביטול צווי ההרחקה.<ref>{{קישור כללי|הכותב = יובל בגנו, אלון חכמון, אריק בנדר|כתובת =http://www.maariv.co.il/news/military/Article-512155|כותרת = יחימוביץ' ליועמ"ש ולמפכ"ל: "לבדוק חקירת מארגני הפגנת הגז"|אתר = מעריב|תאריך = 10 בנובמבר 2015}}</ref>

כחלק מהמאמצים לפגוע בהתארגנויות פעילים הוחדרו משתפי פעולה מטעם חברות הגז אל תוך הארגונים המוחאים וההפגנות. אחד מהמשתפים שנחשפו היה אמיר פוסטר, אנליסט המומחה למשק הגז. {{הערה|שם=תחקיר ערוץ 11}}

כחלק מהמאמצים לפגוע בהתארגנויות פעילים הוחדרו משתפי פעולה מטעם חברות הגז אל תוך הארגונים המוחים ולהפגנות. אחד הפעילים במסווה שנחשף היה אמיר פוסטר, אנליסט המומחה למשק הגז.{{הערה|שם=תחקיר ערוץ 1}}

===פגיעה בפומביות המשפט ובחוק בתי המשפט===

===פגיעה בפומביות המשפט ובחוק בתי המשפט===

לאחר אישור המתווה על ידי הממשלה ושר הכלכלה, הוגשו לבג"צ 4 עתירות נגד המתווה, אשר נדונו ב-2 ימי דיונים. באמצע הדיון הראשון שנערך ב-3 בפברואר 2016 ביקש ראש הממשלה ושר הכלכלה [[בנימין נתניהו]], באמצעות נציג פרקליטות המדינה, לבוא להעיד בדיון.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/LIVE-1.2839816|כותרת = דרמת מתווה הגז: הנזיפה לנתניהו - והמסמכים ששופטי בג"ץ שמעו על קיומם רק היום |אתר = TheMarker|תאריך = 3 בפברואר 2016}}</ref> השופטים דחו את בקשתו וביקשו שיגיש תצהיר תוך שבוע ואכן בדיון השני שנערך ב-14 בפברואר 2016 הגיע נתניהו להעיד לאחר שמסר תצהיר. בדיון זה לא איפשרו לאזרחים רבים להיכנס לצפות בדיון, בניגוד לדיון הראשון ובניגוד לחוק בתי המשפט שקובע שעל דיון בבית משפט להיות פומבי. בנוסף, חלק מעובדי חברות הגז נכנסו לבית המשפט מדלתות צדדיות למרות שהינם ללא סמכות או מעמד משפטי כלשהו ו-2 פעילים מרכזיים במאבק הגז נעצרו בבית המשפט והם שוחררו מאוחר יותר באותו היום.<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ערן הילדסהיים|כתובת =http://www.amitit.co.il/?p=3691|כותרת = מאחורי התמונה הזו מסתתר איום גדול על הדמוקרטיה שלנו |אתר = הכלכלה האמיתית|תאריך = 18 בפברואר 2016}}</ref>

לאחר אישור המתווה על ידי הממשלה ושר הכלכלה, הוגשו לבג"ץ ארבע עתירות נגד המתווה, אשר נדונו ב-2 ימי דיונים. באמצע הדיון הראשון שנערך ב-3 בפברואר 2016 ביקש ראש הממשלה ושר הכלכלה [[בנימין נתניהו]], באמצעות נציג פרקליטות המדינה, לבוא להעיד בדיון.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/LIVE-1.2839816|כותרת = דרמת מתווה הגז: הנזיפה לנתניהו - והמסמכים ששופטי בג"ץ שמעו על קיומם רק היום |אתר = TheMarker|תאריך = 3 בפברואר 2016}}</ref> השופטים דחו את בקשתו וביקשו שיגיש תצהיר תוך שבוע. בדיון השני שנערך ב-14 בפברואר 2016 הגיע נתניהו להעיד לאחר שמסר תצהיר. בדיון זה לא איפשרו לאזרחים רבים להיכנס לצפות בדיון, בניגוד לדיון הראשון ובניגוד לחוק בתי המשפט שקובע שעל דיון בבית משפט להיות פומבי. בנוסף, חלק מעובדי חברות הגז נכנסו לבית המשפט מדלתות צדדיות למרות שהם חסרי מעמד משפטי כלשהו ו-2 פעילים מרכזיים במאבק הגז נעצרו בבית המשפט ושוחררו מאוחר יותר באותו היום.<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ערן הילדסהיים|כתובת =http://www.amitit.co.il/?p=3691|כותרת = מאחורי התמונה הזו מסתתר איום גדול על הדמוקרטיה שלנו |אתר = הכלכלה האמיתית|תאריך = 18 בפברואר 2016}}</ref>

==הצגת המחאה בנושא הגז כזרם שמאלי קיצוני==

==הצגת המחאה בנושא הגז כזרם שמאלי קיצוני==

עד כה היו שלושה מאבקים אזרחיים- פוליטיים הנוגעים לגז - המאבק להעלאת תמלוגי הגז, המאבק לצמצם את הייצוא ולהעביר את הדיון על הסדרתו לכנסת, והמאבק נגד [[מתווה הגז]] ומתן היתר למונופול לפעול תחת טענה של צורך בטחוני. כל שלושת המאבקים הובלו על ידי גורמים אזרחיים ופוליטיים בעלי מגוון דעות מדיני וכלכלי - המגוון המדיני כלל פעילים ליברלים בעד זכויות אדם, שמאל לאומי כמו מפלגת העבודה, ימין לאומי כמו הליכוד וכן ימין שמרני וגורמים לאומניים המגוון הכלכלי כלל תומכים ב[[קפיטליזם]], בכלכלה מעורבת, סוציאל דמוקרטיה, כלכלה-אקולוגית וסוציאליסטים. בכל שלושת המאבקים נעשו ניסיונות על ידי חברות הגז, פוליטיקאים, עיתונאים ופעילים שפעלו בשם ארגונים לא ידועים, לצייר את המאבק כמונע מתוך אידאולוגיה מרקסיסטית, [[אנרכיזם|אנרכיסטית]], מתוך שיתוף פעולה עם גורמים בשמאל המדיני הקיצוני ואף כאלה המנסים לחבל במעמדה של ישראל ולחזק אינטרסים של מדינות ערביות. בעיני פעילי המחאה הדבר נחשב כ[[ספין תקשורתי]] שנועד למנוע הצטרפות של גורמים נוספים בימין המדיני והכלכלי.  

עד כה היו שלושה מאבקים אזרחיים-פוליטיים הנוגעים לגז - המאבק להעלאת תמלוגי הגז, המאבק לצמצום הייצוא ולהעברת הדיון על הסדרתו לכנסת, והמאבק נגד [[מתווה הגז]] ומתן פטור מהסדר כובל בטענה של צורך מדיני וביטחוני. כל שלושת המאבקים הובלו על ידי גורמים אזרחיים ופוליטיים בעלי מגוון דעות מדיניות וכלכליות. המגוון המדיני כלל פעילים ליברלים בעד זכויות אדם, שמאל לאומי כמו מפלגת העבודה, ימין לאומי כמו הליכוד וכן ימין שמרני וגורמים לאומניים. המגוון הכלכלי כלל תומכים ב[[קפיטליזם]], בכלכלה מעורבת, סוציאל-דמוקרטיה, כלכלה אקולוגית וסוציאליזם. בכל שלושת המאבקים נעשו ניסיונות על ידי חברות הגז, פוליטיקאים, עיתונאים ופעילים שפעלו בשם ארגונים לא ידועים, לצייר את המאבק כמונע מתוך אידאולוגיה מרקסיסטית, [[אנרכיזם|אנרכיסטית]], מתוך שיתוף פעולה עם גורמים בשמאל המדיני הקיצוני ואף כאלה המנסים לחבל במעמדה של ישראל ולחזק אינטרסים של מדינות ערביות. בעיני פעילי המחאה הדבר נחשב ל[[ספין תקשורתי]] שנועד למנוע הצטרפות של גורמים נוספים בימין המדיני והכלכלי.  

;בוועדת ששינסקי:

;בוועדת ששינסקי:

במהלך עבודת [[וועדת ששינסקי]], ביולי 2010, הקים [[חבר הכנסת]] לשעבר [[מיכאל מלכיאור]] את "פורום פעולה אזרחית", שפעל במטרה להגדיל את המיסוי על הגז הטבעי.{{הערה|[http://www.israel-restart.com/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA פורום פעולה אזרחית]}} מספר ארגונים הביעו תמיכה במאבק על העלאת תמלוגי הגז, ביניהם: [[התאחדות הסטודנטים הארצית]], [[אדם טבע ודין]],{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|אדם טבע ודין: "שינוי התמלוגים - עניין דחוף"|markets/1.589845|14.7.2010}}}} [[מועצת יש"ע]]{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|מועצת יש"ע: לא רק השמאל תומך בהעלאת התמלוגים|1000598114|01.11.2010}}}} ועוד. במקביל, הגישו מספר חברי כנסת [[הצעת חוק]] שמטרתה העלאת המיסוי על הגז. על הצעת החוק חתמו חברי כנסת מ[[סיעה|סיעות]] [[הליכוד]], [[קדימה]], [[מפלגת העבודה|עבודה]], [[מפלגת ש"ס|ש"ס]], [[מרצ]], [[יהדות התורה]], [[חד"ש]], [[הבית היהודי]] ו[[האיחוד הלאומי]].{{הערה|{{TheMarker1|צבי זרחיה|הצעת חוק: תמלוגי הנפט והגז יועלו ויוטל מס מיוחד בגין הרווחים|markets/1.588934|13.7.2010}}}}

במהלך עבודת [[וועדת ששינסקי]], ביולי 2010, הקים [[חבר הכנסת]] לשעבר [[מיכאל מלכיאור]] את "פורום פעולה אזרחית", שפעל במטרה להגדיל את המיסוי על הגז הטבעי.{{הערה|[http://www.israel-restart.com/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA פורום פעולה אזרחית]}} מספר ארגונים הביעו תמיכה במאבק להעלאת תמלוגי הגז, ביניהם: [[התאחדות הסטודנטים הארצית]], [[אדם טבע ודין]],{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|אדם טבע ודין: "שינוי התמלוגים - עניין דחוף"|markets/1.589845|14.7.2010}}}} [[מועצת יש"ע]]{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|מועצת יש"ע: לא רק השמאל תומך בהעלאת התמלוגים|1000598114|01.11.2010}}}} ועוד. במקביל, הגישו מספר חברי כנסת [[הצעת חוק]] שמטרתה העלאת המיסוי על הגז. על הצעת החוק חתמו חברי כנסת מ[[סיעה|סיעות]] [[הליכוד]], [[קדימה]], [[מפלגת העבודה|עבודה]], [[מפלגת ש"ס|ש"ס]], [[מרצ]], [[יהדות התורה]], [[חד"ש]], [[הבית היהודי]] ו[[האיחוד הלאומי]].{{הערה|{{TheMarker1|צבי זרחיה|הצעת חוק: תמלוגי הנפט והגז יועלו ויוטל מס מיוחד בגין הרווחים|markets/1.588934|13.7.2010}}}}

באוגוסט 2010 החל תא סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן, "פורום למען ארץ ישראל", בקמפיין [[מודעה|מודעות]] רחב היקף בעיתונות היומית תחת הכותרת "אזהרה: הקרן החדשה לוחמת למען הגז הערבי". הקמפיין נוהל על ידי יועץ התקשורת [[משה קלוגהפט]], ומממניו נותרו אלמונים.{{הערה|1={{כלכליסט|רויטל חובל|מי מממן את הקמפיין נגד העלאת תמלוגי הגז? "תעשו אחד ועוד אחד"|3414839|17.8.2010|}}}} חברי הפורום קיימו הפגנה מול ביתו של יו"ר הוועדה, איתן ששינסקי כשהם  מצוידים ב[[מסכת גז|מסכות גז]], [[דגל מצרים|דגלי מצרים]] ושלטים בהם נכתב: "עזרתם לגולדסטון, פגעתם בצה"ל, ועכשיו נלחמים למען הגז הערבי. תודה לקרן החדשה!".{{הערה|1={{ynet|[[תני גולדשטיין]]|תמלוגי הגז: "הקרן החדשה פועלת לחיסול ישראל"|3932657|10.8.2010|}}}}. עלות הקמפיין נאמדה בכ-2 מיליון ש"ח.{{הערה|1={{כלכליסט|רויטל חובל|עלות הקמפיין של הפורום למען ארץ ישראל: 2 מיליון שקל|3414723|16.8.2010|}}}}

באוגוסט 2010 החל תא סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן, "פורום למען ארץ ישראל", בקמפיין [[מודעה|מודעות]] רחב היקף בעיתונות היומית תחת הכותרת "אזהרה: הקרן החדשה לוחמת למען הגז הערבי". הקמפיין נוהל על ידי יועץ התקשורת [[משה קלוגהפט]], ומממניו נותרו אלמונים.{{הערה|1={{כלכליסט|רויטל חובל|מי מממן את הקמפיין נגד העלאת תמלוגי הגז? "תעשו אחד ועוד אחד"|3414839|17.8.2010|}}}} חברי הפורום קיימו הפגנה מול ביתו של יו"ר הוועדה, איתן ששינסקי, כשהם  מצוידים ב[[מסכת גז|מסכות גז]], [[דגל מצרים|דגלי מצרים]] ושלטים בהם נכתב: "עזרתם לגולדסטון, פגעתם בצה"ל, ועכשיו נלחמים למען הגז הערבי. תודה לקרן החדשה!".{{הערה|1={{ynet|[[תני גולדשטיין]]|תמלוגי הגז: "הקרן החדשה פועלת לחיסול ישראל"|3932657|10.8.2010|}}}}. עלות הקמפיין נאמדה בכ-2 מיליון ש"ח.{{הערה|1={{כלכליסט|רויטל חובל|עלות הקמפיין של הפורום למען ארץ ישראל: 2 מיליון שקל|3414723|16.8.2010|}}}}

נגד פרופ' ששינסקי נשמעו טענות על [[ניגוד עניינים]],{{הערה|[[בן כספית]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/142/157.html ניגוד עניינים: תמלוגי הגז והקרן החדשה], nrg מעריב, 8.8.2010}} אך [[מבקר המדינה]]{{הערה|עופר וולפסון, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-248020-00.html פנייה לבג"ץ: יו"ר ועדת ששינסקי - בניגוד עניינים חמור], חדשות מחלקה ראשונה, 25.8.2010}} ו[[היועץ המשפטי לממשלה]]{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן ומארק שון|היועמ"ש: פרופ' ששינסקי יוכל להמשיך ולכהן כיו"ר הוועדה לבחינת תמלוגי הגז|3415801|25.8.2010|}}}} שללו טענות אלה. גם שר האוצר, יובל שטייניץ, התייצב לצדו של ששינסקי ואמר:

נגד פרופ' ששינסקי נשמעו טענות על [[ניגוד עניינים]],{{הערה|[[בן כספית]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/142/157.html ניגוד עניינים: תמלוגי הגז והקרן החדשה], nrg מעריב, 8.8.2010}} אך [[מבקר המדינה]]{{הערה|עופר וולפסון, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-248020-00.html פנייה לבג"ץ: יו"ר ועדת ששינסקי - בניגוד עניינים חמור], חדשות מחלקה ראשונה, 25.8.2010}} ו[[היועץ המשפטי לממשלה]]{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן ומארק שון|היועמ"ש: פרופ' ששינסקי יוכל להמשיך ולכהן כיו"ר הוועדה לבחינת תמלוגי הגז|3415801|25.8.2010|}}}} שללו טענות אלה. גם שר האוצר, יובל שטייניץ, התייצב לצדו של ששינסקי ואמר:

{{ציטוט|תוכן=מותר לכל אחד להביע דעתו, ומותר למי שעוסקים בתחום הגז והנפט - אם ממונם בידם - לשכור חצי מהפרופסורים במדינה, ולשלם להם מאות אלפי דולרים עבור חוות דעת. זה לגיטימי, וזה לגיטימי לפרסם את חוות הדעת על עמודים שלמים בעיתונות. אבל לא יעלה על הדעת שינסו להתנכל אישית ולפגוע בוועדה ובחברי הוועדה, קל וחומר ביו"ר הוועדה - פרופסור בעל שם שניגש למשימה זו בהתנדבות, ונעתר לבקשתי לעמוד בראשה.{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|שטייניץ: "מסע ההכפשות המכוער נגד ששינסקי ומשפחתו - פגיעה בדמוקרטיה"|misc/1.568725|25.8.2010}}}} }}

{{ציטוט|תוכן=מותר לכל אחד להביע דעתו, ומותר למי שעוסקים בתחום הגז והנפט - אם ממונם בידם - לשכור חצי מהפרופסורים במדינה, ולשלם להם מאות אלפי דולרים עבור חוות דעת. זה לגיטימי, וזה לגיטימי לפרסם את חוות הדעת על עמודים שלמים בעיתונות. אבל לא יעלה על הדעת שינסו להתנכל אישית ולפגוע בוועדה ובחברי הוועדה, קל וחומר ביו"ר הוועדה - פרופסור בעל שם שניגש למשימה זו בהתנדבות, ונעתר לבקשתי לעמוד בראשה.{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|שטייניץ: "מסע ההכפשות המכוער נגד ששינסקי ומשפחתו - פגיעה בדמוקרטיה"|misc/1.568725|25.8.2010}}}} }}

;במאבק על ייצוא הגז וקבלת החלטה בנושא בכנסת:

;במאבק על ייצוא הגז וקבלת החלטה בנושא בכנסת:

המאבק למען [[גז טבעי בישראל|שמירת הגז בארץ]] ולמען העברת ההחלטה בנושא מהמשלה לכנסת, סבב סביב עבודתה של [[וועדת צמח]] וכלל ארגונים ואנשים שונים. המאבק כלל דרישות של הגברת השקיפות (כמו חשיפת הפרוטוקולים של וועדת צמח), חשיפה של ניירות עמדה של הממשלה על ייצוא הגז (לדוגמה בחינת כדאיות כלכלית של הייצוא), שמירת עתודות גדולות יותר למען המשק הישראלי והעברת ההחלטה לכנסת. המאבק כלל בין היתר את חברת הכנסת שלי יחימוביץ', את הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים דרור שטרום, מי שלימים הפכה לחברת כנסת ב"מחנה הציוני" (מטעם ציפי לבני) [[יעל כהן פארן]], פעילים כמו יוסי דורפמן ואור-לי ברלב, וארגונים כמו "צדק חברתי-חדר מצב", [[מגמה ירוקה]], הפורום המשפטי למען ישראל, ירוק עכשיו, [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] ועוד. המדען הראשי של משרד האנרגיה שלמה וולד והמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה סיניה נתניהו, ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה התנגדו לייצוא גז בכמות גדולה מטעמים של בטחון אנרגטי ועקב חוסר ידיעת כמות הגז שיש. בהמשך התבטא גם שר הגנת הסביבה גלעד ארדן בעד שמירת הגז בארץ מטעמים ביטחוניים. הכלכלן הראשי של האוצר, ד"ר מיכאל שראל פרסם מחקר הטוען כי ייצוא הגז אינו כלכלי. חלק ניכר מהטיעונים בנושא היו לאומיים (הגדלת הביטחון האנרגטי של ישראל) וכלכליים מתוך [[תכנון ארוך טווח|ראייה לטווח ארוך]] שכן ייבוא כמות האנרגיה הגלומה בייצוא הגז צפויה להיות יקרה בהרבה לעומת תמלוגי הגז.  

המאבק למען [[גז טבעי בישראל|שמירת הגז בארץ]] ולמען העברת ההחלטה בנושא מהמשלה לכנסת, נסוב סביב עבודתה של [[ועדת צמח]] וכלל ארגונים ואנשים שונים. המאבק כלל דרישות של הגברת השקיפות (כמו חשיפת הפרוטוקולים של ועדת צמח), חשיפה של ניירות עמדה של הממשלה על ייצוא הגז (לדוגמה בחינת כדאיות כלכלית של הייצוא), שמירת עתודות גדולות יותר למען המשק הישראלי והעברת ההחלטה לכנסת. המאבק כלל בין היתר את חברת הכנסת שלי יחימוביץ', את הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים דרור שטרום, מי שלימים הפכה לחברת כנסת ב"מחנה הציוני" (מטעם ציפי לבני) [[יעל כהן פארן]], פעילים כמו יוסי דורפמן ואור-לי ברלב, וארגונים כמו "צדק חברתי-חדר מצב", [[מגמה ירוקה]], הפורום המשפטי למען ישראל, ירוק עכשיו, [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] ועוד. המדען הראשי של משרד האנרגיה שלמה וולד והמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה סיניה נתניהו, ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה התנגדו לייצוא גז בכמות גדולה מטעמים של בטחון אנרגטי ועקב חוסר ידיעת כמות הגז שיש. בהמשך התבטא גם שר הגנת הסביבה גלעד ארדן בעד שמירת הגז בארץ מטעמים ביטחוניים. הכלכלן הראשי של האוצר, ד"ר מיכאל שראל פרסם מחקר הטוען כי ייצוא הגז אינו כלכלי. חלק ניכר מהטיעונים בנושא היו לאומיים (הגדלת הביטחון האנרגטי של ישראל) וכלכליים מתוך [[תכנון ארוך טווח|ראייה לטווח ארוך]] שכן ייבוא כמות האנרגיה הגלומה בייצוא הגז צפויה להיות יקרה בהרבה לעומת תמלוגי הגז.  

יאיר לפיד, טען בקמפיין הבחירות הראשון שלו כי הוא נגד ייצוא הגז. בין היתר הוא כתב כי "מסקנות ועדת צמח על ייצוא הגז הן אכן שגויות ועתודות הגז צריכות להיות מופנות לטובת אזרחי מדינת ישראל, לא לייצוא יקר שמשרת רק כמה טייקונים". סרטון הסברה בשם "הכוכב של נועה" שהופק על ידי יש עתיד הבטיח לשמור על הגז בישראל. במהלך הדיונים הקואליציוניים נתן לפיד את הרושם כי אין ההסכם אינו כולל הסכמות על ייצוא הגז ווועדת צמח. בהמשך נתברר כי סעיף כזה קיים ולפיד סרב במשך תקופה ארוכה להתייחס לנושא ולהיפגש עם נציגים של החברה האזרחית. במקביל נפגש לפיד פעמים רבות עם נציגי חברות הגז. התקיימו מספר הפגנות ליד ביתו של לפיד. לפיד טען כי הפעילים למען שמירת הגז בארץ הם "האנרכיסטים הזויים".[http://www.holesinthenet.co.il/holesinthenet-media-story-2865]  

יאיר לפיד, טען בקמפיין הבחירות הראשון שלו כי הוא נגד ייצוא הגז. בין היתר הוא כתב כי "מסקנות ועדת צמח על ייצוא הגז הן אכן שגויות ועתודות הגז צריכות להיות מופנות לטובת אזרחי מדינת ישראל, לא לייצוא יקר שמשרת רק כמה טייקונים". סרטון הסברה בשם "הכוכב של נועה" שהופק על ידי יש עתיד הבטיח לשמור על הגז בישראל. במהלך הדיונים הקואליציוניים נתן לפיד את הרושם כי אין ההסכם אינו כולל הסכמות על ייצוא הגז ווועדת צמח. בהמשך נתברר כי סעיף כזה קיים ולפיד סרב במשך תקופה ארוכה להתייחס לנושא ולהיפגש עם נציגים של החברה האזרחית. במקביל נפגש לפיד פעמים רבות עם נציגי חברות הגז. התקיימו מספר הפגנות ליד ביתו של לפיד. לפיד טען כי הפעילים למען שמירת הגז בארץ הם "האנרכיסטים הזויים".[http://www.holesinthenet.co.il/holesinthenet-media-story-2865]