52
עריכות
שינויים
קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל (הצגת מקור)
גרסה מ־22:24, 11 באוקטובר 2016
, 22:24, 11 באוקטובר 2016אין תקציר עריכה
'''קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל''' הם הקשרים הם בין חברות הגז, בעלים של חברות הגז ועסקים בשליטתם, וכן סיוע של חברים עסקיים ולוביסטים של בעלים אלה בישראל ובחו"ל, לבין גורמים בממשלה, בפרלמנט, בבתי המשפט, ובעיתונות היכולים להשפיע על החלטות [[רגולציה]] ועל דעת הקהל בישראל הנוגעים לרווחים של חברות הגז.
'''קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל''' הם הקשרים הם בין חברות הגז, בעלים של חברות הגז ועסקים בשליטתם, תוך סיוע של חברים עסקיים ולוביסטים של בעלים אלה בישראל ובחו"ל, לבין גורמים בממשלה, בפרלמנט, בבתי המשפט ובעיתונות היכולים להשפיע על החלטות [[רגולציה]] ועל דעת הקהל בישראל הנוגעות לרווחים של חברות הגז.
==דוגמאות ללובי פוליטי של חברות הגז==
==דוגמאות ללובי פוליטי של חברות הגז==
===לחצים בנוגע למיסים ולתמלוגי הגז סביב וועדת ששינסקי===
===לחצים בנוגע למיסים ולתמלוגי הגז סביב וועדת ששינסקי===
חברות הגז הפעילו [[לובי פוליטי]] בשנת 2002 על חברי הכנסת למניעת העלאת התמלוגים. ולטענת שר האוצר לשעבר, [[יובל שטייניץ]], חברות הגז הפעילו קשרים בממשל ארצות הברית למניעת העלאת התמלוגים. לטענת ליאור וגמן, דבר דומה התחרש גם בשנת 2008 כשיעקב נאמן ניסה להעלות את התמלוגים הוא נתקל במסע לחצים דומה.[https://hayeruka.wordpress.com/2011/03/22/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%91%D7%A9-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95/]
חברות הגז הפעילו [[לובי פוליטי]] בשנת 2002 על חברי הכנסת למניעת העלאת התמלוגים. לטענת שר האוצר לשעבר, [[יובל שטייניץ]], חברות הגז הפעילו קשרים בממשל ארצות הברית למניעת העלאת התמלוגים. לטענת ליאור וגמן, דבר דומה התרחש גם בשנת 2008: כשיעקב נאמן ניסה להעלות את התמלוגים הוא נתקל במסע לחצים דומה.[https://hayeruka.wordpress.com/2011/03/22/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%91%D7%A9-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95/]
גם על חברי הכנסת, שרים, וחברי וועדת ששינסקי שעבדה בשנת 2010 הופעל לחץ כבד במטרה למנוע את העלאת התמלוגים ולקבל הטבות שונות ליזמים.[http://www.themarker.com/markets/1.591656]. לדברי משה גפני, שהיה יו"ר וועדת הכספים, חברות הגז ניסו להשפיע על גדולי התורה שיתנגדו לחוק (וכך להפעיל לחץ על חברי הכנסת הדתיים), וכן איימו על שר האוצר כי הם יפגעו בו בפריימריז בליכוד, דבר שאכן התרחש. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833067#fromelement=hp_morearticles]
גם על חברי הכנסת, שרים, וחברי ועדת ששינסקי שפעלה בשנת 2010 הופעל לחץ כבד במטרה למנוע את העלאת התמלוגים ולקבל הטבות שונות ליזמים[http://www.themarker.com/markets/1.591656]. לדברי [[משה גפני]], שהיה יו"ר ועדת הכספים בכנסת, חברות הגז ניסו להשפיע על גדולי התורה שיתנגדו לחוק (ובכך להפעיל לחץ על חברי הכנסת הדתיים), וכן איימו על שר האוצר כי הם יפגעו בו בפריימריז בליכוד, דבר שאכן התרחש [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833067#fromelement=hp_morearticles].
שטייניץ עצמו, העיד זמן קצר לאחר פרישתו מתפקיד שר האוצר כי הופעל עליו לחץ כבד מאד:
שטייניץ עצמו, העיד זמן קצר לאחר פרישתו מתפקיד שר האוצר כי הופעל עליו לחץ כבד מאד:
|מקור=יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html]}}.
|מקור=יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html]}}.
העמותה לדמוקרטיה מתקדמת תהתה מדוע שטייניץ לא התלונן במשטרה על איומים כאלה. היא גם פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, כדי שזה יפתח בחקירה לבירור זהות היועץ שהשמיע את הדברים וזהותם של שולחיו. גם יו"ר הוועדה איתן ששינסקי, דיווח בעבר על איומים דומים [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1993472]
העמותה לדמוקרטיה מתקדמת תהתה מדוע שטייניץ לא התלונן במשטרה על איומים כאלה. היא אף פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד [[יהודה ויינשטיין]], כדי שזה יפתח בחקירה לבירור זהות היועץ שהשמיע את הדברים וזהותם של שולחיו. גם יו"ר הוועדה איתן ששינסקי, דיווח בעבר על איומים דומים [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1993472].
לפי העיתון כלכליסט, נפגש [[יצחק תשובה]], ומועסקים שלו בחברת דלק אנרגיה עם עשרות חברי כנסת ושרים במטרה לשכנע אותם למנוע את העלאת התגמולים. הדבר כלל פגישות עם משה גפני יו"ר וועדת הכספים, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ, שר החוץ אביגדור ליברמן, יעקב פרנקל נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר נגיד בנק ישראל, יואל חסון ממפלגת קדימה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, השרה לימור לבנת, סגן השר משה יעלון, השר אבישי ברוורמן, בנימין בן אליעזר שר התמ"ת, מנכ"ל האוצר חיים שני, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, שר התשתיות עוזי לנדאו, השר מיכאל איתן, השר שלום שמחון מהעבודה, ח"כ ישראל חסון מקדימה, ח"כ שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה, ח"כ חיים אורון, יו"ר מרצ, וחברי כנסת נוספים שהיו פעילים לאחר מכן בנסיונות למנוע את העלאת התמלוגים.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3487782,00.html]
לפי העיתון כלכליסט, נפגשו [[יצחק תשובה]] ובכירים בחברת דלק אנרגיה עם עשרות חברי כנסת ושרים במטרה לשכנע אותם למנוע את העלאת התגמולים. הדבר כלל פגישות עם משה גפני - יו"ר ועדת הכספים, ראש הממשלה - בנימין נתניהו, שר האוצר - יובל שטייניץ, שר החוץ - אביגדור ליברמן, יעקב פרנקל - נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר - נגיד בנק ישראל, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה - ח״כ יואל חסון (קדימה), השרה לימור לבנת, סגן השר משה יעלון, השר אבישי ברוורמן, שר התמ"ת - בנימין בן אליעזר, מנכ"ל האוצר - חיים שני, מנכ"ל משרד ראש הממשלה - אייל גבאי, שר התשתיות - עוזי לנדאו, השר מיכאל איתן, השר שלום שמחון, ח"כ ישראל חסון (קדימה), ח"כ שלי יחימוביץ' (מפלגת העבודה), יו"ר מרצ - ח"כ חיים אורון וחברי כנסת נוספים שהיו פעילים לאחר מכן בנסיונות למנוע את העלאת התמלוגים[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3487782,00.html].
בזמן וועדת ששינסקי הפעילה חברת נובל אנרג'י את חברת "גלעד יחסי ממשל" לצורך [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]]. לאחר התחקיר בתוכנית "עובדה" על חברת גלעד הפסיקה נובל אנרג'י לעבוד עם חברה זו.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000725178] לפי תחקיר כלכליסט, התברר כי טענות נובל אנרג'י על כך שהיא משלמת מיסים גבוהים בישראל אינה נכונה וכי דווקא בישראל נובל אנרג'י משלמת מיסים ותמלוגים נמוכים.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3415155,00.html]
בזמן פעילות ועדת ששינסקי הפעילה חברת נובל אנרג'י את חברת "גלעד יחסי ממשל" לצורך [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]]. לאחר התחקיר בתוכנית "עובדה" על חברת גלעד הפסיקה נובל אנרג'י לעבוד עם חברה זו[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000725178]. לפי תחקיר כלכליסט, התברר כי טענות נובל אנרג'י על כך שהיא משלמת מיסים גבוהים בישראל אינה נכונה וכי דווקא בישראל נובל אנרג'י משלמת מיסים ותמלוגים נמוכים[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3415155,00.html].
חברת גורן עמיר מייצגת בכנסת את דלק תשתיות ודלק אנרגיה כמו גם חברות אנרגיה נוספות כמו בז"ן[http://www.knesset.gov.il/lobbyist/heb/lobbyist.aspx] בזמן הדיונים בכנסת אודות התמלוגים, איימו נציגי החברה כי העלאת התמלוגים עלולה לגרור תביעה מצד ארצות הברית בבית הדין הבינלאומי.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000591677]. בין היתר שלחה החברה את היועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ האמריקאי לשעבר, שנשכר מטעם החברה להכין חוות דעת בנושא.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000591741]
חברת גורן עמיר מייצגת בכנסת את דלק תשתיות ודלק אנרגיה שבשליטת יצחק תשובה, כמו גם חברות אנרגיה נוספות כמו בז"ן[http://www.knesset.gov.il/lobbyist/heb/lobbyist.aspx]. בזמן הדיונים בכנסת בנושא התמלוגים, איימו נציגי החברה כי העלאת התמלוגים עלולה לגרור תביעה מצד ארצות הברית בבית הדין הבינלאומי[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000591677]. בין היתר שלחה החברה את היועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ האמריקאי, שנשכר מטעם החברה להכין חוות דעת בנושא[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000591741].
מסע לחצים זה לווה גם במסע פרסום מטעם נובל אנרג'י שיועד אל הציבור הישראלי. [https://hayeruka.wordpress.com/2011/03/22/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%91%D7%A9-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95/]
מסע לחצים זה לווה גם במסע פרסום מטעם נובל אנרג'י שיועד אל הציבור הישראלי[https://hayeruka.wordpress.com/2011/03/22/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%91%D7%A9-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95/].
===לובי פוליטי בקשר לייצוא הגז סביב וועדת צמח===
===לובי פוליטי בקשר לייצוא הגז סביב ועדת צמח===
מספר ראשי חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] נפגשו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושרים בכירים בנוגע ל[[ועדת צמח]] שקבעה את שיעור הגז הטבעי שישרת את המשק הישראלי והשיעור שימכר ליצוא. כאשר לחברות אלה יש אינטרס לייצא את הגז (כדי למכור אותו מהר ובמחיר יקר) ולהפחית את תשלומי התמלוגים ולהימנע מהתערבות רגולטורים בהקשר של פיקוח מחירים. הדבר כלל את הפגישות עם:
מספר ראשי חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] נפגשו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרים בכירים בנוגע ל[[ועדת צמח]] שקבעה את שיעור הגז הטבעי שישרת את המשק הישראלי והשיעור שיימכר לייצוא. לחברות אלה יש אינטרס לייצא את הגז (כדי למכור אותו מהר ובמחיר יקר), להפחית את תשלומי התמלוגים ולהימנע מהתערבות רגולטורים בהקשר של פיקוח מחירים. הדבר כלל את הפגישות עם:
* '''פיטר קולמן''', מנכ”ל תאגיד הנפט והגז האוסטרלי '''וודסייד'''. התאגיד שווה 28.5 מיליארד דולר, חולש על 40% מפעילות הקידוחים לחופי אוסטרליה, ובעל קשרים הדוקים עם הממשל האוסטרלי, כמו גם עם זה של סין. לתאגיד כוונה לקנות 30% ממאגר לוויתן ולייצא אותו. קולמן נפגש עם נתניהו בצורה חשאית, בזמן שזה התלבט בשאלה האם לאמץ את דו"ח צמח על ייצוא הגז. <ref name="marker_0313_tnc">[http://www.themarker.com/magazine/1.1973764 כך מעבירה ישראל את רוב משאבי הטבע לידיים זרות] אבי בר-אלי, 23.3.2013, דה מארקר</ref>
* '''פיטר קולמן''', מנכ”ל תאגיד הנפט והגז האוסטרלי '''וודסייד'''. התאגיד שווה 28.5 מיליארד דולר, חולש על 40% מפעילות הקידוחים בחופי אוסטרליה, ובעל קשרים הדוקים עם הממשל האוסטרלי, כמו גם עם זה של סין. לתאגיד כוונה לקנות 30% ממאגר לווייתן ולייצא אותו. קולמן נפגש עם נתניהו בצורה חשאית, בזמן שזה התלבט בשאלה האם לאמץ את דו"ח צמח על ייצוא הגז. <ref name="marker_0313_tnc">[http://www.themarker.com/magazine/1.1973764 כך מעבירה ישראל את רוב משאבי הטבע לידיים זרות] אבי בר-אלי, 23.3.2013, דה מארקר</ref>.
* '''צ’רלס (צ’אק) דיווידסון''', נשיא חברת הגז '''נובל אנרג’י'''. נפגש מספר פעמים באופן דיסקרטי עם ראש הממשלה ושר האוצר. נובל אנרג'י מחזיקה יחד עם דלק אנרגיה בנתחים ממגרי תמר ולוויתן, כך שהיא חלק משותפות המחזיקה בכ-80% מהגז הישראלי. היא גם מחזיקה ב-100% מזכויות התפעול של מאגרי הגז. לנובל יש אינטרס לייצא את הגז, וכן שלא יכריזו על שותפויות הגז כעל מונופול ויביאו להתערבות במחירים או לחיות מכירת אחד המאגרים. <ref name="marker_0313_tnc"/>
* '''צ’רלס (צ’אק) דיווידסון''', נשיא חברת הגז '''נובל אנרג’י''' נפגש מספר פעמים באופן דיסקרטי עם ראש הממשלה ושר האוצר. נובל אנרג'י מחזיקה יחד עם דלק אנרגיה בנתחים ממגרי תמר ולווייתן, ושהיא חלק משותפות המחזיקה בכ-80% מהגז הישראלי. היא גם מחזיקה ב-100% מזכויות התפעול של מאגרי הגז. לנובל יש אינטרס לייצא את הגז, וכן שלא יכריזו על שותפויות הגז כעל מונופול ויביאו להתערבות במחירים או להוראה למכור את אחד המאגרים. <ref name="marker_0313_tnc"/>
* '''מגעים חשאיים עם טורקיה''' - קיום של מגעים חשאיים בין החברות רציו, דלק, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה עם משרד האנרגיה הטורקי וגורמים עסקיים נוספים, במטרה לייצא גז לטורקים, זאת לפני שהממשלה קיבלה החלטה על ייצוא הגז. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html]. התנצלות ישראל על הפעילות מול המשט הטורקי, הגדילה את הסיכויים לפתיחת הייצוא לטורקיה.[http://www.energianews.com/article.php?id=16421]
* '''מגעים חשאיים עם טורקיה''' - בין החברות רציו, דלק, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה התקיימו מגעים חשאיים עם משרד האנרגיה הטורקי וגורמים עסקיים נוספים, במטרה לייצא גז לטורקים, זאת לפני שהממשלה קיבלה החלטה על ייצוא הגז. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html]. התנצלות ישראל על הפעילות מול המשט הטורקי הגדילה את הסיכויים לפתיחת הייצוא לטורקיה.[http://www.energianews.com/article.php?id=16421]
מומחית האנרגיה ברנדה שפר מתחה ביקורת על פגישות אלה ואמרה:
מומחית האנרגיה ברנדה שפר מתחה ביקורת על פגישות אלה ואמרה:
{{ציטוט|תוכן=באיזו זכות מגיע לישראל מנכ"ל נובל אנרג'י, ומחליט שהגז הטבעי שיימצא במאגר לווייתן ייוצא לחו"ל? מדינה ריבונית צריכה לעסוק בזה יותר מאשר בתמלוגים... מוזר לי שאף אחד לא מדווח על תוכן הפגישות של שרי הממשלה עם ראשי נובל. באיזו זכות הם שותקים?|מקור=http://www.themarker.com/markets/1.583134}}
{{ציטוט|תוכן=באיזו זכות מגיע לישראל מנכ"ל נובל אנרג'י, ומחליט שהגז הטבעי שיימצא במאגר לווייתן ייוצא לחו"ל? מדינה ריבונית צריכה לעסוק בזה יותר מאשר בתמלוגים... מוזר לי שאף אחד לא מדווח על תוכן הפגישות של שרי הממשלה עם ראשי נובל. באיזו זכות הם שותקים?|מקור=http://www.themarker.com/markets/1.583134}}
חברת נובל קורפוריישן, שהיא חברת אחות של נובל אנרג'י ויש לה בעלי מניות ודירקטוריון משותף, וכן וחברות נוספות המספקות שירותים לקידוחים תמר ולוויתן הואשמו בארצות הברית במתן שוחד לפקידים במספר מדינות, ושילמו קנסות לממשל האמריקאי עקב כך. [http://www.themarker.com/markets/1.588282]
חברת נובל קורפוריישן, שהיא חברת אחות של נובל אנרג'י ויש לה בעלי מניות ודירקטוריון משותף, וכן חברות נוספות המספקות שירותים לקידוחים תמר ולווייתן הואשמו בארצות הברית במתן שוחד לפקידים במספר מדינות, ושילמו קנסות לממשל האמריקאי עקב כך. [http://www.themarker.com/markets/1.588282]
==פקידים ובכירים שעברו לעבוד אצל חברות הגז ==
==פקידים ובכירים שעברו לעבוד אצל חברות הגז ==
פקידים בכירים וכן חברי כנסת ועיתונאים, ובעלי תפקיד רבים אשר פעלו למען האינטרס הציבורי מונו, אם בתום [[תקופת צינון]] ואם לא, לתפקידים בכירים בחברות הגז, בחברות בבעלותו של יצחק תשובה ובחברות דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתב “עניין מרכזי”|כתובת =http://www.news-israel.net/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A7-20-%D7%9E%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-1.html|כותרת = תשובה שוכר בתנאים מפתים עשרות בכירים במשק עם סיום תפקידם הציבורי|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 30 ביולי 2015}} וכן גם {{קישור כללי|הכותב =|כתובת =http://www.haaretz.co.il/misc/1.1335059|כותרת = חובב רגולטורים, לובשי מדים ובנקאים בדימוס|אתר = הארץ|תאריך = 3 ביולי 2008}} </ref> <ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.2782076|כותרת = ח"כ רוזנטל מציג: הרשימה המדהימה של פקידי הממשלה שעברו לעבוד אצל יצחק תשובה|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 23 בנובמבר 2015}} </ref> דבר זה גרר ביקורת ציבורית נוקבת. {{הערה|הסרטון הועלה לדף הפייסבוק של [https://www.facebook.com/j14live/videos/1136466533047930/ צדק חברתי - חדר מצב], אפקט הדלת המסתובבת: 22 פקידי ממשל שעברו לצד של תשובה (18 באוגוסט 2015)}}
פקידים בכירים, חברי כנסת, עיתונאים ובעלי תפקידים רבים אשר פעלו למען אינטרס חברות הגז מונו, אם בתום [[תקופת צינון]] ואם לא, לתפקידים בכירים בחברות הגז, בחברות בבעלותו של יצחק תשובה ובחברות דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתב “עניין מרכזי”|כתובת =http://www.news-israel.net/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A7-20-%D7%9E%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-1.html|כותרת = תשובה שוכר בתנאים מפתים עשרות בכירים במשק עם סיום תפקידם הציבורי|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 30 ביולי 2015}} וכן גם {{קישור כללי|הכותב =|כתובת =http://www.haaretz.co.il/misc/1.1335059|כותרת = חובב רגולטורים, לובשי מדים ובנקאים בדימוס|אתר = הארץ|תאריך = 3 ביולי 2008}} </ref> <ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.2782076|כותרת = ח"כ רוזנטל מציג: הרשימה המדהימה של פקידי הממשלה שעברו לעבוד אצל יצחק תשובה|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 23 בנובמבר 2015}} </ref> דבר זה גרר ביקורת ציבורית נוקבת. {{הערה|הסרטון הועלה לדף הפייסבוק של [https://www.facebook.com/j14live/videos/1136466533047930/ צדק חברתי - חדר מצב], אפקט הדלת המסתובבת: 22 פקידי ממשל שעברו לצד של תשובה (18 באוגוסט 2015)}}
# [[יוסי אבו]], יועץ שר האוצר לשעבר מונה למנכ"ל [[דלק קידוחים]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבשלום חלוץ|כתובת =http://www.themarker.com/personal/1.1006517|כותרת = משתלם לעבור לדלק: תנאי השכר המפנקים של יוסי אבו|אתר = the marker|תאריך = 28 באוגוסט 2011}}</ref>
# [[יוסי אבו]], יועץ לשעבר של שר האוצר רוני בר-און מונה למנכ"ל [[דלק קידוחים]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבשלום חלוץ|כתובת =http://www.themarker.com/personal/1.1006517|כותרת = משתלם לעבור לדלק: תנאי השכר המפנקים של יוסי אבו|אתר = the marker|תאריך = 28 באוגוסט 2011}}</ref>
# [[משה ברקת]], מנהל התאגידים ב[[הרשות לניירות ערך]] מונה ליו"ר הפניקס.<ref>{{קישור כללי|הכותב = רון שטיינבלט|כתובת =
# [[משה ברקת]], מנהל התאגידים ב[[הרשות לניירות ערך]] מונה ליו"ר הפניקס.<ref>{{קישור כללי|הכותב = רון שטיינבלט|כתובת =
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000554449|כותרת = קבוצת דלק במגעים לצירוף בכיר לשעבר ברשות ני"ע|אתר = גלובס|תאריך = 22 באפריל 2010}}</ref>
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000554449|כותרת = קבוצת דלק במגעים לצירוף בכיר לשעבר ברשות ני"ע|אתר = גלובס|תאריך = 22 באפריל 2010}}</ref>
http://www.talniri.co.il/marketnews/article.asp?id=39813|כותרת = איתן זילביגר מונה למנכ"ל חברת דלק שמנים|אתר = מערכת טלנירי|תאריך = 18 באוגוסט 2011}}</ref>
http://www.talniri.co.il/marketnews/article.asp?id=39813|כותרת = איתן זילביגר מונה למנכ"ל חברת דלק שמנים|אתר = מערכת טלנירי|תאריך = 18 באוגוסט 2011}}</ref>
# [[בנצי זילברפרב]], מנכ"ל משרד האוצר לשעבר הפך לדירקטוריון בקבוצת דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שירות גלובס |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000830161|כותרת = הערב זה קורה: אירוע ראשון של "כלכלה על הבר" בת"א|אתר = globes|תאריך = 3 באפריל 2013}}</ref>
# [[בנצי זילברפרב]], מנכ"ל משרד האוצר לשעבר הפך לדירקטוריון בקבוצת דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שירות גלובס |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000830161|כותרת = הערב זה קורה: אירוע ראשון של "כלכלה על הבר" בת"א|אתר = globes|תאריך = 3 באפריל 2013}}</ref>
# [[אריה זייף]], מנכ"ל [[דובק]], מנכ"ל מכס ומע"מ, סמנכ"ל משרד החקלאות, יושב ראש יועצת ההימורים, חבר ועדה המייעצת לבנק ישראל, מנהל רשות המסים לשעבר מונה לדירקטוריון דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = גיל קליאן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3651085,00.html|כותרת = דלק מגייסת לדירקטוריון את אריה זייף - לשעבר מנכ"ל דובק|אתר = כלכליסט|תאריך = 28 בינואר 2015}}</ref>
# [[אריה זייף]], מנכ"ל [[דובק]], מנכ"ל מכס ומע"מ, סמנכ"ל משרד החקלאות, יושב ראש יועצת ההימורים, חבר הוועדה המייעצת לבנק ישראל ומנהל רשות המסים לשעבר מונה לדירקטוריון דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = גיל קליאן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3651085,00.html|כותרת = דלק מגייסת לדירקטוריון את אריה זייף - לשעבר מנכ"ל דובק|אתר = כלכליסט|תאריך = 28 בינואר 2015}}</ref>
# [[לייזה חיימוביץ’]], מנהל המלחקה הבינלאומית לרשות ניירות הערך וחברה בוועדה המייעצת לבנק ישראל הפכה לסמנכ"לית אסטרטגיה.כיום היא מכהנת כדירקטורית מטעמו של יצחק תשובה, בעלי דלק, בחברות [[הוט]], [[דלק ישראל]], [[הפניקס]], [[דלק אנרגיה]] ומ[[קבוצת אקסלנס]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = יהודה שרוני|כתובת =http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/767/858.html|כותרת = בקרוב אצלי|אתר = מעריב|תאריך = 1 באוגוסט 2008}}</ref>
# [[לייזה חיימוביץ’]], מנהלת המחלקה הבינלאומית ברשות ניירות הערך וחברה בוועדה המייעצת לבנק ישראל הפכה לסמנכ"לית אסטרטגיה. כיום היא מכהנת כדירקטורית מטעמו של יצחק תשובה, בעלי השליטה בקבוצת דלק, בחברות [[הוט]], [[דלק ישראל]], [[הפניקס]], [[דלק אנרגיה]] וב[[קבוצת אקסלנס]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = יהודה שרוני|כתובת =http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/767/858.html|כותרת = בקרוב אצלי|אתר = מעריב|תאריך = 1 באוגוסט 2008}}</ref>
# [[יורם טורבוביץ']] לשעבר ראש לשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט ו[[הממונה על ההגבלים העסקיים]], שהמליץ על רונית קן לתפקיד, מונה ליו"ר דלק אנרגיה. <ref>{{קישור כללי|הכותב =יורם גביזון|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.564620|כותרת = יורם טורבוביץ' - המולטי-מיליונר החדש של משקיעי הגז|אתר = the marker|תאריך = 20 בינואר 2010}}</ref>
# [[יורם טורבוביץ']] לשעבר ראש לשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט ו[[הממונה על ההגבלים העסקיים]], שהמליץ על רונית קן לתפקיד, מונה ליו"ר דלק אנרגיה. <ref>{{קישור כללי|הכותב =יורם גביזון|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.564620|כותרת = יורם טורבוביץ' - המולטי-מיליונר החדש של משקיעי הגז|אתר = the marker|תאריך = 20 בינואר 2010}}</ref>
# [[עוזי ימין]], לשעבר מנהל תחום ביטוח אלמנטרי באוצר הפך למנכ"ל דלק US.<ref>{{קישור כללי|הכותב =טלי ציפורי|כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000805442|כותרת = יכך הפך יצחק תשובה את מנכ"ל דלק US למיליונר כבד|אתר = the marker|תאריך = 12 בדצמבר 2012}}</ref>
# [[עוזי ימין]], לשעבר מנהל תחום ביטוח אלמנטרי באוצר הפך למנכ"ל דלק US.<ref>{{קישור כללי|הכותב =טלי ציפורי|כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000805442|כותרת = יכך הפך יצחק תשובה את מנכ"ל דלק US למיליונר כבד|אתר = the marker|תאריך = 12 בדצמבר 2012}}</ref>
# [[אייל לפידות]], לשעבר יועץ החשב הכללי במשרד האוצר מונה למנכ"ל הפניקס ומנכ"ל דלק. {{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}
# [[אייל לפידות]], לשעבר יועץ החשב הכללי במשרד האוצר מונה למנכ"ל הפניקס ומנכ"ל דלק. {{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}
# [[אודי ניסן]], לשעבר הממונה על התקציבים באוצר מונה ליו"ר דלק ישראל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =מיכל גלנטי|כתובת =http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000860989|כותרת = השיחה: הערב הגדול של היח"צנים|אתר = גלובוס|תאריך = 10 ביולי 2013}}</ref>
# [[אודי ניסן]], לשעבר הממונה על התקציבים באוצר מונה ליו"ר דלק ישראל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =מיכל גלנטי|כתובת =http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000860989|כותרת = השיחה: הערב הגדול של היח"צנים|אתר = גלובוס|תאריך = 10 ביולי 2013}}</ref>
# [[יהודה סבן]], לשעבר רכז תקשורת ותיירות במשרד האוצר מונה לסמנכ"ל הכלכלה והרגולציה של דלק קידוחים לשעבר. יחד עם יניב פרידמן השנים עזבו את תפקידם בחברה לטובת תפקידים אחרים במשק האנרגיה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =הדי כהן|כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001019339|כותרת = התפטרו שני הסמנכ"לים הבכירים של דלק קידוחי|אתר = גלובוס|תאריך = 13 במרץ 2015}}</ref>
# [[יהודה סבן]], לשעבר רכז תקשורת ותיירות במשרד האוצר מונה לסמנכ"ל הכלכלה והרגולציה של דלק קידוחים לשעבר. יחד עם יניב פרידמן השניים עזבו את תפקידם בחברה לטובת תפקידים אחרים במשק האנרגיה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =הדי כהן|כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001019339|כותרת = התפטרו שני הסמנכ"לים הבכירים של דלק קידוחי|אתר = גלובוס|תאריך = 13 במרץ 2015}}</ref>
# [[אבשלום פלבר]], לשעבר סגן מנהל אגף התקציבים באוצר וסמנכ"ל ברשות הנמלים מונה למנכ"ל חברת ההתפלה IDE. {{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}
# [[אבשלום פלבר]], לשעבר סגן מנהל אגף התקציבים באוצר וסמנכ"ל ברשות הנמלים מונה למנכ"ל חברת ההתפלה IDE. {{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}
# [[רונית קן]], לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים מונתה לדירקטורית בחברת הגז "רציו". <ref>{{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756|כותרת = רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת|אתר = the marker|תאריך = 4 בפברואר 2014}}</ref> בעקבות נסיגת חברת בריטיש מחיפושי הגז, חיפש הגאולוג, יוסי לנגוצקי, שותפים חדשים. הוא פנה לחברות דלק אליהם הצטרפה אחרי שנה חברת נובל אנרג'י. כל החברות האלו עסקו בחיפוש והפקת גז ולכן הייתה סבירות גדולה שיווצר מונופול. רונית קן התעלמה מחשש ונתנה לשותפות פתור מהסדר כובל תחת הטענה ש"היקף ההשקעות ומימדי הסיכון בפרויקט מחייבים את שיתוף הפעולה בין הצדדים". רונית קן היא אשתו של אייל קן, חבר של ליגד רוט לוי, הבעלים של רציו וחברת התקשורת דלין. [[אייל קן]] יחד עם [[רוט לוי]] ודלק השקעות הגישו בקשה לזיכיון חדש עבור ערוץ 2.{{הערה|שם=תחקיר ערוץ 11|1=[http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095 ערוץ 1 מבט שני: בכייה לדורות? - חלק א]}}
# [[רונית קן]], לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים מונתה לדירקטורית בחברת הגז "רציו". <ref>{{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756|כותרת = רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת|אתר = the marker|תאריך = 4 בפברואר 2014}}</ref> בעקבות נסיגת חברת בריטיש מחיפושי הגז, חיפש הגאולוג, יוסי לנגוצקי, שותפים חדשים. הוא פנה לחברת דלק ואליהם הצטרפה שנה מאוחר יותר חברת נובל אנרג'י. כל החברות האלו עסקו בחיפוש והפקת גז ולכן הייתה סבירות גדולה להיווצרות מונופול. רונית קן התעלמה מחשש זה ונתנה לשותפות פטור מהסדר כובל בטענה, כי "היקף ההשקעות ומימדי הסיכון בפרויקט מחייבים את שיתוף הפעולה בין הצדדים". רונית קן היא אשתו של אייל קן, חבר של [[ליגד רוטלוי]], הבעלים של רציו וחברת התקשורת דלין. [[אייל קן]] יחד עם רוטלוי ודלק השקעות הגישו בקשה לזיכיון חדש עבור ערוץ 2.{{הערה|שם=תחקיר ערוץ 11|1=[http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095 ערוץ 1 מבט שני: בכייה לדורות? - חלק א]}}
# [[איליק רוז’נסקי]], לשעבר מנכ"ל מנהלת מטרופולין תל אביב במשרד התחבורה מונה למנכ"ל דלק נדל"ן.{{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}
# [[איליק רוז’נסקי]], לשעבר מנכ"ל מנהלת מטרופולין תל אביב במשרד התחבורה מונה למנכ"ל דלק נדל"ן.{{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}
# [[גיא רוטקופף]], מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר והמועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה מונה יועץ של יצחק תשובה. <ref>{{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2520215|כותרת = הנשק של יצחק תשובה נגד דיויד גילה:
מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר|אתר = the marker|תאריך = 24 בדצמבר 2015}}</ref>
# [[גיא רוטקופף]], מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר והמועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה מונה יועץ של יצחק תשובה. <ref>{{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2520215|כותרת = הנשק של יצחק תשובה נגד דיויד גילה:
מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר|אתר = the marker|תאריך = 24 בדצמבר 2015}}</ref>
# [[דודי כהן]], לשעבר מפכ"ל המשטרה מונה ליו"ר כהן פיתוח.<ref>{{קישור כללי|הכותב =אריאל אטיאס|כתובת =http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/308242|כותרת = הרכש החדש של תשובה: המפכ"ל לשעבר דודי כהן מונה ליו"ר דירקטוריון כהן פיתוח|אתר = bizportal|תאריך = 28 בפברואר 2012}}</ref>
# [[דודי כהן]], לשעבר מפכ"ל המשטרה מונה ליו"ר כהן פיתוח.<ref>{{קישור כללי|הכותב =אריאל אטיאס|כתובת =http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/308242|כותרת = הרכש החדש של תשובה: המפכ"ל לשעבר דודי כהן מונה ליו"ר דירקטוריון כהן פיתוח|אתר = bizportal|תאריך = 28 בפברואר 2012}}</ref>
# [[גבי לסט]], לשעבר סמפכ"ל המשטרה מונה ליו"ר דירקטוריון דלק אנרגיה.{{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}
# [[גבי לסט]], לשעבר סמפכ"ל המשטרה, מונה ליו"ר דירקטוריון דלק אנרגיה.{{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}
# [[משה קראדי]], לשעבר מפכ"ל המשטרה מונה למנכ"ל דלק פי גלילות.{{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}
# [[משה קראדי]], לשעבר מפכ"ל המשטרה, מונה למנכ"ל דלק פי גלילות.{{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}
# [[נדב פרי]] הכתב הפוליטי של ערוץ 10 מונה לתפקיד בכיר בקבוצת "דלק" של תשובה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =מיה מנע|כתובת = http://b.walla.co.il/item/2859774|כותרת = נדב פרי ימונה לתפקיד בכיר בקבוצת "דלק" של תשובה |אתר = וואלה|תאריך = 2 ביוני 2015}}</ref>
# [[נדב פרי]] הכתב הפוליטי של ערוץ 10 מונה לתפקיד בכיר בקבוצת "דלק" של תשובה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =מיה מנע|כתובת = http://b.walla.co.il/item/2859774|כותרת = נדב פרי ימונה לתפקיד בכיר בקבוצת "דלק" של תשובה |אתר = וואלה|תאריך = 2 ביוני 2015}}</ref>
# שאול צמח מנכ"ל משרד האנרגיה והרגולטור של פז לשעבר מונה לדירקטור חיצוני של קבוצת פז. {{הערה|שם=מסע הרכש |1={{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2759580|כותרת = מסע הרכש של טייקוני האנרגיה: ימנו בכירים לשעבר
במגזר הממשלתי לדירקטורים בחברות שבשליטתם|אתר = the marker|תאריך = 25 באוקטובר 2015}}}}
# שאול צמח מנכ"ל משרד האנרגיה והרגולטור של פז לשעבר מונה לדירקטור חיצוני בקבוצת פז. {{הערה|שם=מסע הרכש |1={{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2759580|כותרת = מסע הרכש של טייקוני האנרגיה: ימנו בכירים לשעבר
במגזר הממשלתי לדירקטורים בחברות שבשליטתם|אתר = the marker|תאריך = 25 באוקטובר 2015}}}}
# [[עמוס ירון]], לשעבר יו"ר קצא"א ומנכ"ל משרד הביטחון מונה לדירקטור חיצוני של דלק קידוחים. {{הערה|שם=מסע הרכש}}
# [[עמוס ירון]], לשעבר יו"ר קצא"א ומנכ"ל משרד הביטחון, מונה לדירקטור חיצוני בדלק קידוחים. {{הערה|שם=מסע הרכש}}
# [[רוני בראון]], לשעבר שר האוצר והתשתיות מונה לדירקטור בדלק קידוחים.<ref>{{קישור כללי|הכותב =ליאור גוטמן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3677568,00.html |כותרת = שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, יתמנה לדירקטור בדלק קידוחים בשליטת תשובה |אתר = כלכליסט|תאריך = 4 בינואר 2016}}</ref>
# [[רוני בר-און]], לשעבר שר האוצר ושר התשתיות, מונה לדירקטור בדלק קידוחים.<ref>{{קישור כללי|הכותב =ליאור גוטמן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3677568,00.html |כותרת = שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, יתמנה לדירקטור בדלק קידוחים בשליטת תשובה |אתר = כלכליסט|תאריך = 4 בינואר 2016}}</ref>
==חשש לפגיעה בדמוקרטיה==
==חשש לפגיעה בדמוקרטיה==
אחד הנימוקים המרכזיים להתנגדות הנחרצת להעברת מתווה הגז הוא חשש מפני פגיעה בדמוקרטיה של מדינת ישראל. התחייבות הממשלה לחברות הגז שלא לשנות את מדיניותה ולסכל כל חקיקה בנושאים הקבועים במתווה הגז למשך עשור פוגעת בערכי הדמוקרטיה ומעניקה לחברות הטבה כלכלית עצומה, ללא כל סמכות בחוק ובאופן בלתי חוקתי <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2772322|כותרת =מתווה הגז מגיע לבג"צ: "התחייבות הממשלה למונופול הגז פוגעת בדמוקרטיה"|תאריך = 9 בנובמבר 2015}}</ref> פרט לסעיפים הבעייתיים במתווה עצמו קיימים גם רצף אירועים, מינויים וניגודי אינטרסים בעייתיים.
=== מסע לחצים על בעלי תפקיד===
=== מסע לחצים על בעלי תפקיד===
אחד הטיעונים העיקרים של מתנגדי מתווה הגז הוא שהקשר בין הון שלטון מוביל ללחצים ישרים ועקיפים על בעלי תפקיד מלהביע את דעתם. מאז הקמת ועדת ששינסקי ניהלו חברות הגז מסע לחצים כבד בין השנים 2010-2011: פגישות, מכתבים, [[לוביסט]]ים, איומים, השמצות ועוד. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתבי "מוסף כלכליסט"|כתובת =http://2nd-ops.com/editors/?p=7095 http://2nd-ops.com/editors/?p=7095|כותרת =המכבש של תשובה|תאריך = 20 בינואר 2011}}</ref> שטייניץ במהלך [[ועדת ששינסקי]] ספר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5 במאי 2013}}</ref>
אחד הטיעונים העיקרים של מתנגדי מתווה הגז הוא שהקשר בין הון לשלטון מוביל ללחצים ישרים ועקיפים על בעלי תפקיד להימנע מלהביע את דעתם. מאז הקמת ועדת ששינסקי, בשנים 2010-2011, ניהלו חברות הגז מסע לחצים כבד: פגישות, מכתבים, [[לוביסט]]ים, איומים, השמצות ועוד. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתבי "מוסף כלכליסט"|כתובת =http://2nd-ops.com/editors/?p=7095 http://2nd-ops.com/editors/?p=7095|כותרת =המכבש של תשובה|תאריך = 20 בינואר 2011}}</ref> שטייניץ במהלך [[ועדת ששינסקי]] סיפר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5 במאי 2013}}</ref>
בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשי, מונה יובל שטייניץ להיות שר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>
בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשים, הוא מונה לשר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>
מסע הלחצים הוביל להתפטרותו של הממונה על הגבלים, פרופ' [[דיויד גילה]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> גם דרעי התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל. <ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> לחצים הופעלו גם על השר [[אבי גבאי]] לא להופיע בוועדת ההתייעצות ב-22 בנובמבר 2015 ולכן אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref> היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך על מתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו <ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref> לאחר התבטאות של יו"ר חברת החשמל,עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref> שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה להירתמותה לתמוך במתווה. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש גדול כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה בכדי שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז. <ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref>
מסע הלחצים הוביל להתפטרותו של הממונה על הגבלים, פרופ' [[דיויד גילה]].<ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> גם דרעי התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטיים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> לחצים הופעלו גם על השר [[אבי גבאי]] לא להופיע בוועדת ההתייעצות ב-22 בנובמבר 2015 ולכן אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref> היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך במתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו <ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref> לאחר התבטאות של יו"ר חברת החשמל,עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref> שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה להירתמותה לתמוך במתווה. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש גדול כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה בכדי שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז. <ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref>
ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי [[מתווה הגז] הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו היתה כנראה הנחיה פוליטית כך שהמסמך שפרסמו משרד החוץ והמל"ל על מתווה הגז יתמוך בעמדת הממשלה, אך הנחיה זו ניתנה בסוד משום שהמקבלים והנתונים אותה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא נושא אסטרטגי משרד החוץ ביצע עבודה, והמסקנות שלה היו שהאינטרס הציבורי הוא לא לשמור את הגז ל–15 שנה אלא ל–50 שנה ולא לייצא. {{הערה|רותם שטרקמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"] , ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}
ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי [[מתווה הגז] הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו היתה כנראה הנחיה פוליטית כך שהמסמך שפרסמו משרד החוץ והמל"ל על מתווה הגז יתמוך בעמדת הממשלה, אך הנחיה זו ניתנה בסוד משום שהמקבלים והנתונים אותה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא נושא אסטרטגי משרד החוץ ביצע עבודה, והמסקנות שלה היו שהאינטרס הציבורי הוא לא לשמור את הגז ל–15 שנה אלא ל–50 שנה ולא לייצא. {{הערה|רותם שטרקמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"] , ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}