שינויים

בספר "פרות קדושות וחזירים משוקצים" משנת 1978 מתאר האנתרופולוג [[מרווין הריס]] כיצד התפתחו מסורות שונות של אכילה והכנת [[מזון]] עקב לחצים סביבתיים ומסורות תרבות שונות בחברות שונות.{{הערה|1=מרווין הריס, [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=5549 פרות קדושות וחזירים משוקצים], The Sacred Cow and the Abominable Pig, הוצאת מסדה, 1978}} הריס שואל מדוע בתרבות אחת מותר לאכול פרות ובאחרת לא? מדוע אסור ביהדות לאכול חזירים אבל הדבר מקובל בארצות הברית? הריס טוען כי יש הסתמכות גדולה יותר על מוצרי חלב במדינות צפוניות יותר, וסיבולת גבוה יותר לחלב בקרב עמים צפוניים. בקרב שחורים (וסינים) הסיבולת לחלב נמוכה הרבה יותר וצריכת חלב יכולה לגרור שלשול ובעיות עיכול נוספות. לטענתו הדבר נובע עקב הקושי להשיג מספיק ויטמין D דרך חשיפה לשמש במדינות צפוניות, צריכת חלב ובשר מהפרות סיפקה מקור לחלבון, סיפקה מזון בתקופות החורף הקפוא שבו אין צמחי מאכל, ואפשרה הספקה של ויטמין D.{{הערה|ראו גם אצל דיימונד תיאור תזונת החורף של [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]}} כמו כן הריס מתאר כיצד השתנה היחס לפרות בהודו במשך אלפי שנים שבהן גדלה האוכלוסייה. בעבר היה נהוג בהודו להקריב פרות בטקסי פולחן בדומה לטקסי פולחן שהיו גם ביהדות ובמקומות אחרים. עם הזמן התרחש [[גידול אוכלוסין]] בתת היבשת ההודית. עקב [[צפיפות אוכלוסין]] נותרו חלקות חקלאיות קטנות יותר ונוצר [[רעב]] ו[[עוני]]. דברים אלה הולידו תזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר שהיא תזונה שקל יותר לקיים בתנאים של מחסור בקרקע חקלאית. במשך זמן מה נהגו עשירי הודו להמשיך להקריב ולאכול פרות אבל דבר זה יצר מתח בין מעמדות שונים עד שפסק לחלוטין. מאידך פרות המשיכו להיות גורם שימושי בחקלאות ההודית עקב התרומה שלהן לדשן, דלק וחלב וכדי להשתמש בשוורים כדי לחרוש את השדות. לפי הריס השדות ההודים המשפחתיים נותרו קטנים ולכן אפילו בזמן יציאת הספר, המשיכו הודים להעדיף להשתמש בשוורים (שנודדים בין כפרים) משום שלא כלכלי להחזיק טרקטור שיחרוש אותם.

בספר "פרות קדושות וחזירים משוקצים" משנת 1978 מתאר האנתרופולוג [[מרווין הריס]] כיצד התפתחו מסורות שונות של אכילה והכנת [[מזון]] עקב לחצים סביבתיים ומסורות תרבות שונות בחברות שונות.{{הערה|1=מרווין הריס, [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=5549 פרות קדושות וחזירים משוקצים], The Sacred Cow and the Abominable Pig, הוצאת מסדה, 1978}} הריס שואל מדוע בתרבות אחת מותר לאכול פרות ובאחרת לא? מדוע אסור ביהדות לאכול חזירים אבל הדבר מקובל בארצות הברית? הריס טוען כי יש הסתמכות גדולה יותר על מוצרי חלב במדינות צפוניות יותר, וסיבולת גבוה יותר לחלב בקרב עמים צפוניים. בקרב שחורים (וסינים) הסיבולת לחלב נמוכה הרבה יותר וצריכת חלב יכולה לגרור שלשול ובעיות עיכול נוספות. לטענתו הדבר נובע עקב הקושי להשיג מספיק ויטמין D דרך חשיפה לשמש במדינות צפוניות, צריכת חלב ובשר מהפרות סיפקה מקור לחלבון, סיפקה מזון בתקופות החורף הקפוא שבו אין צמחי מאכל, ואפשרה הספקה של ויטמין D.{{הערה|ראו גם אצל דיימונד תיאור תזונת החורף של [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]}} כמו כן הריס מתאר כיצד השתנה היחס לפרות בהודו במשך אלפי שנים שבהן גדלה האוכלוסייה. בעבר היה נהוג בהודו להקריב פרות בטקסי פולחן בדומה לטקסי פולחן שהיו גם ביהדות ובמקומות אחרים. עם הזמן התרחש [[גידול אוכלוסין]] בתת היבשת ההודית. עקב [[צפיפות אוכלוסין]] נותרו חלקות חקלאיות קטנות יותר ונוצר [[רעב]] ו[[עוני]]. דברים אלה הולידו תזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר שהיא תזונה שקל יותר לקיים בתנאים של מחסור בקרקע חקלאית. במשך זמן מה נהגו עשירי הודו להמשיך להקריב ולאכול פרות אבל דבר זה יצר מתח בין מעמדות שונים עד שפסק לחלוטין. מאידך פרות המשיכו להיות גורם שימושי בחקלאות ההודית עקב התרומה שלהן לדשן, דלק וחלב וכדי להשתמש בשוורים כדי לחרוש את השדות. לפי הריס השדות ההודים המשפחתיים נותרו קטנים ולכן אפילו בזמן יציאת הספר, המשיכו הודים להעדיף להשתמש בשוורים (שנודדים בין כפרים) משום שלא כלכלי להחזיק טרקטור שיחרוש אותם.

מושג חדש יחסית באקולוגיה תרבותית היא תאוריה רחבה שמתייחסת ל[[אקולוגיה]] כאל פרדיגמה ולא רק כחלק ממדעי האדם והטבע אלא גם עבור לימוד התרבות עצמו. Peter Finke בספר Die Ökologie des Wissens (The Ecology of Knowledge),  מסביר כי תאורה זו מקבצת יחד תרבויות שונות של ידע שהתפתחו במהלך ההיסטוריה ואשר נפרדו לתחומים מחקר בעלי התחמות גדלה והולכת של תחומים ותת תחומים במהלך ההתפתחות של המדע המודרני. לפי השקפה זו אקולוגיה תרבותית מתייחסת לתרבות האנושית לא כדבר נפרד אלא כדבר בעל תלות הדדית עם התהלך האקולוגי ועם מחזורים טבעיים של אנרגיה בטבע (לדגומה עונות השנה). במקום חוקים גנטיים, היבטים של מידע ותקשורת הפכו להיות כוחות מרכזיים בהתפתחות התרבותית. לכן אין קשר פשוט בין הסביבה לבין התרבות, אבל יש אנלוגיות שניתן לבצע בין תהליכים אקולוגיים לבין תהליכים תרבותיים.

מושג חדש יחסית באקולוגיה תרבותית היא תאוריה רחבה שמתייחסת ל[[אקולוגיה]] כאל פרדיגמה ולא רק כחלק ממדעי האדם והטבע אלא גם עבור לימוד התרבות עצמו. Peter Finke בספר Die Ökologie des Wissens (The Ecology of Knowledge),  מסביר כי תאורה זו מקבצת יחד תרבויות שונות של ידע שהתפתחו במהלך ההיסטוריה ואשר נפרדו לתחומים מחקר בעלי התמחות גדלה והולכת של תחומים ותת תחומים במהלך ההתפתחות של המדע המודרני. לפי השקפה זו אקולוגיה תרבותית מתייחסת לתרבות האנושית לא כדבר נפרד אלא כדבר בעל תלות הדדית עם התהלך האקולוגי ועם מחזורים טבעיים של אנרגיה בטבע (לדוגמה עונות השנה). במקום חוקים גנטיים, היבטים של מידע ותקשורת הפכו להיות כוחות מרכזיים בהתפתחות התרבותית. לכן אין קשר פשוט בין הסביבה לבין התרבות, אבל יש אנלוגיות שניתן לבצע בין תהליכים אקולוגיים לבין תהליכים תרבותיים.

==אקולוגיה תרבותית בגאוגרפיה==

==אקולוגיה תרבותית בגאוגרפיה==

בגאוגרפיה, אקולוגיה תרבותית התפתחה בתגובה ל"landscape morphology" שפותחה על ידי Carl O. Sauer. גישה זו הותקפה בגלל שנחשבה לא מדעית. האקולוגיה התרבותית התאימה רעיונות מ[[אקולוגיה]] ומ[[תורת המערכות]] בנסיון להבין את ההתאמה של בני אדם לסביבתם. חוקרים אלה התרכזו בזרמים של אנרגיה וחומרים, ובדקו כיצד [[מיתוס|אמונות]] ו[[מוסד חברתי|מוסדות]] בתרבות שינו את האינטראקציות כלפי הסביבה הטבעית. בגישה זו בני האדם הם חלק מהאקולוגיה בדומה ליצורים אחרים. הוגים חשובים בגישה זו כוללים את Karl Butzer  ו-David Stoddard.  

בגאוגרפיה, אקולוגיה תרבותית התפתחה בתגובה ל-"landscape morphology" שפותחה על ידי Carl O. Sauer. גישה זו הותקפה בגלל שנחשבה לא מדעית. האקולוגיה התרבותית התאימה רעיונות מ[[אקולוגיה]] ומ[[תורת המערכות]] בנסיון להבין את ההתאמה של בני אדם לסביבתם. חוקרים אלה התרכזו בזרמים של אנרגיה וחומרים, ובדקו כיצד [[מיתוס|אמונות]] ו[[מוסד חברתי|מוסדות]] בתרבות שינו את האינטראקציות כלפי הסביבה הטבעית. בגישה זו בני האדם הם חלק מהאקולוגיה בדומה ליצורים אחרים. הוגים חשובים בגישה זו כוללים את Karl Butzer  ו-David Stoddard.  

הצורה השנייה של אקולוגיה תרבותית נכנסה על ידי [[תורת ההחלטות]] מתוך [[כלכלה ארכיאולוגית]]. במיוחד התחום הושפע מעבודות של Alexander Chayanov ו-[[אסתר בוסרופ]]. חוקרים אלה עסקו בשאלה כיצד קבוצות אנושיות קיבלו החלטות הנוגעות לשימוש בסביבה הטבעית שלהן. הם התמקדו במיוחד בשאלה של הִתעַצְמוּת החקלאות (agricultural intensification) תוך עידון של המודלים המתחרים של [[תומס מלתוס]] ו[[אסתר בוסרופ]]. חוקרים בולטים בתחום זה כוללים את Harold Brookfield  ואת Billie Lee Turner II.  

הצורה השנייה של אקולוגיה תרבותית נכנסה על ידי [[תורת ההחלטות]] מתוך [[כלכלה ארכיאולוגית]]. במיוחד התחום הושפע מעבודות של Alexander Chayanov ו[[אסתר בוסרופ]]. חוקרים אלה עסקו בשאלה כיצד קבוצות אנושיות קיבלו החלטות הנוגעות לשימוש בסביבה הטבעית שלהן. הם התמקדו במיוחד בשאלה של הִתעַצְמוּת החקלאות (agricultural intensification) תוך עידון של המודלים המתחרים של [[תומס מלתוס]] ו[[אסתר בוסרופ]]. חוקרים בולטים בתחום זה כוללים את Harold Brookfield  ואת Billie Lee Turner II.  

החל משנות ה-1980 קיימת ביקורת על אקולוגיה תרבותית מצד [[אקולוגיה פוליטית]]. הטענה היא כי חוקרי אקולוגיה תרבותית מתעלמים מהקשרים בין מערכות מקומיות שנחקרות על ידן לבין [[כלכלה פוליטית|הכלכלה הפוליטית העולמית]]. כיום יש מעט גאוגרפים המזהים את עצמם כשייכים לאקולוגיה תרבותית אבל רעיונות מהתחום אומצו ומשמשים כבסיס עבור חוקרים בתחום של אקולוגיה פוליטית, המחקר של שינוי [[יעודי קרקע]] ו[[חקר הקיימות]].

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 קיימת ביקורת על אקולוגיה תרבותית מצד [[אקולוגיה פוליטית]]. הטענה היא כי חוקרי אקולוגיה תרבותית מתעלמים מהקשרים בין מערכות מקומיות שנחקרות על ידן לבין [[כלכלה פוליטית|הכלכלה הפוליטית העולמית]]. כיום יש מעט גאוגרפים המזהים את עצמם כשייכים לאקולוגיה תרבותית אבל רעיונות מהתחום אומצו ומשמשים כבסיס עבור חוקרים בתחום של אקולוגיה פוליטית, המחקר של שינוי [[יעודי קרקע]] ו[[חקר הקיימות]].

==ראו גם==

==ראו גם==