שינויים

'''הטורגניות בכלכלה''' (Heterogeneity in economics) פרושה הבדלים בין בין היחידות שעליהן מבוצע [[חקר הכלכלה|הניתוח הכלכלי]]. לדוגמה [[מקרו-כלכלה|מודל מאקרו-כלכלי]] שבו יש הבדלים בין הצרכנים, הוא מודל של סוכנים הטרוגנים (heterogeneous agents) וזאת לעומת מודל של [[מודל הסוכן המייצג]] שבו מניחים שכל הצרכנים זהים זה לזה.  

'''הטורגניות בכלכלה''' (Heterogeneity in economics) פרושה הבדלים בין בין היחידות שעליהן מבוצע [[חקר הכלכלה|הניתוח הכלכלי]]. לדוגמה [[מקרו-כלכלה|מודל מאקרו-כלכלי]] שבו יש הבדלים בין הצרכנים, הוא מודל של סוכנים הטרוגניים (Heterogeneous agents) וזאת לעומת מודל של [[מודל הסוכן המייצג]] שבו מניחים שכל הצרכנים זהים זה לזה.  

==היבטים של הומוגניות בניתוח הכלכלי==

==היבטים של הומוגניות בניתוח הכלכלי==

רוב המודלים ב[[כלכלה נאו קלאסית]], ובאופן כללי ב[[חקר הכלכלה]], הן ב[[מיקרו כלכלה]] והן ב[[מאקרו-כלכלה]] מניחים קיום של הומגניות ביחס להיבטים רבים של המודלים הכללים:

רוב המודלים ב[[כלכלה נאו קלאסית]], ובאופן כללי ב[[חקר הכלכלה]], הן ב[[מיקרו כלכלה]] והן ב[[מאקרו-כלכלה]] מניחים קיום של הומוגניות ביחס להיבטים רבים של המודלים הכללים:

;הומוגנית בקרב יצרנים:

;הומוגנית בקרב יצרנים:

* כל העובדים בשוק הם בעלי אותם מאפיינים אישיים - גיל, מגדר, העדפה מינית, גובה, צבע עור, מוצא אתני. יוצאי הדופן בנושא זה הם מחקרים בתחום כלכלת עבודה ותחומים נוספים שבוחנים הבדלים בין עובדים שונים.  

* כל העובדים בשוק הם בעלי אותם מאפיינים אישיים - גיל, מגדר, העדפה מינית, גובה, צבע עור, מוצא אתני. יוצאי הדופן בנושא זה הם מחקרים בתחום כלכלת עבודה ותחומים נוספים שבוחנים הבדלים בין עובדים שונים.  

* לכל האנשים אותו מצב בריאותי (ולכן לדוגמה אין [[נכות|בעלי מגבלות פיזיות או נפשיות]] שלא מסוגלים לעבוד ונזקקים לסיוע מצד בני משפחה או מצד החברה.  

* לכל האנשים אותו מצב בריאותי (ולכן לדוגמה אין [[נכות|בעלי מגבלות פיזיות או נפשיות]] שלא מסוגלים לעבוד ונזקקים לסיוע מצד בני משפחה או מצד החברה.  

* כל המתפרנסים בשוק הם בעלי אותה התפלגות הכנסות משכר על עבודה, או הכנסות מנדל"ן והון. לדגומה אם מחירי הדירות עולים ההנחה היא כי דבר זה משפיע באותה צורה על כלל הצרכנים. הנחה אחרת היא כי צעירים ועניים סובלים מעליית מחירי הדירות ואילו בעלי דירות שהם בדרך כלל אנשים מבוגרים ועשירים יותר נהנהים מעליה מהכסנות על הדירות.  

* כל המתפרנסים בשוק הם בעלי אותה התפלגות הכנסות משכר על עבודה, או הכנסות מנדל"ן והון. לדגומה אם מחירי הדירות עולים ההנחה היא כי דבר זה משפיע באותה צורה על כלל הצרכנים. הנחה אחרת היא כי צעירים ועניים סובלים מעליית מחירי הדירות ואילו בעלי דירות שהם בדרך כלל אנשים מבוגרים ועשירים יותר נהנים מעליה מהכנסות על הדירות.  

* תנאי העבודה של כל העובדים הם זהים ואינם משפיעים בשום צורה על הרווחה החברתית, על השכלת העובדים, בריאותם וכו'.  

* תנאי העבודה של כל העובדים הם זהים ואינם משפיעים בשום צורה על הרווחה החברתית, על השכלת העובדים, בריאותם וכו'.  

;הומוגנית של מוצרים ושירותים:  

;הומוגנית של מוצרים ושירותים:  

* כל המוצרים הנמכרים בשוק מסויים (לדוגמה שוק הברגים או המחשבים) הם בעלי אותה איכות והם נמכרים באותו מחיר בדיוק. להבדיל מהנחה זו חלק מהמודלים ב[[כלכלה עירונית]] מניחים שיש הטרוגניות בין מוצרים וכי צרכנים יעידפו לקנות מוצר יותר יקר או פחות איכותי כאשר מוצר זה הוא קרוב יותר לביתם - לכן חנויות מכולת לדוגמה מוכרות יותר ביוקר או עם פחות מגוון לעומת סופרים.  

* כל המוצרים הנמכרים בשוק מסויים (לדוגמה שוק הברגים או המחשבים) הם בעלי אותה איכות והם נמכרים באותו מחיר בדיוק. להבדיל מהנחה זו חלק מהמודלים ב[[כלכלה עירונית]] מניחים שיש הטרוגניות בין מוצרים וכי צרכנים יעדיפו לקנות מוצר יותר יקר או פחות איכותי כאשר מוצר זה הוא קרוב יותר לביתם - לכן חנויות מכולת לדוגמה מוכרות יותר ביוקר או עם פחות מגוון לעומת סופרים.  

* כל המוצרים יכולים להווצר בלי תלות של אחד בשני - לדגומה ניתן לייצר [[חיטה]] וניתן לייצר לחם בלי תלות אחד בשני. ניתן לייצר את כלל המוצרים בשוק בלי קשר לכמות [[חומרי גלם]] ולכמות ה[[אנרגיה]] שאותה ניתן להפיק. הנחות אלה מתנגשות הן עם הכימיה והן הפיזיקה, [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] מצביעים על כך שאנרגיה היא תנאי בסיסי לייצור של כל מוצר או שירות על פי חוקי התרמודינמיקה.  

* כל המוצרים יכולים להיווצר בלי תלות של אחד בשני - לדגומה ניתן לייצר [[חיטה]] וניתן לייצר לחם בלי תלות אחד בשני. ניתן לייצר את כלל המוצרים בשוק בלי קשר לכמות [[חומרי גלם]] ולכמות ה[[אנרגיה]] שאותה ניתן להפיק. הנחות אלה מתנגשות הן עם הכימיה והן הפיזיקה, [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] מצביעים על כך שאנרגיה היא תנאי בסיסי לייצור של כל מוצר או שירות על פי חוקי התרמודינמיקה.  

* [[גמישות הביקוש]] של כל המוצרים היא זהה. הנחה הפוכה היא כי יש מוצרים בעלי [[ביקוש קשיח]] (כמו מזון, ובמיוחד מזון לא מעובד בקרב עניים) לעומת מוצרים בעלי גמישות עם גמישות ביקוש גבוהה כמו קוויאר או טיסות לחופשה בחו"ל.  

* [[גמישות הביקוש]] של כל המוצרים היא זהה. הנחה הפוכה היא כי יש מוצרים בעלי [[ביקוש קשיח]] (כמו מזון, ובמיוחד מזון לא מעובד בקרב עניים) לעומת מוצרים בעלי גמישות עם גמישות ביקוש גבוהה כמו קוויאר או טיסות לחופשה בחו"ל.  

* ניתן לברר את איכות המוצרים באותה קלות. הנחה אחרת היא כי יש מוצרים שקשה לברר את האיכות שלהם - לדגומה קשה לדעת את איכות הניתוח או הטיפול הרפואי  - ייתכן שהחולה מת למרות טיפול מוצלח וייתכן גם ריפוי למרות העדר טיפול או טיפול לקוי.  

* ניתן לברר את איכות המוצרים באותה קלות. הנחה אחרת היא כי יש מוצרים שקשה לברר את האיכות שלהם - לדגומה קשה לדעת את איכות הניתוח או הטיפול הרפואי  - ייתכן שהחולה מת למרות טיפול מוצלח וייתכן גם ריפוי למרות העדר טיפול או טיפול לקוי.  

* הומוגניות ביחס לתרומת המוצרים לרווחה - הן ניתוח מציל חיים והן מוצרים אחרים כמו מנת קוקאין או מוצרי מותרות כמו שמלה מפוארת נחשבים כתורמים לרווחה רק על סמך המחיר שלהם בשוק. בניגוד לכן [[מנפרד מקס-ניף]] מניח קיום של מוצרים שתורמים לרווחה בצורה הוליסטית לעומת כאלה שמספקים מענה בתחום אחד ובמקביל מייצרים בעיות אחרות.  

* הומוגניות ביחס לתרומת המוצרים לרווחה - הן ניתוח מציל חיים והן מוצרים אחרים כמו מנת קוקאין או מוצרי מותרות כמו שמלה מפוארת נחשבים כתורמים לרווחה רק על סמך המחיר שלהם בשוק. בניגוד לכן [[מנפרד מקס-ניף]] מניח קיום של מוצרים שתורמים לרווחה בצורה הוליסטית לעומת כאלה שמספקים מענה בתחום אחד ובמקביל מייצרים בעיות אחרות.  

* הומוגניות של בעלות וצריכה של מוצרים - רוב הניתוח הכלכלי מתייחס למוצרים פרטיים - מוצרים שניתן למנוע גישה למוצר אם לא שילמת עליו ([[מוצר בלבדי]]) ואם צרכן צורך מוצר הוא לא זמין לצרכנים אחרים ([[מוצר יריבי]]). לעומת הנחה זו כלכלנים מבחינים בין [[מוצר בלבדי]] למוצר שאינו כזה - לדוגמה אם אני רואה זיקוקים זה לא מפריע לאדם אחר להנות מהם. מידע וידע הם מוצרים לא בלבדיים וכך גם בטחון ועוד. בנוסף יש מוצרים שקשה למנוע ממי שלא שילם עליהם להנות מהם לדוגמה מוזיקה באינטרנט או בטחון לאומי , חיסונים וכו', מוצרים שהם גם לא בלבדיים וגם קשה למנוע גישה אליהם הם [[מוצר ציבורי]].  

* הומוגניות של בעלות וצריכה של מוצרים - רוב הניתוח הכלכלי מתייחס למוצרים פרטיים - מוצרים שניתן למנוע גישה למוצר אם לא שילמת עליו ([[מוצר בלבדי]]) ואם צרכן צורך מוצר הוא לא זמין לצרכנים אחרים ([[מוצר יריבי]]). לעומת הנחה זו כלכלנים מבחינים בין [[מוצר בלבדי]] למוצר שאינו כזה - לדוגמה אם אני רואה זיקוקים זה לא מפריע לאדם אחר להנות מהם. מידע וידע הם מוצרים לא בלבדיים וכך גם בטחון ועוד. בנוסף יש מוצרים שקשה למנוע ממי שלא שילם עליהם להנות מהם לדוגמה מוזיקה באינטרנט או בטחון לאומי, חיסונים וכו', מוצרים שהם גם לא בלבדיים וגם קשה למנוע גישה אליהם הם [[מוצר ציבורי]].  

;הומוגנית של צרכנים:  

;הומוגנית של צרכנים:  

* כל האנשים והסוכנים הם ישרים באותה המידה, ויגיבו באותו אופן לתמריצים שונים כמו הגדלת הענישה על עבירות, הגדלת הסיכוי לתפיסה והגדלת הפיתוי של עשיית העבירה.

* כל האנשים והסוכנים הם ישרים באותה המידה, ויגיבו באותו אופן לתמריצים שונים כמו הגדלת הענישה על עבירות, הגדלת הסיכוי לתפיסה והגדלת הפיתוי של עשיית העבירה.

* לכל הסוכנים אותה כמות של ילדים - לכן הם מושפעים באופו דומה מהתייקרות החינוך, הביגוד והמזון. דוגמה להבדל היא גם ביחס לרכוש -  אם למשפחה יש 2 דירות אבל יש לה ילד אחד או 10 ילדים כמות הרכוש לילד היא שונה. אין התחשבות באסטרטגיות השקעה שונות בילדים ([[סלקצייה ל-r/K]])

* לכל הסוכנים אותה כמות של ילדים - לכן הם מושפעים באופו דומה מהתייקרות החינוך, הביגוד והמזון. דוגמה להבדל היא גם ביחס לרכוש -  אם למשפחה יש 2 דירות אבל יש לה ילד אחד או 10 ילדים כמות הרכוש לילד היא שונה. אין התחשבות באסטרטגיות השקעה שונות בילדים ([[סלקצייה ל-r/K]])

* הומוגניות של סביבה טבעית - ההנחה היא בדרך כלל שהסביבה הטבעית ממילא אינה תורמת לתהליך הייצור ואינה משפיעה גם על הרווחה החברתית או על הצרכנים ולכן סביבה זו היא הומוגנית. אין הבדלים בין [[זיהום אוויר|איכות האוויר]] עבור צרכנים שונים או עבור ישובים שונים, אין הבדלים בין מדינות שונות ביחס לאקלים ולכן לדוגמה ההנחה היא כי עניים בהודו ועניים בקנדה שישנים בחוץ הם במצב דומה, אין הבדלים בין מדינות בעלות צפיפות אוכליסין שונות וכו'.

* הומוגניות של סביבה טבעית - ההנחה היא בדרך כלל שהסביבה הטבעית ממילא אינה תורמת לתהליך הייצור ואינה משפיעה גם על הרווחה החברתית או על הצרכנים ולכן סביבה זו היא הומוגנית. אין הבדלים בין [[זיהום אוויר|איכות האוויר]] עבור צרכנים שונים או עבור ישובים שונים, אין הבדלים בין מדינות שונות ביחס לאקלים ולכן לדוגמה ההנחה היא כי עניים בהודו ועניים בקנדה שישנים בחוץ הם במצב דומה, אין הבדלים בין מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין שונות וכו'.

==דוגמאות להשלכות של ניתוח הטורגני==

==דוגמאות להשלכות של ניתוח הטרוגני==

קיימות השלכות רבות לניתוח כלכלי הטרוגני לעומת ניתוח כלכלי הומוגני.  

קיימות השלכות רבות לניתוח כלכלי הטרוגני לעומת ניתוח כלכלי הומוגני.  

בניתוח כלכלי רגיל מניחים כי סל המוצרים הוא זהה לצרכנים עשירים ועניים. מכאן מגיעים למושגים כמו [[מדד המחירים לצרכן]]. אבל ניתוח של הוצאות צרכנים עניים ועשירים ביחס לסוגי תצרכות שונים מצביע על הבדלים - צרכן עני יותר מוציא אחוז גבוה יותר על צריכת מזון ודיור ביחס לצרכן עשיר. יש מוצרים שמחירם כלל אינו מופיע בסל המוצרים של הצרכן העני, כמו קוויאר, יאכטות, בתי מלון של 5 כוכבים, מגורי במגדלי יוקרה, מכוניות יוקרה ולכן התייקרות של מוצרים אלה לא תשפיע עליו. לעומת זאת בספר [[עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)|עולם מלא, צלחות ריקות]] טוען [[לסטר בראון]] כי התייקרות המזון משפיעה באופן שונה על בני אדם במדינות שונות (וניתוח כזה חל גם  על עניים ועשירים בתוך אותה מדינה). מתוך כלל הכסף שתושבי ארצות הברית מוציאים על מזון, רק 14% מגיעים לחקלאים, שאר הכסף הולך למימון של הובלת המזון, עיבוד המזון ושיווק המזון. כך שאם מחירי גרעיני התבואה כמו [[חיטה]], [[תירס]] או [[אורז]] גדלו פי 2 מאז שנת 2000 (ראו [[בטחון תזונתי]], הצרכנים מערביים רואים רק התייקרות קטנה יחסית במחירי המזון. לעומת זאת תושבים עניים בהודו לדוגמה, שקונים גרעיני חיטה גולמיים כדי לטחון אותם בבית, רואים התייקרות של פי 2 בעלויות המזון שלהם.  

בניתוח כלכלי רגיל מניחים כי סל המוצרים הוא זהה לצרכנים עשירים ועניים. מכאן מגיעים למושגים כמו [[מדד המחירים לצרכן]]. אבל ניתוח של הוצאות צרכנים עניים ועשירים ביחס לסוגי תצרוכת שונים מצביע על הבדלים - צרכן עני יותר מוציא אחוז גבוה יותר על צריכת מזון ודיור ביחס לצרכן עשיר. יש מוצרים שמחירם כלל אינו מופיע בסל המוצרים של הצרכן העני, כמו קוויאר, יכטות, בתי מלון של 5 כוכבים, מגורי במגדלי יוקרה, מכוניות יוקרה ולכן התייקרות של מוצרים אלה לא תשפיע עליו. לעומת זאת בספר [[עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)|עולם מלא, צלחות ריקות]] טוען [[לסטר בראון]] כי התייקרות המזון משפיעה באופן שונה על בני אדם במדינות שונות (וניתוח כזה חל גם  על עניים ועשירים בתוך אותה מדינה). מתוך כלל הכסף שתושבי ארצות הברית מוציאים על מזון, רק 14% מגיעים לחקלאים, שאר הכסף הולך למימון של הובלת המזון, עיבוד המזון ושיווק המזון. כך שאם מחירי גרעיני התבואה כמו [[חיטה]], [[תירס]] או [[אורז]] גדלו פי 2 מאז שנת 2000 (ראו [[בטחון תזונתי]], הצרכנים מערביים רואים רק התייקרות קטנה יחסית במחירי המזון. לעומת זאת תושבים עניים בהודו לדוגמה, שקונים גרעיני חיטה גולמיים כדי לטחון אותם בבית, רואים התייקרות של פי 2 בעלויות המזון שלהם.  

הניתוח של [[ג'יין ג'ייקובס]] ביחס לדינמיקה של כלכלה עירונית (כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]) מדגיש את ההשלכות הרבות של הטרוגניות של תושבי העיר לאיכות החיים בעיר. לדוגמה גילאים שונים של אנשים, אנשים מתרבויות שונות ואנשים עם רמות הכנסה שונות שנמצאים באותה שכונה. כמו כן היא מדגישה חשיבות של ערבוב של עסקים עם דירות מגורים ([[עירוב שימושי קרקע]]) וחשיבות של ערבוב דירות חדשות ומטופחות יחד עם דירות ישנות ומוזנחות יותר.  

הניתוח של [[ג'יין ג'ייקובס]] ביחס לדינמיקה של כלכלה עירונית (כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]) מדגיש את ההשלכות הרבות של הטרוגניות של תושבי העיר לאיכות החיים בעיר. לדוגמה גילאים שונים של אנשים, אנשים מתרבויות שונות ואנשים עם רמות הכנסה שונות שנמצאים באותה שכונה. כמו כן היא מדגישה חשיבות של ערבוב של עסקים עם דירות מגורים ([[עירוב שימושי קרקע]]) וחשיבות של ערבוב דירות חדשות ומטופחות יחד עם דירות ישנות ומוזנחות יותר.  

באופן מסורתי מקובל להניח בכלכלה כי אין קשר בין [[אי שוויון]] לבין [[עוני]]. הטרוגניות של מוצרים והנכסות יכולה להסביר חלק מהקשר בין שני הדברים. לדוגמה צרכן עני שגר בשכונה עניה רגיל ללכת ברגל לחנויות באיזור מגוריו. כניסה של צרכנים עשירים יותר לשכונה מעלה את הביקוש ולכן מעל מעודדת עליה של המחירים בחנויות. בנוסף מוכרים כעת רואים ביקושים למוצרי יקרים ואיכותיים יותר נוצרים ביקושים לחנויות חדשות שמספקות מוצרים בעיקר לצרכנים עשירים יותר. לדוגמה יותר חנויות שוקולד, חנויות תכשיטים, ביגוד והנעלה יקרים ועוד. דבר זה הוא חלק ממנגון של [[ג'טנריפקציה]] שדוחק עניים החוצה מתוך השכונה ועד אז מייקר את ההוצאות של התושבים העניים של השכונה בגלל צורך למצוא חנויות זולות ומרוחקות יותר.  

באופן מסורתי מקובל להניח בכלכלה כי אין קשר בין [[אי שוויון]] לבין [[עוני]]. הטרוגניות של מוצרים והכנסות יכולה להסביר חלק מהקשר בין שני הדברים. לדוגמה צרכן עני שגר בשכונה עניה רגיל ללכת ברגל לחנויות באיזור מגוריו. כניסה של צרכנים עשירים יותר לשכונה מעלה את הביקוש ולכן מעל מעודדת עליה של המחירים בחנויות. בנוסף מוכרים כעת רואים ביקושים למוצרי יקרים ואיכותיים יותר נוצרים ביקושים לחנויות חדשות שמספקות מוצרים בעיקר לצרכנים עשירים יותר. לדוגמה יותר חנויות שוקולד, חנויות תכשיטים, ביגוד והנעלה יקרים ועוד. דבר זה הוא חלק ממנגנון של [[ג'טנריפקציה]] שדוחק עניים החוצה מתוך השכונה ועד אז מייקר את ההוצאות של התושבים העניים של השכונה בגלל צורך למצוא חנויות זולות ומרוחקות יותר.  

הטרוגניות ביחס לבעלות על דיור מצביעה על אינטרסים שונים ביחס למחירי הדיור בין שכבות שונות באוכלוסיה. תושבים עשירים, מבוגרים ובעלי מספר קטן של ילדים שברשותם דירות רבות הם בעלי אינטרס לשמור על מחירי גבוהים של דירות. וזאת לעומת תושבים עניים, צעירים ובעלי משפחות גדולות.  

הטרוגניות ביחס לבעלות על דיור מצביעה על אינטרסים שונים ביחס למחירי הדיור בין שכבות שונות באוכלוסיה. תושבים עשירים, מבוגרים ובעלי מספר קטן של ילדים שברשותם דירות רבות הם בעלי אינטרס לשמור על מחירי גבוהים של דירות. וזאת לעומת תושבים עניים, צעירים ובעלי משפחות גדולות.  

[[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], [[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על אי שוויון פוליטי בארצות הברית.  

[[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], [[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על אי שוויון פוליטי בארצות הברית.  

היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסטית פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ 30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ 15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

העיתונאי גיא רולניק מציין את ההבדלים הניכרים בין גישה ל[[הון]] , הלוואות ובטחונות בין כלל תושבי ישראל לבין כמה משפחות הון גדולות שמקבלים אשראי ללא בטחונות מספיקים מהבנקים.  

העיתונאי גיא רולניק מציין את ההבדלים הניכרים בין גישה ל[[הון]], הלוואות ובטחונות בין כלל תושבי ישראל לבין כמה משפחות הון גדולות שמקבלים אשראי ללא בטחונות מספיקים מהבנקים.  

חלק ממנגנון של [[אי שוויון בריאותי]] נובע מבעיות של [[תזונה בריאה]] והרגלי בריאות נוספים בין ענים לעשירים. לדוגמה במדינות מערביות [[עישון]] רווח יותר בין עניים ונפוצה יותר צריכה של [[משקאות ממותקים]] ומוצרים נוספים המכילים [[סוכר]] דבר הגורם ל[[השפעות בריאותיות של סוכר|בעיות בריאותיות הנגרמות מסוכר]] כמו [[סוכרת]] או [[מחלות לב]]. פרוש הדבר מבחינת הניתוח הכלכלי הוא שבחינת ההוצאות על מזון לדוגמה לא לוקחת בחשבון מנגנון של "אנטי-חסכון" או כלכלת אוברדרפט  שקיימת בקרב עניים בדמות צריכת מזון לא בריא.

חלק ממנגנון של [[אי שוויון בריאותי]] נובע מבעיות של [[תזונה בריאה]] והרגלי בריאות נוספים בין ענים לעשירים. לדוגמה במדינות מערביות [[עישון]] רווח יותר בין עניים ונפוצה יותר צריכה של [[משקאות ממותקים]] ומוצרים נוספים המכילים [[סוכר]] דבר הגורם ל[[השפעות בריאותיות של סוכר|בעיות בריאותיות הנגרמות מסוכר]] כמו [[סוכרת]] או [[מחלות לב]]. פרוש הדבר מבחינת הניתוח הכלכלי הוא שבחינת ההוצאות על מזון לדוגמה לא לוקחת בחשבון מנגנון של "אנטי-חסכון" או כלכלת אוברדרפט  שקיימת בקרב עניים בדמות צריכת מזון לא בריא.

בספר [[התמוטטות]] מצביע הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] על קושי של התמודדות עם [[קיימות|אתגרי קיימות]] של חברות בשל [[אי שוויון]] חברתי-כלכלי-פוליטי. כאשר מגיע משבר הוא משפיע קודם כל על העניים. לדוגמה [[ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד|התושבים הנורבגים בגרינלנד]] הגיעו למשבר חקלאי בגלל שילוב של [[שינויי אקלים]], [[בירוא יערות]] וקשיי מסחר. הראשונים שחשו בכך הם התושבים העניים של המושבה ואילו התושבים העשירים יותר היו עסוקים עדיין במשחקי כוחות פוליטיים זה מול זה, במשך תקופה עד שהמשבר הגיע גם אליהם. באופן דומה המעמד השליט של [[בני המאיה]] היה עסוק במלחמות פנימיות מכדי לשים לב לסימנים מוקדמים של הרס סביבתי.

בספר [[התמוטטות]] מצביע הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] על קושי של התמודדות עם [[קיימות|אתגרי קיימות]] של חברות בשל [[אי שוויון]] חברתי-כלכלי-פוליטי. כאשר מגיע משבר הוא משפיע קודם כל על העניים. לדוגמה [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד|התושבים הנורווגים בגרינלנד]] הגיעו למשבר חקלאי בגלל שילוב של [[שינויי אקלים]], [[בירוא יערות]] וקשיי מסחר. הראשונים שחשו בכך הם התושבים העניים של המושבה ואילו התושבים העשירים יותר היו עסוקים עדיין במשחקי כוחות פוליטיים זה מול זה, במשך תקופה עד שהמשבר הגיע גם אליהם. באופן דומה המעמד השליט של [[בני המאיה]] היה עסוק במלחמות פנימיות מכדי לשים לב לסימנים מוקדמים של הרס סביבתי.

==קשיים לבצע ניתוח הטרוגני==

==קשיים לבצע ניתוח הטרוגני==

ניתוח הטרוגני הוא קשה לביצוע בגלל שהוא דורש קיום של סוכנים רבים או של משתנים רבים שמתנהגים בצורה שונה זה מזה. לכן ניתוחים הומגניים הם נפוצים הרבה יותר בכלכלה. כמו כן גם כאשר מבוצע ניתוח הטרוגני בתחום אחד , מניחים הומוגניות של כל שאר התחומים. ניתוח כזה הוא קשה במיוחד לביצוע בכלים של גזירת משוואת בניגוד למודל ממוחשב.

ניתוח הטרוגני הוא קשה לביצוע בגלל שהוא דורש קיום של סוכנים רבים או של משתנים רבים שמתנהגים בצורה שונה זה מזה. לכן ניתוחים הומגוניים הם נפוצים הרבה יותר בכלכלה. כמו כן גם כאשר מבוצע ניתוח הטרוגני בתחום אחד, מניחים הומוגניות של כל שאר התחומים. ניתוח כזה הוא קשה במיוחד לביצוע בכלים של גזירת משוואת בניגוד למודל ממוחשב.

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Heterogeneity_in_economics הטרוגניות בכלכלה] ויקיפדיה באנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Heterogeneity_in_economics הטרוגניות בכלכלה] בוויקיפדיה באנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Homoscedasticity הומוסקדסטיות] - הנחה של הומגניות של שונות המשתנים (מה גודל הסטייה שלהם מהממוצע) במחקר סטטיסטי

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Homoscedasticity הומוסקדסטיות] - הנחה של הומוגניות של שונות המשתנים (מה גודל הסטייה שלהם מהממוצע) במחקר סטטיסטי

* Alan Kirman, [http://link.springer.com/article/10.1007/s11403-006-0005-8 Heterogeneity in Economics], Journal of Economic Interaction and Coordination, May 2006, Volume 1, Issue 1, pp 89-117

* Alan Kirman, [http://link.springer.com/article/10.1007/s11403-006-0005-8 Heterogeneity in Economics], Journal of Economic Interaction and Coordination, May 2006, Volume 1, Issue 1, pp 89-117

* David G. Hoopes,Tammy L. Madsen,  Gordon Walker [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/smj.356/abstract Guest editors' introduction to the special issue: why is there a resource-based view? Toward a theory of competitive heterogeneity], Strategic Management Journal,12 September 2003

* David G. Hoopes,Tammy L. Madsen,  Gordon Walker [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/smj.356/abstract Guest editors' introduction to the special issue: why is there a resource-based view? Toward a theory of competitive heterogeneity], Strategic Management Journal,12 September 2003