47,332
עריכות
שינויים
←פרק שלישי
סייגן מציין כי ה[[מדע]] אפשרי תודות לכך שאנחו חיים בעולם לא מסודר מדי ולא אקראי מדי. אם היינו חיים בעולם שבו שום דבר לא משתנה, לא היה לנו שום דבר לחקור. אם היינו נמצאים בעולם אקראי לחלוטין, אם הכל רנדומי או מסובך מדי מכדי להבין מה ההשלכות שלו, לא היינו מצליחים להבין שום דבר ולכן שוב - לא היה מדע. אבל אנחנו חיים בייקום שנמצא "באמצע" - הדברים משתנים כל הזמן אבל יש לפי דפוסים, או חוקים, מה שאנחנו מכנים "חוקי הטבע". אם אנחנו מטילים מקל הוא תמיד חוזר לאדמה, אם השמש שוקעת במערב היא תמיד זורחת בבוקר המחרת במזרח. ולכן זה אפשרי להבין איך דברים עובדים, לעשות מדע. ועם המדע לשפר את חיינו. לטענת סייגן אנחנו בני האדם טובים בהבנת העולם, תמיד היינו כאלה - הצלחנו לצוד חיות או לבנות מדורות רק בגלל שהצלחנו להבין איך הדברים עובדים.
סייגן מציין כי ה[[מדע]] אפשרי תודות לכך שאנחו חיים בעולם לא מסודר מדי ולא אקראי מדי. אם היינו חיים בעולם שבו שום דבר לא משתנה, לא היה לנו שום דבר לחקור. אם היינו נמצאים בעולם אקראי לחלוטין, אם הכל רנדומי או מסובך מדי מכדי להבין מה ההשלכות שלו, לא היינו מצליחים להבין שום דבר ולכן שוב - לא היה מדע. אבל אנחנו חיים בייקום שנמצא "באמצע" - הדברים משתנים כל הזמן אבל יש לפי דפוסים, או חוקים, מה שאנחנו מכנים "חוקי הטבע". אם אנחנו מטילים מקל הוא תמיד חוזר לאדמה, אם השמש שוקעת במערב היא תמיד זורחת בבוקר המחרת במזרח. ולכן זה אפשרי להבין איך דברים עובדים, לעשות מדע. ועם המדע לשפר את חיינו. לטענת סייגן אנחנו בני האדם טובים בהבנת העולם, תמיד היינו כאלה - הצלחנו לצוד חיות או לבנות מדורות רק בגלל שהצלחנו להבין איך הדברים עובדים.
אנשים תמיד שמו לב לכוכבים בשמיים. הם נתנו שמוש לקבוצות כוכבים. תרבויות שונות העניקו שמות שונים לאותה קבוצת כוכבים או אפילו שייכו אותה לקבוצה גדולה יותר. כאשר מלחים מערביים גילו במאה ה-17 את שמי דרום כדור הארץ הם העניקו להם שמות של חפצים מהמאה ה-17 כמו מצפן, תורן של אוניה וכו. אנשים שמו לב שרוב הכוכבים זורחים במזרח ושוקעים במערב. כמו כן "קבוצות מזלות" של כוכבים הופיעו ונעלמו באותה עונה. דבר זה מייצג דפוס חוזר. באופן כלשהו הכוכבים הם דבר מנחם שכן הם לא משתנים. הופעת השמש בבוקר, או לאחר ליקוי חמה, הופעת הירח בכל חודש מחדש, או לאחר ליקוי ירח, וזריחת קבוצות כוכבים העניקו לאנשים תקווה של חיי נצח והתחדשות.
סייגן מדגים באמצעות מצפה שמש של [[האנסאזי]] כי תרבויות עתיקות הקידשו מאמץ רב לחקר השמיים. מבנים כאלה היו במקומות רבים בעולם כמו מצרים, צפון אמריקה, סטנוהג' בברטיניה ועוד. יש מבנים שבהם רק ביום הכי אורך בשנה בצהרי היום השמש מאירה נישה מסויימת דרך חלון או ציור מסויים דרך סדק. השאלה היא למה להקדיש לזה כל כך הרבה מאמץ. לפי סייגן התשובה היא שלדבר יש חשיבות של חיים ומוות לאנשים שחיים לפי עונות השנה - חשוב לדעת מתי יבואו עדרים כדי לצוד אותם או מתי כדאי לזרוע זרעים כך שיניבו יבול טוב.
===פרק רביעי===
===פרק רביעי===